|
שם:_______________
ציון :
(מיועד |
שאלות
|
מסכת
פרק שני– דף
|
4
|
עירוב
תבשילין
לימוד המשנה
משנה
יום טוב שחל להיות ערב שבת לא יבשל בתחילה מיום טוב, אבל מבשל הוא ליום טוב, ואם הותיר, הותיר לשבת. ועושה תבשיל מערב יום טוב וסומך עליו לשבת: בית שמאי אומרים שני תבשילין ובית הלל אומרים תבשיל אחד ושוין בדג וביצה שעליו שהן שני תבשילין. אכלו או שאבד לא יבשל עליו בתחילה ואם שייר ממנו כל שהוא סומך עליו לשבת:
תי"ט
על מסכת ביצה פרק ב משנה א
….
וסומך
עליו לשבת –
פי'
הר"ב
דמתוך שמערב יו"ט
זוכר השבת יברור מנה יפה כו'.
ואפילו
ביו"ט
עצמו היה יכול לעשות הערוב לפני סעודת
יו"ט,
אלא
גזירה שמא יפשע.
ישכח.
ולא
יערב משום דטריד.
גמ'.
ובין
לפירוש זה ובין לאית דאמרי שכתב הר"ב,
אינה
אלא מדברי סופרים.
וכתבו
התוס' ברפ"ק
בד"ה
והיה כו'.
דתימה
הואיל והכנה דאורייתא [כמ"ש
הר"ב
לעיל שם מוהכינו]
היאך
אופין ומבשלין מיו"ט
לשבת ע"י
עירוב תבשילין?
וכי
אתי תקנתא דרבנן לעקור הכנה דאורייתא?
ונראה
ליישב דהואיל ואי מקלעי אורחין חזי ליה
השתא נמי חזי ליה.
ע"כ.
כדאיתא
בפירקין דכ"א.
והכי
קיי"ל
דאמרינן הואיל.
כדפסק
הר"ב
במשנה ג'
פ"ג
דפסחים ושם הקשו בתוס'
דף
מ"ו
א"כ
בטלת כל [איסור]
מלאכת
שבת הואיל וראוי לחולה שיש בו סכנה.
וי"ל
כיון דלא שכיח כלל לא אמרינן הואיל.
ע"כ…
-
למה
אסור לעשות העירוב ביום טוב עצמו ?
____________________________________________________________________
-
איסור
זה הוא מדאורייתא או מדרבנן ?
____________________________________________________________________
-
האם
מותר לחכמים "לעקור"
דבר
מהתורה ?
____________________________________________________________________
-
איסור
"הכנה
" הוא
מדאורייתא או מדרבנן ?
____________________________________________________________________
-
הסבר
למה העירוב לא "עוקר"
דבר
מהתורה :
____________________________________________________________________
-
הסבר
את הקושיה והתירוץ של התוספות במסכת
ביצה:
____________________________________________________________________
-
הסבר
את הקושיה והתירוץ של התוספות במסכת
פסחים:
____________________________________________________________________