גמרא, גיטין דף ב-מ, שאלות חזרה על החומר לבגרות בתלמוד – בקיאות (מעל 1000 שאלות)

נושא
הדף:
גמרא,
מסכת
גיטין
דף
ב–מ,
שאלות
חזרה
על
החומר
לבגרות
בתלמוד
–
בקיאות

לקבלת
התשובות
לחץ
כאן

מיועד לכיתות:
י"א–י"ב

מחבר:
שבתי
סבתו

בס"ד

חוברת
שאלות לחזרה ולשינון

מסכת
גיטין

הרב
סבתו

גיטין
דף ב

שאלות
לחזרה ולשינון

(השאלות
המסומנות ב-*
קשות
יותר ,
ומצריכות
ידע בתוס'
)

זכור!
יש
להשיב תשובות קצרות ומדויקות .

1) משנה.
המביא
גט ממדינת הים .
איזה
סוג שליח הוא זה ,
ומי
ממנה אותו ?

2) אימתי
האשה מתגרשת בסוג שליחות כזה ?

3) מהו
הסוג השני של שליחות ומי ממנה את השליח ?
אימתי
האשה מתגרשת ?

*4) האם
בבל כלולה בהגדרה מדינת הים ?

5) מה
צריך השליח לומר בבית הדין ?

6) למה
מתכוונת המשנה בציינה "רקם
,
חגר"
(ציין
את שמם האחר)
.

7) שליח
המביא משם גט האם צריך לומר …

8) מהו
ההבדל בין כפר לודים ללוד ?

9) לדעת
חכמים אימתי מחייבים את השליח לומר…

10) ציטוט
מן המשנה.
"והמביא
ממדינה למדינה במדינת הים צריך שיאמר…"
דעתו
של מי מן התנאים היא זו ?

11) מהם
גבולותיה של ארץ ישראל לכל רוחותיה לדעת
רבי יהודה ?

12) המביא
גט מעכו .
האם
הצריכוהו לומר…
?

13) המביא
גט בארץ ישראל ואינו אומר …
ובאו
עוררין ,
מה
יעשו ?

*14) כמה
שורות נהגו בגט ועל שום מה ?

15) מהו
הטעם לאמירת השליח …
לדעתו
של רבה ?
ומהו
המקור בתורה ?

16) מה
פירוש אין בקיאין ?

*17) למה
דווקא בהלכה זו אין בקיאין ?

18) איך
דברי השליח מסייעים לנו שלא נחשוש שאין
בקיאין ?

*19) ציין
דעה נוספת בענין ,
אם
רש"י
מזכיר אותה בדף ג.
!

20) מהו
הטעם לאמירת השליח …
לדעתו
של רבא ?

21) ציין
את שלושת הנפקא מינא בין רבה לרבא!
(מבלי
לפרט מה דעתם של רבה ורבא
בכל מקום).

22) אם
הביאו את הגט שני שליחים ,
האם
נחייב אותם לומר…
?

23) באוקימתא
זו הגט יוצא מתחת ידי מי ?

24) ממדינה
למדינה בארץ ישראל ,
לדעת
רבא ,
מהו
הדין ומהו הטעם ?

25) הבא
דוגמאות לכך שעד אחד נאמן באיסורים .

26) מדוע
אין נאמנות עד אחד בחתיכה "ספק
חלב ספק שומן"
, מלמדת
על נאמנות
בשליח המביא גט ?

27) גם
בטבל ושחיטה הרי יש חזקת איסור .
ומדוע
נאמין לעד אחד ?

גיטין
דף ג

*28) האם
אפשר לחזור ולתקן בהמה שחוטה ?

*29) מהו
המקור בתורה שעד אחד נאמן באיסורים ?

30) מנין
שכל עדות שבערווה יש להצריך שני לכל הפחות
?
ציין
את המקור בתורה.

31) אם
הרוב בקיאין לשמה ,
וסופרי
הדיינים בקיאין ,
למה
חששו חכמים להצריך השליח
לומר בפ"נ
ובפ"נ
?

32) מיהו
התנא החושש לדעת המיעוט ?
והיכן
מצאנו ביטוי לדעתו ?

33) מדוע
בכל זאת למרות חשש חכמים ,
האמינו
לשליח אחד ולא לשניים ?

34) שליח
שאמר בפ"נ
ובפ"נ
ובא הבעל וערער .
מי
נאמן משניהם ?

35) כמה
עדים נדרשים לקיים שטר ,
ובפני
כמה דיינים עושים זאת ?

36) ההנחה
הבסיסית היא שאין צורך לקיים שטר חתום .
מהו
הכלל שאומר ריש לקיש
בזה ?
(לצטט
בדיוק )
.

37) על
מה מתבסס הכלל הזה ?

38) אם
כך מדוע הצריכו חכמים לקיים שטר ?

39) אם
הצריכו ,
מדוע
כאן הקלו להאמין לעד אחד ?

40) לרבה.
מדוע
אין השליח אומר –
בפני
נכתב לשמה.
הרי
זהו העיקר ?

41) ומה
בכך אם ישמיט ?

42) מדוע
אין חשש שבאומרו "בפני
נכתב"
ישמיט
תיבה ?

43) אבל
הרי הוא אומר ארבעה מילים .
בפני
נכתב ובפני נחתם ?

44) אם
הוא אומר בפני נכתב .
כיצד
נדע שהכוונה "לשמה"
?

45) מהם
שלשת ההבדלים בין שליח הגט לקיום שטרות
שבגללם רבה לא חושש לחילופין
?

46) כשהאשה
עצמה מביאה את הגט ,
מה
תועיל אמירתה בב"ד
הרי היא נתגרשה בקבלת
הגט ?

47) לרבא
מדוע אין מסתפקים באמירת "בפני
נחתם"
? הרי
החשש הוא מפני שאין עדים
מצויים לקיימו ?

48) מדוע
רבא לא אמר כרבה ?

49) מדוע
רבה לא אמר כרבא ?

50) "וכתב
לה ספר כריתות ונתן בידה "
כיצד
מפרש רבי מאיר "וכתב
לה"
? ומהי
ההלכה
המתחייבת מפירוש זה ?

51) כיצד
מפרש רבי אלעזר את המילים "וכתב
לה"
, ומהי
ההלכה המתחייבת מפירוש
זה ?

52) נסח
את דעתו של רבי אלעזר בשלש מלים .

53) נסח
את דעתו של רבי אלעזר בשלש מלים .

54) לדעת
רבי מאיר האם יש חיוב מדרבנן לכתוב את הגט
לשמה ?

55) אומר
היה רבי מאיר:
אפ'
מצאו
באשפה וחתמו ונתנו לה –
כשר.
הוכח
מכאן תשובתך
לשאלה הקודמת .

56) האם
מותר לכתוב גט על עלה המחובר לקרקע ?

57) ציין
את מקור הדין בתורה .

58) האם
הלכה זו היא גם לדעת רבי מאיר ?
ומדוע
?

59) בדיעבד
אם כתב במחובר לקרקע ,
האם
יש הכשר לגט?
ולדעת
מי מן התנאים?

60) לדעת
רבי אלעזר .
אם
כתב את כל הגט (טופס
ותורף)
על
המחובר לקרקע.
האם
הגט כשר ?

61) לרבי
אלעזר ,
גט
שלא נחתם ,
כשר
או פסול ?

62) מה
חייבים לעשות בפני עדים .
לדעת
רבי אלעזר ?

63) לרבי
אלעזר .
כתב
(טופס
ותורף)
הגט
שלא לשמה ,
מה
דינו ?

64) לרבי
אלעזר .
האם
יש חיוב מדרבנן לחתום על הגט ?

65) לרבי
אלעזר .
מה
תועלת יש בחתימה על הגט ?

66) "שלשה
גיטין פסולין .
ואם
נשאת ,
הולד
כשר".
הפסול
הוא מדאורייתא או מדרבנן
?

67) נמק
את תשובתך .

68) שלשת
הגיטין הפסולים האמורים לעיל.
מהו
החסרון בכל גט ?

69) אם
יש עליו עד אחד –
פסול
,
כל
שכן אם אין עליו עדים כלל .
מה
החידוש בגט הראשון
שהוא פסול ?

70) צטט
במדויק את המשך לשון המשנה:
שלשה
גיטין פסולין ואם נשאת הוולד כשר …

71) על
מה מתוך השלשה חולק רבי אלעזר ?

72) …
וגובה
מנכסים משועבדים .
כיצד
אפשר לגבות ממון על ידי גט כריתות ?

73) האם
ייתכן כי המלה גט ,
משמעותה
מושג אחר (שאינו
גט כריתות)
?

*74) אותו
מושג אחר ,
מה
יהיה בו הדין לפי רבי אלעזר ?

גיטין
דף ד

75) לרבה
המפרש את המשנה משום בקיאות לשמה ,
ויש
צורך בעדות על הכתיבה ועל החתימה
,
מי
הוא התנא של משנתנו ?

76) לרבי
אלעזר המכשיר גט ללא חתימה כלל ,
מדוע
במקרה שהבעל החליט להחתים
עדים צריך שהחתימה תהיה לשמה ?

*77) בענין
מזויף מתוכו.
מדוע
גם רבי אלעזר יפסול עדים החתומים ,
אם
הם קרובים
או פסולים ?

*78) האם
החשש הזה קיים גם במקרה שהיתה חתימה שלא
לשמה?
(לדעת
רבי אלעזר)

*79) אם
כן ,
מדוע
רבי אלעזר יפסול חתימה שלא לשמה ?

*80) לרבי
מאיר שהסכים שאין כותבין במחובר ,
שמא
יחתום במחובר .
מדוע
שלא יסביר שאין כותבין
שלא לשמה ,
שמא
יחתום שלא לשמה ?

81) מהי
דעת רבי יהודה ,
בכתיבת
גט על מחובר לקרקע ?

82) מדוע
התאמצה הגמ'
להעמיד
את משנתנו כרבי מאיר ?

83) משום
מה יש עדיפות להעמיד את משנתנו כרבי אלעזר
?

84) פרט
את הנושא שבו הלכה כרבי אלעזר.

85) איך
מגדיר אביי את העיירות רקם וחגר ?

86) כיצד
מגדיר אביי את כפר לודים ?

87) כתוב
את הסברא הראשונית במחלוקת –
תנא
קמא ,
רבן
גמליאל ,
ורבי
אליעזר –
שעל
פיה יהיו
דברי רבה ורבא כתנאי (דעתו
של כל אחד).

88) לרבה,
שהכל
מודים בטעם בקיאות לשמה ,
ובארץ
ישראל בקיאין ,
מדוע
רבי אלעזר מחייב את
השליח לומר בפ"נ
ובפ"נ
,
גם
כשהגט בא מכפר לודים –
שהיא
מובלעת בתחום ארץ ישראל
?

89) לדעת
רבא ,
שהטעם
משום קיום הגט ,
מהי
סברת רבן גמליאל המצריך לומר בפ"נ
ובפ"נ
גם
מן הרקם והחגר אע"פ
שהם סמוכות לארץ ישראל ולכאורה שיירות
מצויות ?

*90) האם
תנא קמא חולק על דעת חכמים במשנה ?
ובמה
חולקים ?

91) נאמר
במשנה.
המביא
גט ממדינה למדינה במדינת הים צריך שיאמר
בפ"נ
ובפ"נ.
כתוב
שני דיוקים
אפשריים מלשון המשנה (ציין
דיוק א ,
דיוק
ב.
לפי
הסדר המופיע בגמרא)
.

92) צטט
מן המשנה קטע הדומה לאחד מן הדיוקים .

93) מדוע
הוא רק דומה ואינו זהה לחלוטין לאותו דיוק
?

94) איזה
דיוק סותר את דעתו של רבה ואיזה את דעתו
של רבא ?
(ציין
דיוק א.
דיוק
ב )
. נמק?

95) לרבה
(המפרש
לפי הדיוק הנוח לשיטתו)
מה
מחדשת הסיפא במשנה –
המביא
גט בארץ ישראל
אינו צריך…
?

*96) מדוע
בחרה הגמ'
באחד
מן הדיוקים ,
לסתור
את דעת רבא ,
ולא
ציטטה ישירות מאותה סיפא
שציינו בשאלה הקודמת ?

97) למסקנא,
לרבא
בארץ ישראל .
האם
צריך לומר בפ"נ
ובפ"נ
?
מדוע
?

98) נמק
את תשובתך הקודמת לזמן שבית המקדש קיים
וגם אחר חורבנו .

99) מדוע
היתה הגמ'
צריכה
לצרף את טעמו של רבי יצחק לסברת רבן שמעון
בן גמליאל ,
ורק
בצירוף
שניהם איתותב רבה ?

100) למסקנא
,
רבה
חושש לסברת רבא מי המחמיר מבין שניהם ?

101) אחר
המסקנא הזו מדוע לא יחלקו במביא גט בארץ
ישראל ?

גיטין
דף ה

102) מהו
המכנה המשותף בין :
חרש
שוטה וקטן ?

103) מדוע
אין הקטן כשר להביא את הגט ?

104) מדוע
אין חרש כשר להביא את הגט ?

105) על
פי מסקנא זו ,
כיצד
תתפרש המשנה הבאה :
המביא
גט ממדינת הים ואינו יכול לומר בפ"נ
ובפ"נ…
יתקיים
בחותמיו ?

*106) מדוע
אי אפשר לפרש שהשליח נעשה אילם .
ואילם
כשר להביא את הגט .

107) לדעת
רבה ,
מה
יועיל בחותמיו כאשר אין עדות על כתיבה
לשמה?
(המשנה
שצוטטה בשאלה
105
).

108) הבא
הוכחה כי תשובתך לשאלה 107
לא
היתה דחיה בעלמא של הגמרא אלא מציאות
אמיתית
.

*109) לאור
תשובתך לשאלה 107.
ממשיכה
הגמרא ושואלת :
"אי
הכי יכול נמי"
! כלומר
נסתפק בקיום
בחותמיו ,
ולא
יצטרך לומר בפ"נ
ובפ"נ
.
אבל
הרי רבה אית ליה דרבא ,
ולרבא
השליח
צריך לומר בפ"נ
ובפ"נ
כי אין שיירות מצויות ולא נוכל לסמוך על
קיום בחותמיו!

110) לאחר
שנעשו בקיאין לשמה ,
עדיין
חייבו את השליח לומר בפ"נ
ובפ"נ
(לרבה).
מדוע
?

111) אם
כן ,
מדוע
בפיקח ונתחרש הסתפקו בקיום בחותמיו ?

112) מקשה
הגמ'
. והא
אשה דלא שכיחא ותנן …
האם
לא שכיח שאשה תקבל גט ותיסע למדינה אחרת
?

113) כתוב
את שאלת הגמ'
"והא
אשה דלא שכיחא…"
.

114) מהי
תשובה על שאלה זו .

115) מדוע
אם כן באינו יכול לומר בפ"נ
ובפ"נ
,
יסתפקו
בקיום בחותמיו ולא נאמר ,
לא
פלוג רבנן
!

116) כתוב
מקרה נוסף שבו לא הצריכו לומר בפ"נ
ובפ"נ
בגלל אי שכיחות .

*117) מדוע
גם כאן לא נאמר לא חילקו חכמים בשליחות
(לא
פלוג רבנן)
?

118) הבעל
עצמו שהביא גיטו לא חייבוהו לומר בפ"נ
ובפ"נ.
מדוע
שלא נאמר –
לא
חילקו חכמים בשליחות
?

119) שנים
שהביאו גט ממדינת הים.
האם
חייבים לומר בפ"נ
ובפ"נ
?
(שים
לב בתשובתך)
.

*120) ציין
מקרה שבו השליח לא אמר בפ"נ
ובפ"נ
(למרות
שהיה יכול)
ובכל
זאת הגט כשר (לרבה.
שלשה
תנאים להכשר.
פרט)
.

121) במחלוקתם
של רבה ורבא חלקו עוד שני אמוראים בארץ
ישראל .
ציין
את שמותיהם ודעותיהם
בנידון .

122) בסיפור
על רבי שמעון בר אבא התייחס רבי יהושוע
בן לוי רק לבעיה אחת והתעלם מן הבעיה
האחרת .
לאיזו
בעיה הוא התייחס ,
ומאיזו
בעיה הוא התעלם ומדוע ?

123) בפני
כמה אנשים צריך השליח לתת לאשה את גיטה ?
ציין
את שמות האמוראים החולקים ואת
דעותיהם .

124) במחשבה
ראשונה יש קשר בין מחלוקת זו ,
לבין
מחלוקת רבה ורבא .
מהו
הקשר וכיצד הגמ'
פורכת
קשר זה ?

125) האם
שליח נעשה דיין ?

126) כתוב
סברא ,
מדוע
לכאורה היה ראוי ששליח יפסל מלהיות עד ?

127) האם
עד נעשה דיין ?

128) כתוב
סברא ,
מדוע
היה ראוי עד להפסל מלהיות דיין ?

129) עד
המעיד על קידוש החודש .
האם
אפשר שיהיה דיין באותה עדות ?
ומדוע
?

130) קיום
שטרות הוא דאורייתא ,
או
תקנה דרבנן ?

131) מתוך
ההנחה שרבה אית ליה דרבא ,
ולכן
צריך לקיימו ,
והרי
אין קיום שטרות אלא בשלושה
,
כיצד
תפרש את סברת האומר ,
נותנו
לה בפני שנים ?

132) אם
ענית על השאלה הקודמת ,
מה
אם כן סברת האומר נותנו לה בפני שלושה ?

133) איזו
דעה קיבלה חיזוק מדברי הברייתא ,
ומי
מן התנאים אמר זאת ?

134) שליח
ששכח ולא אמר בפ"נ
ובפ"נ
ונתן לאשה את גיטה ,
והלכה
ונישאה ,
וילדה
בן .
כתוב
את
דעתו של רבי מאיר ואת נימוקו .

135) חכמים
חולקים .
ציין
את דעתם .

136) מה
אנו למדים מציון העובדה שרבי אחי היה
ממונה על הגיטין ?

137) בפני
נכתב ובפני נחתם .
על
איזה חלק מן הגט מעיד השליח ?
כתוב
את הדעות על פי הסדר הבא
:
1) רבי
אחי .
2) רבי
אמי ורבי אסי .
3) רבי
אלעזר .
4) רב
אשי ;

*138) לאיזו
שיטה מתכוונת הגמ'
באומרה
אפ'
שיטה
אחת ?

139) איזו
מן הדעות מקבלת חיזוק מן הברייתא ?

140) לדעתם
של רבי אמי ורבי אסי ,
אם
ירצה המחמיר להחמיר ,
באיזו
קולא הוא מסתכן ?

141) הברייתא
אומרת :
…אפ'
נכנס
ויוצא כל היום כולו .
כשר.
למי
הכוונה נכנס ויוצא ?
ומה
היינו
אומרים אלמלא הברייתא ?
.

שאלה
זו קשה במיוחד:

*142) לאור
כל המסקנות 1)
רבה
אית ליה דרבא .
2) בני
מדינת הים למדו ,
והם
בקיאין לשמה .
האם
יש כעת נפקא מינה בין רבה לרבא ?

גיטין
דף ו

143) המביא
גט ממדינה למדינה בבל .
מה
דינו לענין אמירת בפ"נ
ובפ"נ
?

144) המביא
גט מבבל לארץ ישראל ,
מה
דינו לענין אמירת בפ"נ
ובפ"נ
?
ומדוע
?

145) האם
דעת רב היא להלכה בלבד ,
או
הלכה למעשה ?
הבא
ראייה לתשובתך .

146) לכ"ע
בבבל בקיאין בכתיבת גט לשמה ,
מאיזו
תקופה ?
מהו
המקור בכתובים ?
הסבר
את הפסוק
שהבאת .

147) היכן
היתה קבועה ישיבתו של ,
והיכן
ישיבתו של שמואל ?

148) "אמר
רב הונא .
עשינו
עצמנו בבבל כארץ ישראל לגיטין מזמן שהגיע
רב לבבל "
. לכאורה
הרי
בני בבל בקיאין לשמה עוד מתקופה קדומה
יותר .
מהי
אם כן כוונת רב הונא ?

149) מדוע
לדעת שמואל ,
בעצם
נוכחות ישיבות לתלמוד תורה אין ערובה
שיהיו עדים מצויים לקיים
חתימת הגט ?

150) "מעכו
לצפון ועכו כצפון"
האם
יש בציטוט הזה מן המשנה כדי להוכיח כי
"בבל"
שהיא
בצפונה
של ארץ ישראל דינה כחוץ לארץ ,
לענין
גיטין ?

151) בני
בבל מיוחסים ,
לא
עלה עזרא מבבל עד שעשאה כסולת נקיה"
(קידושין
עא.)
האם
יש זהות
בין הגדרת גבולות בבל ליוחסין ,
לבין
הגדרתה לענין גיטין (שאין
צורך לומר בפ"נ
ובפ"נ)
?

152) היכן
היה השוק המסחרי .
באקטיפון
או בארדשיר ?

153) מי
היו בקיאין בחתימות של מי ?
האם
אנשי אקטיספון בקיאין בחתימות בני ארדשיר
,
או
להיפך
?
נמק
.

154) "רבה
בר אבוה מצריך מערסא לערסא"
. תרגם
את המילה "ערסא"
.

155) מהו
מינימום הבתים להגדרת "שכונה"
.

156) לדעתו
של מי מן האמוראים גם בשכונה של שלשה בתים
יש לומר בפ"נ
ובפ"נ
,
ולאיזה
עיר היתה
כוונתו ,
ומדוע
?

*157) על
פי שיטה זו לכאורה יש מקום להחמיר בכל
המקומות .
ציין
את הפסק של רבינו תם (תוס'
ד"ה
שאני)
.

158) בארץ
ישראל אין צריך לומר בפ"נ
ובפ"נ
.
אעפ"כ
ציין את התועלת שיש באמירתו .
הבא
ראיה
לדבריך .

159) האם
זה נכון גם במקומות אחרים שלא הצריכו לומר
בפ"נ
ובפ"נ
?
הבא
ראיה לדבריך .

160) "שתוק
בני שתוק ,
הואיל
ויצא הדבר בהיתר ,
יצא"
. מה
פירוש "יצא
בהיתר"
? הרי
רבי ישמעאל
חייב אותו לומר בפ"נ
ובפ"נ
?

161) כפר
סיסאי .
מהי
הגדרתו לענין גבולות ארץ ישראל ?

162) האם
היה קשר מתמיד בין בבל לארץ ישראל ?
מהו
הביטוי ההלכתי לכך ?

163) כמה
תיבות מן התנ"ך
מותר לכתוב ללא שירטוט ?

164) האם
הלכה זו היא ענין התלוי בסברא ?
או
בגמרא ?

165) כתוב
את ההשלכה הנובעת מתשובתך לשאלה הקודמת
.

166) ציין
הלכה אחרת התלויה בסברא ,
ומיהו
האמורא שכיוון לכך מדעתו ?

167) על
מה הקפיד בעלה של פילגש בגבעה ?

168) מה
אמרו בשמיים על המחלוקת בין החכמים ?

169) לשם
מה הובא ענין זה אצלנו במסכת גיטין ?
(כלומר
מהו הקשר לסוגיא?).

170) מדוע
על הזבוב לא הקפיד בעלה של פילגש בגבעה ,
ואילו
על הנימא שמצא ,
הקפיד?
כתוב
את
שתי הלשונות !

171) מהי
הסכנה שבהטלת אימה יתרה בבית ?

172) חכמי
ארץ ישראל נזפו קשות בתלמידי החכמים
העולים מבבל לארץ ישראל ללמוד תורה .
על
מי יצא הקצף ,
ומי
הוא החכם שכתב על כך בחומרא ?

173) עישרתן
?
עירבתן
?
הדליקו
את הנר.
אלו
שלשה דברים שכל אחד צריך לומר בתוך ביתו
ערב
שבת עם חשכה.
לאיזה
עירוב הכוונה ?

גיטין
דף ז

174) מי
הטיל אימה יתירה בתוך ביתו ?
ובמה
כמעט ונכשל ?

*175) אין
הקב"ה
מביא תקלה על ידם של צדיקים .
והרי
רבי ישמעאל בן אלישע קרא לאור הנר –
והטהו
.
והרי
יהודה בן טבאי אב"ד
,
הרג
בטעות עד זומם .

176) מיהו
אותו אדם שהציק למר עוקבא ?

177) "גם
ענוש לצדיק לא טוב".
"דום
לה'
והתחולל
לו"
מהו
המכנה המשותף לשני הפסוקים .
פרש
את הפסוק השני .

178) מה
מוסיף הפסוק "אל
תשמח ישראל אל גיל כעמים"
על
הפסוק "בשיר
לא ישתו יין יימר שכר
לשותיו"
?

179) מסקנת
הגמ'
"זמרא
אסיר"
– האם
בכל מקום ?

180) ציין
את שמו של האמורא שהיה יודע לדרוש פסוקים
היטב ?

181) מהו
פירוש א)
"צעקת
לגימה"
? ב)
פולמוס
של אספסיינוס ?

182) כלילא
–
אסור
.
מהי
אותה כלילא וממה היתה עשויה ?

183) מהו
מקור האיסור ,
ומאימתי
גזרו על כך ?

184) "הסר
המצנפת והרם העטרה".
כיצד
דרש רב חסדא את הפסוק ,
ומה
היתה תגובת רבו ,
רב
הונא ?

185) האם
איסור הכלילא ,
כולל
גם עטרות כלות ?
הבא
ראיה .

186) "הסר
המצנפת והרם העטרה ,
זאת
לא זאת…"
מי
אמר "זאת"
ומי
השיב "לא
זאת"
?

187) "אם
שלמים וכן רבים וכן נגוזו ועבר"
. כיצד
דרש ר'
ישמעאל
את המילים "וכן
נגוזו ועבר"?

188) עני
הניזון מן הצדקה .
האם
חייב הוא לתת צדקה ?
ומה
שכרו אם יעשה כך .

189) כיצד
ייתכן כי עכו וצפונה לה –
אינם
מארץ ישראל (לדעת
ת"ק)
לענין
גיטין ,
ובכל
זאת צפונה
לעכו עד כזיב ,
חייבין
במעשר ובשביעית ?

190) המביא
גט בספינה .
מה
דינו לענין אמירת בפ"נ
ובפ"נ.
ציין
בקצרה את דעת שתי הברייתות.

191) ציין
את שמו של האמורא הראשון המיישב את הסתירה
.

192) מהו
נושא המשנה במסכת חלה שעל פיו נערכת השוואה
בינו לבין הנושא –
עדות
שליח הגט שנכתב
בספינה ?

193) מאיזה
חומר עשויה הספינה המוזכרת במשנה במסכת
חלה ,
והאם
מדובר בספינה נקובה ?

194) אם
היתה עשויה עץ האם היה הדין שונה ?

195) העפר
שבספינה הוא מחוץ לארץ .
מהו
התנאי שעל פיו יתחייבו הזרעים הצומחים
בו במעשר
ובשביעית (דעת
ת"ק)
?

196) מהו
התנאי הנוסף אותו דורש רבי יהודה שבלעדיו
אין חיוב במעשר ושביעית ?

197) על
פי ההשוואה הזו שהיא בבסיס התירוץ הראשון
,
גם
הברייתות העוסקות בשליח המביא גט
שנכתב בספינה ,
השיוט
הוא בנהרות ……….
ובספינה……….
בקרקע
.
השלם
את החסר .

198) על
פי תירוץ זה ,
ברייתא
א ,
פוסקת
כדעת ……….
ולפיכך
השליח ……….
לומר
בפ"נ
ובפ"נ
,
כיון
שזה נחשב כמביא גט ………
.

199) וברייתא
ב'
פוסקת
כדעת ……….
המצריך
תנאי נוסף והוא ……….
בקרקע
ובלשונו הוא ספינה
……….
וכל
עוד לא נתמלא תנאי זה ,
השליח
……….
לומר
בפ"נ
ובפ"נ
,
כיון
שזה נחשב
כמביא גט ……….
.

200) התירוץ
השני הוא של ……….
.

201) התירוץ
הזה מתבסס על ההנחה ששתי הברייתות הם כדעת
……….
.

202) ובכל
זאת מדוע הברייתא הראשונה פוסקת שאין
השליח צריך לומר בפ"נ
ובפ"נ
?

והברייתא
השניה בדיוק להיפך ?

203) לסיכום.
על
פי שני התירוצים האלה.
מהו
המכנה המשותף בין גיטין לבין תרומות
ומעשרות?

204) אמר
רבי זירא .
עציץ
נקוב המונח על גבי יתדות באנו למחלוקת
רבי יהודה ורבנן ?
מאיזה
חומר
עשוי העציץ ?

205) לדבריו
של רבי זירא מהי דעת רבי יהודה לענין
תרומות ומעשרות בעציץ כזה ?
נמק.

206) מדוע
בכל זאת ייתכן כי בעציץ ,
אין
צורך שיגע בקרקע על מנת להתחייב במעשר?
(סברת
רבא).

207) לדברי
רבי זירא ,
מהי
דעת ת"ק
בעציץ המונח על גבי יתדות ,
לענין
מעשר ?

208) מדוע
בכל זאת ייתכן ,
כי
גם ת"ק
יצריך חיבור בין העציץ לקרקע ,
בכדי
לחייב במעשר ?
(סברת
רבא)

מסכת
גיטין דף ח

209) תירוצו
של רב נחמן בר יצחק (תירוץ
מס'
3) לסתירה
בין הברייתות שונה משני התירוצים הראשונים
.
לדעתו
אין מקום להשוואת עדות שליח גט לחיוב
מעשרות ושביעית .
מדוע
?

210) לפיכך
,
אם
היו הברייתות עוסקות בנהרות שבארץ ישראל
,
מה
היתה ההלכה לענין שליח הגט
?

211) אם
כן ,
היכן
משייטת הספינה בה נכתב הגט ?
לדעת
רב נחמן בר יצחק (ובכך
הוא מעמיד את
מחלוקת הברייתות).

212) מלא
את החסר.

תניא.
מיקומם כיוונים

"איזהו
ארץ ואיזהו חוצה לארץ?
כל
ששופע ויורד מטורי אמנון (………)
ולפנים
(………)

כיוונים

ארץ
ישראל ,
מטורי
אמנון ולחוץ (………)
חוצה
לארץ"
.

הים
התיכון נחשב לארץ ישראל או לחוצה לארץ ?

הניסין
שבים (……….)
רואין
אותן כאילו חוט מתוח עליהם מטורי אמנון
ועד נחל מצרים.

כיוון
כיוון

מן
החוט ולפנים (……….)
ארץ
ישראל .
מן
החוט ולחוץ (……….)
חוצה
לארץ .

רבי
יהודה אומר.
לפרש

כל
שכנגד ארץ ישראל הריהו כארץ ישראל
(……….)
שנא'
וגבול
ים ,
והיה
לכם הים הגדול וגבול
.
זה
יהיה לכם גבול ים .

כיוונים מיקום

והנסין
שבצדדים (……….)
רואין
אותן כאילו חוט מתוח עליהן מקפלוריא
(……….)
ועד
ים

כיוונים מיקום כיוון

אוקיינוס
(……….)
ומנחל
מצרים (……….)
ועד
ים אוקיינוס (……….)
מן
החוט ולפנים

כיוון כיוון

(……….)
ארץ
ישראל .
מן
החוט ולחוץ (……….)
חוצה
לארץ .

נשוב
לאוקימתא של רב נחמן בר יצחק.

213) המביא
גט בספינה .
כמביא
בארץ ישראל .
כדעת
מי הברייתא הזו ?
(בהנחה
שהמדובר בים התיכון
)
.

214) המביא
גט בספינה .
כמביא
בחוצה לארץ .
כדעת
מי הברייתא הזו ?
ובהנחה
שמדובר בים התיכון)

215) בגמ'
מביאים
ברייתא הפוסקת הלכות המתייחסות לסוריא.

מהי
ההגדרה של כיבוש סוריא על ידי דוד ?
ומה
ההבדל בינו לבין כיבוש יהושע בן נון?

216) האם
אדמת סוריא חייבת במעשר ובשביעית ?

217) על
פי תשובה זו מה דינו של כיבוש יחיד ?

218) ואעפ"כ
מה דינו של עפר סוריא ?
(דייק
בתשובתך)
(לענין
טומאה).

219) מהו
דין אויר סוריא ?

220) כיצד
ניתן לשהות בסוריא מבלי להטמא ?

221) האם
הלכה זו היא לכל הדעות ?

222) מה
יהיה הדין לנכנס בתיבה לארץ העמים ?

223) במה
תלויה מחלוקתם של רבי ,
ורבי
יוסי ברבי יהודה ?

224) אם
אוהל זרוק נחשב אוהל ,
מהי
הפעולה שתפעל תחתית התבה לגבי היושב עליה
?

225) מה
דינו של המביא גט מסוריא ,
ומדוע
?

226) המוכר
עבדו לסוריא כמוכר בחוצה לארץ .
את
מי קונסים ומה מצב העבד ?

227) השלם
את החסר.
הקונה
שדה בסוריה ………………

228) הקונה
שדה בארץ ישראל מן הנכרים בשבת ,
מהו
ההיתר המיוחד במקרה שה ?
ומדוע
התירו?

229) אלמלא
היה בארץ ישראל מה היה גדר האיסור בפעולה
זו ?

230) על
פי האמור לעיל.
האם
ההיתר תופס דם לקונה שדה בסוריא?

231) כותבים
עליו "אונו"
אפ'
בשבת
.
מה
פירוש "אונו"
?

232) סוגיית
פלגינן דיבורא.

מהו
המקור שעל פיו אנו עורכים השוואה בין גט
אשה לבין שטר שחרור עבד ?

233) האם
לענין אמירת בפ"נ
ובפ"נ
יש דמיון כזה ?

234) האם
עבד כלול בכלל נכסים ?

235) על
איזה עבד אנו מדברים ?

236) עבד
שהביא גט שחרור וכתוב בו נוסח זה .
עצמך
ונכסי קנויים לך .
אמר
העבד "בפני
נכתב ובפני
נחתם"
. האם
הוא משוחרר ?
האם
הנכסים קנויים לו ?
מהו
ההבדל ?

237) אשה
המביאה גיטה ואומרת "
בפני
נכתב ובפני נחתם"
. האם
ניתן לסמוך על כך ?
הבא
ראיה.

238) עבד
המביא גט וכתוב בו נוסח שונה במקצת ממה
שהוזכר לעיל בשאלה 231
. הנוסח
הוא "כל
נכסי קנויים לך".
לאור
תשובתך בשאלה 231
מה
יאמר אביי כאן ?

239) מהו
המכנה המשותף בין דברי אביי הראשונים
ובין דבריו האחרונים.

240) רבא
סבור אחרת .
כתוב
בקצרה את דעתו .

241) מדוע
לעיל בשאלה 231
לא
היתה מחלוקת אביי ורבא ?

242) במחלוקת
ת"ק
(רבי
מאיר)
ורבי
שמעון .
מי
הוא התנא הסובר :
פלגינן
דיבורא ?

גיטין
דף ט

*243) כתוב
את דעתו של תנא קמא (רבי
מאיר)
באדם
הכותב כל נכסיו לעבדו ושייר קרקע כל שהיא
.
הוכח
שהוא סובר:
לא
אמרינן פלגינן דיבורא.

244) פרש
את דעת רבי שמעון והוכח שהוא סובר :
פלגינן
דיבורא.

245) מהי
הקושיא אם רבא סובר כרבי שמעון ואומר
פלגינן דיבורא ?

246) באיזו
לשון קילס רבי יוסי את רבי שמעון ?

247) מה
פירוש שפתיים יישק?
כתוב
דעת רש"י
ודעת תוס'.

248) כתוב
את הדין שפסק רב נחמן באדם שכיב מרע (גוסס)
שכתב
כל נכסיו לעבדו ,
והבריא
מחוליו
.

249) מהי
ההגדרה למתנת שכיב מרע ?

250) מדוע
הנכסים חוזרים לרשותו של השכיב מרע שהבריא
?

251) מדוע
אין העבד חוזר ומשתעבד ?

252) כיצד
נביא מכאן ראיה שרב נחמן סבור פלגינן
דיבורא ?

253) אם
רב נחמן סבור כך ,
מדוע
פסק לעיל כרבי מאיר שהשתמעא מדבריו דלא
פלגינן דיבורא?

הסבר
גם את המושג כרות גיטא.

254) הדין
בו נחלקו אביי ורבא (הכותב
לעבדו כל נכסי קנויים לך)
ולדעת
רבא עצמו קנה נכסים לא
קנה ,
מדוע
כאן יש כרות גיטא ?

255) שכיב
מרע שכתב כל נכסיו לעבדו והבריא מחליו ,
חוזר
בנכסים ואינו חוזר בעבד ,
מדוע
יש כרות
גיטא ?

256) למסקנא.
מי
מסכים לכלל:
פלגינן
דיבורא ?

257) לעיל
,
במקרה
הראשון:
עבד
שהביא גט שכתוב בו:
עצמך
ונכסי קנויים לך ,
עצמו
קנה נכסים
לא קנה ,
מדוע
הסכים אביי לדין זה ?
האם
אין כאן פלגינן דיבורא ?

258) בארץ
ישראל .
שאינו
צריך לומר בפ"נ
ובפ"נ
.
אם
באו שניים וערערו על אמינות הגט ,
האם
די
בקיום חותמיו ?

259) אם
בא הבעל וערער על אמינות הגט האם די בקיום
חותמיו ?

260) אם
אמר בפ"נ
ובפ"נ
ובא הבעל וערער ,
האם
שומעים לערעור ?

261) מהי
תקנתו של גט שאין השליח מסוגל לומר בפ"נ
ובפ"נ
,
והבעל
מערער ?

*262) הביטוי
"ואינו
יכול לומר בפ"נ
ובפ"נ"
מעיד
על חרשות ,
כדברי
הגמ'
. מדוע
שלא נפרש נעשה
אילם ,
אך
דעתו צלולה ביותר ?
(כתוב
את דעת הר"ן)

263) האם
חרש כשר להביא גט ?
הבא
ראיה לדבריך ,
וכתוב
את הטעם .

264) אם
כן ,
כיצד
תתפרש משנתנו המציעה את הפתרון "יתקיים
בחותמיו"
?

265) כתוב
את שלשת הדינים (בקצרה)
שבהם
שוו גיטי נשים לשחרורי עבדים.

266) "שוו
למוליך ולמביא".
לאיזה
ענין ?

267) "גט
שיש עליו עד כותי פסול".
מה
פירוש "גט"
?

268) האם
הפסול הוא מד"ת
או מדרבנן ?

269) מהו
הדין בגיטי נשים שחתום בהם עד כותי אחד ?

270) מדוע
שונה הדין בין גט אשה לשאר שטרות לענין
חתימת עד כותי ?

271) שטר
שבו הנותן והמקבל ישראלים ,
אלא
שנחתם בפני בית משפט נכרי ,
וחתומים
עליו שופטים
נכרים .
מה
דינו ?

272) כיצד
מכונה בית משפט של נכרים ?

273) כתוב
את שני היסודות שעל פיהם נקבעה ההלכה לגבי
כשרותו של שטר העולה בערכאות ?

274) מהו
הדין בגט אשה החתום ע"י
ערכאות ?
נמק.

275) מהו
הדין בשטר שחרור עבד כנעני החתום ע"י
ערכאות ?
נמק.

276) אשה
שמינתה שליח קבלה ,
ואמר
לו הבעל:
תן
גט לאשתי .
וקיבל
השליח את הגט .

האם
הבעל יכול לחזור בו ?

277) האם
החוב הוא לאשה לצאת מתחת בעלה ?
מדוע
?

278) האם
חבין לאדם שלא בפניו ?

279) אחר
תשובותיך לשאלות –
273, 272, מדוע
הדין בשאלה 271
– הוא
כפי שהשבת ?

280) האומר:
תן
גט זה לאשתי (ללא
ידיעת האשה)
וקיבל
השליח את הגט .
האם
רשאי הבעל לחזור
בו ?

281) אם
היה מדובר בשטר שחרור עבד כנעני ,
מה
היה הדין ?
נמק.

282) האם
זכין לאדם שלא בפניו ?
נמק.

283) האם
על פי זה יש קשר בין דין זכיה לדין שליחות
?

284) לדעת
רבי מאיר ,
בכמה
דברים שוו גיטי נשים לשחרורי עבדים ?

285) עדים
שאינם יודעים קרוא וכתוב ובא לפניהם שטר
שחרור עבד ,
האם
יש תקנה לדבר ?

286) עדים
שאינם יודעים קרוא וכתוב ובא לפניהם גט
אשה ,
מה
יעשו ?

287) מהו
הנימוק להפרש בין זה לזה ?

288) מהו
פירוש "מקרקעין"
? (רש"י)
. עיין
בתוס'
וכתוב
את פירושו של רבינו חננאל .

289) כיצד
יקיימו חתימה זו ?
כלומר
,
במה
יוכר שהמדובר בעדים מסוימים ,
הרי
"השבלונה"
(הסריטה
או הגזירה)
הוכנו
מראש ע"י
ב"ד
?

*290) האומר
:
"תן
גט זה לאשתי".
או
"תנו
גט זה לאשתי"
. מה
ההפרש בין זה לזה ?
(עיין
תוס').

291) האומר:
תנו
גט זה לאשתי –
ומת
.
לא
יתנו לאחר מיתה .
מדוע
?

292) מה
פירוש אין גט לאחר מיתה ?

293) האומר:
תנו
מנה לפלוני –
ומת
.
יתנו
לאחר מיתה.
מדוע
?

294) מהו
הנימוק לתקנת חכמים בדברי שכיב מרע ?

295) שכיב
מרע שאמר:
כתבו
ותנו מנה לפלוני –
ומת
.
לא
יתנו לאחר מיתה .
מדוע
?

296) לאור
תשובתך על השאלה הקודמת ,
והרי
זכין לאדם שלא בפניו ,
ובאותו
רגע זכה בו ?

297) האומר
תנו שטר שחרור זה לעבדי –
ומת.
מהו
הדין ?

298) לאור
הדמיון בין התשובה בשאלה 297
ושאלה
291
, מדוע
לא הוסיפו דין זה לשלשת הדברים
בהם שוו גיטי נשים לשחרורי עבדים ?

299) האם
צריך לכתוב שטר שחרור עבד לשם אותו עבד?
מנין
לך?

300) האם
זה כלול בשלושת הדברים בהם שוו גיטי נשים
לשחרורי עבדים ?

301) הכותב
שטר שחרור עבד על עלה המחובר לאילן ,
ותלש
את העלה ונתנו לעבד .
כשר
או פסול
?
מנין?

302) מדוע
לא הוסיפו זאת לדברים בהם שוו גיטי נשים
לשחרורי עבדים ?
(התשובה
הראשונה בגמ'
שאח"כ
תידחה)
.

303) חיוב
לשמה ,
פסול
מחובר ,
החיוב
לומר בפ"נ
ובפ"נ
,
עד
כותי פסול (שאר
שטרות)
, פסול
ערכאות
(גטי
נשים ושחרורי עבדים)
. כתוב
בכל אחד את מקור הדין .
דאורייתא
או דרבנן .

*304) לדעת
רבי אלעזר ,
האומר:
עידי
מסירה כרתי .
גט
אשה שכתבו ישראל ונחתם בערכאות ,
כשר
או פסול ?

305) האם
רבי שמעון מכשיר בכל מקרה ?

306) מדוע
ת"ק
יפסול גם בשמות מובהקים של דייני עכו"ם
?

307) על
פי תשובתך לשאלה 293
, מדוע
הוסיפו את דעתו של רבי מאיר לשלשת הדברים
בהם שוו גיטי
נשים לשחרורי עבדים ,
ובכך
הפכו להיות ארבעה דברים ?
והרי
עצם ההיתר לחזור בו נובע
מן הדין שאין חבין לאדם שלא בפניו .
ומכאן
,
שאם
חזר בו השליחות בטלה.
ואם
כן ,
נתינת
הגט היא ללא תוקף ,
והפסול
הוא מדאורייתא !

308) מהו
הטעם החדש ,
הסופי
,
שנותנת
הגמ'
לשאלה
,
מדוע
לא הוסיפו לשלשת הזהויות של גט אשה
ושחרור עבד ,
גם
–
לשמה
,
ומחובר
?

309) האם
קידושי אשה יש לכתוב לשמה ?
(המתקדשת
בשטר)
נמק.

310) האם
בקידושי אשה פוסל מחובר?
נמק.

311) האם
יש חיוב בפ"נ
ובפ"נ
בקידושין?
נמק.

312) מהו
הדין בעד כותי החתום בשטר קידושין ?
ומדוע
שונה הדין מגיטין ?

313) שטר
קידושין החתום בערכאות .
כשר
או פסול ?
ומדוע
שונה הדין משטר גיטין?
(יש
עידי מסירה
ישראליים)
.

314) השוויון
הרביעי לדעת ר"מ
(חוזר
בו)
לכאורה
קיים גם בקידושין (שחוב
הוא לה)
. אז
מדוע הוסיפו
אותו לעיל ?

גיטין
דף י

315) מהו
החשד הפוסל עדות כותי בשטרות ?

316) לענין
כשרות הכותים נחלקו התנאים בברייתא ,
דעת
ת"ק.
"מצת
כותי מותרת ואדם יוצא בה
ידי חובתו בפסח"
. באומרו
"מותרת"
איזה
חשש מפיג תנא קמא ?

317) "אדם
יוצא בה ידי חובתו בפסח".
באיזה
חלק מימות הפסח יש חיוב לאכול מצה ?
מנין
למדים
זאת ,
ומהו
שיעור החיוב ?

318) מהו
התנאי הדרוש בעשיית מצת החובה ?
ומנין
למדים זאת ?

319) על
פי דעת תנא קמא דברייתא ,
מהו
הדין בשני עדים כותים החתומים על גט אשה
?

(למ"ד
עידי חתימה כרתי)
.

320) האם
משנתנו תואמת את דעתו של תנא קמא דברייתא
?

321) רבי
אלעזר דברייתא סבור ההיפך הגמור.
כתוב
את דעתו .

322) דעה
שלישית היא דעתו של רבן שמעון בן גמליאל
.
ציין
את שיטתו .

323) במה
מיקל רשב"ג
יותק מת"ק
?

324) מדוע
משנתנו איננה כדעת רשב"ג
?

*325) האם
דעת רבן גמליאל במשנה היא כדעת בנו רשב"ג
?

326) "אמר
רבי אלעזר ,
לא
הכשירו בו אלא עד אחד כותי בלבד"
. מה
הוא שם אביו של רבי אלעזר
,
ומאי
נפקא מינה ידיעת שם האב ?

327) רבי
אלעזר דברייתא .
מה
הוא שם אביו ?

328) כתוב
את מסקנת הגמ'.
ת"ק
דמשנתנו ,
כשיטת
מי מן התנאים בברייתא ?

329) מדוע
אם כן בכל זאת הכשיר ת"ק
דמתניתין עד כותי בגט אשה ?

330) מה
פירוש "גזירה
משום כולכם"
?

331) ציטוט
מן המשנה "כל
גט שיש עליו עד כותי פסול חוץ מגיטי נשים
(שכשר)…
גמ'.
"א"ר
אלעזר
,
לא
הכשירו בו אלא עד אחד כותי בלבד".
מה
מוסיף האמורא על דברי המשנה ?

332) כמה
עדים כותים הכשיר רבן גמליאל בגט ?

333) לדעת
רבא ,
שאינו
משנה את הגירסא ,
מהו
הקושי הבסיסי במשנה ?

334) לדעת
אביי ,
כדעת
מי מן התנאים בברייתא סובר רבן גמליאל
דמשנתנו ?

335) לדעת
רבא ,
כדעת
מי מן התנאים בברייתא סובר רבן גמליאל
דמשנתנו ?

336) משנה.
כל
השטרות העולים בערכאות …מה
זה מעניין אותנו דיון בין שני גויים במשפט
של גויים
?

337) מהו
ההבדל היסודי בין ערכאות להדיוטות ?
(הסברא
המבדילה)

338) ציין
את ההבדל בין שטר מכר לשטר מתנה ?
(במהות
תפקיד השטר)
.

339) האם
משנתנו מכשירה שטרי מתנה הנחתמים בערכאות
של גויים ?

340) רש"י
מציין עוד תשובה שהגמ'
היתה
יכולה לתרץ על השאלה כיצד מכשירים שטר
מתנה בערכאות
.
כתוב
זאת .

גיטין
דף יא

341) רבי
שמעון מכשיר גיטי נשים שנחתמו בערכאות
בעדים גויים .
והרי
אין הנכרים שייכים בכריתות
?

342) רבי
אלעזר מכשיר כשאין עידי חתימה כלל.
אך
אם יש עדים פסולים ,
האם
גם אז יכשיר?

ומדוע
?

343) אם
כן ,
מדוע
מכשיר רבי שמעון בעדים גויים החתומים בגט
אשה ?

344) מהו
ההפרש בין שבתי לשבתאי ?

345) הסיפא
של המשנה.
לא
הוזכרו אלא בזמן שנעשו בהדיוט ,
למי
מן התנאים מתייחסת ?

346) אם
נייחס את הסיפא הזו לרבי שמעון על מה נאמר
"לא
הוזכרו"
?

347) כיצד
נכלול דין שמות שאינן מובהקים בתוך הפיסקא
הזו ?

348) אם
נייחס את הסיפא האמורה בשאלה 335
לתנא
קמא.
על
מה נאמר "לא
הוזכרו"
.

349) ציין
את סדר הדורות הנכון .
רבי
שמעון ,
רבי
עקיבא ,
רבי
אלעזר ברבי יוסי .
ומיהו
רבי יוסי
?

350) מה
שם אחיו המפורסם של רבי אלעזר ברבי יוסי
?

351) מעדותו
של רבי שמעון בצידן (אליבא
דר'
אלעזר
בר'
יוסי)
שציין
את המחלוקת בדור שלפניהם
בין רבי עקיבא לבין חכמים ,
עולה
כי דעתו במשנה שגיטי נשים כשרים בין
בערכאות
בין בהדיוטות ,
היא
אליבא דרבי עקיבא או אליבא דרבנן ?

352) בהמשך
עדות זו נזכרת דעתו של רשב"ג
.
לדעתו
,
אין
הבדל בין שמות מובהקים לשאינם מובהקים
והכל פסול בגיטי נשים .
ההכשר
ינתן רק בתנאי אחד .
ציין
אותו .

353) מדוע
רשב"ג
אינו מכשיר בשמות גויים מובהקים החתומים
על גיטי נשים ?

354) מהו
ההבדל בין כנופייאתא דארמאי לבין ערכאות
?

355) כתוב
את דעתך .
מהי
סברתו של רבינא שחשב להכשיר גט אשה חתום
בכנופייאתא דארמאי
?

356) שטר
הלוואה בין יהודים ,
כתוב
בלע"ז
וחתום ע"י
עדים נכרים .
כתוב
את כל התנאים הנדרשים
להכשר שטר כזה (חשוב
על כל התנאים)
.

357) גם
אחר מילוי כל התנאים הנזכרים .
מאיזה
סוג קרקעות גובים את החוב ?
ומדוע
?

358) מיהו
המוציא את הקול ?
(יוצר
הפירסום)
.

359) ציטוט.
בעא
מיניה ר"ל
מרבי יוחנן .
עדים
החתומים על הגט ושמותם כשמות עכו"ם
מהו?"
מנין
הגיע הגט הזה ?

360) כתוב
את תשובתו של רבי יוחנן .

361) מהו
המיוחד בשמות "לוקוס
ולוס"
.

362) האם
היו עידי מסירה ?

363) מה
אפשר להסיק מכאן לגבי המחלוקת אם עידי
חתימה כרתי (ר"מ)
או
עידי מסירה כרתי (ר"א)
.

364) גיטין
הבאים ממדינת הים ושמות העדים החתומים
נראים כשמות גויים .
האם
הגיטין כשרים
?

365) הלכה
זו היא רק לדעת רבי אלעזר או גם כדעת רבי
מאיר הסובר עידי חתימה כרתי .
נמק.

366) תיאור
הוויכוח במשנה בין רבי מאיר לחכמים.

לדעת
חכמים ,
זכות
הוא לעבד שיצא מתחת יד רבו .
מדוע
?

367) לדעת
רבי מאיר ,
חוב
הוא לעבד שיצא מתחת יד רבו .
מדוע
?

368) מהו
החיזוק הנוסף לדעת ר"מ
בפני טיעון אפשרי של רבנן ?

369) ואם
רבו אינו כהן ,
במה
חוב הוא לו להשתחרר ?
(דף
יג)

370) והרי
הותר הוא בבת חורין ?
(דף
יג)

371) חכמים
השיבו לר"מ
במשנה "אמרו
לו מפני שהוא קניינו"
. פרש
זאת ע"פ
הגמ'
(דף
יג.)
.

372) ציטוט
מן הגמרא.
יתיב
רב הונא וקאמר .
שמע
מינה מדרבנן ,
התופס
לבעל חוב –
קנה.
מה
פירוש
"מדרבנן"
?

373) מי
נמשל לתופס ,
ומי
נמשל לבעל חוב ?

374) תופס
לבעל חוב במקום שחב לאחרים .
מי
נמשל כאן לאחרים ?

375) מהו
פסק הדין של רבי יוחנן לענין התופס לבעל
חוב במקום שחב לאחרים ?

376) מדוע
אם כן במשנתנו תפיסת שטר השחרור היא זכיה
בשביל העבד ,
ואין
האדון יכול לחזור
בו,
לרבנן
?

377) האם
יש סיוע לרבי יוחנן מדברי תנאים ?

378) המלקט
פאה בשביל עני מסוים ,
האם
הוא חב לאחרים ?

379) האם
הפאה שלקט שייכת לעני שלקטו עבורו ?

380) אמימר
דוחה את ההשוואה .
מהי
הסיבה האפשרית המיוחדת שבגללה רבי אליעזר
סובר שזכה
לעני ולכן אין להוכיח מכאן לגבי תופס לבעל
חוב…
?

381) לדעת
רבנן ,
לא
זכה לאותו עני .
מהו
המקור האפשרי לדעה זו ?
(לא
מדין תופס לבעל חוב…)

382) כיצד
יפרש רבי אליעזר פסוק זה באותו הקשר מילים
?

גיטין
דף יב

383) סוגיית
"עשה
עמי ואיני זנך"
. מהי
מסקנת הסוגיה .
האם
רשאי הרב לומר זאת לעבד ?

384) האם
רשאי הרב לומר לעבד:
התפרנס
ממעשה ידיך ?

385) מהו
הדין אם העבד אינו מסוגל לפרנס את עצמו ?

386) האם
הבעל רשאי לומר לאשתו –
התפרנסי
ממעשה ידיך ?

387) מהו
הדין אם האשה אינה מסוגלת לפרנס את עצמה
?

388) על
פי איזו התחייבות נשען פסק דין זה ?

389) במשנה
כתוב (לדעת
רבנן):
שאם
ירצה שלא לזון את עבדו –
רשאי.
האם
ניתן להוכיח מכאן שרשאי
הרב לומר לעבד "עשה
עמי ואיני זנך"
?

390) כיצד
בכל זאת ניתן להוכיח ,
שהמשנה
מתכוונת לעבד שאינו מסוגל לפרנס את עצמו
?

391) הברייתא
עורכת השוואה ,
בין
עבד שגלה לעיר מקלט ,
לבין
אשה שגלתה לעיר מקלט.

בעבד
–
אין
רבו חייב לזונו .
לעומתו
אשה –
בעלה
חייב במזונותיה.
הגמ'
מבארת
שהמדובר הוא
כשאמרו להם :
התפרנסו
ממעשי ידיכם .
מדוע
אם כן חייב הבעל במזונות אשתו בעיר המקלט
?

392) מה
כוונת הסיפא בברייתא .
ואם
אמר לה צאי מעשי ידייך במזונותיך ,
רשאי
?

393) אם
היא מסוגלת ומספקת ,
מהו
החידוש בכך שרשאי הוא לומר זאת לאשתו ?

394) הרישא
של אותה ברייתא מוסיפה:
לא
רק שאין רבו חייב לזונו (את
העבד שגלה לעיר מקלט)
אלא
שמעשי ידיו לרבו.
אם
לפי הגמ'
מדובר
שאמר לו התפרנס ממעשי ידיך מדוע מעשי
ידיו לרבו ?

395) מה
הייתי חושב אלמלא אמרה זאת הברייתא ?

396) הגמ'
מנסה
לתלות בעיה זו במחלוקת תנאים .
רשב"ג
וחכמים ,
ודוחה
את ההשוואה .

ציטוט.
רשב"ג
אומר:
"יכול
העבד לומר לרבו בשני בצורת:או
פרנסני ,
או
הוציאני לחירות ,
מדוע
האלטרנאיבה לפרנסני היא להוציא לחירות
.
יכול
הוא לתבוע:
הרשה
לי להתפרנס ממעשי
ידי ?

397) מדוע
נזכר כאן "שני
בצורת"
?

398) כיצד
ירוויח יותר העבד לפרנסתו אם יצא לחירות
?

399) חכמים
חולקים וסוברים שאין הרב חייב לפעול על
פי התנאים שהציב העבד.

מדוע?
לכאורה
העבד צודק ?

400) הגמ'
מביאה
שתי מימרות של רב זו לצד זו .

הראשונה:
המקדיש
ידי עבדו אותו העבד לווה ואוכל ועושה
ופורע.

השניה
:
המקדיש
ידי עבדו אותו העבד עושה ואוכל.

האם
ידי העבד קדושות או לא ?
כתוב
את דעתה של כל מימרא.

401) כיצד
הוא פורע (מימרא
ראשונה)
? והרי
כל פרוטה שיעשה מיד היא קדושה ?

402) מדוע
הוא לווה ואוכל ?
שיעשה
פחות משוה פרוטה ויאכל ,
פחות
משוה פרוטה ויאכל ?

403) אם
העבד לווה ואוכל (מימרא
ראשונה)
משמע
שאין רבו זנו.
אז
היאך יכול להקדיש מעשי ידיו?

404) למסקנא
שתי המימרות של רב מסכימות כי ……………

405) מדוע
אם כן סוברת המימרא הראשונה כי ידי העבד
קדושות והמימרא השניה סוברת ההיפך
?

406) אם
המימרא הראשונה עוסקת במעלה לו מזונות
מדוע הוא טורח ללוות ולאכול ?

407) מהו
ההפרש בין מזונות לבין פרנסה ?

408) ציטוט.
"אמר
רבי יוחנן:
הקוטע
יד עבדו של חבירו נותן שיבתו ורפאותו לרבו
,
ואותו
העבד ניזון
מן הצדקה"
. מה
פירוש שיבתו ?

409) נמצא
כי מעשי ידיו (שבתו)
לרבו.
אם
כן מדוע ייזון מן הצדקה ,
ומה
שנאמר ייזון מן הצדקה
הכוונה ל……………

410) אוקימתא
זו מתערערת כי אולי אפשר לפרש שרבו מעלה
לו מזונות ,
ומה
שנא'
ייזון
מן הצדקה
הכוונה ל …

411) מהי
המילה שמתוכה משמע שעירעור זה מופרך ?

412) למסקנא,
חזרנו
לשיטה שר'
יוחנן
סבור:
………. (כתוב
את החסר)
.

413) אמר
רבי אלעזר ,
אמרנו
לו למאיר:
… מי
הוא זה מאיר ומדוע נקרא ללא תואר כבוד ?

גיטין
דף יג

414) כתוב
את הגירסא הנכונה במשנה:
האומר
תנו גט זה לאשתי …או
האומר תן גט זה לאשתי.

415) מהו
ההבדל בין שתי הגרסאות ?

416) מדוע
אי אפשר לגרוס כגירסא השניה ?

417) מדוע
האומר:
תנו
מנה לאיש פלוני –
יתנו
לאחר מיתה ?

418) מדוע
האומר:
תנו
גט זה לאשתי –
לא
יתנו לאחר מיתה ?

419) האם
משנתנו עוסקת באדם בריא או בגוסס (שכיב
מרע)
?

420) מהו
התנאי שמוסיף רב למשנתנו כדי שהאומר:
תנו
מנה לאיש פלוני ,
ומת
,
יתנו
לאחר מיתה
?

421) משנתנו:
האומר
תנו מנה לאיש פלוני ומת יתנו לאחר מיתה .
מי
מת?
הנותן
או המקבל ?

422) דברי
שכיב מרע ככתובים וכמסורים דמו.
האם
זה דין תורה או תקנת חכמים ?
ואם
זו תקנת
חכמים מה מטרת התקנה ?

423) משנה.
תנו
מנה לאיש פלוני ,
ומת
,
יתנו
לאחר מיתה.
האם
ניתן לפרש את המשנה באדם בריא
?
(ללא
דברי רב על צבורין ומונחין)
?

424) האם
ניתן לפרש את דברי המשנה בשכיב מרע ?

425) ראובן
–
המלוה.
שמעון
–
הלוה.
לוי
–
אדם
נוסף.
מי
אמר למי מה ,
כדי
שיקרא –
מעמד
שלשתן
?

426) האם
הקנאה במעמד שלשתן היא רק בכסף פיקדון
שהוא מונח ועומד,או
גם בכסף הלואה,
שהרי
ידוע כי מלווה להוצאה ניתן ?

427) רב
פירש את משנתנו כשהכסף צבור ומונח בקרן
זוית .
אם
נפרש את המשנה באדם בריא (רב
זביד)
, מה
יהיה סוג ההקנאה של הבריא ?

428) מדוע
צריך מעמד שלשתן ,
שהכסף
יהי צבור ומונח בקרן זוית ?

429) אם
נפרש את משנתנו בשכיב מרע (רב
פפא)
, על
סמך מה ניתן את הכסף לאחר מיתה ?

430) ולמה
צריך מעות צבורות ומונחות בקרן זוית ?

431) מהי
ההלכה שנפסקה בגמ'
בענין
הזה ?

432) ציטוט
מן הגמ'.
במאי
עסקינן ?
אילימא
בבריא ,
כי
צבורין מאי הוי?
הא
לא משך ?
מדוע
שלא
נתרץ ,
אמנם
לא משך אבל מצוה לקיים דברי המת ?

433) מה
דחק את רב זביד לא להעמיד את משנתנו בשכיב
מרע ?

434) "היוצא
בקולר ואמר כתבו גט לאשתי"
. מה
החיסרון בנוסח הזה לביצוע ?

435) מדוע
במקרה זה אנו מבצעים את צוואתו למרות
הנוסח הלקוי ?

436) באילו
מקרים מיוחדים נוספים אנו מקילים את אותה
קולא ?

437) מה
מוסיף רבי שמעון שזורי ?

438) מה
דוחק אנשים אלו לתת גט לנשותיהם ,
הרי
ממילא עתידין למות ויהיו נשותיהן אלמנות?

439) הגמ'
מציינת
שלשה טעמים אפשריים כיצד מועילה אמירה
בלבד לפעול כקנין במעמד שלשתן
.
ציין
את הטעם הראשון .

440) מה
החסרון בטעם זה ?

441) מהו
ההבדל בדין בין מקנה דבר שלא בא לעולם ,
לבין
מקנה לאדם שלא בא לעולם ?

442) מהו
הטעם השני שהגמ'
מציינת
כהסבר לצורת התפסת הקנין במעמד שלשתן ?

443) מהי
החולשה בטעם הזה ?

444) מהו
הטעם השלישי (מר
זוטרא)
האפשרי
להסבר מעמד שלשתן ?

445) ציין
שני דינים נוספים השייכים לקטגוריא זו .

גיטין
דף יד

446) ציטוט
.
"הני
תלת מילי שווינהו רבנן כהלכתא בלא טעמא…"
.

א.
בודאי
יש סיבה מדוע תיקנו חכמים תקנות אלו (תוס')
ב.
איננו
יודעים כיצד הקנין פועל וזהו
"בלא
טעמא")
ג.
כתוב
מהי הגדרת סמכות בית הדין בתקנות אלו ?

447) תרגום
ציטוט.
אמר
לו רב לרב אחא ברדלא .
קב
כרכם אתה חייב לי ,
תנהו
לפלוני .
בפניו
אני
אומר לך:
"שלא
אוכל לחזור בי"
. הפיסוק
במשפט הזה מתאים למחשבה הראשונית גמ'.
כתוב
את המשפט בפיסוק אחר,
והוסף
מילה אחת ,
וממנו
תשתמע מסקנת הגמ'
.

448) מהו
החידוש שבמעשה הזה על ההלכה הידועה בקנין
מעמד שלשתן ?

449) אדם
שהתחייב ,
וחיזק
את ההתחייבות בקנין .
לבסוף
התברר לו שלא היה צריך להתחייב .

האם
הקנין תופס ?

450) לווה
שעשה את חברו שליח להעביר כספי חוב למלוה
.
מי
חייב באחריות אם גזלו את הכסף בדרך
?

451) לפני
שהשליח החל ללכת ,
והכסף
בידו ,
התחרט
הלווה וביקשם בחזרה.
האם
רשאי לחזור בו
?

452) מהו
הקשר ההגיוני בין חיוב באחריות לבין
היכולת להתחרט ?

453) מדוע
לדעת רב אעפ"י
שחייב הלווה באחריות הכסף ששלח ,
אם
בא לחזור אינו חוזר ?

454) אם
כך מדוע חייב באחריותו ?

455) במחשבה
ראשונית מהי מחלוקת רב ושמואל ?

456) למסקנא
גם שמואל סובר הולך כזכי .
אז
במה מחלוקתם ?
(רב
ושמואל)

457) לדעת
שמואל שתולה זה בזה ,
מתי
יש נפקא מינה?
כלומר
דוגמא שאינו חייב באחריותו ,
ואז
אם בא לחזור אינו חוזר ?

458) כדעת
מי פוסקת הברייתא ?
(רב
או שמואל)

459) הברייתא
מזכירה גם פיקדון .
"הולך
מנה לפלוני פיקדון שיש לו בידי".
והרי
חוב הוא לפלוני
,
שאין
רצונו שיהיה פקדונו ביד אחר ,
ואין
חבין לאדם שלא בפניו וממילא היה צריך
להיות
הדין שאם בא לחזור ,
חוזר!
מדוע
הברייתא פוסקת שאינו יכול לחזור בו ?

460) עבד
לווה לאיש מלוה.
1) רב
ששת.
2) רב
יוסף בר חמא.
3) סוחרי
מחוזא.
כתוב
מי עבד למי.
לפי
לישנא קמא שאמר לו רב ששת:
טוב
עשית.
ובמה
שיבח רב ששת את רב יוסף בר חמא
?

461) ענה
על אותה השאלה לפי הלישנא אחרינא .

462) "הן
אמה וכובען אמה ומדברין מחצייהן"
. מהי
כוונת הביטוי הזה ?

463) מדוע
רבי יוסי בר כיפר לא החזיר את כלי הכסף
שקיבל מאנשי נהרדעא עבור ר'
אחי
ברבי יאשיה
?
והרי
הוא סירב לעשות קנין כבקשתם ,
ולכן
הם ביקשו בחזרה את הפיקדון שהיה בידם
בכדי לתיתו לשליח אחר!

464) מדוע
רבי דוסתאי ברבי ינאי הסכים להחזיר ?

465) באר
את השאלה הולך כזכי או לא כזכי .

466) שתי
ברייתות חולקות זו על זו .
האומר
לחברו:
הולך
מנה לפלוני .
ואח"כ
התברר שפלוני הלך
לבית עולמו.
ברייתא
א'
פוסקת
–
יחזרו
המעות למשלח.
ברייתא
ב פוסקת:
יינתנו
ליורשי
מי שנשתלחו לו .
מהי
הדרך הראשונה שהגמ'
מנסה
בביאור שורש המחלוקת ?

467) הדרך
השניה שהגמ'
מנסה
(ר'
אבא
בר ממל)
היא
שאין מחלוקת בדין ,
אלא
שכל ברייתא עוסקת
במציאות אחרת .
כתוב
את הדין המוסכם על שתי הברייתות וכתוב את
המציאות השונה
בכל ברייתא .

468) מה
הרווחנו מכך שהעמדנו את אחת הברייתות
במשלח שהוא שכיב מרע (גוסס)
?

469) רב
זביד מעמיד את שתי הברייתות כשגם פה וגם
פה המשלח הוא שכיב מרע .
ואין
מחלוקת בדין
המוסכם לעיל.
ובכל
זאת ההתרחשות שונה בכל ברייתא ומכאן נובע
השוני בהלכה .
כתוב
אוקימתא זו .

470) שיטתו
של רב פפא ,
גם
היא נשענת על הדין המוסכם לעיל אלא ששתי
הברייתות עוסקות בבריא
.
מדוע
אם כן פסק ההלכה שונה בכל ברייתא ?

471) מהי
מחלוקת רבי אלעזר ורבנן ?
(בקצרה)

472) לפניך ברייתא שיש בה 6
דעות . כתוב מצד
ימין לכל דעה את הסברא ע"פ
המהלך הראשון בגמ'.
ומצד שמאל כתוב את האפשרות
השניה שהעלתה הגמ' .

473) מה
פירוש שודא ?
ציין
את פירוש רש"י
ואת פירוש תוס'
.

474) מה
היה חטאם של בני רוכל ?
(ולדעת
מי?)

475) מהו
הקשר בין התנהגותם השלילית של בני רוכל
,
לבין
ראיה הלכתית ממונית בדיני ירושה?

476) מדוע
נקבעה הלכה כר"ש
הנשיא ?

477) מהי
ההלכה לענין דברו של שכיב מרע ?

478) בריא
שאמר הולך מנה לפלוני ומת.
האם
יתנו את המנה לפלוני ?
מתוך
הנחה שהולך לא כזכי
(למרות
שההלכה היא שהולך כזכי)
.

פרק
שני

479) לפניך
שלשה דינים :

– "אחד
אומר בפני נכתב ואחד אומר בפני נחתם"
.

– "בפני
נכתב אבל לא בפני נחתם"
.

– "בפני
נכתב כולו ובפני נחתם חציו"
.

בשלשת
המקרים הגט פסול.
כתוב
את סדר הדינים –
מן
הדין הפשוט יותר על פי הסברא אל הדין
החידושי יותר.

480) על
פי איזה כלל מיוסד סדר ההלכות שנזכרו
במשנה ?

481) בפני
נכתב חציו.
איזה
חצי?
ומדוע
?

482) בפני
נחתם חציו.
איזה
חצי ?

483) "שנים
אומרים בפני נכתב ואחד אומר בפני נחתם –
פסול".
מדוע
?
והרי
אחד מהם אומר בפ"נ
ובפ"נ
?

484) "אחד
אומר בפני נכתב ואחד אומר בפני נחתם –
פסול".
אם
אין שניהם שלוחים בהבאת הגט
מה טעם הפסול ?

485) אם
שניהם שלוחים בהבאת הגט.
מהו
טעם הפסול ?

486) בגמ'
מובאות
שלש מימרות 1)
רב
חסדא.
2) רבא.
3) רב
אשי.
כולם
מתייחסים לאחד מן הדינים
שנזכר במשנה .
מהו
הדין ?

487) כתוב
את דברי רב חסדא (ללא
הטעם)

488) כתוב
את דברי רבא.
(ללא
הטעם).

489) כתוב
את דברי רב אשי (ללא
הטעם)
.

490) מהו
טעמם של רב חסדא ורב אשי ?

491) כתוב
את ארבעת הבעיות המובאות בהמשך הגמ'
והמקושרות
לדבריו של רב חסדא.

492) מדוע
דברי רב חסדא תמוהים ?
(קושית
רבא)

493) בא
לפנינו עד ואומר:
זה
כתב ידי .
האם
הוא נאמן ?
או
צריך שנים אחרים שיעידו על חתימתו
?

494) מת
אחד מן החתומים על השטר .
ובאו
שנים מן השוק והעידו על חתימת ידו.כשר
או פסול?

495) אחד
משני העדים החתומים העיד על כתב ידו ,
וצירף
עמו אחר מן השוק להעיד על חתימת חבירו
שמת .
האם
מתקבלת עדות זו להכשיר השטר ?
נמק.

496) מדוע
אי אפשר להוציא ממון על פי שני עדים כשעדותו
של אחד מהם משמשת אסמכתא להוצאת
3/4
מן
הממון ?

497) כיצד
משפיע הדין הזה (שתי
התשובות האחרונות)
על
מציאות דומה אבל בגט אשה ?

498) מי
מן האמוראים השתמש בטעם הזה לדבריו ?

*499) לדעת
רב אשי.
אם
אמר השליח:
אני
הוא העד השני.
פסול
.
הכיצד?
אם
היה אומר בפני נחתם
–
כשר
.
ובגלל
שאמר אני הוא העד השני –
נפסל
?
(תוס'
עפ"י
הירושלמי)
(תמיהה
זו דומה
למה שתמה רבא על רב חסדא)
.

500) ציטוט:
"גידוד
חמשה ומחיצה חמשה".
1) באיזה
נושא נאמרה הלכה זו.
2) מה
פירוש "גידוד"
. 3) כתוב
את הדעות בגמ'.
4) וכיצד
נפסקה ההלכה ?

501) שנים
שנוטלים ידים מרביעית מים מצומצמים ,
בזה
אחר זה .
האם
עלתה נטילה לשני ?
נמק.

502) ידו
אחת בנטילה (כתקנת
חכמים)
וידו
אחרת הטבילה במקוה 40
סאה.
טהורות
או לא ?

503) נטל
יד אחת וניגבה .
וחזר
ונטל ידו האחרת .
טהורות
או לא ?

504) נטל
חצי היד וניגבה לגמרי.
וחזר
ונטל החצי השני .
טהורה
או לא ?

505) כנ"ל
,
אך
לא ניגבה לגמרי ועדיין משקה טופח על החצי
הראשון .
טהורה
או לא ?

506) באיזה
אופן תהיה טהורה ?

507) מהו
הקשר בין נטילת ידיים לבין סוגיית גיטין
?

508) הגמ'
מפרשת
את המשנה בשיטת:
"לא
זו אף זו"
. נוסחה
זו מזכירה נוסחה אחרת שהיא הפוכה
,
וגם
שיטה זו נהוגה בכמה משניות .
מה
היא ?

גיטין
דף טז

509) הגדר
את המושגים:
ניצוק
,
קטפרס
,
משקה
טופח .

510) הדין
במושגים האלו נחוץ לנו לשני נושאים .
מה
הם ?

511) ניצוק
וקטפרס .
כלפי
מי נאמרה ההלכה אם נחשבים כחיבור ,
לגבי
המים העליונים או לגבי המים
התחתונים ?

512) מהי
המסקנא ההלכתית בשלשת המושגים האמורים
לעיל ?

513) מצאנו
ברייתא האומרת:
אם
יש שכבה דקה מאד של מים (טופח
על מנת להטפיח)
היא
נחשבת
כחיבור לענין מקוואות .
מדוע
אין להביא מכאן ראיה לשאלתנו בנטילת ידיים
לנוטל
חצי יד ואח"כ
חציה השני ?

514) מקוה
שיש בו 40
סאה
מכוונות .
וירדו
שנים וטבלו בזה אחר זה.
האם
עלתה טבילה לשני ?

515) טהור
שנפלו על ראשו ועל רובו שלשה לוגין מים
שאובין .
מהו
הדין ?

516) מה
מקור ההלכה הזו ומהו טעמה ?

517) העומד
תחת מקלחת של מים ,
מה
יעשה כדי שלא יטמא בשלשה לוגין ?

518) "בעל
קרי חולה שנתנו עליו תשעה קבין מים –
טהור"
. מי
תיקן טבילה לבעלי קרי ,
ומהו
טעמו
?

519) מדוע
כאן הקלו בתשעה קבין שאובין שנותנים עליו
?

520) "חציו
בטבילה וחציו בנתינה מהו"
(ציטוט)
. מה
פירוש חציו בטבילה ?

521) "אחד
אומר בפני נכתב ואחד אומר בפני נחתם –
פסול"
האם
שני השליחים מחזיקים בגט ?

522) ללישנא
קמא ,
שנים
שהביאו גט ממדינת הים .
האם
חייבים לומר בפ"נ
ובפ"נ
?
נמק.

523) אם
כן ,
מדוע
לשיטה זו אם אין שניהם מחזיקים בגט ,
צריך
המחזיק לומר בפ"נ
ובפ"נ
?

524) הסיפא
במשנה "שנים
אומרים בפנינו נכתב ואחד אומר בפני נחתם
–
פסול
,
ורבי
יהודה מכשיר
.
מה
טעמו של תנא קמא ומה טעמו של רבי יהודה ?

525) ללישנא
בתרא.
שנים
שהביאו גט ממדינת הים ,
חייבים
לומר בפ"נ
ובפ"נ
?

526) על
פי זה מה טעמו של רבי יהודה המכשיר בשנים
אומרים בפנינו נכתב ואחד אומר בפני נחתם
?

527) על
פי זה היה צריך רבי יהודה להכשיר גם באחד
אומר בפני נכתב ואחד אומר בפני נחתם ?

528) מה
יסבור רבי יהודה באומר בפני נחתם ,
אבל
לא בפני נכתב ?
ומדוע
?

גיטין
דף יז

529) ציטוט.
"אתא
ההוא חברא שקלא לשרגא מקמייהו"
. מה
פירוש "חברא"
?

530) יתד
היא שלא תימוט .
מהי
ההלכה הזו שקבעה במסגרות ?
(רבי
יוחנן)

531) מהו
ההבדל בין נכתב ביום ונחתם בלילה ,
לבין
נכתב בלילה ונחתם ביום ?

532) איך
נקרא גט שנכתב ביום ונחתם בלילה ?

533) מה
דינו של גט כזה ?

סוגיית
זמן בגיטין

(שים
לב לסדר השאלות המלמד על הוראה הגיונית)

534) בכל
גט יש שלשה שלבים .
ציין
אותם .
כתוב
מאימתי האשה מגורשת .

535) עד
איזה שלב ,
פירות
נכסי מלוג שייכים לבעל ?
(לפי
הסדר הבא:
דעת
רבי שמעון .
ריש
לקיש
.רבי
יוחנן )
.

536) מדוע
תיקנו זמן בגיטין ?
(דעת
ריש לקיש)
.

537) לטובת
מי תקנת הזמן ?
(לדעת
ריש לקיש)
.

538) האם
יש תועלת בתקנה זו אליבא דרבי יוחנן ?
(עיין
תשובתך –
522).

539) לכן
פירש רבי יוחנן את טעם תקנת הזמן בדרך
אחרת .
ציין
אותה .

540) מדוע
דווקא בת אחותו ?

541) מהו
גט מוקדם ,
ולמה
הוא פסול ?
(אליבא
דר'
יוחנן)
.

542) גט
שנכתב ביום ונחתם בלילה מדוע פסול ?
(אליבא
דר'
יוחנן)

543) נשוב
לדעת ריש לקיש .
מדוע
גט מוקדם פסול ?

544) ההלכה
שגט מוקדם פסול היא לטובת מי ?

545) שים
לב לעיל בשאלה 522
ציינת
שלש דעות .
לפי
איזו דעה ,
גט
מוקדם יהיה פסול ?

546) לדעת
רבי שמעון ,
מדוע
גט מוקדם יהי כשר ?
(אם
הטעם של הזמן הוא כריש לקיש)
.

547) לדעת
רבי יוחנן ,
מדוע
גט מוקדם יהיה כשר ?
(אם
הטעם של הזמן הוא כריש לקיש)
.

548) לדעת
רבי יוחנן שפירש טעם זמן בגיטין משום בת
אחותו ,
מדוע
הכשיר רבי שמעון ?

549) רבינא
שאל על גט שכתבו וחתמו כהוגן ,
אלא
שעיכבו בכיס כמה ימים .
אם
נפרש טעם תקנת
הזמן משום בת אחותו (ר'
יוחנן)
מהי
הבעיה בגט הזה ?

*550) אם
נפרש את טעם התקנה משום פירות (ריש
לקיש)
מהי
הבעיה בגט הזה ?
הרי
משעת החתימה
והזמן המצוין –
הפסיד
הבעל הפירות !
(תוס')
.

551) מהי
תשובת רבא לבעיית רבינא ?

552) מהי
תשובת רבא לבעיה דומה ,
בגיטין
הנשלחים ממדינת הים ומשתהים בדרך כמה
חדשים
?

553) גט
שאין בו זמן ,
אם
נישאת על ידו ונולד ילד הוולד כשר.
אם
כן מה הועילו חכמים בתקנת הזמן
?

554) כתב
וחתם גט כתיקנו וגזז ממנו את הזמן ,
מה
יעכב בידו מלעשות צעד שכזה ?

555) מה
פירוש:
לרמאי
לא חיישינן .
וכי
אין רמאים בארץ ?

556) גט
שכתוב בו זמן כללי כגון ציון השנה בלבד ,
האם
הוא כשר ?

557) מה
התועלת בזמן כל כך כללי ?
פרט
את תשובתך ודייק.

558) מדוע
שלא נפרש ההיפך .
שהזמן
הועיל שהאשה לא תטרוף מלקוחות קודם אותה
שנה ,
ובת
אחותו
שזינתה אחר אותה שנה ,
שלא
תיהרג ?

559) האם
כותבים שעות בזמן הגט ?
הוכח
את תשובתך מן הגמרא .

גיטין
דף יח.

560) מה
הם שלשה חדשי הבחנה ?

561) גט
שנשלח ממדינת הים.
מאמתי
מונים לשלשת חדשי ההבחנה .
משעת
כתיבה או משעת נתינת
הגט ?

562) מי
מחמיר יותר ?

563) לדעת
שמואל תיתכן מציאות שתגרום לרכילות
ורינונים ,
מה
היא ?

564) למי
מן האמוראים מסייעת ברייתא ?

565) הסבר
את המושג "גט
ישן"
, ומדוע
הוא פסול ?

566) כתוב
את פסק הגמ'
במחלוקת
רב ושמואל .

567) מהו
תוקף שטר הכתובה שבגינו היא אינה משמטת
בשמיטה ?

568) מאמתי
כתובה משמטת כשטר חוב .
כתוב
את דעת רב .

569) כתוב
את דעת שמואל .

570) מאימתי
שעת זקיפת הכתובה למלוה ?

571) פרט
את שלשת התשלומים השווים במעמדם לכתובה
?

572) מהו
ההבדל בין כתובה לגט בענין היחס בין שעת
הכתיבה לשעת החתימה ?

573) ממה
נובע היחס המיקל לכתובה ?

574) מהי
הסברא העומדת מאחרי הדין ?

575) אימתי
גם שאר שטרות שנכתבו ביום ונחתמו בלילה
–
כשרים
?
ומהי
הסברא ?

576) רבי
שמעון מכשיר כתובה שנכתבה ביום ונחתמה
בלילה .
מהו
מרווח הזמן המקסימאלי המותר
בין שעת הכתיבה לחתימה לדעת רבי שמעון ?

577) מה
פירוש "לאלתר"
בדרך
כלל ,
ומה
פירושו כאן ?

578) מדוע
לריש לקיש אם החתימה התבצעה אחרי הלילה
הראשון הגט נפסל ?

579) מדוע
אין רבי יוחנן חושש שמא פייס ?

580) אמר
לעשרה אנשים בנוסח זה:
כתבו
גט לאשתי ?
כיצד
נוהגים ?

581) אמר
לעשרה אנשים:
כולכם
כיתבו גט לאשתי .
כיצד
נוהגין ?

582) ציין
את המעמד המשפטי של חתימת כולם .

583) לדעת
רבי יוחנן מדוע הטיל תנאי כזה בגט שכולם
יחתמו ?

584) כתוב
את שני החילוקים הנובעים ממחלוקת רבי
יוחנן וריש לקיש .

585) לדעת
רב יוחנן שחתימת כולם היא ענין של תנאי .
אם
הראשונים היו פסולי עדות .
מה
דין הגט
?
נמק.

586) בענין
זה כתוב את דעת רבי יהושע בן לוי (תנאי
או עדות)
.

587) מה
דעת ריב"ל
לגבי המחלוקת בדעת רבי שמעון בענין מרווח
הזמן בין הכתיבה לחתימה (מחלוקת
ריש לקיש ור'
יוחנן)
.

סכם
את דעת רבי יהושע בן לוי .

גיטין
דף יט

588) מה
פירוש "מי
טריא"
? ומהו
הדין בכתיבת הגט במי טריא ?

589) תרגם
את המלה "אבר"
.

590) המעביר
דיו על גבי סיקרא בשבת (עובר
בדיו על גבי אותיות כתובות בסיקרא אדומה)
.

מה
דינו ?

591) בזמן
שבית המקדש היה קיים .
האם
היה חייב חטאת בשוגג או סקילה במזיד והתראה
?

נמק.

592) גט
,
ששמות
העדים כתובים בסיקרא ,
והעבירו
העדים דיו על גבי הכתב.
הגט
כשר או פסול?

593) המעביר
דיו על גבי דיו בשבת .
מה
דינו ?

594) המעביר
סיקרא על גבי דיו .
מה
דינו ?
נמק.

595) עדים
שאין יודעים לחתום .
כתוב
ארבעה פתרונות טכניים הלכתיים שמציעה
הגמ'.
דבר
בשם
אומרו !

596) האם
כל הפתרונות האלו מועילים בכל שטר או רק
בגט אשה משום עיגונא ?

597) הגמ'
מזכירה
ברייתא העוסקת בעדים שאין יודעים…
ונזכרו
בה דעת ת"ק
ורבן שמעון בן גמליאל
.
רשב"ג
מתייחס לת"ק
באמרו:
במה
דברים אמורים ,
בגיטי
נשים .
אבל
…
האם
רשב"ג
חולק על ת"ק
או מפרש את דבריו ?
הוכח
את תשובתך .

598) רבא
פסק כרשב"ג
.
פרט
את דעתו .
מי
מן האמוראים עשה כך הלכה למעשה ?

599) רב
גמדא חולק ופוסק כרבנן .
הגמ'
מצמצמת
את דבריו בלשון זו "תרגמא
אקריאה"
פרש!

600) האם
האב בית הדין חייב לקרוא את השטר בעצמו
קודם החתימה ,
או
אפשר לסמוך על קריאת
הנתונים למרותו ?

601) כתוב
את כינויו של רבי אלעזר בן פדת .

602) שטר
כתוב בלע"ז
ונחתם ע"י
גוים ,
באיזה
תנאי יגבו בו ממשועבדים ?

*603) מהו
ההבדל בין שטר כתוב בפרסית שחתומים עליו
יהודים ,
לבין
חתומים גויים (הדיוט)
ועידי
מסירה יהודים ?

604) גט
אשה שהעדים חתמו בו בשפה האנגלית כשר או
פסול ?

605) ציטוט.
"גט
שכתבו עברית ועדיו יוונית"
פרש
את המילה "כתבו"
.

606) שטר
מכר שהעדים חתמו בו בשפה צרפתית .
כשר
או פסול ?

607) מהו
שטר פסים ?
הגדר
מלה אחרת ל"פסים"
.

608) מהו
שטר אמנה ?

609) גט
שהיה כתוב בדיו מיוחד .
לאחר
שקיבלה לידיה נעלם הדיו .
האם
היא מגורשת ?

610) נתן
לה נייר חלק .
בדקנו
אות ב"מיא
דנרא"
ולא
פלט כלום .
מה
מעמדה המשפטי של האשה
?
(עדיין
נשואה ,
ספק
גרושה ,
גרושה)
.

611) נתן
לה נייר חלק .
ועדיין
לא בדקנו אותו .
מה
דין האשה ?
(עדיין
נשואה ,
ספק
גרושה ,
גרושה)
.

612) נתן
לה נייר חלק בדקנו אותו ופלט אותיות גט
כשר .
מה
מעמדה המשפטי ?
(עדיין
נשואה ,
ספק
גרושה ,
גרושה
)
.

613) אשה
ספק גרושה שמת בעלה .
האם
מותר לה להתחתן עם כהן ?

614) עידי
מסירה .
תפקידם
הוא לראות את העברת הגט לידי האשה האם הם
חייבים לקרוא את
הגט ?

*615) אם
הם לא קראו את הגט .
כשר
או פסול ?
(תוס')

616) אדם
שנתן כסף לסופר שכותב לו את ספר התורה ,
וצווהו
לכתוב את פרשת גירושין (דברים
פרשת
כי תצא)
בכוונה
על שם אשתו ועל שמו.
האם
אפשר לגרש אותה ע"י
מתן ספר התורה לידה
?
נמק.

617) הזורק
גט לאשתו ונפל בין החביות .
לאחר
חיפוז ,
נמצאו
שתי מזוזות .
מה
דין האשה ?
נמק.

618) אם
נמצאה מזוזה אחת ,
מהו
הדין ?
נמק.

גיטין
דף כ

619) הכותב
שם ה'
בספר
תורה ללא כוונת כתיבת השם ,
מה
דעת רבי יהודה ?

620) כתוב
את דעת חכמים (צטט
את הלשון בדיוק)
.

621) האם
ניתן להעתיק מחלוקת זו אל בעיה אחרת כגון
כתב גט שלא לשמה והוא רוצה לתקן זאת
?

622) רב
חסדא קבע שיש ביכולתו לפסול הלכתית כל גט
שבעולם .
מה
כיוון החשיבה שלו ?

(עפ"י
שאלות רבא תלמידו)
.

623) מדוע
קבעו חכמים כי האשה תשלם שכר סופר הגט ?

624) מאיזה
כח ,
מאיזו
סמכות הלכתית הקנו חכמים לבעל את הגט
שאשתו שילמה לסופר ?

625) ציטוט
מן המשנה.
"על
הכל כותבין .
על
העלה של זית…"
. האם
כותבין גם על עלה זית של ערלה
?
(דייק
–
לכתחילה
ובדיעבד)
.

626) לוי
,
תלמידו
של רבי טרח ועמל לפרסם את פסק ההלכה של
רבו בנידון .
הגמ'
מגיעה
למסקנא
שהלכה כרבי .
על
סמך מה ?

627) עיין
בתוס'
וכתוב
את דעת רבינו תם .
מנין
לגמ'
שהלכה
כרבי .

628) "כתב
שעל גבי כיפה ואנדוכתרי".
כתוב
במילה אחת במה מדובר .

629) מדוע
כתב כזה פסול לגט ?

630) הסבר
את ההבדל בין חק תוכות לחק ירכות .
ומהי
ההלכה בגט שכתבו בכל צורה מצורות אלו
?

631) טס
של זהב שאותיות הגט בולטות בו .
עשייתו
באופן אחד תכשיר אותו ובאופן אחר תפסול
אותו
.
למה
הכוונה ?

632) מכשיר
המיועד להטבעת מטבע בלחץ ע"י
דחיקת השוליים והבלטת הצורה .
האם
הוא כשר להטביע
בו גט אשה ?

633) מהו
הדין בשימוש כזה להטבעת האותיות בציץ
הזהב ?

634) נמק
את תשובתך על ידי ציטוט לשון הפסוק .

635) הנותן
לאשה טס של זהב וכתב עליה את הגט ואמר לה
"התקבלי
גיטך".
וכשבאה
לתבוע את
כסף הכתובה ,
אמר
לה:
לכי
ומכרי את הזהב שסביב האותיות והפרעי
כתובתך .
האם
טענתו
מתקבלת ?

636) הנותן
לאשה טס של זהב וגט כתוב עליה ואמר לה
התקבלי גיטך והתקבלי כתובתך .
מהו
?

637) גט
שהאותיות בין שיטה לשיטה אינן מעורות .
ואמר
לה:
התקבלי
גיטך ,
והנייר
שבין שיטה לשיטה
הוא שלי .
מהו
הדין ?

638) אם
היו האותיות מעורות זו בזו מהו ?

639) אמר
לה התקבלי גיטך על מנת שתחזירי לי את הנייר
.
מהו
?
נמק.

640) "הגודרות
אין להם חזקה"
. מה
פירוש "גודרות"
ומהו
מקור המלה ?

641) לאיזו
חזקה הכוונה ?
ומדוע
אין להם חזקה ?

642) ציטוט
לשון המשנה.
"על
הכל כותבין .
על
העלה של זית .
על
היד של עבד ונותן לה את העבד"
. והרי
כתב שעל יד העבד יכל להזדייף ?
כתוב
שתי אוקימתות לתרץ קושיא זו .

643) מהי
הבעיה בכתב שיכול להזדייף ?
הרי
העדים מעידים על חתימת ידם ?

644) האם
אשה יודעת להקנות לבעלה נייר או טבלה
שעליה יכתוב את הגט ?

645) מדוע
צריך הגט להיות כתוב על דבר השייך לבעל ?

646) הגמ'
מביאה
ראיה מן הזקן שהיה מלוה לכל בני הכפר ,
וכותב
בכתב ידו והם חותמים ,
למרות
שהמקנה הוא זה שצריך לכתוב את השטר.
ככתוב
"ואכתוב
את ספר המקנה"
. מה
ראיה
היא זו ?
היכן
יש פה הקנאה?
והרי
זו הלוואה !

גיטין
דף כא

647) מה
פירוש "ערב
היוצא לאחר חיתום שטרות"
?

648) ציטוט
מן הגמ'.
"ערב
היוצא לאחר חיתום שטרות גובה מנכסים בני
חורין".
מי
גובה ממי ?

649) מדוע
אין גובין מנכסים משועבדים ?

650) מה
הראיה מכאן לבעיה ,
אם
אשה יודעת להקנות לבעלה נייר או טבלה ,
לכתוב
עליה את הגט
?

651) כיצד
נדחתה הראיה ?

652) מהי
הראיה הסופית לבעיה האמורה לעיל (ראיית
רב אשי)
?

653) ציטוט
מן הגמ':
אמר
רבא:
כתב
לה גט ונתנו ביד עבדו ,
וכתב
לה שטר מתנה עליו ,
קנאתו
ומתגרשת
בו"
. באיזה
מצב צריך להיות העבד כדי שהלכה זו תהיה
תקפה ?

654) באיזה
סוג קנין היא קונה את הגט ?

655) מדוע
צריך העבד להיות במצב שציינת ?

656) נתן
הגט בחצר של חברו והלך חברו ונתן לאשה את
החצר במתנה .
האם
הגירושין תקפים ?
נמק.

657) צטט
את ההגדרה המופיעה בגמ'
למצב
זה .

658) נתן
גט בחצרו ואח"כ
נתן לה את החצר במתנה.
האם
היא מתגרשת ?
במה
שונה מצב זה מן השאלה
הקודמת ?

659) האם
קנין חצר נובע מדין שליחות ?
(כלומר
,
האם
החצר היא תחליף לשליח קבלה?
) ואם
לא
,
ממה
הוא נובע ?

660) מי
ממנה שליח לקבלה ?
ומהו
המקור שניתן לעשות שליח ?

661) איך
יכל להיות במציאות ,
שליח
קבלה בעל כרחה ?

662) כתוב
באיזה אופן תקנה האשה את הגט בקנין חצר
בעל כרחה ?

663) כתוב
באיזה אופן תקנה האשה את הגט בקנין חצר
מדעתה ?

664) מי
מן האמוראים מבדיל בין זה לזה ועל מה הוא
מסתמך ?

665) האם
מכאן ניתן להסיק ,
שהוא
חולק על ההלכה שרבא פסק בענין זה ?

666) הכותב
גט על יד העבד ,
מדוע
צריך לתת את העבד בשלמותו לאשה בכדי שתתגרש
?

667) הכותב
גט על עלה של זית תלוש ,
ונתן
לה את העלה.
האם
היא מגורשת לכל הדעות ?

668) הרי
זה גיטך על מנת שלא תשתי יין לעולם .
כשר
או פסול ?
נמק.

*669) "וכתב
לה ספר כריתות".
"וכתב"
– כלל.
"ספר"
– פרט
.
אין
בכלל אלא מה שבפרט.
דוקא
ספר
.
מדוע
עם כך רבי יוסי הגלילי מכשיר כל דבר שאינו
אוכל ואין בו רוח חיים ?
(תוס')

670) ציטוט
מן המשנה.
אין
כותבין במחובר לקרקע .
כתבו
במחובר ,
תלשו
וחתמו ונתנו לה ,
כשר".
ציין
את שמות שני התנאים שניתן לפרש את המשנה
על פי דעתם .

671) מה
אומר רבי אלעזר ?
ומה
אנו לומדים מתוך דבריו על לשון הפסוק
"וכתב
לה"

672) מה
אומר רבי מאיר ?
ומה
אנו למדים מתוך דבריו על לשון הפסוק "וכתב
לה"
.

673) אם
נפרש את משנתנו כדעת ר'
אלעזר
.
מדוע
רק לכתחילה אין כותבין במחובר לקרקע ?

היה
צריך להיות פסול בדיעבד ?

674) מהו
טופס ומה תורף ?

675) אם
נפרש כדעת ר'
אלעזר
,
מה
פירוש המלה "…וחתמו…"
.

676) מדוע
לדעת ר'
אלעזר
חותמים עדים על הגט ?

677) אם
נפרש כדעת ר'
מאיר
שפירוש "וכתב
לה"
הוא
חתימת העדים .
מדוע
אין כותבין במחובר
לקרקע ?

678) מה
פירוש "…וחתמו…"
לפי
ר'
מאיר
(שים
לב לשאלה 675)
.

679) מי
העמיד את המשנה כדעת ר'
אלעזר
,
ומי
העמיד את המשנה כדעת ר'
מאיר
?

680) אם
כתב גט על חרס של עציץ –
כשר.
אבל
על עלה של נטיעה בעציץ –
רבא
פוסל .
מהו
ההבדל?

גיטין
דף כב

681) באיזה
קנין נקנה קרקע ?
ומה
פירוש חזקה בקרקע ?

682) באיזה
קנין נקנים מטלטלין ?

683) עציץ
של ראובן וזרעים בתוכו של שמעון .ראובן
שילם לשמעון כסף .אם
קנה את הזרעים ?

684) עציץ
וזרעים של ראובן .
מכר
ראובן לשמעון את העציץ עם הזרעים בתוכו
.
שמעון
לא שילם כסף
,אבל
הוא ניכש מעט מן האדמה סביב הזרעים .קנה
או לא קנה ?
ואם
קנה ,מה
קנה ?
ובאיזה
סוג קנין ?

685) מה
פירוש נכסים שיש להם אחריות ?

686) צטט
את לשון המשנה שממנה אנו למדים את קנין
"אגב"
.

687) אילן
שנטוע בארץ נוטה לחוץ לארץ .
חייב
במעשר או לא ?

688) נטיעה
בעציץ נקוב המונח בארץ (ועדיין
לא השרישה)
והנוף
נוטה לחוץ לארץ .
חייב
במעשר או
פטור ?

689) שתי
גינות זו על גב זו וירק בינתיים (צומח
מן הקרקע בהפרשי הגבהים)
מחלוקת
רבי מאיר ור'
יהודה.
שורש
מחלוקתם איננו נעוץ בשאלה מהיכן יונקים
השרשים .
מהו
אם כן שורש המחלוקת
מי יזכה בירק ?

690) הגמ'
מסבירה
שרבי ורשב"ג
נחלקו באילן ששרשיו נעוצים חלקם בארץ
וחלקם בחו"ל
,
וביניהם
סלע.
רבי
סובר:
טבל
וחולין מעורבים זה בזה .
ולרשב"ג
–
הגדל
בחיוב –
חייב
.
והגדל
בפטור –
פטור.
מהו
שורש המחלוקת ?

691) מצה.
חיפה
.
דיפתרא
.
קלף
.
כתוב
את פירוש המושגים האלו .

692) מהו
שיעור ה"חיפה"
לאיסור
הוצאת שבת ומהו שיעור הקלף לאיסור הוצאת
שבת ?

693) ציטוט
.
"מאן
חכמים ,
אמר
רבי אלעזר ,
רבי
אלעזר היא"
. מיהו
ר'
אלעזר
הראשון ומיהו השני
?

694) אשה
שבאה לפני ב"ד
והציגה גט כתוב על דיפתרא והתאריך היה
שבוע קודם .מה
דין הגט ?

695) מלווה
שבא לפני ב"ד
וביקש לקיים שטר הלוואה שנכתב על דיפתרא
,
ונחתם
יום קודם.

מה
דין השטר ?

696) "ונחתם
בכלי חרש למען יעמדו ימים רבים (ירמיה
לב)"
מה
לומד רבי אלעזר (האמורא)
מן
הפסוק
הזה ?

697) מה
לומד רבי יוחנן מן הפסוק הזה ?

698) מה
תעשה אשה שהגט שלה כתוב על דיפתרא והיא
רוצה להינשא כעבור שלשה חדשים ולצאת
ידי כל הדעות (הכוונה
לרבי אלעזר ור'
יוחנן
.
ולא
לדעת ת"ק
שפוסל דיפתרא לחלוטין)
.

גיטין
דף כג

699) ציטוט.
משנה.
"הכל
כשרין לכתוב את הגט אפ'
חרש
שוטה וקטן"
. כתוב
את שתי האוקימתות
אליבא דר'
אלעזר
.
וכתוב
אוקימתא נוספת שלישית לפירוש המשנה .

700) אם
משנתנו כר'
אלעזר
מה פירוש הסיפא "שאין
קיום הגט אלא בחותמיו"
? ואם
כר'
מאיר
מה
פירושו ?

701) מהו
ההבדל בסברא ובדין ,
בין
קטן שגדול עומד על גביו ובין נכרי גדול
שישראל עומד על גביו
?

702) מדוע
אין נכרי כשר להביא את הגט (בתור
שליח)
?

*703) כתוב
את שלושת המשניות שבהם ר'
יהודה
בשם שמואל מעמיד כר'
אלעזר
.

704) כיצד
רבי יוחנן מעמיד את משנתנו ?

705) כתוב
את חמשת הפסולים בהבאת הגט כשליחים ?

706) מדוע
קטן פסול להיות שליח הגט ?

707) מדוע
חרש ושוטה פסולים להיות שליח גט ?

708) מדוע
לדעתך נזקקו רב ששת ורב יוסף להסביר את
ענין פסול הסומא ?
(מה
המיוחד באמוראים
אלו)
.

709) כיצד
סומא מותר באשתו אע"פ
שאיננו רואה אותה ?
למה
הדבר דומה ?

710) אם
כן מדוע הסומא פסול להיות שליח גט ממדינת
הים ?

711) האם
סומא רשאי להיות שליח גט בארץ ישראל ?

712) שליח
הגט מחו"ל
,
שחלה
בדרך והתעוור האם הוא נפסל מלהיות שליח
?

713) שליח
הגט מחו"ל
,
שנשתטה
בדרך האם הוא נפסל ?
מה
הדין אם כשהגיע לב"ד
חזר ונעשה שפוי
?

714) ציטוט.
"עבד
מהו שיעשה שליח לקבל גט אשה מיד בעלה".
האם
הבעיה היא בשליח קבלה שקבלתו
היא היוצרת את הגירושין ,
או
הבעיה מקיפה גם שליח להולכה ?

715) האם
עבד יכול להיות שליח הגט ?

716) נכרי
שקנה קרקע בארץ ישראל .
האם
קניינו מפקיע את חיוב התרומות והמעשרות
?
(על
פי הסוגיא
שלנו)

717) אם
אינו מפקיע והוא תורם ,
האם
חלה קדושת תרומה על תרומתו כגון לאסרה
לזרים ?

ציין
את המקור לתשובתך.

718) נכרי
שהקדיש לבדק הבית ,
האם
קדושה תופסת ?
ואם
הקדיש קרבן ?

719) מנין
שרשאין לעשות שליח לתרום תרומה ?

720) מה
יהיה דינו של הנכרי לענין שליחות בתרומה
?
מהו
הטעם ?

721) המסקנא
לכאורה היא שאין קשר בין שייכות הנכרי
במצוה מסוימת לבין יכולתו לשמש כשליח
.
מדוע
אם כן פסול הנכרי מלשמש שליח הגט מפני
שאינו שייך בגיטין וקידושין ?

722) לדעת
רבי יוחנן שעבד פסול מלהיות שליח הגט לפי
שאינו בתורת גיטין וקידושין האם גם ההיפך
הוא הנכון שבדבר שהוא שייך בו הוא רשאי
להיות שליח ,
כגון
תרומה ?
כתוב
את המקור
בפסוק .

723) מנין
שעבד הוא בן ברית ?

724) האם
יש הבדל בין שליחות גט אשה לשליחות גט
שחרור לענין שליחות עבד?
מדוע
יש הבדל?

725) מה
הבעיה בעבד המקבל גט שחרור מרבו לטובת
חברו כששניהם עבדים של אותו אדון ?

726) ציטוט
ברייתא.
האומר
לשפחתו "הרי
את שפחה וולדך בן חורין ,
אם
היתה מעוברת –
זכתה
לו"
. כיצד
היא מקבלת גט שחרור לטובת עוברה כששניהם
עבדים של אותו אדון ?

727) מה
הדין באשה המעידה על בעל חברתה שמת ?

728) מי
הן הנשים שעדותן בנושא הזה פסולה ?

729) למרות
זאת הן נאמנות להביא הגט ולומר בפ"נ
ובפ"נ.
מדוע
?

730) האם
יש חולק על דעה זו ?

731) כתוב
את הדיוק מן המשנה לטובת אביי ,
ואת
הדיוק לטובת רב יוסף .

גיטין
דף כד

732) ציטוט.
"רישא
וסיפא בחוצה לארץ ומציעתא בארץ"
. מה
הכוונה –
רישא
,
מציעתא
,וסיפא?

733) ציטוט.
"האשה
עצמה מביאה גיטה ובלבד שהיא צריכה לומר
בפ"נ
ובפ"נ"
. כתוב
את שתי האוקימתות
למסקנא .

734) מדוע
איננה יכולה להיות שליח להולכה באופן
שתניח על גבי קרקע ובכל תסיים את שליחותה
,
ואח"כ
תיטלנו ?

735) אשה
איננה יכולה לשלוח שליח קבלה לקבל הגט
משליח הבעל .
טעם
ראשון –
בזיון
דבעל.

הסבר
זאת .

736) מהו
הטעם האחר להלכה זו ?

737) הסבר
את המושג "לא
חזרה שליחות אצל בעל"
והבא
דוגמא לכך .

סוף
פרק שני

פרק
שלישי

738) הגדר
את הסגנון בו בחרה המשנה הראשונה בפרק
שלישי .

739) מהו
הנושא במשנה ?

740) המשנה
מחולקת ל–
4 פיסקאות
,
שהם
4
שלבים
בצימצום הגדרת כתיבת גט לשמה.
מה
מייחד
כל שלב ?

(פסול)
1) היה
עובר בשוק ושמע קול סופרין מקרין …

(פסול)
2) כתב
לגרש את אשתו ונמלך ,
מצאו
בן עירו …

(פסול)
3) היו
לו שתי נשים ושמותיהן שוין ,
כתב
…

(פסול)
4) אמר
ללבלר כתוב לאיזה שארצה…

741) שני
יוסף בן שמעון הדרים בעיר אחת ,
ואחד
מהם הוציא שטר חוב ותובע את ראובן .
מה
יכול
לכאורה ראובן לטעון ?

742) מה
ישיב לו המלווה ?
ומדוע
אין זו תשובה ניצחת ?

743) לאיזה
קטע במשנה (ציין
מספר)
תדמה
מקרה זה .
ציין
את ההקבלה בצורה מדויקת (יוסף
בן
שמעון =
…ראובן
=
…)

744) מהי
ההשלכה ההלכתית מן הדין במשנה על מקרה זה
?

745) מקרה
הפוך.
שני
יוסף בן שמעון הדרים בעיר אחת ,
ואחד
מהם נתבע על ידי ראובן המחזיק בידו
שטר חוב .
מה
יכול הנתבע לטעון ?

746) האם
טענתו נתמכת ע"י
ההלכה ?

747) ציין
את הקטע במשנה הדומה למקרה הזה וגם פה
ציין את ההקבלה בצורה מדויקת .

748) מהי
ההשלכה ההלכתית מן המשנה על מקרה זה והאם
זה סותר את ההלכה ?

749) באיזה
אופן נעמיד את המשנה ,
כך
שתופרד הזיקה בינה לבין המקרים האמורים
לעיל ?

750) מה
פירוש המושג:
"ריח
הגט"
ומהן
השלכותיו ההלכתיות ?

751) כתוב
בצורה מודרגת מן המחמיר אל המיקל ,
את
ארבעת דעות האמוראים (בציון
שמותיהם
)
, ביישום
המושג ריח הגט על משנתנו .

752) מה
פירוש "שמאל
ולילה"
פסולות
ופוסלות ?

753) מה
פירוש "קטן
ואנפיליא"
פסולות
ואינן פוסלות ?
ומדוע
כאן הדין שונה מן הדין בשאלה הקודמת
?

גיטין
דף כה

דיני
ברירה

754) האחים
שחלקו.
מהי
ההגדרה של החלוקה שעל פיה נקבע אם מחזירין
זה לזה ביובל ?

755) באיזו
שאלה אחרת תלויה ההגדרה שציינת ?

756) מהי
דעת רבי יוחנן .

757) איך
דעתו זו קשורה לדבריו לעיל בענין ריח הגט
?

758) האומר
לסופר:
כתוב
את הגט על שם האשה הראשונה שתצא מן הפתח
.
(שתי
נשים ושמותיהן
שוות ).
מה
ההבדל בין המקרה הזה לבין האומר לסופר :
כתוב
לאיזו שארצה אגרש?
(סוג
הברירה)
.

759) באיזה
מן המקרים יותר קל לפסוק שאין ברירה למפרע
ומדוע ?

760) "האומר
לבניו הריני שוחט את הפסח על מי שיעלה מכם
ראשון לירושלים…"
לאיזה
סוג ברירה
שייך ?

761) עד
מתי אפשר להמנות על הפסח?
ומה
המקור בתורה ?

762) האם
יש זמן שבו אפשר להתחרט על מנוי זה ?

763) מה
פוסקת המשנה לגבי "האומר
לבניו הריני שוחט את הפסח על מי שיעלה מכם
ראשון לירושלים"
?

764) מהי
ההוכחה מכאן לכאורה שיש ברירה ?

765) מתוך
דיוק נוסף יתברר שבעצם אין הדבר כך .
מהו
הדיוק ?

766) מהו
הפירוש האמיתי של משנה זו לדעת ר'
יוחנן
ומהי ההוכחה לצדקת הפירוש ?

767) האם
ניתן להשוות תולה בדעת עצמו לתולה בדעת
אחרים ?

768) ציטוט
.
"הלוקח
יין מבין הכותים ואומר:
שני
לוגין שאני עתיד להפריש …"
. מדוע
"עתיד"?

שיפריש
כעת!

769) מהו
מעמד הכותים על פי משנה זו ?

770) מהו
ההבדל בין הלוקח מן הכותים ובין הלוקח
מעם הארץ ?

771) מדוע
מחלל מיד על מעות מעשר שני ואינו אומר
"שאני
עתיד לחלל"
?

772) לדעת
רבי מאיר –
שותה
מיד.
כיצד
?
הרי
עדיין לא הוציא מתוכו את התרו"מ
?

773) מי
אוסר ומדוע ?
(לפי
הסברא הראשונית ולפי המסקנא )
.

774) "זה
גיטך מעכשיו אם מתי מחולי זה"
. אם
מת מאותו חולי ,
האם
הגט חל ?

775) מהו
ההבדל בין תנאי רגיל לבין דין ברירה ?

776) עד
שלא מת מאותו החולי מהו גדר האשה ?

777) "הריני
בועליך על מנת שירצה אבא"
מהו
הדין ?

778) מהי
סברת תנא קמא ?

779) לדעת
רבא.
אם
ר'
יהודה
ור'
שמעון
סוברים שתולה בדעת אחרים ,
יש
ברירה .
מדוע
תולה בדעת
עצמו (הלוקח
יין מבין הכותים ואומר…)
אין
ברירה ?
(לשיטת
רבא שאינו מחלק בין תולה
בדעת עצמו לתולה בדעת אחרים)
.

גיטין
דף כו

780) ציין
את שלשת סוגי השטר שמשנתנו עוסקת בהם .

781) בכל
סוג שטר על הסופר להשאיר משבצת ריקה .
מהי
המשבצת ?
הדגש
בעיגול את הנוסף בכל
אחד.

782) מדוע
יש להשאיר את משבצת הזמן
ריקה ,
בטפסי
מלוה ומכר שהסופר מכין מראש ?

783) באותם
טפסים ,
מהו
הנימוק לאיסור כתיבת השמות ,
סכום
הכסף וסימון השדה הנמכרת?

784) מהו
הטופס ומהו תורף בגט אשה ?

785) לרבי
אלעזר שאמר עידי מסירה כרתי למה מתכוונת
התורה באמרה:
וכתב
לה…
?

786) מהו
החלק בנוסח הכתוב בגט ,
שהכוונה
הזו היא אליו במיוחד ?

787) מהי
התוספת לחלק הנ"ל
,
שלא
נזכרה במשנה ,
ונאמרה
ע"י
שמואל ?

788) מדוע
היה עולה על דעתנו לאסור הכנת טפסי גיטין
מראש ללא הנקודות המרכזיות ?

789) מדוע
בסופו של דבר התרנו את הכנת הטופס ,
כאשר
מקום התורף הוא פנוי ?

790) כיצד
המשנה מבטאת זאת ?

791) אם
תנא קמא הוא רבי אלעזר ,
מיהו
רבי אלעזר שנזכר בסיפא של המשנה ?

792) במה
מחמיר רבי אלעזר דסיפא על תנא קמא בשם רבי
אלעזר ?

793) מהי
ההלכה שנפסקה בגמ'
וכיצד
יש לנהוג בפועל ?

794) מהו
כינוי השבח לר'
אלעזר
בפי רב ?
(בארמית
ובעברית )

795) לדעת
רבי מאיר שאמר עידי חתימה כרתי.
למה
מתכוונת התורה באמרה "וכתב
לה"
?

796) לפי
דעה זו מה היה ראוי לעשות ומה נשתנה מפני
התקנה ?

797) איזו
תקנה ?

798) האם
גם לדעה זו יהיה צורך להשאיר מקום הרי את
מותרת לכל אדם ,
ומקום
הזמן ?

799) תקנת
עגונות .
כיצד
תתפרש תקנה זו אליבא דרבי אלעזר ?

800) כיצד
תתפרש תקנה זו אליבא דרבי מאיר ?

801) מהם
שתי המשמעויות להגדרה "עיגון"
?

802) מהי
דעת רבי יהודה במשנה ?

803) לפי
שיטה ראשונה.
נמצאנו
למדים כי שלש משניות במהלך פרק זה והקודם
לו נתפרשו כדעת
רבי אלעזר.
הזכר
אותם בראשי פרקים (שיטת
רב יהודה בשם שמואל)
.

804) איך
תתפרש הפיסקה "שאין
קיום הגט אלא בחותמיו"
אליבא
דר'
אלעזר
?

805) אין
לכתוב זמן בטופס גט שהוכן מראש משום תקנת
וולד (לאחת
הדעות)
הסבר
את הטעם הזה
.

806) מהו
גט ישן ?
ומדוע
הוא פסול ?

807) כנגד
מה תיקנו לבעל את הזכות לאכול פירות מנכסי
האשה הנשאת לו ?

808) מאיזה
שלב מוקנית זכות זו ?

809) ציטוט
מן הגמ'.
ארוסה
מי אית לה פירי ?
הוסף
מלה אחת כדי שמשפט זה יהיה מובן .
ומה
הבעיה
ללא תוספת אותה מלה ?

810) מדוע
גם המכין טופס לגט ארוסה לא ימלא את משבצת
הזמן ,
והרי
לארוסה אין דין פירות?

811) האומר:
כתבו
גט לארוסתי ,
לכשאכנסנה
אגרשנה ,
פסול.
מדוע
?

812) מהי
אשרתא דדייני ?

813) שטר
שלוה בו ופרעו בו ביום ,
וחזר
ולוה בו ,
מה
תוקף ההלואה החדשה על אותו שטר ?

גיטין
דף כז

814) "המביא
גט ואבד ממנו"
אם
לא מצאו לאלתר –
פסול
.
מדוע
?

815) "מצאו
בחפיסה או בדלוסקמא.
אם
מכירו ,
כשר"
. מה
פירוש אם מכירו ?

816) באילו
תנאים חוששים שמא הגט נפל ממישהו אחר ולא
משליח זה ?
(דעת
רבה)

817) מהי
דעת רבי זירא ?

818) אימתי
יהיה כשר גם אם מצאו לאחר זמן ?(שעת
רבי ירמיה)
.

819) מהי
האפשרות הנוספת שמעמיד בפנינו רב אשי על
מנת שהגט יהיה כשר גם אם ימצאוהו אחר
זמן רב ?

820) משנתינו
סותרת לכאורה גם ברייתא וגם משנה .
ממי
עדיף להקשות ,
ומדוע
?

821) המשנה
בבבא מציעה מתארת מציאת גט ,
וגם
היא אוסרת להחזירו.
מדוע
?

822) באילו
נסיבות יהיה מותר להחזירו ?

823) מהם
ראשי תיבות של דייתיקי ,
ולמה
הכוונה ?

824) מהו
ההבדל בין מקום ששורים בו פשתן לבין מקום
שמוכרים שם פשתן ?

825) הברייתא
בבבא מציעא פוסקת שהמוצא גט אשה בשוק ואין
הבעל מודה ,
לא
יחזיר .
מדוע
לא
יחזיר לאשה ?

826) מדוע
לא יחזיר לבעל ?

827) מאי
נפקא מינה אם החיוב להחזיר אבדה בסימנים
מקורו מן התורה או מדרבנן ?

828) באילו
סימנים הכל יסכימו כי תקפם מן התורה ?
תן
דוגמא אחת!

829) האם
דברי רב אשי הם עדות שהוא סובר שסימנים
הם דרבנן ?

830) מהו
מהות ההבדל בין סימנים לבין טביעת עין ?

831) כתוב
שני תנאים להחזרת אבדה בטביעות עין .
נמק
.

832) הגמ'
מביאה
ששה פירושים למושג "לאלתר".
מהו
ההבדל בין שלשת הפירושים הראשונים לבין
שלשת האחרונים ?

833) שליח
המוצא גט בבגדיו לאחר זמן רב ,
האם
רשאי לתתו לאשה ?

834) מהם
שתי האפשרויות שנפסקו להלכה בפירוש המלה
"לאלתר"
?

גיטין
דף כח

835) משנתנו
פוסקת כי לכל אדם יש חזקת חיים עד שלא הוכח
אחרת .

כמה
דוגמאות לביסוס ההלכה הזו מביאה המשנה ,
ובאיזה
נושא כל דוגמא ?

836) מה
החידוש שיש בכל דוגמא ?

837) אימתי
לדעת רבא איבד האדם את חזקת החיים ?
(גיל
,
ומצב
גופני)
.

838) הברייתא
פוסקת כי אשה המחזיקה גט בידה שתקפו שעה
קודם מיתת הבעל הכהן ,
והוא
איננו
כאן ,
אסורה
מיד לאכול בתרומה .
ולכאורה
בסתירה למשנתנו המתיר לאשה לאכול בתרומה
אפ'
אם
בעלה הכהן במדינת הים !
מהו
תירוצו של רב אדא בר יצחק ?

839) כיצד
פורך זאת רב פפא ?

840) כיצד
בכל זאת בשינוי קל ניתן לייצב את הפירוש
?

841) מדוע
שמא מת –
לא
חיישינן .
ושמא
ימות –
חיישינן
?

842) אביי
תולה מחלוקת זו במחלוקת תנאים ידועה .
מהי
אותה מחלוקת ?
וכיצד
נייחס דעות לדעות
?

843) אימתי
קרבן חטאת אינו טעון סמיכה ?
אם
יש מקור בתורה ,
כתוב
זאת .

844) מדוע
אי אפשר להעמיד את משנתנו בקרבן הטעון
סמיכה ?

845) מה
פירוש כרקום ?

846) מה
הם שלשת הדוגמאות במשנה לחזקת חיים ?

847) בשלש
דוגמאות אחרות נותנים עליהם חומרי חיים
וחומרי מתים .
פרט
.

848) בת
ישראל לכהן ,
ובת
כהן לישראל לא תאכל בתרומה .
היכן
חומרי חיים והיכן חומרי מתים
?

849) לדעת
רב יוסף משנתנו עוסקת בב"ד
של ישראל (לישנא
קמא)
. מה
יהיה הדין בב"ד
של עכו"ם
?

850) באיזה
מקרה אין חשש שמא ב"ד
של ישראל מצאו זאת ופטרוהו ?

851) "איש
פלוני מת איש פלוני נהרג"
. מה
ההבדל בין מת ובין נהרג ?

852) אימתי
עכו"ם
נאמן ובאיזה סוג עדות ?

853) מדוע
לא נאמין באופן כזה לגויים המבצעים גזר
דין מות ,
ונחזיק
ישראל כמת ?

854) לפי
ה"איכא
דאמרי"
משנתנו
דווקא בב"ד
של עכו"ם
המקבלים שוחד אבל ב"ד
של ישראל אם
יצא ליהרג הרי הוא בחזקת מת מדוע ?
הרי
אם מצאו לו זכות אפ'
על
פתח בית הסקילה
,
מחזירין
אותו !

גיטין
דף כט

855) מהו
ההבדל בין המביא גט בארץ ישראל וחלה ,
לבין
המביא גט מחו"ל
וחלה ?

856) האם
כוונת המשנה לחולי דווקא ,
או
לכל אונס ?
הוכח
זאת מן הגמרא .

857) מתוך
הסתירה בין המשנה לברייתא הגיעה הגמ'
לשלש
מסקנות אפשריות .
כתוב
לכל מסקנה
כמה תנאים דרושים כדי להתיר לשליח לעשות
שליח .

858) מה
ההבדל בסברא בין האומר "הולך
גט"
לבין
האומר "אתה
הולך גט"
?

859) אמר
לשלשה:
"כתבו
גט ותנו לאשתי"
האם
רשאים להטיל צווי זה על שליח מטעמם ?

860) כתוב
שני נימוקים לתשובתך.

861) אמר
לשלשה :
"תנו
גט לאשתי"
. האם
רשאים להטיל צווי זה על שליח ?

862) אמר
לשנים :
"תנו
גט לאשתי".
האם
רשאים לעשות שליח ?
נמק!

863) אמר
לשנים כתבו שדה זו מתנה לפלוני .
האם
רשאים לעשות שליח ?
נמק.

864) משנה.
"ואם
אמר לו טול לי הימנה חפץ פלוני –
לא
ישלחנו ביד אחר .
שאין
רצונו שיהא פקדונו
ביד אחר.
במקרה
והשליח עבר על הצווי .
האם
הגט נפסל ?

865) האם
השואל רשאי להשאיל לאחר תוך כדי פרק זמן
השאלה ?

866) ציטוט:
"כי
פליגי ,
היכא
דאמר ליה שקול מינה חפץ ,
והדר
הב לה גיטא.
ואזל
איהו ,
ויהב
לה
גיטא ,
והדר
שקל מינה חפץ .
רבי
יוחנן פוסל בו וכ"ש
בשלוחו …
. למי
הכוונה "בו"
ולמי
הכוונה
"שלוחו"
.

867) ציטוט
משנה:
"המביא
גט ממדינת הים וחלה ,
עושה
שליח בב"ד
…
ואין
השליח האחרון צריך
שיאמר בפני נכתב ובפני נחתם ,
אלא
אומר שליח בית דין אני"
. כתוב
מה אנו למדים מן
הפיסקאות המודגשות ?

868) באיזה
אדם תלויה שרשרת השליחים ,
ומה
יהיה הדין אם ימות ,
קודם
שהגיע השליח האחרון
לתעודתו ?

869) מה
פירוש המושג:
"שליח
שלא ניתן לגירושין"
, ומה
ההבדל בינו לבין שליח גירושין ?

870) שליח
הגט שנצטווה למסור את הגט בזמן נקוב ,
האם
נחשב לשליח גירושין קודם שהגיע הזמן
?
הבא
ראיה .

871) שליח
הגט שנצטווה למסור את הגט לאחר זמן מסוים
(תאריך
מוגדר).
מהו
החשש שבגללו הגט
יהיה פסול ?

872) על
פי זה ,
מדוע
לא נפסול את כל הגיטין הבאים ממדינת הים
באמצעות שליחים ?

873) באיזה
אופן נכשיר גט שנישלח על מנת לתיתו בתאריך
מאוחר ומוגדר ?
(כתוב
2
אופנים)
.

874) שליח
הגט שחלה וב"ד
קיבלו את שליחותו ואמר לפניהם בפ"נ
ובפ"נ
,
האם
רשאין מעתה למנות
שליח מטעמם למסור את הגט ,
אפ'
שלא
בפני השליח הראשון ?

גיטין
דף ל

875) יש
…אונס
…
בגיטין
.
או
–
אין
…אונס…
בגיטין.
השלם
את המשפט כך שיהיה לו מובן !

876) האומר:
אם
לא אפייסנה עד שלשים יום יהיה הגט בר תוקף
.
והלך
ופייסה כמידת יכולתו ולא
נתפייסה .מה
יהיה הדין למ"ד
יש אונס בגיטין ,
ומה
יהיה הדין למ"ד
אין אונס בגיטין?

877) המתנה
את חלות הגט באי חזרתו .
וכשחזר
עשה מאמצים להגיע בזמן ועיכבו נהר.
פסק
שמואל
האמורא שאין זה נחשב לו שהגיע ,
והגט
בר תוקף .
האם
פסק זה הוא גם למ"ד
יש אונס
בגיטין ?

878) המלוה
כסף לכהן ואת החזר החוב הוא מנכה מן התרומה
המיועדת לו ,
רשאי
לעשות זאת מבלי
לחשוש שמא מת הכהן .
כך
פוסקת המשנה .
כתוב
שלושה יסודות הלכתיים אפשריים ,
שעל
פיהם גם מבלי שהכהן ימשוך בפועל את התרומה
,
היא
תיחשב שלו ,
והמלוה
יזכה בה
באופן אוטומטי .

879) מה
פירוש:
פוסק
עמו כשער הזול ?

880) מה
פירוש:
ואין
בו משום ריבית ?
ומדוע
?

881) מדוע
אין שביעית משמטת הלואה זו ?

882) ציטוט
"נתייאשו
הבעלים ,
אין
מפריש עליהם"
– מי
הם הבעלים ?
ומי
הוא המפריש ?

883) הלוה
לכהן ומת הכהן .
מה
היה המלוה צריך לעשות על מנת שיוכל להפריש
ליורשי הכהן להמשיך
לנכות את החזר החוב ?

884) הלווה
לעני בפני ב"ד
ומת העני ,
ימשיך
להפריש לטובת שאר העניים וימשיך לנכות
מן הלואה
לעני .
מהו
היסוד ההלכתי בדין זה ומהו הנימוק לו ?

885) הלווה
כסף לעני והעשיר העני .
האם
רשאי המלווה להמשיך להפריש מעשר עני בחזקת
שאר
עניים ולהמשיך לנכות מהחזר החוב ?
נמק
את תשובתך .

886) מהו
הפתגם השגור בפי הבריות המאשר את תשובתך
הקודמת ?
(פתגם
בארמית)

887) ציטוט
מן המשנה:
"מתו
,
צריך
ליטול רשות מן היורשין .
הלוון
בפני ב"ד
אינו צריך ליטול רשות
מן היורשין"
. תניא:
"רבי
אומר ,
יורשין
שירשו קרקע…"
דברי
רבי הם על הרישא או על
הסיפא ?

888) מה
היה המעשה הנקרא "קטינא
דאביי"
? ומה
אנו למדים מכך לענייננו ?

889) "תנו
רבנן .
ישראל
שאמר ללוי:
מעשר
יש לך בידי והילך דמיו ,
אין
חוששין
שמא עשאו תרומת
מעשר על מקום אחר.
כור
מעשר
יש לך בידי והילך דמיו ,
חוששין
שמא עשאו תרומת
מעשר על מקום אחר.
כתוב
את האוקימתא הראשונה בגמרא ,
בפירוש
ברייתא זו .

890) מה
הקושי בפירוש זה ?

891) כתוב
את האוקימתא השניה .

892) מהו
הקושי בפירוש זה ?

893) כתוב
את האוקימתא השלישית .

894) מה
הקושי באוקימתא זו ?

895) כתוב
את שלושת ההלכות שחידש אבא אלעזר בן גמלא
.

896) מהו
המקור להלכות שפסק ?

897) כיצד
על פי דבריו תתורץ הקושיא על האוקימתא
השלישית והסופית ?

*898) לכאורה
שוב תתעורר שאלה על הברייתא .
מדוע
אם לא אמר מידה מפורשת (כגון
כור מעשר
…)
אין
חוששין שמא עשאו תרומת מעשר …
, הרי
לפי אבא אלעזר בן גמלא אפשר לתרום
תרומת מעשר מאומד ?

גיטין
דף לא

899) האוכל
טבל על סמך פירות אחרים שהקצה לתרומה
ואח"כ
התברר כי הפירות אבדו .
מה
דינו
של הטבל שנשאר ?
כתוב
שלש דעות בדין זה .

900) אמר
רבי אלעזר חלוקין עליו חבריו על רבי אלעזר
.
מיהו
ר'
אלעזר
הראשון ומיהו השני ?

901) מה
פירוש "קידום
של מוצאי החג"
?

902) מקוה
שנמדד ונמצא חסר ,
כל
טהרות שנעשו על גביו למפרע בין ברה"י
ובין ברה"ר
טמאות.
מהו
פירוש "טהרות
שנעשו על גביו"
?

903) מדוע
גם ברשות הרבים טמאות ?
הרי
ספק טומאה ברשות הרבים טהור !

904) וימן
אלקים רוח קדים חרישית .
כתוב
שני פירושים למלה חרישית .

905) מה
פירוש "משתקת
כל הרוחות מפניה"
?

906) גניבא
מוגדר בגמ'
"פלגאה".
על
מי נחלק ?

907) מהי
הקשה שברוחות ?

908) מיהו
בן נץ ?

909) שלש
צרות קשות נגרמות עקב משב רוח מזרחית חמה
במיוחד.
מהם
?

910) "כי
הוא בין אחים יפריא"
. כתוב
מלה אחרת במקום "יפריא"
.

גיטין
דף לב

911) ציין
לפי מספרים את ארבעת הפיסקאות במשנה .

912) מה
היה נוהג ביטול הגט בראשונה ?

913) מהי
תקנת ר"ג
ועל שום מה ?
(יש
שתי דעות בגמ'
דף
לג.)

914) ציטוט
מן המשנה "והגיע
בשליח"
. מדוע
לא נאמר בקיצור והגיעו ?

915) משנתנו
מלמדת שאם הגט הגיע לידה אינו יכול לבטלו
.
מה
החידוש בפיסקה זו ?
והאם
יש קשר
למחלוקת אביי ורבא בענין גילוי דעתו בגיטא
?

916) ציין
את הקו המנחה בניסוח ,
שיועיל
לביטול הגט .

917) מהו
הקו המנחה בניסוח שיועיל לבטל מתנה ?

918) למרות
הכללים המנוגדים יש נוסח שמתאים לביטול
גט וגם לביטול מתנה.
מהו
?

919) כיצד
אפשר לבטל מתנה למפרע ?

920) השולח
מתנה ואומר לשליח:
הולך
מתנה זו לפלוני .
האם
רשאי הוא לבטל את השליחות קודם
שיקבל המוטב את המתנה ?
ציין
את היסוד ההלכתי שעליו מתבססת תשובתך ,
וגם
הסבר
אותו .

921) הרי
הוא הקדש ,
הרי
הוא הפקר.
האם
נוסחים אלו הם ברי תוקף ?

922) האם
ביטול השליחות הוא באופן אוטומטי גם ביטול
שטר הגט ?

923) כמי
נפסקה ההלכה ?

924) האומר
לאשה הא לך מעות הללו והתקדשי לי בהם לאחר
שלשים יום .
וחזרה
בה בתוך שלשים
.
האם
הקידושין חלים ?
האם
ניתן להשתמש במעות הללו פעם נוספת לצורך
קידושין
?

925) ציטוט
מן המשנה .
"בראשונה
היה עושה ב"ד
במקום אחר ומבטלו .
מכמה
אנשים מורכב בית
הדין הזה ?
וכדעת
מי נפסקה ההלכה ?
(גמ'
דף
לד.
) ציין
את לשון פסק ההלכה בגמרא.

926) מדוע
אין להשוות בין ב"ד
זה לב"ד
אחר הדן דיני ממונות ?
(לדעת
רב נחמן)
.

927) בפני
כמה דיינים מוסרים שטר פרוזבול ?

928) שטר
פרוזבול שכתוב בלשון עדות ולמטה חתמו
הדיינים .
כשר
או פסול ?

גיטין
דף לג

929) רבי
יוחנן וריש לקיש חלקו בפירוש הטעם לתקנת
ר"ג
.
מהי
ההקבלה בין מחלוקתם לבין המחלוקת
בין רב נחמן לרב ששת בפני כמה היה מבטלו
?

930) רבן
גמליאל אסר על ביטול גט בפני ב"ד
ושלא בפני השליח ,
או
האשה .
העובר
על האיסור וביטל
את הגט שנתן ,
בפני
ב"ד
.
מה
תוקף הגט מעתה ?

931) מה
המשמעות של הנוסח "הרי
את מקודשת…
כדת
משה וישראל"
?

932) האם
יש כח לחכמים להפקיע קידושין למפרע ?

933) אם
הקידושין היו בכסף וחכמים הפקיעו למפרע
מה יהיה מעמד המעות ?
ואם
הקידושין היו
בביאה ,
מה
יהיה מעמד הביאה ?

934) קידושי
כסף הם דרבנן או דאורייתא ?

935) דין
הנובע מגזירה שוה .
האם
הוא תקף מדעורייתא ?
או
דרבנן ?

936) "רב
מנגיד אמאן דמקדש בביאה".
האם
למרות המלקות ,
קידושי
ביאה תפסו בדיעבד ?

937) אם
קידושי כסף הם דאורייתא כיצד יש בכוחם של
חכמים לבטלם למפרע ולהפקיעם ?

938) ציטוט.
"אמר
לעשרה כיתבו גט לאשתי ,
יכול
לבטל זה שלא בפני זה דברי רבי …"
המלה
"יכול"
מתפרשת
בשתי משמעויות .
מה
הן ?

939) לפי
המשמעות הראשונה .
באיזו
שאלה אחרת תלויה מחלוקת רבי ורשב"ג
?

940) מה
סובר רבי באותו ענין וכיצד משפיעה סברתו
על דעתו להתיר לבטל זה שלא בפני זה ?

941) מה
סובר רשב"ג
וכיצד משפיעה סברה זו על עמדתו שאין לבטל
אלא רק זה בפני זה ?

942) עבר
וביטל מקצתם .
מהו
מעמדם של אלו שביטלם ומה מעמדם של אלו שלא
ביטלם .
לדעת
רבי
.

943) אותה
שאלה לדעת רשב"ג
.

944) אם
אמר לעשרה "כולכם
כיתבו גט לאשתי"
. האם
רבי או רשב"ג
עשויים לשנות את עמדתם?
נמק.

945) לאותו
התנא ששינה את עמדתו ,
מהו
מעמד אלו שביטלם ,
שלא
בפני חבריהם ?

946) לפי
הפירוש השני למלה "יכול".
מדוע
רשב"ג
פוסל את היכולת לבטל זה שלא בפני זה ?

947) לפי
דעה זו מה יהיה מעמד אלו שביטלם ?
והאם
תשובתך מתאימה לשאלה 922
?

948) בהמשך
לשיטה זו ,
האם
תשתנה עמדת רשב"ג
אם יאמר כולכם ?

949) מדוע
האומר לשנים "כתבו
גט לאשתי"
שוה
בהלכותיו לאומר לעשרה "כולכם
כתבו גט לאשתי"
?

950) אם
מצאנו ברייתא האומרת בפירוש כי גם באומר
לשנים נחלקו רבי ורשב"ג
,
האם
ניתן להוכיח
מכאן את צדקת אחד מן הפירושים למלה יכול
?
(על
פי תשובתך לשאלות 927
, 923) .

951) אם
נפרש את הברייתא בעידי הולכה ולא בעידי
כתיבה תיפול ההוכחה .
כיצד
?

952) אם
המדובר הוא בעידי הולכה מה טעמו של רשב"ג
האוסר לבטל זה שלא בפני זה ?

953) אימתי
מודה רשב"ג
בשנים שיכול לבטל זה שלא בפני זה ?

954) רבי
אבא ור'
יאשיה
דמן אושא פסקו באחת מן המחלוקות כרבי ,
ובשני
כרשב"ג
.
איזו
כרבי
ואיזו כרשב"ג
?

955) מעדותו
של רבה בר בר חנה על המקרה שבו רבי יאשיה
אילץ בעל לתת גט וצוה על העדים להתחבא.
אנו
למדים שדעתו כרשב"ג
שביטלו אינו מבוטל .
כיצד
?

956) מאותה
עדות אנו למדים עוד הלכה.
הוא
יכול לבטל זה שלא בפני זה כדעת רבי .
כיצד
?

957) מהי
דעתו של רב נחמן ?
ומהו
סגנון פסק ההלכה שהגמ'
נוקטת
?
(לד.)

גיטין
דף לד

958) יע"ל
קג"ם
.
מה
הם סימני ההלכות בראשי תיבות אלו.
והלכה
בהם כדברי מי ?

959) כתוב
את מחלוקת אביי ורבא בגילוי דעתא בגט .

960) ראיה
ראשונה לרבא ,
ממעשה
שבו נפסל גט מכח גילוי דעת הבעל שחפץ
בביטולו .
כיצד
נדחית
ראיה זו ?

961) ראיה
ראשונה לאביי ממעשה דרב יהודה שציווה
לעדים לסתום את אזניהם כדי שלא ישמעו
את ביטול הגט .
משמע
,
זה
שהוא מנפנף בידיו ,
אינה
מהווה גורם מכריע ואין אנו מתחשבים
בגילוי דעת .
כיצד
דוחה הגמ'
ראיה
זו ?

962) "והלכתא
כנחמן ,
והלכתא
כנחמן ,
והלכתא
כנחמני.
כתוב
בקיצור את ההלכות שאנו למדים
מפסקה זו .

963) מעשה
באדם שנתן גט על תנאי שלא יבא תוך שלשים
יום .
אמנם
הוא הגיע אך הנהר הפסיק בינו
לבין ביתו.
לא
הועילו לו כל צעקותיו שהנה הוא הגיע ,
והגט
תקף .
כך
פסק שמואל .
מדוע
הגט לא התבטל מכח גילוי דעתו שחפץ בביטולו
?
(לדעת
רבא ,
שגילוי
דעתא בגיטא –
מילתא
היא).

964) מדוע
נקרא שמו של אביי –
נחמני?
כתוב
את דעת רש"י
ומה שמובא בגליון הש"ס
בשם הגאונים
.

965) ציטוט
מן משנה .
"בראשונה
היה משנה שמו ושמה"
כתוב
ביאור לפיסקא .

966) המשך
ציטוט.
"התקין
רבן גמליאל הזקן שיהיה כותב:
איש
פלוני וכל שום שיש לו"
. מה
היו
כותבים בפועל בגט ?

967) האם
תמיד מחייבים להוסיף על השם את הכינויים
?

968) מהו
השם הראשון המופיע בגט ?

969) מהו
החידוש בהלכה שאין אלמנה נפרעת מנכסי
יתומים אלא בשבועה ?
והרי
כל הבא ליפרע
מנכסי יתומים לא יפרע אלא בשבועה ?

גיטין
דף לה

970) מדוע
נענשה האלמנה למרות שלא נהנתה בפועל מן
הדינר שהפקידו אצלה ?

971) מדוע
אנו נמנעים מלהשביע אלמנה שלא נהנתה
מכתובתה ואין אנו נמנעים מלהשביע גרושה
?

972) מהו
ההבדל בין שבועה דאורייתא ובין שבועה
דרבנן ?
(ציין
שלשה הבדלים)
.

973) האם
ניתן להשביע אלמנה מחוץ לב"ד
(שבועה
דרבנן)
ותיטול
כתובתה ?

974) מהו
התחליף לשבועה ,
ומדוע
רב לא השתמש בתחליף זה ?

975) אלמנה
שנשבעה מעצמה נגד רצוננו ,
האם
ניתן להגבותה את כתובתה ?

976) מהו
ההבדל בין אשה התובעת כתובתה לבין התובעת
מזונות ?

977) מדוע
פסק שמואל כי התובעת כתובתה אין לה מזונות
?

978) באיזה
שיטה נקט רב יהודה על מנת לאפשר לאלמנות
ליטול כתובה ?

979) שלחו
מארץ ישראל לבבל בנוסח זה .
"איך
פלוניתא בת פלוני…וספר
תהילים אחד ,
וספר
איוב
,
וממשלות
בלואים"
. מה
פירוש "ממשלות
בלואים"
?

980) באגרת
מארץ ישראל נכתב ,
כי
האשה קבלה גט ,
וקבלה
על עצמה בנדר שלא נהנתה מכתובתה
כלום אלא דברים מועטים .
מדוע
אין להוכיח מכאן כי גם גרושה מדירים אותה
במקום
שבועה ?

981) תקנת
רבן גמליאל היתה להשתמש בנדר במקום שבועה.
האם
גם באשה אלמנה שנישאה בשנית
אפשר לעשות זאת ?
כתוב
את הדעות השונות .

982) במה
תלויה מחלוקת זו ,
ומהי
ההקבלה בין הדעות ?

983) האם
יש בכוח הבעל להפר לאשתו נדרים שנדרה קודם
שנישאה?
כתוב
את המקור .

*984) נדר
שהודר ברבים .
כמה
הם הרבים ?

985) מי
אומר שצריך לפרט את הנדר ומה נימוקו ?

986) מה
סברת האומר שאין צורך לפרט את הנדר ?

גיטין
דף לו

987) איזה
נדר אין בכוח החכם להתיר לכולי עלמא ?

988) במקרים
מסוימים גם נדר כזה אפשר להתיר.
מתי
?

989) כיצד
מדירים על דעת הרבים ?

990) ציטוט
מן המשנה.
"העדים
חותמים על הגט מפני תיקון העולם".
פרש
פיסקא זו לדעת רבי אלעזר
.

991) פרש
את אותה פיסקא לדעת רבי מאיר.

992) כיצד
היו מזהים את העד לפני שנהגו לפרש שמותיהם
בחתימתם ?

993) מה
היתה דרך חתימתן של גדולי האמוראים ?
(באופן
כללי)

994) כיצד
התפרסם ברבים שזוהי אכן חתימתם ?

פרוזבול

995) מהו
התרגום של המלה פרוזבול ?

996) מדוע
התקין הלל פרוזבול ?

997) שלשה
דברים אינם משמטין :
1) המלוה
על המשכון.
2) המוסר
שטרותיו לב"ד.
3) פרוזבול.

מהו
ההבדל בין מוסר שטרותיו לב"ד
לבין פרוזבול ?

998) מהו
המכנה המשותף לכולם שהוא היסוד להלכה
שאינם משמטין ?

999) כתוב
את נוסח הפרוזבול .

1000) שביעית
בזמן הזה דאורייתא או דרבנן ?

1001) מהו
הקשר בין שמיטת קרקע לשמיטת כספים ?

1002) האם
ייתכן כי הלל יתקין פרוזבול גם אם שביעית
בזמן הזה היא דאורייתא ?

1003) אם
נניח כי מדאורייתא אין שמיטת כספים בזמן
הזה .
מהי
סמכות חכמים להנהיג שמיטה ולגזול
את המלוה ?

1004) כתוב
את שתי המקורות להלכה המפורסמת כי "הפקר
בית דין הפקר"
.

1005) מהי
מסקנת הגמ'
לשאלה
אם הלל התקין פרוזבול לדורו או גם לדורות
הבאים ?

1006) מהו
התנאי הדרוש על מנת שב"ד
יבטל דברי ב"ד
חברו ?

1007) האם
רשאים לכתוב פרוזבול בכל ב"ד
?

1008) מי
מן האמוראים היה אוהד את רעיון הפרוזבול
ומי דעתו לא היתה נוחה הימנו ?

1009) "פרוזבולא
עולבנא דדייני הוא"
מה
פירוש "עולבנא"
?

1010) איזה
תקנה חשב רב נחמן להתקין על מנת למסד את
ענין הפרוזבול ?

1011) מדוע
השוו את הנעלבים ואינם עולבים ,
שומעים
חרפתם ואינם משיבים לשמש בגבורתו ?

1012) "עד
שהמלך במסיבו נרדי נתן ריחו"
מי
נמשל ל"מלך"
ומי
נמשל ל"נרד"
?

גיטין
דף לז

1013) רבן
גמליאל ובית דינו אביהם של יתומים .
מה
המיוחד ברבן גמליאל ?

1014) מלווה
שמת והשאיר יתומים ,
האם
שביעית משמטת את החובות לאביהם ?
נמק
את תשובתך
.

1015) "אין
כותבין פרוזבול אלא על הקרקע".
מה
פירוש כותבין על הקרקע ולמי היא שייכת ?
ומהו
הנימוק להלכה זו ?

1016) מהו
הגודל המינימלי של הקרקע ?
ומה
עושים אם אין לו קרקע ?

1017) עציץ
שאינו נקוב השייך ללווה.
האם
כותבים פרוזבול בהסתמך על עובדה זו ?

1018) כתוב
את התחליף לפרוזבול שבו נהגו להשתמש חכמי
בית מדרשו של רב אשי ?

1019) מי
מחכמי ארץ ישראל אישר מנהג זה ?

1020) "ונתן
לאשר אשם
לו"
(במדבר
ה)
מהו
פירוש המלה אשם .

1021) איזו
הלכה לימד רבי נתן בהסתמכו על פסוק זה ?

1022) מה
הקשר בין הלכה זו לבין פרוזבול ?

1023) משנה.
"השביעית
משמטת את המלוה בין בשטר בין שלא בשטר"
. האם
זה כולל שטר שיש בו
אחריות נכסים ?
(שיעבוד
קרקעות)

1024) האם
דברי רבי יוחנן היו הלכה למעשה ?
צטט
את לשונו .

1025) מדוע
לא נסתמך על הברייתא המפורשת שבה נאמר כי
שטר שיש בו אחריות נכסים אינו משמט
?

1026) אשה
שנחשדה ע"י
בעלה והביאה לבית המקדש וקודם ששתתה את
מי המרים מת הבעל .
האם
יזכו בכתובה ולא ישתו את המים ?
כתוב
את דעת בית שמאי.

1027) מה
ההבדל בין המלוה על המשכון לבין הלווהו
ודר בחצירו ?
(לענין
זיקת המשכון למלווה)
.

1028) מהי
ההלכה הנובעת מכך לענין ההלואה והשמיטה
?

1029) מלווה
ולוה שהם חסידים כיצד יאמרו זה לזה אחר
השביעית ?
כתוב
גם את המקור .

1030) מהו
התנאי הנוסף שצריך הלווה לומר כשהוא מחזיר
את הכסף ?

1031) מהי
החזקה שעל פיה אנו מאמינים למי שאומר:
פרוזבול
היה בידי ואבד ממני ?

1032) אם
הלווה לא טוען שהיה לו פרוזבול ואבד.
האם
ב"ד
מלמדים אותו לטעון ?

1033) ציטוט
משנה.
"עבד
שנשבה ופדאוהו .
אם
לשום עבד –
ישתעבד.
אם
לשום בן חורין –
לא
ישתעבד.
רשב"ג
אומר:
בין
כך ובין כך ישתעבד"
.

אם
נפרש את כל המשנה על רבו הראשון .
מהו
הגורם הנוסף שיש לו השפעה מכרעת והושמט
מן המשנה ?

1034) הקונה
עבד כנעני מן השבאי .
על
סמך מה הוא זוכה בעבד ?

1035) אביי
פירש את המשנה –
לפני
ייאוש וברבו ראשון.
מדוע
אם כן הפודהו לשם בן חורין לא יחזור
העבד להשתעבד לרבו הראשון ?
ומדוע
רשב"ג
סובר שחוזר ומשתעבד.

1036) רבא
פירש את המשנה –
לאחר
ייאוש וברבו שני .
מדוע
סובר רשב"ג
בין כך ובין כך יחזור להשתעבד
לרבו ראשון ?

גיטין
דף לח

1037) מהו
ההבדל בין קנין עבד כנעני לבין עבד עברי
?

1038) מהם
שתי הפעולות הנדרשות לקנין מושלם של עבד
כנעני ?

1039) מנין
שעובד כוכבים קונה ישראל למעשי ידיו ?
(בכסף)

1040) מנין
שעובד כוכבים קונה עבד כנעני מישראל בחזקה
(שבאי)
?

1041) הסבר
את המושג "עמון
ומואב טהרו בסיחון"
.

1042) עבד
שברח מבית הסוהר .
מה
דינו ?

1043) האם
אין הלכה זו סותרת את דעת רשב"ג
במשנה ,
התומך
בהחזרת העבד לרבו הראשון מכח
דברי חזקיה שאמר "שלא
יהא כל אחד ואחד הולך ומפיל עצמו לגייסות
ומפקיע עצמו מיד
רבו ?

*1044)
המפקיר
עבדו.
האם
צריך גט שחרור להתירו בבת חורין ?
כתוב
את הדעות השונות בסוגיא זו
.
(שמואל
,
רב
,
ר'
יוחנן
,
רבי)
.

1045) מעשה
בשפחתו של רבי אבא שנשבתא ,
ועכו"ם
אחד פדה אותה להיות אשתו .
בקשו
היהודים
לפדותה ושלחו לר'
אבא
שישלח לה גט שחרור .
יש
שתי גרסאות בגמ'
לכוונתם
בבקשה
זו .
כתוב
את הגירסא הראשונה .

1046) מהי
הגירסא השניה ?

1047) מהי
דעתו של שמואל על אדם המשחרר את עבדו ?
וכמי
מן התנאים הוא סובר ?

1048) במקרים
מסוימים גם שמואל יודה שיש לכפות על האדון
לשחרר את שפחתו .
באיזה
מקרה?
ומי
חולק וסבור שגם במקרה זה עדיין אסור
השחרור?
ובאיזה
מקרה גם הוא יודה?
ומדוע
?

1049) "לעולם
בהם תעבודו"
. מה
מקרא זה מלמדנו לדעת ר'
ישמעאל
?

1050) כיצד
רבי אליעזר
יפרש את הפסוק ,
וכדעת
מי הוא סובר ?

1051) באיזה
מקרה יודה ר'
אליעזר
שיש היתר לשחרר עבד ?

*1052) מדוע
לא ייחשב הדבר למצוה הבאה בעבירה ?

1053) על
שלש עבירות יורדים בעלי בתים מנכסיהם .
ציין
אותם .

1054) המקדיש
עבדו .
כתוב
את דעת רב .

1055) כתוב
את דעת הברייתא .

1056) כתוב
את דעת ר'
מאיר
.

1057) כיצד
רב שהוא אמורא לכאורה ,
חולק
על דעת הברייתא ?

1058) הגמ'
הקשתה
מן הברייתא הראשונה על רב ,
ותירצה
כפי שתירצה.
(תשובתך
לשאלה הקודמת)
. מה
טעם שוב להקשות על רב מברייתא נוספת ,
כשבעצם
אפשר לתרץ את אותו התירוץ
?

1059) לדעת
הברייתא הראשונה .
המקדיש
עבדו ,
אין
הגיזברין רשאין להוציאו לחירות ,
אבל
מוכרין
אותם לאחרים ואחרים מוציאים אותם לחירות
.
מדוע
יש צורך בפעולה דרך מקח וממכר
ולא בשחרור ישיר ע"י
הגזברין ?

1060) הגמ'
מסבירה
שאי אפשר לפרש את הברייתא הראשונה באדם
שאמר "דמיו
עלי"
. שאם
כן אין
סמכות לגיזברים למכור את העבד היות ובסך
הכל בעל הבית התחייב לתת סכום כסף השווה
למחיר העבד.
מדוע
שלא נעמיד את הברייתא באופן שבעה"ב
אמר:
הרי
הוא קדוש לדמיו
,
שמשמעותו:
קדוש
להימכר .
ולא
אמר סתם:
הרי
הוא קדוש וממילא לא תסתור הברייתא
את דעת רב.

גיטין
דף לט

1061) המעריך
פחות מבן חודש (אין
לו ערך בתורה ,
דף
ל"ט)
. מה
דעת ר'
מאיר
?

1062) המקדיש
עבדו.
מהו
ההבדל היסודי בין שיטת ר"מ
ובין שיטת רבנן דברייתא ?
(מלבד
דעת רב)
.

1063) האם
יש מעילה בעבד שהוקדש ?
מהו
המקור .

1064) מדוע
בכל אופן לדעת רשב"ג
מועלין בשערו ?

1065) ציטוט.
"עשר
גפנים טעונות מסרתי לך ,
והלה
אומר ,
אינן
אלא חמש…"
מה
פירוש "מסרתי
לך"
?

1066) מדוע
לדעת חכמים אין המודה במקצת הטענה בענין
הגפנים חייב להשבע ?

1067) באיזו
מציאות העמיד רבי יוסי ברבי חנינא את
מחלוקת רבי מאיר וחכמים ?

1068) אין
בהכרח קשר בין ענבים העומדות להיבצר ושיער
העומד להיגזז.
מדוע
?

1069) ציטוט
מן הברייתא .
"גר
שמת ובזבזו ישראל נכסיו והיו בהם עבדים
,
בין
גדולים בין קטנים
קנו עצמן בני חורין .
אבא
שאול אומר ,
גדולים
קנו עצמן בני חורין ,
קטנים
–
כל
המחזיק
בהם זכה בהם".
מדוע
אין צורך בגט שחרור להתירם בבת חורין ?

1070) מדוע
דווקא "גר".
אם
ישראל ימות האם עבדו יוצא לחירות ?

1071) באיזו
סיטואציה יהיה מעמד עבדו של ישראל
שמת ,
זהה
למעמד עבדו של גר שמת ?

1072) אמימר
(מאחרוני
האמוראים)
, פסק
הלכה שאינה תואמת את הברייתא הזו .
כתוב
את דבריו
ואת נימוקו .

*1073) מהי
הגירסא האחרת לדברי אמימר ,
היכן
היא מוזכרת ?
מה
נימוקו ?

1074) אותה
גירסא עומדת בסתירה מוחלטת לדבריו המפורשים
של אחד התנאים .
מיהו
התנא ?

1075) כתוב
סיגנון נוסף אפשרי לאדם המפקיר את עבדו
.

1076) ציטוט.
"אמרו
לפני רבי.
נתייאשתי
מפלוני עבדי.
מהו
?
אמר
להם ,
אומר
אני אין לו תקנה אלא
בשטר"
."ואמר
רבי יוחנן .
מאי
טעמא דרבי ?
גמר
לה –
לה
מאשה…
הסבר
כיצד מדייקת
הגמ'
שלכאורה
,
רבי
סובר כדעת אבא שאול שאין יד לעבד לקטן
לזכות בעצמו .

1077) כיצד
נדחית ראיה לכאורה זו ?

1078) מהם
הדרכים לשחרור עבד כנעני ?
כתוב
את דעת רבי ,
מול
דעת רבי שמעון .

1079) מדוע
אם כן לדעת רבי המפקיר עבדו ,
מוכרחים
שטר ?

1080) מהו
המקור לדעת רבי שמעון ?

1081) ציטוט.
"אורעה
כל הפרשה כולה ללא חופשה"
. מה
פירוש המלה "אורעה"
?

1082) "הפדה
לא נפדתה או חופשה לא ניתן לה ,
לא
יומתו כי לא חופשה.
והביא
את אשמו לה".
מהו
הדין אם לא נפדתה כלל ?
מהו
הדין בפדויה ואינה פדויה (חציה
שפחה וחציה בת חורין)
? ומהו
הדין אם נפדתה בכסף ועדיין לא ניתן לה גט
שחרור ?
(לאדם
שבא עליה)
. לדעת
רבי שמעון.

1083) מעשה
בשכיב מרע שזרק לשפחתו כומתה ואמר לה .
קני
את הכומתה וקני את עצמך.
אמר
רב
נחמן:
לא
עשה ולא כלום.
מדוע
?

1084) באותו
ענין .
מדוע
שלא תשתחרר מכח דברי שכיב מרע ככתובים
וכמסורים דמו ?

1085) שכיב
מרע שיאמר לשפחתו הרי את בת חורין .
האם
היא משוחררת ?
כתוב
ראיה לדבריך.

1086) בריא
שאמר לשפחתו ,
הרי
את בת חורין .
ומת
.
האם
היא משוחררת ?
מדוע
?

גיטין
דף מ

1087) עבד
שהניח תפילין בפני רבו .
יצא
לחירות או לא ?

1088) עבד
שנשא בת חורין בפני רבו .
יצא
לחירות או לא ?

1089) הכותב
שטר אירוסין לשפחתו ,
ר"מ
אומר אינה מקודשת .
מדוע
?

1090) האומר
בשעת מיתתו:
פלונית
שפחתי ,
יעשה
לה קורת רוח .
והאומר
בשעת מיתתו:
פלונית
שפחתי
אל ישתעבדו בה לאחר מותי .
מה
עדיף לשפחה שהאדון יאמר?

1091) אמימר
פסק:
המפקיר
עבדו ומת ,
אותו
עבד אין לו תקנה.
מי
חולק על אמימר והלכה כדברי
מי ?

1092) כיצד
דעתו של רבינא באה לידי ביטוי במעשה שהיה
?

1093) מעשה
באדם ששותפו שחרר חלקו בעבד של שניהם .
וכדי
למנוע מחכמים לחייבו לשחררו לגמרי
הקנה את חלקו לבנו הקטן –
ומת
האב .
פסק
רב פפא שיש לשכנע את התינוק להסכים
והאפוטרופוס יכתוב גט שחרור על שם הילד
.
כיצד
הסכמתו של תינוק מהווה גורם
בשיחרור העבד?

1094) מה
תפקיד האפוטרופוס בסיפור הזה ?

1095) כתוב
את דעת רשב"ם
בתוס'
החולק
על רש"י
.

1096) האומר
לעבדו:
אעשך
בן חורין .
וכותב
זאת בשטר .
האם
יצא לחירות ?
מה
סברת חכמים ?

1097) האומר
לחברו:
אתן
לך שדה פלונית .
וכותב
זאת בשטר .
האם
זכה במתנה ?

1098) האומר:
נתתי
שדה לפלוני .
והוא
אומר לא נתן לי .
מה
הדין ?

1099) אימתי
אנו אומרים הודאת בעל דין כמאה עדים דמי
במקרה הזה ?

1100) בן
שטוען:
אבי
לא קיבל מתנה .
האם
דבריו נחשבים כהודאת בעל דין ?

1101) מה
יהיה דין הפירות בשדה במקרה הזה ?

1102) ציטוט
מן המשנה.
"עבד
שעשאו רבו אפותיקי לאחרים ושחררו .
שורת
הדין אין העבד חייב כלום
.
אלא
מפני תיקון העולם ,
כופין
את רבו ועושה אותו בן חורין וכותב שטר על
דמיו .
רשב"ג
אומר אינו כותב אלא משחרר"
. מה
פירוש "אפותיקי"
?

1103) מהו
הניסוח שהוא חזק יותר מ"אפותיקי"
(כלפי
המלווה)
. ובמה
זה בא לידי ביטוי .

1104) מי
שחרר את העבד ?
ואת
מי כופין לעשותו בן חורין ?
מי
כותב שטר על דמיו ?
כתוב
את דעת
רב.

1105) רשב"ג
חולק וסובר שהמשחרר כותב שטר על דמיו .
במה
נחלקו רשב"ג
ות"ק
?

1106) כתוב
את דעת עולא .
מי
שחרר …
את
מי כופין …
מי
כותב …

1107) רשב"ג
חולק …
מה
יסוד המחלוקת בין רשב"ג
ות"ק
עפ'
דעת
עולא ?

1108) מצא
דיוק אחד כדעת רב ,
ודיוק
אחר כדעת שמואל .

1109) שלשה
דברים מפקיעין מידי שעבוד .
מה
הם ?

1110) באיזה
סוג הקדש מדובר כאן ?
תן
דוגמא .

1111) תן
דוגמא לחמץ ובאיזה תנאי מופקע השיעבוד.

1112) העושה
שדהו אפותיקי לכתובת אשתו .
האם
רשאי הבעל לתת לה כתובתה משדה אחרת בניגוד
לרצונה ?