"וזהו
ק"ו
שאין
עליו
תשובה…"

הגמרא מביאה ברייתא שבה התנא רוצה ללמוד ששואל
חייב
בגנבה
ואבדה,
ק"ו
משומר
שכר.
שומר שכר פטור באונס והתורה כותבת במפורש שחייב בגניבה ואבדה,
ואילו ששואל שחייב באונס,
ק"ו שיתחייב בגניבה ואבדה (למרות שלא כתוב במפורש בפרשת שואל שחייב בגנבה ואבדה).
והתנא של הברייתא מציין "שזהו ק"ו שאין עלו תשובה"
– כלומר אי אפשר לפרוך את הק"ו.

"לא
אם
אמרת"…

הגמרא מביאה מקור שרוצה ללמוד ק"ו משומר חינם לשומר שכר.
לדעת רש"י לא ידוע באיזה ק"ו מדובר,
ולדעת תוס'
מדובר בנסיון ללמוד ששומר שכר חייב בשליחות יד ,
ק"ו משומר חינם (שהתורה כתבה במפורש אצל ש"ח שחייב אם שלח יד בפקדון,
ואילו בפרשיה של ש"ש לא כתוב מה הדין בשליחות יד).

והגמרא אצלנו מביאה ציטוט מהמשך אותו המקור מהחלק שבו דוחים את הק"ו ("לא אם אמרת…")
הדחיה מבוססת על כך שלשומר חינם יש חומרא שאין לשומר שכר –
כפל,
ולכן אי אפשר ללמוד ק"ו.

הטוען טענת גנב באבדה

ר'
יוחנן אמר ששומר אבדה,
שטוען טענת גנב באבדה,
משלם תשלומי כפל.

"כפל"
משלם בשני מצבים:

א. גנב ב. שומר שרוצה להיפטר מאחריות בטענה שהחפץ נגנב.
השומר חייב כפל רק אם טען טענת גנב,
ונשבע שהחפץ נגנב ואח"כ באו עדים שהעידו שהשומר שיקר והחפץ נשאר כל העת ברשותו.

המקרה שמביאה הגמרא

לפי רב יוסף ניתן לפרוך את הק"ו ו"יש עליו תשובה".

שהרי,
לפי רב יוסף,
שומר
שכר
יכול
להתחייב
בכפל בטענת לסטים מזוין,
ואילו שואל לא יכול להתחייב בכפל אף פעם,
ועל כן יש בו חומרא שאים לשואל,
ואי אפשר ללמוד ק"ו!

לדעת רב יוסף לא רק לשומר חינם יש כפל,
גם שומר שכר מתחייב בכפל במקרה שטוען טענת לסטים מזוין.
ומדוע אי אפשר ללמוד ק"ו?

רב יוסף סובר ששומר אבדה הוא שומר שכר,
ואיך ייתכן ששומר שכר יתחייב בכפל?
הרי לצורך חיוב כפל חייב השומר לטעון טענת גנב במטרה להפטר מאחריות,
ואילו שומר שכר חייב לשלם לבעלים בטענת גנבה!

מדוע יש כאן קושיא לרב יוסף?

התנא סובר ש"קרנא
בלא
שבועה
עדיפא
מכפילא
בשבועה" – שואל מתחייב תמיד לשלם את הקרן (את השווי של החפץ)
אפילו במשרה של אונס,
ואילו שומר שכר פטור מלשם את הקרן באונס.
ואמנם ש"ש יכול להתחייב בכפל,
אך רש"י מציין שחיוב הכפל לא נובע מחומרא שיש בש"ש,
אלא זהו קנס שמשלם הש"ש על כך שטען טענה שיקרית ונשבע לשקר.
כלומר,
הכפל הוא קנס על שבועת שקר ולא דין מהותי הקשור לשומר שכר.
ותוס'
(ד"ה לא)
אומר שקרנא בלא שבועה עדיפא מכפילא בשבועה,
היות ושואל תמיד מתחייב בקרן,
ואילו ש"ש לא תמיד מתחייב בכפל –
ומי יודע אם יבוא לידי כך"?

אמנם גם לשומר שכר יש כפל,
אך הוא מתחייב בכפל רק במקרה מיוחד של טענת לסטים מזוין,
בעוד ששומר חינם מתחייב כפל בכל טענת גנב שיטען.
ועל כן,
גם לפי רב יוסף ניתן לפרוך את הק"ו.

גם שומר שכר יכול להתחייב בכפל במקרה שהוא טוען טענת לסטים מזוין.
לסטים מזוין הוא מצד אחד סוג של אונס ולכן שומר שכר לא חייב,
ומצד שני סובר רב יוסף שלסטים מזוין הוא גנב,
ולכן אם שומר השכר טוען טענת לסטים מזוין (שהיא טענת גנב לפי רב יוסף)
ונשבע,
ובאו עדים והכחישו את דבריו – יתחייב שומר השכר בכפל.

התירוץ שמתרצים אליבא

דרב יוסף

האם יש כפל?

מתי פטור

מתי חייב

השומר

כן –
בטוען טענת גנב,
ונשבע לשקר ואח"כ באו עדים

פשיעה

חינם

מחלוקת:
לפי רב יוסף יש כפל בלסטים מזוין,
ולפי אביי רבה ועוד אמוראים –
אין כפל,
לסטים מזוין גזלן ולא גנב

לסטים מזוין,
אונס

פשיעה,
גניבה ואבדה (גם גניבה באונס לפי מסקנת תוס'
ד"ה כגון)

שכר

לא

בעליו עמו,
ומתה מחמת מלאכה

פשיעה,
גניבה ואבדה ואונס

שואל