נושא
הדף:
גמרא,
קידושין,
דף
ב
תוס'
בפרוטה
מיועד:
לתלמידי
כיתה
י–יב
מחבר:
יעקב
קורצמן
"ארבעה דברים מקרעין גזר דינו של אדם,
אלו הן צדקה,
צעקה,
שינוי השם, ושינוי מעשה" (מסכת ראש שנה דף יז)
תוס'
ד"ה בפרוטה
חלק א'
– קושיא ושני תרוצים
1. תוס'
מקשים שהיה על התנא לכתוב במשנתנו רק ______
________ ולא היה צריך לכתוב גם _____
2. מהם שני התירוצים שמתרץ התוס'?
_______________________________________________
___________________________________________________________________________
___________________________________________________________________________
___________________________________________________________________________
חלק ב'
– האם שווה כסף ככסף?
3. בעבד עברי רואים שבכדי שהעבד יוכל להשתחרר גם בשווה כסף צריך לימוד מיוחד מפסוק,
ומכאן מגיע תוס'
למסקנה כי באופן כללי שווה כסף ככסף
אינו ככסף .
4. על רקע המסקנה שעולה מהשאלה הקודמת,
מקשים תוס'
מפדיון הבן – מה הקושיא?_____________
___________________________________________________________________________
5
במדבר פרק יח פסוק טז:
"ופדויו מבן חדש
תפדה
בערכך כסף חמשת שקלים בשקל הקדש עשרים גרה הוא:
. א.
להלן הגמרא בשבועות דף ד עמוד ב
"…ורבנן אמרי:
בכל פודין בכור אדם חוץ מעבדים ושטרות וקרקעות … ורבנן דרשי כללי ופרטי:
ופדויו מבן חדש – כלל,
בערכך כסף חמשת שקלים – פרט,
תפדה – חזר וכלל,
כלל
ופרט
וכלל
אי
אתה
דן
אלא
כעין
הפרט,
מה הפרט מפורש דבר המטלטל וגופו ממון,
אף כל דבר המטלטל וגופו ממון,
יצאו קרקעות – שאינן מטלטלין,
יצאו עבדים,
שהוקשו לקרקעות,
יצאו שטרות – אע"פ שמטלטלין אין גופן ממון."
הסבר את הלימוד שלומדים רבנן במסכת שבועות ואת המסקנה ההלכתית שהם מגיעים לאור לימוד זה
___________________________________________________________________________
___________________________________________________________________________
___________________________________________________________________________
ב.
איך מתרץ לימוד זה את קושיית תוס'
מפדיון הבן?____________________________________
___________________________________________________________________________
___________________________________________________________________________
6
ויקרא פרק כז
(ב)
דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם איש כי יפלא נדר בערכך נפשת לידוד:
(ג)
והיה ערכך הזכר מבן עשרים שנה ועד בן ששים שנה והיה ערכך חמשים שקל כסף בשקל הקדש:
(ד)
ואם נקבה הוא והיה ערכך שלשים שקל:
(ה)
ואם מבן חמש שנים ועד בן עשרים שנה והיה ערכך הזכר עשרים שקלים ולנקבה עשרת שקלים
. א.
תוס'
ממשיכים להקשות מהקדש וערכין שגם בשני הדינים הללו כתוב בתורה "כסף"
אך מצאנו כי ניתן להשתמש לא רק בכסף כי אם ב____
______.
ב.
מה הכוונה "ערכין"?
(העזר בתיבת הטקסט שמשמאל)
__________________________
____________________________________________________________________
____________________________________________________________________
ג.
מניין לתוס'
שניתן לשלם את הערכין בשווה כסף?
(עיין במסכת סנהדרין דף טו עמ'
א בדברי ר'
אבהו 8
שורות מלמעלה "באומר ערכי עלי")____________________________________
____________________________________________________________________
____________________________________________________________________
ד.
מה הכוונה "הקדש"?
__________________________________________________
____________________________________________________________________
____________________________________________________________________
7. מדוע אומר תוס'
שייתכן ולא קשה מהקדש לעניינו?
______________________________
__________________________________________________________________________________
__________________________________________________________________________________
__________________________________________________________________________________
8. לדעת התוס', מניין לנו שבקידושין ובערכין, שווה כסף ככסף?______________________________________
__________________________________________________________________________________
__________________________________________________________________________________
בניין אב
"דבר המפורש בתורה במקום אחד,
או בשנים ושלשה קומות, משמש יסוד ללמוד ממנו גם במקומות דומים אחרים.
גדר המידה הוא,
שהתורה,
מפני שדרכה לקצר דבריה, תגלה ותפרש במקום אחד וממנו למדים לכל המקומות הדומים לו, לפיכך נקרא בנין אב, שאותו המקום שהוא עיקר וממנו למדים דברים אחרים נקרא אב, שהמלמד הוא כאב והלמדים ממנו כיוצאי יריכו"
(מתוך:
אנצ'
תלמודית)
עבד עברי ו נזיקין האם שני כתובים הבאים כאחד?
או בשנים ושלשה קומות, משמש יסוד ללמוד ממנו גם במקומות דומים אחרים.
שהתורה,
מפני שדרכה לקצר דבריה, תגלה ותפרש במקום אחד וממנו למדים לכל המקומות הדומים לו, לפיכך נקרא בנין אב, שאותו המקום שהוא עיקר וממנו למדים דברים אחרים נקרא אב, שהמלמד הוא כאב והלמדים ממנו כיוצאי יריכו"
אנצ'
תלמודית)
9. מדוע אומר תוס'
שיש לכאורה בעיה ללמוד מע"ע (=עבד עברי) ומנזיקין ששווה כסף ככסף?
__________________________________________________________________________________
__________________________________________________________________________________
10. הסבר את ההגיון שעומד בבסיסו של הכלל "שני כתובים הבאים כאחד אין מלמדין"
__________________________________________________________________________________
__________________________________________________________________________________
11. א.
למסקנה לא חל כאן הכלל "שני כותבים הבאים כאחד" היות וצריך לכתוב ששוה כסף ככסף גם בנזיקין וגם בע"ע.
התוס'
אומר,
שאי אפשר היה ללמוד נזיקין מע"ע היות ויש חומרא מיוחדת בנזיקין שבנוגע לדמי הנזק זכאי הניזק לקבל ________________________________________________
__________________________________________________________________________________
ועל כן לאור אותה החומרא,
לא הייתי הייתי חושב ש בנזיקין שוה כסף וממילא אי אפשר אפשר היה ללמוד דין זה מע"ע
ב.
והתוס'
אומר שאי אפשר ללמוד בנין אב מנזיקין לעבד עברי מדוע? ________________________
__________________________________________________________________________________
__________________________________________________________________________________
12. התוס'
מביא הסבר נוסף ("אי נמי")
מדוע אין כאן "שני כתובים הבאים כאחד"
וצריך לכתוב בשני המקומות ששוה כסף ככסף – מהו הסבר?_____________________________________________
__________________________________________________________________________________
__________________________________________________________________________________
__________________________________________________________________________________
13. מדוע אי אפשר ללמוד מע"ע ונזיקין ששוה כסף ככסף גם ביחס לפדיון הבן ולהקדשות?___________
__________________________________________________________________________________
__________________________________________________________________________________
שיטת הר"ן
14. עיין בר"ן (רבינו ניסים) בפרושו על הרי"ף (בדף א עמ'
א בדפי הרי"ף,
בשורה הרחבה הראשונה החל מהמילה "אלמא")
(א)
לדעת הר"ן,
האם לומדים בבניין מאב מע"ע לקידושין ששווה כסף ככסף?
נמק!
___________________________________________________________________________
___________________________________________________________________________
(ב)
עיין בר"ן בשורה הרחבה השניה "וי"ל"
עד לשורה 6 ברחבות – מדוע לפי הר"ן היה צריך לימוד מיוחד לחדש לי שבע"ע ששווה כסף ככסף?
__________________________________________________
___________________________________________________________________________
(ג)
מדוע לדעת הר"ן לא צריך בקידושין מקור בתורה בכדי ללמוד ששוה כסף ככסף?________________
___________________________________________________________________________
___________________________________________________________________________
(ד)
האם הר"ן חולק על התוס'?
נמק!_________________________________________________
___________________________________________________________________________
