נושא:
גמרא, ברכות יא–יב–מבחן
מחבר:
יהודה שקלנובסקי
כתות יעד: ט
בס"ד שם:
מבחן
בגמרא
דף
יא
ע"א
–
יב
ע"ב
(מבחן
מס' 9)
-
יש
לענות
על שאלה
1 (שאלת
חובה) וכן
על 7
מתוך
8 השאלות
הבאות. (שאלה 1
= 16 נק'
וכל שאלה נוספת 12
נק')
בהצלחה!
1.
משנה:
"בשחר מברך שתים לפניה ואחת לאחריה,
ובערב מברך שתים לפניה ושתים לאחריה,
אחת ארוכה ואחת קצרה.
מקום שאמרו להאריך אינו רשאי לקצר,
לקצר אינו רשאי להאריך".
-
מהן ברכות ק"ש בשחרית ובערבית?
-
"אחת ארוכה ואחת קצרה"
– למה מתכוונת המשנה לפי
רש"י
ולפי
תוס'? -
כיצד יתבארו דברי המשנה "מקום שאמרו להאריך אינו רשאי לקצר,
לקצר אינו רשאי להאריך"
– לפי
רש"י
ולפי
תוס'? -
הרמב"ם (הל'
ק"ש פ"א ה"ז)
כותב:
"מקום
שתקנו לחתום בברוך אינו רשאי שלא לחתום,
ומקום
שהתקינו שלא לחתום אינו רשאי שלא לחתום.
מקום
שהתקינו שלא לפתוח בברוך אינו רשאי לפתוח,
מקום
שהתקינו לפתוח אינו רשאי שלא לפתוח.
– כללו
של דבר כל המשנה ממטבע שטבעו חכמים בברכות
הרי זה טועה וחוזר ומברך כמטבע".
מהי ברכה ארוכה וקצרה לדעת הרמב"ם?
(בונוס 5
נקודות)
2.
כתוב בספר ישעיהו "יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ עֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא רָע"
-
מדוע אנו משנים ואומרים "ובורא את הכל"?
-
מדוע לא משנים ואומרים "יוצר אור ובורא נוגה"?
3.
"השכים לשנות עד שלא קרא ק"ש צריך לברך משקרא ק"ש אין צריך לברך שכבר נפטר באהבה רבה".
הסבר את דברי הגמ'!
4.
לגבי ההלכה שבשאלה הקודמת מביא תוס'
את שיטת
הירושלמי.
-
מהי שיטת הירושלמי?
-
מדוע אנו לא נוהגים כשיטה זו?
(2 הסברים)
5.
כותב שם בתוס':
"ואם
תאמר מאי שנא מסוכה שצריך לברך על כל סעודה וסעודה לישב בסוכה?
ויש
לומר דשאני תורה,
שאינו מייאש דעתו,
דכל שעה אדם מחויב ללמוד דכתיב 'והגית בו יומם ולילה'
והוי כמו שיושב כל היום בלא הפסק,
אבל אכילה בסוכה יש שעה קבועה".
הסבר את שאלת תוס'
ותשובתו!
6.
"אמר להם הממונה ברכו ברכה
אחת"
– הגמ'
מביאה שר'
זריקא למד מדברים אלו:
"זאת אומרת ברכות אין מעכבות זו את זו".
ומכאן למדה הגמרא שר'
זריקא הבין שברכה
אחת הכוונה לברכת 'יוצר אור'.
הסבר את הלימוד של הגמרא!
-
מדוע בטלו חכמים את המנהג לומר את עשרת הדברות בקריאת שמע?
-
כותבת הגמרא:
"פשיטא,
היכא
דקא נקיט כסא דחמרא בידיה וקסבר דשכרא
הוא ופתח ומברך אדעתא דשכרא וסיים בדחמרא
–
יצא,
דאי
נמי אם אמר שהכל נהיה בדברו יצא,
דהא
תנן:
על
כולם אם אמר שהכל נהיה בדברו –
יצא.
אלא,
היכא
דקא נקיט כסא דשכרא בידיה וקסבר דחמרא
הוא,
פתח
ובריך אדעתא דחמרא,
וסיים
בדשכרא,
מאי?
בתר
עיקר ברכה אזלינן,
או
בתר חתימה אזלינן?"
-
מהו המקרה הפשוט של הגמרא ומדוע הדין כך?
-
מהו המקרה שבו מסתפקת הגמרא?
-
הסבר את הספק של הגמרא?
9. א.
מהי מסקנת הגמרא בספק הנ"ל?
ב.
כיצד יש לפסוק להלכה (2
שיטות
בתוס')