נושא:
גמרא,
ברכות
דף
י
עמוד
ב:
דף
עבודה
מחבר:
צבי יניר
כתות:
חט"ב
דף עבודה 23-
ברכות דף י עמוד ב
א1.
אמר רבי יוחנן משום רבי יוסי בן זמרא:
כל התולה בזכות עצמו – תולין לו בזכות אחרים, וכל התולה בזכות אחרים – תולין לו בזכות עצמו.
משה תלה בזכות אחרים, שנאמר:
(שמות ל"ב)
זכר לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך – תלו לו בזכות עצמו, שנאמר:
(תהלים ק"ו)
ויאמר להשמידם לולי משה בחירו עמד בפרץ לפניו להשיב חמתו מהשחית;
חזקיהו תלה בזכות עצמו, דכתיב:
זכר – נא את אשר התהלכתי לפניך – תלו לו בזכות אחרים, שנאמר:
(מלכים ב' י"ט)
וגנותי אל העיר הזאת להושיעה למעני ולמען דוד עבדי.
א2.
והיינו דרבי יהושע בן לוי; דאמר רבי יהושע בן לוי, מאי דכתיב: (ישעיהו ל"ח)
הנה לשלום מר לי מר? – אפילו בשעה ששיגר לו הקדוש ברוך הוא שלום – מר הוא לו.
-
הסבר מה הכוונה תולה בזכות אחרים_____________________________________________________
-
הסבר מה הכוונה תולה בזכות עצמו______________________________________________________
ב1.
(מלכים ב' ד')
נעשה נא עלית קיר קטנה.
רב ושמואל, חד אמר: עלייה פרועה היתה וקירוה, וחד אמר: אכסדרה גדולה היתה וחלקוה לשנים.
בשלמא למאן דאמר אכסדרה – היינו דכתיב קיר,
אלא למאן דאמר עלייה – מאי קיר?
שקירוה.
בשלמא למאן דאמר עלייה – היינו דכתיב עליית,
אלא למאן דאמר אכסדרה – מאי עליית?
מעולה שבבתים.
-
עיין במלכים במה מדובר ומי אמר למי?___________________________________________________
-
מהן שתי האפשרויות לבאר את צמד המילים 'עליית קיר', וכיצד הפרוש נכנס במילים לפי באור הגמרא?
אפשרות א-_עליית-_________________________________קיר-___________________________________
אפשרות ב–
עליית-__________________________________קיר-___________________________________
3. באר בלשונך את המילים הבאות.
פרועה-____________.
אכסדרה-_______________________________
ג.
ונשים לו שם מטה ושלחן וכסא ומנורה.
אמר אביי ואיתימא רבי יצחק: הרוצה להנות – יהנה כאלישע,
ושאינו רוצה להנות אל יהנה כשמואל הרמתי שנאמר:
(שמואל א' ז')
ותשובתו הרמתה כי שם ביתו. ואמר רבי יוחנן: שכל מקום שהלך שם – ביתו עמו.
-
הסבר על מדובר 'להנות',
היינו מ'מה'
או מ'מי'
(רש"י)?
________________________________________ -
הסבר את כוונת דברי ר' יוחנן,
האם לשמואל הנביא היה גר בקרון נייד?________________________________ -
מה הקושי בפסוק בשמואל לדעת רש"י ד"ה 'כי שם ביתו'
שגרם לר'
יוחנן לחדש את חידושו?_____________
______________________________________________________________________________
ד1.
(מלכים ב' ד')
ותאמר אל אישה הנה נא ידעתי כי איש אלהים קדוש הוא.
אמר רבי יוסי ברבי חנינא: מכאן,
שהאשה מכרת באורחין יותר מן האיש.
ד2.
קדוש הוא, מנא ידעה?
רב ושמואל, חד אמר: שלא ראתה זבוב עובר על שלחנו; וחד אמר: סדין של פשתן הציעה על מטתו ולא ראתה קרי עליו.
ד3.
קדוש הוא אמר רבי יוסי ברבי חנינא: הוא קדוש, ומשרתו אינו קדוש, (שנאמר🙂
(מלכים ב' ד')
ויגש גיחזי להדפה. אמר רבי יוסי ברבי חנינא: שאחזה בהוד יפיה.
-
ד1-מהיכן בפסוק דייק ר' יוסי ר' חנינא,
שאישה מכרת באורחים יותר מאיש?____________________________ -
ד2-הסבר את שאלת הגמרא 'קדוש הוא מנא ידעה'_____________________________________________
-
מה המיוחד בזה שלא עבר זבוב על שלחנו?___________________________________________________
-
מה המיוחד בזה שלא ראתה קרי על הסדין שלו?________________________________________________
-
ד3-
מה ההוכחה שגיחזי היה רחוק מלהיות קדוש?
(עיין רש"י ד"ה הוד יפיה)___________________________
ה.
עובר עלינו תמיד.
אמר רבי יוסי ברבי חנינא משום רבי אליעזר בן יעקב: כל המארח תלמיד חכם בתוך ביתו ומהנהו מנכסיו – מעלה עליו הכתוב כאילו מקריב תמידין.
-
כיצד למד רבי יוסי מהפסוק שהמארח ת"ח כאילו הקריב קרבן תמיד?_________________________________
-
האם לימודו שלר' יוסי הוא פשט או דרש?___________________________________________________
ו.
ואמר רבי יוסי ברבי חנינא משום רבי אליעזר בן יעקב: אל יעמוד אדם במקום גבוה ויתפלל, אלא במקום נמוך ויתפלל,
שנאמר:
(תהלים ק"ל)
ממעמקים קראתיך ה'.
תניא נמי הכי: לא יעמוד אדם לא על גבי כסא ולא על גבי שרפרף ולא במקום גבוה ויתפלל, אלא במקום נמוך ויתפלל, לפי שאין גבהות לפני המקום, שנאמר ממעמקים קראתיך ה', וכתיב:
(תהלים ק"ב)
תפלה לעני כי יעטף.
-
מהן שתי הראיות מהפסוקים שאין להתפלל במקום גבוה?________________________________________
-
האם לדעתך מקטע זה יש להוכיח שאין לבנות את בית הכנסת כבניין גבוה אלא כבניין נמוך?_______________
___________________________________________________________________________________
ז.
ואמר רבי יוסי ברבי חנינא משום רבי אליעזר בן יעקב: המתפלל צריך שיכוין את רגליו, שנאמר:
(יחזקאל א') ורגליהם רגל ישרה.
-
באר בלשונך מה הכוונה 'שיכוון רגליו'?___________________________________________________
ח.
ואמר רבי יוסי ברבי חנינא משום רבי אליעזר בן יעקב: מאי דכתיב: (ויקרא י"ט)
לא תאכלו על הדם, – לא תאכלו קודם שתתפללו על דמכם.
אמר רבי יצחק אמר רבי יוחנן אמר רבי יוסי ברבי חנינא משום רבי אליעזר בן יעקב: כל האוכל ושותה ואחר כך מתפלל – עליו הכתוב אומר: (מלכים א' י"ד)
ואותי השלכת אחרי גוך, אל תקרי גויך אלא גאיך. אמר הקדוש ברוך הוא: לאחר שנתגאה זה – קבל עליו מלכות שמים.
-
מדוע אסור לאכול בחדר אוכל ורק אח"כ ללכת להתפלל?
א.
____________________________________________________________________________
ב._____________________________________________________________________________
ט.
רבי יהושע אומר,
עד שלש שעות.
אמר רב יהודה אמר שמואל:
הלכה כרבי יהושע.
י.
הקורא מכאן ואילך לא הפסיד.
אמר רב חסדא אמר מר עוקבא, ובלבד שלא יאמר יוצר אור.
מיתיבי:
הקורא מכאן ואילך לא הפסיד כאדם שהוא קורא בתורה,
אבל מברך הוא שתים לפניה ואחת לאחריה – תיובתא דרב חסדא!
תיובתא.
איכא דאמרי, אמר רב חסדא אמר מר עוקבא: מאי לא הפסיד – שלא הפסיד ברכות.
תניא נמי הכי:
הקורא מכאן ואילך לא הפסיד כאדם שקורא בתורה, אבל מברך הוא שתים לפניה ואחת לאחריה.
כ.
אמר רבי מני:
גדול הקורא קריאת שמע בעונתה יותר מהעוסק בתורה, מדקתני:
הקורא מכאן ואילך לא הפסיד כאדם הקורא בתורה, מכלל דקורא בעונתה – עדיף.
-
ט– היכן נזכר ר'
יהושע זה שהלכה כמותו?___________________________________________________ -
י– למסקנת הסוגיה, מי שהתעורר מאוחרו קורא ק"ש אחר שלוש שעות האם יאמר גם ברכות ק"ש?___________
-
כ– א.
מה הכוונה 'בעונתה'
?___________________ב.
כיצד מוכח במשנה שקורא בעונתה עדיף מעוסק בתורה?
________________________________________________________________________________