גמרא, ברכות, כו ע"א: – עיון בגמרא

אוגוסט 2, 2026 · מאת עזר אבנר · דפי עבודה

נושא הדף: גמרא,
מסכת ברכות כו.

מחבר:
אילן עמר
:
www.angelfire.com/d20/ilanamar/home1.html

מיועד לכיתות: דט


תלמידים יקרים!

בשעה טובה ומוצלחת,
מתחילים אנו היום את הקטע הראשון של הגמרא. הקטע מתייחס אל דברי המשנה ואנו נלמד עפ"י מבנה ללימוד גמרא שהכרנו כבר בעבר.
עיקבו אחרי כל השלבים ושימו לב למשימות הנדרשות מכם.

הקדמה

  1. ורמינהו

    הגמרא בד
    "כ שואלת, מקשה,
    מעלה סתירות, מחזקת או מבארת את דברי המשנה. לכל סוג של התייחסות הגמרא לדברי המשנה יש סגנון לשוני ומילים מסוימות שהגמרא תשתמש בהם.
    המילה "ורמינהו"
    מסמלת לנו שהגמרא רוצה להעלות סתירה או קושי מסוים על דברי המשנה ממקור תנאי (ממשנה אחרת). המילה "ורמינהו"
    מעידה על כך שיש סתירה בין שני מקורות שווים מבחינת קדושתם (שני פסוקים, שתי משניות, שני קטעי גמרא וכד') לא נמצא את המילה "ורמינהו"
    כאשר הגמרא רוצה להראות קושי בין שני מקורות שאינם שווים (כגון:
    דברי משנה הסותרים לכאורה פסוק,
    סתירה שיש לכאורה בין משנה לגמרא וכד').

  2. סמיכת
    גאולה
    לתפילה
    "קריאת שמע" של שחרית מסתיימת במילים: "גאל ישראל" ומיד לאחר מכן (ללא הפסקה של קדיש, כמו בערבית) – מתחילים להתפלל תפילת שמונה עשרה.
    חז"ל קבעו כך את הדבר כדי שגאולת ישראל והתפילה לגאולת ישראל יהיו מחוברות ולא יהיה נתק ביניהם ולכן חשוב מאד להקפיד לסיים את המילים "גאל ישראל" ומיד להתחיל תפילת שמונה עשרה,
    שה'
    ישמע בקול תפילתנו ויגאלנו.


א.
קרא את קטע הגמרא ובאר את המילים הבאות:

ורמינהו

והאמר

כי תניא ההיא

בריה

ותיקין

כולי יומא

כולי עלמא

מצלי ואזיל

ותו לא

יהיב ליה

ב.
סווג את המילים הבאות לפי הקטגוריות הבאות:

1. מילות שאלה _______________
______________ ________________

2. אנשים _______________ ______________
________________

3. פעלים _______________ ______________


ענה על השאלות הבאות:

1. "מצוותה עם הנץ החמה" – מצוותה של מי עם הנץ החמה? _________________________

2. מדוע סומכים סיום קריאת שמע מיד לתפילת שמונה עשרה?
________________________

3. מהו הזמן מחלקי היום שמהווה נקודת המפגש בין קריאת שמע לתפילה?
_______________

4. נסה לנסח בלשונך מהי שאלת הגמרא?

____________________________________________________________________


5. מהן המילים שמתחילה בהן תשובת הגמרא?
___________________________________

6. מהי תשובת הגמרא לשאלה שכתבת בסעיף 4?

____________________________________________________________________

7. מיהו האמורא שהגמרא מביאה על מנת לחזק את התשובה?
________________________

8. צטט את דברי אותו אמורא:
______________________________________________



הגמרא ממשיכה ושואלת שאלה נוספת:
"וכולי
עלמא עד
חצות ותו
לו
?"

9. הסבר בלשונך מהי השאלה הנוספת של הגמרא?

____________________________________________________________________

10. הגמרא מחלקת את תשובתה לשאלה זו לשני חלקים, הסבר אותם!

  1. "כולי
    יומא

    מצלי
    ואזיל
    "
    _____________________________________________

  2. "עד
    חצות
    יהבי
    ליה
    שכר
    תפילה
    בזמנה
    "
    _________________________________

  3. "מכאן
    ואילך
    שכר
    תפילה
    יהבי
    ליה
    , שכר
    תפילה
    בזמנה
    לא
    יהבי
    ליה
    "

____________________________________________________________________


תפילת שחרית

השלם את התרשים הבא:

ולסיימה







מצווה להתחילה






















לשון המשנה/גמרא

הסבר


"תפילת השחר עד חצות. רבי יהודה אומר עד ארבע שעות."

המשנה דנה לגבי סוף זמן תפילת שחרית.
במשנה מובאות שתי דעות: הדעה הראשונה (דעת תנא קמא)
היא דעה מקלה והיא מאפשרת להתפלל תפילת שחרית אפילו עד חצות היום (שש שעות מהנץ החמה).

לעומתה,
דעת רבי יהודה,
מחמירה יותר והיא מאפשרת להתפלל תפילת שחרית רק עד ארבע שעות מהנץ החמה.


"ורמינהו:
מצוותה עם הנץ החמה, כדי שיסמוך גאולה לתפילה ונמצא מתפלל ביום"

הגמרא מראה סתירה בין שתי משניות; המשנה שלנו – שמאפשרת להתפלל על חצות (או עד ארבע שעות לפי רבי יהודה),
ומשנה אחרת שמדגישה שיש מצווה לקרוא קריאת שמע לפני הנץ החמה כדי שמיד עם הנץ החמה יסיים את ברכת "גאל ישראל" ומיד יתחיל תפילת שמונה עשרה ונמצא שהוא מקיים את הדבר החשוב – סמיכת גאולה לתפילה.

דהיינו:
הסתירה היא לגבי זמן תפילת שחרית (במשנה שלנו, עד חצות ובמשנה השניה
מיד עם הנץ החמה)


"כי
תניא
ההיא

לותיקין
, דאמר
רבי
יוחנן
ותיקים
היו
גומרים
אותה
עם הנץ
החמה
"

תשובת הגמרא להעלאת הסתירה הנ"ל בין שתי המשניות היא:
שאפשר וניתן להתפלל תפילת שחרית עד חצות היום. אמנם,
מצווה לכתחילה להתחיל להתפלל מיד עם תחילת פרק זמן התפילה שהוא הנץ החמה שאנשים שמדקדקים במצוות, מקפידים להתפלל תפילת שחרית מיד עם תחילת זמנה – הנץ החמה.


"וכולי עלמא עד חצות ותו לא?"

ממשיכה הגמרא ושואלת לגבי סוף זמן תפילת שחרית: האם שאר אנשי העולם, שאינם "ותיקין",
יכולים להתפלל רק עד חצות ולא יותר?
מה קורה כאשר אדם קם מאוחר ולא יכול להתפלל לפני חצות?


"כולי
יומא
מצלי
ואזיל
. עד
חצות
יהבי
ליה
שכר
תפילה
בזמנה
, מכאן
ואילך
שכר
תפילה
יהבי
ליה
, שכר
תפילה
בזמנה
לא יהבי
ליה
."

תשובת הגמרא לשאלה זו היא:
שיש להבחין בין שני סוגי שכר לתפילה:
כאשר אדם מתפלל תפילת שחרית עד חצות היום הוא זוכה לשכר תפילה ולשכר תפילה בזמנה.
אמנם כאשר הוא לא מתפלל עד חצות היום, הוא יכול להתפלל גם לאחר מכן אבל הוא יקבל שכר תפילה בלבד ולא שכר תפילה בזמנה.

⬇ הורדת הקובץ (Word)