נושא:
גמרא,
ברכות
דף
ה
עמוד
א:
דף
עבודה
מחבר:
צבי יניר
כתות:
חט"ב
דף 19- ברכות דף ה ע"א–עוד בעינייני יסורים
א.
פליגי בה רבי יעקב בר אידי ורבי אחא בר חנינא:
חד אמר:
אלו הם יסורין של אהבה – כל שאין בהן בטול תורה,
שנאמר:
אשרי הגבר אשר תיסרנו יה ומתורתך תלמדנו;
וחד אמר:
אלו הן יסורין של אהבה – כל שאין בהן בטול תפלה,
שנאמר:
(תהלים ס"ו)
ברוך אלהים אשר לא הסיר תפלתי וחסדו מאתי.
ב.
אמר להו רבי אבא בריה דרבי חייא בר אבא,
הכי אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן:
אלו ואלו יסורין של אהבה הן, שנאמר:
כי את אשר יאהב ה'
יוכיח;
אלא מה תלמוד לומר ומתורתך תלמדנו? – אל תקרי תלמדנו אלא תלמדנו;
דבר זה מתורתך תלמדנו; קל וחומר משן ועין: מה שן ועין שהן אחד מאבריו של אדם –
עבד יוצא בהן לחרות, יסורין שממרקין כל גופו של אדם –
על אחת כמה וכמה,
ג.
והיינו דרבי שמעון בן לקיש,
דאמר רבי שמעון בן לקיש:
נאמר ברית במלח ונאמר ברית ביסורין; נאמר ברית במלח,
דכתיב (ויקרא ב') ולא תשבית מלח ברית, ונאמר ברית ביסורין,
דכתיב:
(דברים כ"ח)
אלה דברי הברית.
מה ברית –
האמור במלח –
מלח ממתקת את הבשר, אף ברית האמור ביסורין –
יסורין ממרקין כל עונותיו של אדם.
-
קטע א'- מה הכוונה יסורים שאין בהם ביטול תורה?_____________________________________________
-
מי אמר כל שאין בהם ביטול תורה,
רבי יעקב או בי אחא בר חנינא?___________________________________ -
ב–
מה הכוונה 'אלו ואלו יסורים של אהבה',
האם הכוונה אפילו שחסרים שני התנאים היינו שיש בהם גם ביטול תורה וגם ביטול תפילה,
או שהכוונה להפך שצריך את שני התנאים,
גם שלא יהיה ביטול תפילה וגם שלא יהיה ביטול תורה?_________________________________________________________________________ -
מה ההבדל אם קוראים את הפסוק כפי שהוא 'תלמדנו',
לבין איך שנציעה הגמרא לקרותו 'תלמדנו'?___________
_________________________________________________________________________________ -
על איזה עבד מדובר כאן שיוצא לחרות בשן ועין (עברי או כנעני?)?
ומה הכוונה של זה, האם כשיש לו כאבים בשן או בעין הוא יוצא לחרות?_______________________________________________________________ -
קטע ג– בדוק במקרא בפרקים המצויינים בטקסט שלפניך, באיזה הקשר נאמר 'מלח ברית', ומה הכוונה שנאמר 'ברית ביסורין'!__________________________________________________________________________
-
מה הכוונה ש'מלח ממתקת הבשר'?
האם הוא הופך למתוק בעזרת המלח?!!!!___________________________ -
באיזו מידה מ13
מידות שהתורה נדרשת משתמש ריש לקיש בקטע זה?________________________________ -
'והיינו דריש לקיש',
במילה זו מביעה הגמרא את עמדתה שדברי ריש לקיש זהים לדברי ר'
חייא בר אבא בקטע הקודם,
הסבר בקצרה מדוע הדברים זהים?_________________________________________________
דף 19ב
א.
תניא, רבי שמעון בן יוחאי אומר:
שלש מתנות טובות נתן הקדוש ברוך הוא לישראל, וכולן לא נתנן אלא על–ידי יסורין.
אלו הן: תורה וארץ ישראל והעולם הבא.
תורה מנין – שנאמר:
אשרי הגבר אשר תיסרנו יה ומתורתך תלמדנו.
ארץ ישראל – דכתיב (דברים ח')
כי כאשר ייסר איש את בנו ה'
אלהיך מיסרך,
וכתיב בתריה:
כי ה'
אלהיך מביאך אל ארץ טובה.
העולם הבא – דכתיב (משלי ו')
כי נר מצוה ותורה אור ודרך חיים תוכחות מוסר.
-
האם לאור דברי רבי שמעון בר יוחאי,
האם מי שאינו יהודי יכול להגיע לעולם הבא?______________________
האם זה מסתדר עם הידע הכללי שלך?_____________________________________________________ -
כיצד מוכח בפסוק במשלי שעולם הבא נקנה ביסורים?
(העזר ברש"י ד"ה דרך חיים).
____________________
____________________________.
האם מדובר על הוכחה או שזה רק רמז מהפסוק?_______________
ב.
תני תנא קמיה דרבי יוחנן:
כל העוסק בתורה ובגמילות חסדים וקובר את בניו –
מוחלין לו על כל עונותיו.
ג.
אמר ליה רבי יוחנן:
בשלמא תורה וגמילות חסדים – דכתיב (משלי ט"ז)
בחסד ואמת יכפר עון;
חסד – זו גמילות חסדים,
שנאמר (משלי כ"א)
רודף צדקה וחסד ימצא חיים צדקה וכבוד,
אמת – זו תורה,
שנאמר:
(משלי כ"ג)
אמת קנה ואל תמכר;
אלא קובר את בניו – מנין?
ד.
תנא ליה ההוא סבא משום רבי שמעון בן יוחאי:
אתיא עון, עון,
כתיב הכא: בחסד ואמת יכפר עון, וכתיב התם: (ירמיהו ל"ב)
ומשלם עון אבות אל חיק בניהם.
-
קטע ב–
מה הכוונה 'קובר את בניו',
האם הוא צריך להחליף את העובדים של החברא–קדישא?______________
_________________________________________________________________________________ -
האם לדעתך כדי שימחלו לו כל עוונותיו די באחד התנאים או שצריך את כל שלושת התנאים (גם תורה, גם גמ"ח וגם קובר בניו?_______________________________________________________________________
-
ג–
הסבר את שאלתו של ר'
יוחנן בקצרה במילים שלך!_________________________________________ -
ד–
הסבא שעונה לר'
יוחנן משתמש באחת המידות שהתורה נדרשת בהן.
באיזו מידה מדובר?______________
ה.
אמר רבי יוחנן:
נגעים,
ובנים – אינן יסורין של אהבה.
ו.
ונגעים לא?
והתניא:
כל מי שיש בו אחד מארבעה מראות נגעים הללו – אינן אלא מזבח כפרה!
ז.
מזבח כפרה הוו,
יסורין של אהבה לא הוו.
ח.
ואי בעית אימא:
הא לן והא להו.
ט.
ואי בעית אימא:
הא בצנעא, הא בפרהסיא,
י.
ובנים לא?
היכי דמי?
אילימא דהוו להו ומתו – והא אמר רבי יוחנן:
דין גרמא דעשיראה ביר.
כ.
אלא: הא – דלא הוו ליה כלל, והא – דהוו ליה ומתו.
-
קטע ו'-מנה את 4
מראות הנגעים הקיימים,
העזר ברש"י!___________________________________________ -
הסבר בקצרה במילים שלך את תמיהת הגמרא בקטע ו'?__________________________________________
-
קטע ז–מהי תשובת הגמרא , הסבר לפי התשובה מה ההבדל בין 'מזבח כפרה'
ל'יסורים של אהבה?_____________
__________________________________________________________________________________ -
קטע ח'-
לן=לנו להו–להם
למי הכוונה,
'לן'
ו'להו'?_____________________________________________________________ -
קטע ח'- מה תפקידו במהלך הסוגיה? (שאלה,
תרוץ אחר, סיוע )_________________________________ -
האם לאור קטע ח', יש הבדל בין המושגים 'מזבח כפרה' ו'יסורים של אהבה'?___________________________
-
קטע ט'- מה תפקידו במהלך הסוגיה? (שאלה,
תרוץ אחר, סיוע )_________________________________ -
האם לאור קטע ט', יש הבדל בין המושגים 'מזבח כפרה' ו'יסורים של אהבה'?___________________________
-
קטע י'-
דין=זה.
גרמא–
עצם עשיראה–עשירי ביר–בני
הסבר את תמיהת הגמרא בקטע י'?
(העזר ברש"י ד"ה ביר)________________________________________
_______________________________________________________________________________
-
קטע כ-'הסבר את תשובת הגמרא במילים שלך________________________________________________
______________________________________________________________________________