נשוא:
גמרא,
בבא מציעא , מבנה מפורט של סוגיית מציאה באשפה
מחבר:
אייל מימון
כיתה:
ה
בע"ה
מבנה מפורט של סוגית מציאה באשפה
תחום
התוכן:
כה:
מצא
כלי
באשפה
–
לפנות
לה
כלים
קטנים.
|
התהליך: |
בלשון הגמרא: |
בלשוננו: |
|
ציטוט מהמשנה |
מצא כלי באשפה – מכוסה לא יגע בו, |
אם מישהו מוצא כלי מכוסה באשפה – לא יגע בו ואם מוצא כלי מגולה – נוטל ומכריז. |
|
ורמינהו – הבאת סתירה מברייתא אחרת. |
ורמינהו: מצא כלי טמון באשפה נוטל ומכריז, שכן דרך אשפה לפנות. |
"והטל אותן" |
|
ישוב ראשון לסתירה |
אמר רב זביד: לא קשיא, הא בכובי וכסי הא בסכיני והמניק; |
אמר רב זביד: |
|
ישוב שני לסתירה |
רב פפא אמר: הא והא בכובי וכסי ולא קשיא, כאן באשפה העשויה לפנות, כאן באשפה שאינה עשויה לפנות. |
רב פפא אמר: |
|
תמיהה על הישוב השני |
אשפה העשויה לפנות, אבידה מדעת היא! |
אם מישהו מניח משהו באשפה העשויה להפנות הוא בעצם מאבד את זה לדעת – כאילו הפקיר את האבידה. |
|
ישוב התמיהה |
אלא באשפה שאינה עשויה לפנות ונמלך עליה לפנותה. |
אלא נאמר שלפי רב פפא מדובר באשפה שאינה עשויה להפנות והבעלים של האשפה נמלך (התחרט) |
|
קושיא על הישוב הראשון (רב זביד) |
בשלמא לרב פפא, היינו דקתני "שכן דרך אשפה לפנות", אלא לרב זביד, מאי שכן דרך אשפה לפנות? |
נניח לפי רב פפא – זהו מה שהוא שונה בברייתא "שכן דרך אשפה לפנות", |
|
מענה לקושיא. |
שכן דרך אשפה לפנות לה כלים קטנים. |
לפי רב זביד נפרש את המלים "שכן דרך אשפה לפנות" |
מלים
בארמית (העתק למִלון מה שאין):
כובי
–
קערות.
סכיני
–
סכינים.
המניק
–
מזלג קטן בן שתי שינים.
בשלמא
–
"בשלום",
המשמעות היא "ממילא"
או "נניח".
היינו – זהו.
(ד)קתני
– (ש)הוא שונה.