בס"ד
נושא הדף:
גמרא,
בבא מציעא,
דף כג–כד:
מבחן
מחבר:
אבנר עזר
כתות יעד:
ד–ה
מבחן בגמרא
ר'
שמעון בן אלעזר אומר…
כג:
– כד:
ענה על 5
מתוך 6
השאלות !
-
"ר'
שמעון בן אלעזר אומר: כל כלי אנפוריא אין חייב להכריז"-
מהם כלי אנפוריא?
-
מה הדין אם יש בהם סימן?
-
למי מחזירים כלים ששבעתן העין?
-
-
מהם שלושת הדברים בהם תלמיד חכם משנה בדבורו? הסבר!
-
-
"ואלו הם כלים חדשים שלא שבעתן העין…"
-
כתוב שלושה דוגמאות לכלים חדשים שלא שבעתן העין?
-
מדוע קוראים לענפים,
בדים?
-
-
"המוצא מעות בבתי כנסיות ובבתי מדרשות…"
-
מה הדין?
-
האם המעות צרורים או מפוזרים?
-
באלו בתי כנסיות ובתי מדרשות מדובר בברייתא?
-
-
"מצא בה אבדה…"
-
באיזו אבדה מדובר?
-
מה הדין ברוב ישראל? ומה הדין ברוב כנענים?
-
לפי רבנן, לא כתוב הרי אלו שלו,
מה יעשה באבדה?
-
-
" אמר רב אסי:
מצא חבית יין בעיר שרובה כנענים…"-
מה הדין במקרה זה?
-
במה אומר רב אסי כמו ר' שמעון בן אלעזר?
-
במה חולק רב אסי על ר' שמעון בן אלעזר?
-
אם היין אסור בהנאה, למה אמר רב אסי הלכה זו?
-
השלם את הבעיות !
(מחק את הלא נכון)











מה הדין אם מצא אחד מהדברים הבאים?
(מחק את הלא נכון)
-
כלים חדשים ששבעתן העין. מחזיר
לתלמיד
חכם /
הרי
אלו שלו /
חייב
להכריז -
כלי אנפוריא שיש בהם סימן. מחזיר
לתלמיד
חכם /
הרי
אלו שלו /
חייב
להכריז -
2 מחרוזות של קרדומות. מחזיר
לתלמיד
חכם /
הרי
אלו שלו /
חייב
להכריז -
ענף אחד שתולים בו מחטים. מחזיר
לתלמיד
חכם /
הרי
אלו שלו /
חייב
להכריז -
מציל מהארי או מהדב. מחזיר
לתלמיד
חכם /
הרי
אלו שלו /
חייב
להכריז -
מעות מפוזרים בבתי כנסיות. מחזיר
לתלמיד
חכם /
הרי
אלו שלו /
חייב
להכריז -
כלי טמון באשפה שאינה עשויה לפנות. לא
יגע בו /
הרי
אלו שלו /
חייב
להכריז -
כלי טמון באשפה שעשויה לפנות. לא
יגע בו /
הרי
אלו שלו /
חייב
להכריז -
כלי טמון באשפה שאינה עשויה לפנות,
אבל התחרט והחליט לפנות את האשפה. לא
יגע בו /
הרי
אלו שלו /
חייב
להכריז -
חבית של יין בעיר שרובה כנענים. אסור
ליהנות
מהיין /
הרי
אלו שלו /
חייב
להכריז
ביאורי מילים.
בלשון הגמרא
-
לאהדורי לצורבא מרבנן.
-
קים ליה בגוייהו.
-
עבידי רבנן שמשנו במילייהו.
-
דמשי ידיה ונגיב בגלימא דחבריה.
-
דבר דתלו ביה מידי, בד קרו ליה.
-
פליגי או לא פליגי.
-
מאן שמעת ליה דאזיל בתר רובא.
-
דידן,
דיתבי בהו כנענים. -
וייתי ישראל ויהיב בה סימנא ושקיל.
-
סבר לה כוותיה בחדא ופליג עליה בחדא.
בלשון שלנו
-
שלנו,
שיושבים בהם כנענים. -
מי שמעת אותו שהולך אחרי הרוב.
-
להחזירם לתלמיד חכם.
-
אומר כמוהו בדבר אחד וחולק עליו באחד.
-
קים,
ברור לו בהם. -
ויבוא ישראל ויתן בה סימן ויקח.
-
חולקים או לא חולקים.
-
עשויים חכמים שמשנים בדבריהם.
-
שרחץ ידיו ונגב בחלוק של חברו.
-
דבר שתולים בו משהו,
בד קוראים לו.
-
_______
-
_______
-
_______
-
_______
-
_______
-
_______
-
_______
-
_______
-
_______
-
_______
