גמרא: מבחן ברכות יג.- טו:

1. לפי
   רבי ירמיה מה
   צריך
   לכוון בפסוק הראשון של שמע
   ישראל?
   

1. שהקב"ה
   הוא אחד מאוחד ואין בו חלקים.

2. שהקב"ה
   מולך למעלה למטה ועל ארבעת הצדדים.
   

3. שהקב"ה
   הוא שורש כל החיים על פני האדמה.

4. שעם
   ישראל צריך להתחזק באמונה שהכל לטובה.

2. במה
   נחלקו רב נתן ורבי יוחנן ומה דעת כל אחד?

1. רב
   נתן –
   עד על לבבך בישיבה.
   רבי
   יוחנן –
   כל הפרשה בישיבה.
   

2. רב
   נתן –
   כל הפרשה בישיבה.
   רבי
   יוחנן –
   כל הפרשה בעמידה.

3. רב
   נתן –
   אפשר לעמוד או לשבת.
   רבי
   יוחנן –
   חובה לומר הפרשה בישיבה.

4. רב
   נתן – עד
   על לבבך בעמידה,
   רבי
   יוחנן – כל
   הפרשה בעמידה.

3. על
   איזה עניין נחלקו
   בר קפרא ורבי שמעון ברבי אודות
   השיעור
   של רבי?

1. מדוע
   רבי הזכיר בשיעור ענייני יציאת מצרים.
   

2. מדוע
   רבי לימד תורה בזמן שהיה צריך לומר קריאת
   שמע.
   

3. מדוע
   רבי פתח את השיעור בבדיחה.
   

4. האם
   הפסיק רבי באמצע השיעור לומר קריאת שמע.

4. מה
   פוסק רב יוסף לגבי פרקדן?
   ומדוע
   לא נהג כן רבי יוחנן?

1. רב
   יוסף פסק שחובה לקרוא קריאת שמע פרקדן,
   ורבי
   יוחנן חולק וסובר שאפשר גם שלא פרקדן.
   

2. רב
   יוסף פסק שפרקדן צריך להניח תפילין ואחר
   כך לקרוא קריאת שמע,
   ורבי
   יוחנן לא נהג כך כי אינו פרקדן.
   

3. רב
   יוסף פסק שאסור לקרוא קריאת שמע פרקדן,
   ורבי
   יוחנן היה בעל בשר ולכן הותר לו.

4. פרקדן
   זה פחדן ורק הוא צריך לומר תפילת הדרך,
   אבל
   רבי יוחנן היה גיבור אז לא אמר.

5. מהם
   צדדי הספק לגבי טעימה בתענית?
   ומה
   פסק ר'
   אמי?

1. האם
   מי שרעב בתענית יכול לאכול מעט אוכל כדי
   שיוכל להחזיק מעמד כל התענית.
   רבי
   אמי התיר כי זה לא סעודה ממש.

2. האם
   מי שרעב בתענית יכול לאכול מעט אוכל כדי
   שיוכל להחזיק מעמד כל התענית.
   רבי
   אמי אסר שהרי בסופו של דבר הרי הוא אוכל.

3. האם
   מותר לטעום בתענית שהרי אינו אוכל ממש
   או שאסור כי זה נחשב הנאה.
   רבי
   אמי התיר ואמר שהטעימה לא נחשבת לכלום.
   

4. האם
   מותר להורים לטעום בתענית אוכל שהם
   מכינים לילדים כדי לבדוק שהוא מתאים
   להם.
   רבי
   אמי התיר מדין חינוך.

6. קריאת
   שמע בלי תפילין –
   למה מדמה זאת עולא ולמה מדמה זאת ר'
   יוחנן?

1. עדות
   שקר;
   קרבן
   ללא מנחה ונסכים.

2. קבלת
   עול מלכות שמים בלי מצוות;
   עדות
   שקר.

3. קרבן
   ללא מנחה ונסכים;
   קרבן
   בבמה ולא במקדש.

4. קבלת
   עול מלכות שמים בלי מצוות;
   קרבן
   ללא מנחה ונסכים.

7. "ארחץ
   בנקיון כפי ואסובבה את מזבחך ה'"
   –
   שלשה
   פירושים לפסוק זה:

1. –
   נקיות
   לפני תפילה היא כמו בניית מזבח והקרבת
   קרבן;
   

–
כשאין
מים צריך להתנקות על ידי אמצעים אחרים;

–
נטילת
ידיים היא כמו רחיצת כל הגוף.

2. –
   חובה
   לטבול לפני עליה לרגל לבית המקדש;
   

–
צריך
לשטוף את המזבח לפני מצוות ערבה שהייתה
במקדש;

–
כשאין
מים צריך להתנקות על ידי אמצעים אחרים.

3. –
   חובה
   לטבול לפני עליה להר הבית;
   

–
נטילת
ידיים היא כמו רחיצת כל הגוף;

–
כשאין
מים צריך להתנקות על ידי אמצעים אחרים.

4. –
   כשאין
   מים צריך להתנקות על ידי אמצעים אחרים;
   

–
נקיות
לפני תפילה היא כמו בניית מזבח והקרבת
קרבן;

–
צריך
לשטוף את המזבח לפני קיום מצוות ערבה
שהייתה במקדש.

8. כמה
   צריך ללכת (קדימה
   ואחורה)
   כדי
   למצוא מים לנטילת ידיים
   לפני התפילה?

1. קדימה
   –
   מיל,
   אחורה
   –
   שני מיל.
   

2. קדימה
   ואחורה –
   פרסה.

3. קדימה
   –
   פחות ממיל,
   אחורה
   –
   פרסה.

4. קדימה
   –
   פרסה,
   אחורה
   –
   פחות ממיל.

9. מה
   הסיבה לסדר בו אומרים את שלוש הפרשיות
   של ק"ש
   לפי ר'
   יהושע
   בן קרחה ולפי רשב"י?

1. ריב"ק
   (=רבי
   יהושע בן קרחה):
   לפי
   סדר כתיבתם בתורה;
   

רשב"י:
עול
מלכות שמים,
אח"כ
עול מצוות,
אח"כ
מצוות שנוהגות רק ביום ולא בלילה.

2. ריב"ק:
   עול
   מלכות שמים,
   אח"כ
   עול מצוות,
   אח"כ
   מצוות שנוהגות רק ביום ולא בלילה;
   

רשב"י:
פרשה
קצרה,
אח"כ
פרשה ארוכה,
אח"כ
פרשה השייכת רק ביום.

3. ריב"ק:
   עול
   מלכות שמים,
   אח"כ
   עול מצוות,
   אח"כ
   מצוות שנוהגות רק ביום.
   

רשב"י:
ללמוד
ללמד ולעשות,
אח"כ
ללמד ולעשות,
אח"כ
רק לעשות.

4. ריב"ק:
   לפי
   סדר כתיבתם בתורה;
   

רשב"י:
מן
הפנים אל החוץ –
בהתחלה אהבה,
אח"כ
מעשים,
אח"כ
בגדים (ציצית).

10. מה
    לומד ת"ק
    (רבי
    יהודה)
    מהמילה
    'שמע'?
    מה
    לומד רבי יוסי מהמילה 'שמע'?

1. בכל
   לשון שאתה שומע,
   השמע
   לאחרים מה שאתה מוציא מפיך.

2. השמע
   לאזניך מה שאתה מוציא מפיך,
   קבל
   והבן מה שאתה מוציא מפיך.

3. בכל
   לשון שאתה שומע,
   קבל
   והבן מה שאתה מוציא מפיך.

4. בכל
   לשון שאתה שומע,
   השמע
   לאוזניך מה שאתה מוציא מפיך.

11. מהו
    הספק הקיים בהבנת דעת ת"ק
    (רבי
    יהודה)
    לגבי
    הקורא ולא השמיע לאזנו?

1. האם
   יצא גם לכתחילה או רק בדיעבד?

2. האם
   לא יצא אפילו בדיעבד או רק לכתחילה?

3. האם
   בדרבנן מקל ומתיר בדיעבד?

4. האם
   מדבר גם בשאר ברכות או רק בקריאת שמע?

12. למסקנת
    הגמרא מהי מחלוקת התנאים לגבי קריאת שמע
    בלב וכיצד פסק רב חסדא?

1. רבי
   מאיר –
   לכתחילה מותר;
   רבי
   יהודה –
   לכתחילה לא בדיעבד כן,
   רבי
   יוסי –
   גם בדיעבד לא.
   רב
   חסדא פסק כרבי מאיר.

2. רבי
   מאיר –
   לכתחילה מותר;
   רבי
   יהודה –
   לכתחילה לא בדיעבד כן,
   רבי
   יוסי –
   אף בדיעבד לא.
   רב
   חסדא פסק כרבי יהודה.

3. רבי
   מאיר –
   לכתחילה מותר;
   רבי
   יהודה –
   לכתחילה לא בדיעבד כן;
   רבי
   יוסי –
   בדאורייתא אף בדיעבד לא אבל בדרבנן
   לכתחילה לא בדיעבד כן.
   רב
   חסדא פסק כרבי יהודה.

4. רבי
   מאיר –
   לכתחילה מותר;
   רבי
   יהודה –
   בדאוריתא לכתחילה לא בדיעבד כן אבל
   בדרבנן אף לכתחילה מותר;
   רבי
   יוסי –
   בדאורייתא אף בדיעבד לא אבל בדרבנן
   לכתחילה לא בדיעבד כן.
   רב
   חסדא פסק כרבי יוסי.

נא
למלא את התשובה במשבצת המתאימה –
שימו לב לא להתבלבל בסימון התשובות –
נא לסמן מהי שאלת הבונוס

שאלה	א	ב	ג	ד	בונוס?
1		X
2				X
3	X
4			X
5			X
6	X
7		X
8				X
9			X
10				X
11	X
12		X

שם:_________________ציון:
__________________