בס"ד
שם : ארז משה
נושא:
מסכת פסחים – חזרה למבחן עמודים ק"ד–ק"ה
כיתות יעד: ז–ט
עבודה בגמרא
סוגיה ראשונה: "גופא–
הלכתא כוותיא"
|
מבנה |
לשון הגמרא |
לשונך |
|
גוף העניין = הרעיון המרכזי |
"גופא – אמר רבי אלעזר (בשם רבי אושעיא) |
הסבר: |
|
קושיה של הגמרא |
כי מעלים בקודש ולא מורידים "מיתיבי(=מקשים) "הרגיל אומר הרבה ושאינו רגיל אומר אחת !?" |
הגמרא מקשה על דיברי ר' והקושי האמיתי הוא "הרגיל |
|
תירוץ הגמרא |
"תנאי היא, |
מחלוקת תנאים היא!!! ר' |
|
בירור הגמרא מיהו בנן של קדושים |
מאן |
הגמרא מסבירה מיהו בנן של קדושים, |
|
סיועה לתירוץ |
שלח |
ר' |
פירושי מילים לסוגיה:
|
המילה |
פירוש |
|
מיתיבי |
מקשים |
|
תנאי היא |
מחלוקת תנאים |
|
מאן ניהו |
מי הוא? |
|
ואמאי |
למה? |
|
דזוזא |
מטבעה שעליו חרוט ע"ז |
|
ליה |
לו |
|
ולית |
ולא |
|
הילכתא כוותיא |
הלכה כמותו |
הסוגיה עוסקת בנושא ההבדלה וברכותיה ועונה על השאלה כמה ברכות יש בהבדלה עפ"י ההבדלה.
סוגיה
שנייה:
"אמר ר'
יהושע בן לוי–
הילכתא כוותיא.
|
מבנה הסוגיה |
לשון הגמרא |
לשוני |
|
תוכן ברכות ההבדלה עפ"י רבי יהושע בן לוי |
אמר רבי יהושע בן לוי המבדיל צריך שיאמר מעין הבדלות האמורות בתורה |
אומר רבי יהושע בן לוי ברכות ההבדלה צריכות להיות מוזכרות /כתובות בתורה. |
|
קושיה על רבי יהושע בן לוי |
מיתיבי סדר הבדלות היאך אומר המבדיל בין קודש לחול בין אור לחושך בין ישראל לעמים ובין יום השביעי לששת ימי המעשה בין טמא לטהור בין הים לחרבה בין מים העליונים למים התחתונים בין כהנים ללוים וישראלים וחותם בסדר בראשית ואחרים אומרים ביוצר בראשית רבי יוסי ברבי יהודה אומר חותם מקדש ישראל |
בגמרא מקשה על שיטתו של רבי יהושע בן לוי: (בשלב זה הקושי עדיין לא מובא לפנינו) |
|
פירוש קושייה על רבי יהושע בן לוי |
ואם איתא הא בין הים לחרבה לא כתיבא ביה הבדלה |
אם אנו אומרים עפ"י שיטתו לש רבי יהושע בן לוי ברכות האמורות בתורה אז איך תאמר בין הים לחרבה נמנה עמם שהרי לא מוזכר בתורה? |
|
תירוץ |
סמי מכאן בין הים לחרבה |
סלק את "בין הים לחרבה בגלל שבמשך זמן מה היו משננים בע"פ ייתכן שהכניסו את זה סתם לברייתא (למרות שלא מוזכרת בתורה) |
|
קושי |
אי הכי בין יום השביעי לששת ימי המעשה נמי מעין חתימה הוא בצר חדא וליכא שבע |
אם נסלק את בין הים לחרבה יווצר לנו מצב שיש רק שש הבדלות ( |
|
תירוץ |
אמרי כהנים לוים וישראלים תרי מילי נינהו בין לוים לישראלים דכתיב (דברים י) |
מה שאמרה הגמרא "בין כוהנים ללווים וישראלים זה 2 1)בין לווים לישראלים :"ובעת ההיא הבדיל ה' 2)בין לווים לכוהנים:"בני עמרם אהרון ומשה ויבדל אהרון להקדישו קודש קודשים. |
|
חתימת הבדלה |
מחתם מאי חתים רב אמר מקדש ישראל ושמואל אמר המבדיל בין קודש לחול לייט עלה אביי ואיתימא רב יוסף אהא דרב תנא משמיה דרבי יהושע בן חנניא כל החותם מקדש ישראל והמבדיל בין קודש לחול מאריכין לו ימיו ושנותיו |
רב אומר שחותמים "מקדש ישראל" הגמרא מביאה אמוראים המתנגדים לדברי רב |
ביאורי מילים ומושגים:
|
מילה |
פירוש |
|
מיתיבי |
מקשים |
|
היאך |
איך? |
|
ואם איתא |
ואם אכן כך הוא |
|
לא כתיבה |
לא כתובה |
|
סמי מכאן |
תוריד מכאן |
|
אי הכי |
אם כך |
|
נמי |
גם |
|
בצר חדה |
חסר אחד |
|
וליכא |
ואין |
|
תרי מילי נינהו |
2 דברים הם |
|
מאי חתים |
מה חותמים? |
פירוש הסוגייה:
רבי יהושע בן לוי אומר שלשונות ההבדלה אמורות להיות מן התורה.
ועל זה דנה התורה בסוגייה הנ"ל.
איזה לשונות צריך,
ואיזה לא,
מהי החתימה של ההבדלה ומה ההלכה למ
סוגייה 3:
עולא אקלע–נמי הודאה
מקרה:
רב יהודה מבקש מרב יצחק ללכת לתת לרב עולא סלסלה של פירות חוץ מזה שיראה איך הוא מבדיל.
לא הלך רב יצחק לרב עולא.
לרב יצחק היה חבר שנקרא אביי ,אומר רב יצחק לאביי ללכת במקומו.
כאשר אביי חזר מהביקור אצל רב עולא ,רב יצחק שואל אותו איל עולא מבדיל?
ואמר:"ברוך המבדיל בין קודש לחול"
ואז יצחק שואל אותו (לא הוסיף שום ברכות הבדלה?)
רבי יצחק הולך לאביו ואומר לו את התשובה.
אמר רב יהודה לרב יצחק:
זה שאתה לא הלכת מאיזה גאווה או עצלות גרמה לכך שלא תשמע הבדלה באופן ישיר ושלא תכתב הלכה שלך בשם עולא באופן ישיר.
פירושי מילים:
|
מילים |
פירוש |
|
אקלע |
הזדמן |
|
ברי זיל אמטי ליה |
לך תביא לו |
|
כלכלה דפירי |
סלסלת פירות |
|
וחזי |
ותראה |
|
היכי אבדיל |
איך מבדיל |
|
שדר ליה |
שלח לו |
|
אתא |
בא |
|
היכי |
איך |
|
אנא לא אזלי |
אני לא הלכתי |
|
אנא שדריתיה |
אני שלחתי |
|
רברבנותה |
גאוותנותך |
|
סרורותיה |
עצלנותך |
כל הברכות כולן פותח בברוך ומסיים בברוך
חוץ
מ:
|
הברכות שאין פותח וחותם בברוך |
דוגמאות |
הסיבה |
|
ברכת מצוות |
להתעטף בציצית,נטילת לולב |
לפי שאין בהן ריבוי דברים |
|
וברכת הפירות |
פירות |
מפני שאין בהם ריבוי דברים |
|
ברכה הסמוכה לחבירתה |
ברכות שמונה עשרה |
|
|
ברכות ק"ש |
אמת ויציב/אמת ואמונה |
כי ברכה אחת פותחת בברוך וברכה אחת מסיימת בברוך |
|
הטוב והמטיב |
ברכה 4 |
|
קושי:
עולא פתח בברוך ולא חתם בברוך (והיה צריך גם לחתום בברוך עפ"י הנאמר בברייתא הנ"ל)
תירוץ:
זה דומה לברכת המצוות
מדוע?
בגלל שזה הודאה
מכאן נובע :
גם בברכות הודאה פותח בברוך ולא חותם בברוך.
מבנה סוגייה:
1) מקרה עם רב עולא ורב יצחק
2) קושי על המקרה – הגמרא מקשה על המקרה ומסבירה על דיני חתימה
ופתיחה של ברכות
3)הגמרא מקשה על רב עולא
4) תירוצו של רב עולא
סוגייה 4:
היא רב חנניה–לא קפדי אמיא
המושגים המצויים בסוגייה יבוארו למטה
רב חנניה בר שלמיא ותלמידי רב ישבו בסעודה ושירת אותם רב המנונא סבה.
אמרו לו(לרב המנונא סבה)
לך ותבדוק אם נכנסה שבת ונקבע את סעודת שבת.
אומר להם רב המנונא סבה אתם לא צריכים "שבת קובעת לנפשה"
(השבת נכנסת מאליה)
אומר רב כשם שהשבת קובעת למעשר (מרגע שנכנסת השבת חייב לאכול פירות מעושרים אפילו אכילת ארעי)
כך קובעת לקידוש (
ברגע שנכנסת שבת חייב לקדש).
היה סבור גם כשם ששבת קובעת לקידוש כך קובעת להבדלה (ברגע שיוצאת שבת חייב להבדיל)
אומר להם רב עמרם:
כך אמר רב לקידוש קובעת השבת,
אבל להבדלה לא,
אם התחיל סעודה לפני הבדלה יכול להמשיכה עד שיגמור (ולא יפסיק)
אבל אם רוצה להתחיל לפני הבדלה אסור לו להתחיל (כל זה לגבי אכילה
אבל לשתות מותר תמיד ,חוץ מיין ומשקאות משכרים ,
מותר מים !!!).
רב הונא חולק על זה ואומר:
שראה אדם שותה מים לפני הבדלה ושאל אותו אם הוא לא פוחד מאזכרה שהרי נאמר מרבי עקיבא "כל הטועם כלום קודם שיבדיל,
מתתו מאסכרה"
רבנן דבי רב אשי לא מקפידים על המים (ושותים מים לפני הבדלה)
ביאורי מושגים:
1)שבתא קבעה נפשה–
השבת נכנסת מעצמה (נכנסת מאליה)
2)שבת קובעת למעשר–
מרגע שנכנסת השבת חייב אדם לאכול פירות מעושרים אפילו אכילת ארעי
3) שבת קובעת לקידוש–
מרגע שנכנסת שבת אסור לאדם לאכול עד שיקדש
4)שבת קובעת להבדלה–
מרגע שיוצאת שבת חייב אדם להבדיל
5)לא מסתפי מר מאסכרה–
האם האדון לא מפחד ממחלה
|
מילים |
פירוש |
|
יתבי בסעודתא |
ישבו בסעודה |
|
וקאי עלייהו |
ושירת אותם |
|
זיל חזי אי מקדיש יומא |
לך תבדוק אם השבת נכנסה |
|
צריכיתהו |
צריכים |
|
מיפסק לא מפסיקינן |
לא מפסיקין (בעניין סעודה) |
|
אתחולי לא מתחילינן |
לא מתחילים (לעניין סעודה) |
|
בחמרה ושכרא |
יין ומשקאות משכרים |
|
לית לן ביה |
אין עניין בזה –מותר !!! |
|
ופליגה |
וחולק |
|
חזייה |
ראה |
|
מיסתפי |
מפחד |
|
לא קפדי |
לא מקפידים |
סוגייה 5
בעא מינה–חביבה מצווה בשעתה
הסוגייה שלנו דנה בנושא הקידוש קודן כל נבין מהו קידוש?
ברכת הקידוש:
ברוך אתה ה'…
מקדש השבת
בערב שבת אומרים
בשבת בבוקר לא אומרים
קידוש רבה
לשון שגיא נאור
כדי שלא יזלזלו
|
מילים |
פירוש |
|
בעא מינה |
שאל אותו |
|
איתיביה |
הקשה עליו |
|
ואי סלקא דעתך |
האם תעלה על דעתך |
|
משכחת |
מצוי |
|
מאורתא |
חושך |
מושגים:
1) הזכרה=
רצה והחליצנו
2) קדושה על הכוס=
קידוש הרמה הראשונה הגבוהה ביותר
3) כבוד יום-=
דברים שעושים לכבודו ל היום(הבוקר)
הרמה השנייה
3)כבוד לילה הדברים שעושים לכבודו של הלילה הרמה השלישית
4)קידוש היום–
קידוש של ליל שבת ויו"ט