סייעתא מסכת גיטין | סיכומים
נושא
הדף:
גמרא,
מסכת
גיטין
דף
לג.,
דף
סיכום
לבגרות
בקיאות:
ביטול
שליח,
ביטול
גט,
השולח
גט
לאשתו
מיועד לכיתות:
י"א–י"ב
מחבר:
בעז
פש
גיטין לג.
ביטול שליח
ת"ר: עשה שליח הולכה וביטלו בבי"ד
רבי:
מבוטל
(זה
הדין מדאורייתא,
וחכמים
לא יכולים לתת גט כשהבעל לא נתן)
רשב"ג:
לא
מבוטל (זה
לא כדת משה וישראל שהוא התנאי בקידושין)
ת"ר:
עשה
10 שליחים
לכתיבה וביטל בפני 2 מהם
|
הטעם |
הסבר |
הדין |
|
|
עדות |
לא |
יכול |
רבי: |
|
עדות |
אפשרות: |
לא |
רשב"ג: |
|
א. |
|||
|
דבר |
ב. |
|
|
איבעיא
להו:
אמר
ל– 10 כולכם
כתבו גט ורוצה לעקור בפני 2
רבי:
יכול
(ה–
8 לא
יכולים בלי ה– 2, ודאי
ידעו)
רשב"ג:
א.
יכול
ב.
לא
יכול
ת"ש
להוכיח
איזו מאפשרויות הפירוש נכונה.
אמר
ל– 2 תנו
גט, וביטל
אחד
רבי:
יכול
(תנו
זה כמו שאמר ל– 10)
רשב"ג:
לא
יכול– דומה
לאפשרות ב.
דילמא (רב
אשי)
אולי
מדברים בעדי הולכה ואין מה להשוות.
ה"נ
מסתברא
אמר
לזה בפני עצנו ולשה בפני עצמו
יכול
לבטל זה שלא בפני זה.
והרי
בעדי כתיבה חייבים לאמר ביחד,
מוכרחים
לומר שמדובר בעדי הולכה!
דחייה
אולי
הברייתא כריב"ק
שסובר שלא חייבים לאמר ביחד.
גיטין
לג.
ביטול
גט
|
|
ברייתא |
ברייתא |
משנה |
||
|
אמר |
ייבטלו |
"בראשונה |
|||
|
רשב"ג |
יכול |
רשב"ג |
מבוטל, |
||
בעדות ב– |
אעדות |
עדות |
אפקעינהו |
אע"פ |
שמא |
|
|
|||||
|
דחייה |
נסיון |
שאלת |
||
|
בברייתא |
אמר |
אמר |
||
|
רשב"ג |
יכול |
|||
|
(משום (כי |
(לא |
ב לא (כל |
א כן (בטלה |
|
גיטין
לג.
השולח גט לאשתו
|
|
"בראשונה התקין |
משנה |
|
שמא |
מפני |
|
|
|
|
|
|
|
"ביטלו |
ברייתא |
|
שאע"פ |
מבוטל, |
|
|
|
רשב"ג |
|
ואפקעינהו
|
שאם |
|
|
|
|
|
|
וקי"ל, |
"ת"ר יכול |
ברייתא |
|
דס"ל |
דברי |
|
|
2 אפשרויות |
רשב"ג |
|
|
א. |
אינו |
|
|
ב. |
|
|
|
|
|
|
|
דקי"ל |
לפי |
גמרא |
|
|
מה |
|
|
|
לפי |
|
|
דעדות |
יסבור |
|
|
|
אבל |
|
|
כלומר |
יסבור |
|
|
|
|
|
|
|
יש |
ניסיון |
|
והרי |
"אמר |
|
|
|
רשב"ג |
|
|
הרי |
אינו |
|
|
|
|
|
|
כל |
דחיית
(רב |
|
כעת
הגמרא מנסה גם להוכיח שמדובר בברייתא זו
בעדי הולכה,
מזה
שכתוב בסיפא של ברייתא זו – "אמר
לזה בפנ"ע
ולזה בפנ"ע
–
(וזה
כמו 2
עדויות
או שליחויות,
וממילא
לא שייך לומר בטלה מקצתה וכו')
יכול
לבטל זה שלא בפ"ז",
והרי,
בשליחות
–
יש מצב שאדם ישלח 2
שליחים
כ"א
בפנ"ע,
מה
שאין כן בעדי כתיבה,
היות
והם המעידים על כך שהבעל אכן מגרש את אשתו
–
צריכים הם להיות בו זמנית בעת שהבעל מצווה
אותם על כך,
שהרי
"אין
עדותן מצטרפת עד שיראו שניהם כאחד".
אמנם
–
באמת זה,
לא
מוכרח,
כי
אפשר לומר שמדובר בעדי כתיבה,
וזה
כר'
יהושע
בן קרחה,
הסובר
שאפשר שהעדים יראו את העדות בזה אחר זה.
*
מ"מ
–
לפשוט מהברייתא או כאפשרות א'
או
ב'
– כבר
א"א,
כי
אולי הברייתא מדברת בעדי הולכה!…