נושא:
גמרא,
ברכות
דף
א
עמוד
א:
דף
עבודה
מחבר:
צבי יניר
כתות:
חט"ב
דף עבודה למשנה הראשונה במסכת ברכות
-
מאימתי קורין את שמע בערבין.
משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן עד סוף האשמורה הראשונה דברי ר' אליעזר.
וחכמים אומרים עד חצות.
רבן גמליאל אומר עד שיעלה עמוד השחר. -
מעשה ובאו בניו מבית המשתה אמרו לו לא קרינו את שמע.
אמר להם: אם לא עלה עמוד השחר חייבין אתם לקרות.
ולא זו בלבד אמרו אלא כל מה שאמרו חכמים עד חצות, מצותן עד שיעלה עמוד השחר:[הקטר חלבים ואברים מצותן עד שיעלה עמוד השחר,
וכל הנאכלים ליום אחד מצותן עד שיעלה עמוד השחר.]
א"כ למה אמרו חכמים עד חצות כדי להרחיק אדם מן העבירה:
-
קטע א– מהו הזמן הראשון בו ניתן לומר כבר קריאת שמע של ערבית לדעת רבי אליעזר, חכמים ורבן גמליאל?
_____________________________________________________________________________ -
סוף הזמן שניתן לומר ק"ש של ערבית:
א.
כמה דעות יש במשנה ביחס לשאלה של סוף זמן קריאת שמע של ערבית?____________________________
ב.
הסבר מה הכוונה 'אשמורה ראשונה'
(רש"י)?________________________________________________
ב.
עיין בקטע ב' בהמשך המשנה (ללא הקטע המוזח שנמצא בסוגריים מרובעים) האם לאור המעשה יש מחלוקת בין חכמים ור"ג?__________________________________________________________
____________________________________________________________________________ -
תן כותרת למשנה___________________________________________________________________
-
עיין בדברי התלמוד ירושלמי בפרושו למשנתנו המצוטטים כאן:
א.
תני הקורא קודם לכן לא יצא ידי חובתו.
ב. אם כן למה קורין אותה בבית הכנסת?
ג. אמר רבי יוסי אין קורין אותה בבית הכנסת בשביל לצאת ידי חובתו, אלא כדי לעמוד בתפילה מתוך דבר של תורה.
ענה על השאלות הבאות:
-
הסבר את המילים 'קודם לכן' (בקטע המסומן א'), קודם למה?____________________________________
-
הסבר את כוונת השאלה 'למה קורין אותה בבית הכנסת' (קטע ב). (אם אינך מבין, העזר בתחילת דברי התוס' ד"ה מאימתי )________________________________________________________________________
-
מה התשובה של הירושלמי?______________________________________________________________
-
לאור תשובת הירושלמי,
כיצד אדם שהתפלל ערבית בבית הכנסת כמתואר בירושלמי,
יצא ידי חובת קריאת שמע?
(ניתן להעזר ברש"י או תוס')_____________________________________________________________
_______________________________________________________________________________ -
האם כל הקטע המצוטט מהירושלמי (א–ג),
נאמר ע"י תנאים או אמוראים, או שניהם? (אם שניהם ציין איזה משפט נאמר ע"י תנא ואיזה ע"י אמורא, ואיזה נאמר ע"י בעלי התלמוד)
__________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________