נושא:
גמרא, ברכות לג עמוד ב, דף עבודה
מחבר:
יהודה שקלנובסקי
כתות יעד: ט
דף
עבודה
–
דף
לג
עמוד
ב
-
חלק א'
-
במשנה:
"האומר
על קן ציפור יגיעו רחמיך ועל טוב יזכר
שמך, מודים
מודים משתקין אותו"
מדוע משתקין אותו בכל אחד מהדברים הנ"ל?
-
"וחד
אמר מפני שעושה מידותיו של הקב"ה
רחמים ואינן אלא גזירות"
הרמב"ם בספרו מורה נבוכים (ח"ג פרק מח) כותב בטעם מצות שילוח הקן:
"כי הביצים ששוכבת אמם עליהם,
והאפרוחים הצריכים לאמם, על הרוב יהיה סיבה להניח הכל, כי מה שלוקח ברוב הפעמים אינו ראוי לאכילה.
ואם אלו הצערים הנפשיים חסה התורה עליהם בבהמות ועופות,
כל שכן בבני אדם.
ולא תקשה על אומרם:
'האומר על קן ציפור יגיע רחמיך משתקין אותו, מפני שעושה מידותיו של הקב"ה רחמים ואינן אלא גזירות',
כי הוא לאחד מב' דעות אשר זכרנו, רצה לומר דעת מי שחושב שאין טעם לתורה אלא רצון הבורא יתברך.
ואנחנו נמשכנו אחר הדעת השניה (הסוברת שיש טעמים למצוות)".
-
מהו לדעת הרמב"ם טעם מצות שילוח הקן?
-
מה מקשה הרמב"ם מהגמרא שלנו על הסברו?
-
כיצד מיישב הרמב"ם את השאלה?
-
כותב המהר"ל בספרו תפארת ישראל (פרק ו):
"האמת כי יש להפליא הפלא ופלא על דברים אלו לומר על משנה שנויה בלי מחלוקת,
והאמוראים פירשוה בטעמא, ולא ראינו ולא שמענו פוצה ומצפצף כנגדה.
ולומר על הכל שאינו הלכה, ומכל שכן דבר שהוא מגיע לאמונה?
מהי שאלתו של המהר"ל על הרמב"ם?
-
חלק ב'
"האומר שמע שמע משתקין אותו"
"מיתיבי
הקורא את שמע וכופלה הרי זה מגונה.
מגונה הוא
דהוי, שתוקי
לא משתקינן ליה?
לא
קשיא, הא
דאמר מילתא מילתא ותני לה, והא
דאמר פסוקא פסוקא ותני ליה"
-
מהי קושיית הגמרא ומהו תירוצה?
-
ישנם מקומות בהם נוהגים לכפול ביוה"כ את הפסוק "שמע ישראל".
כיצד אפשר ליישב את המנהג הזה עם דברי הגמרא? עיין בתוס'
ד"ה 'אמר פסוקא' (בדף לד ע"א) -
ר'
יונה כותב על השאלה הנ"ל:
"אלא שאומרים,
שכיון שמנהג אבותיהם בידיהם מכמה שנים ואומרים אותו כל הקהל, מוכחא מילתא שאינם עושים לכוונת ב' רשויות ולא חיישינן להכי.
מהו הסברו של ר' יונה?