בס"ד
בי"ס
ממ"ד
"עוזיאל"
ב"ב
–
– הרב
שמואל רוזנברג
נושא:גמרא,
מסכת קידושין דף ל ע"א ל ע"ב:
מבחן
מחבר:
הרב שמואל רוזנברג
כיתות:
ה–ט
ציון:
___________
שם התלמיד: ______________
ח.
הורים:
___________
מבחן
בגמרא
קידושין
–
דף
ל'
ע"א
ל'
ע"ב
–
"ושננתם
וְשַׂמְתֶּם"
תלמיד יקר!
המבחן שלפניך בנוי משאלות פתוחות.
בחלקן עליך לעיין בקטעי הגמ'
עיין היטב!!!
וענה רק לאחר שחשבת היטב!!!
מסכת קידושין דף ל/א
תנו רבנן: ושננתם, שיהו דברי תורה מחודדים בפיך, שאם ישאל לך אדם דבר – אל תגמגם ותאמר לו, אלא אמור לו מיד.
שנאמר:
אמור לחכמה אחותי את וגו'. ואומר: קשרם על אצבעותיך כתבם על לוח לבך. ואומר: כחצים ביד גבור כן בני הנעורים. ואומר: חצי גבור שנונים. ואומר: חציך שנונים עמים תחתיך יפלו. ואומר: אשרי הגבר אשר מלא את אשפתו מהם, לא יבושו כי ידברו את אויבים בשער. מאי: את אויבים בשער ? אמר רבי חייא בר אבא: אפי'
האב ובנו הרב ותלמידו שעוסקין בתורה בשער אחד, נעשים אויבים זה את זה ואינם זזים משם עד שנעשים אוהבים זה את זה. שנאמר: את והב בסופה, אל תקרי: בסופה, אלא: בסופה:
רש"י
יהו מחודדין בפיך –
חזור עליהם ובדוק בעומקם שאם ישאלך אדם, לא תצטרך לגמגם אלא שתוכל לומר מיד: אמור לחכמה אחותי את –
שתהא בקי בה כאחותך שאסורה לך. אי נמי מסיפא דקרא: ומודע לבינה תקרא, שתהא ידוע לך: כחצים ביד גבור –
שנלחם בהם עם אויביו: כן בני הנעורים –
תלמידיו של אדם הקרויין בניו. כמו שאמר יחזקיהו: (ד"ה ב כט)
בני עתה אל תשלו. ואומר: הנה אנכי והילדים אשר נתן לי וגו'
(ישעיהו ח): אשר מלא את אשפתו מהם –
משום דדמינהו לחצים, נקט לשון מילוי אשפה: את אויבים בשער –
סיפא דאשרי הגבר הוא: נעשו אויבים –
מתוך שמקשים זה לזה, ואין זה מקבל דברי זה: את והב בסופה –
הכי דריש לה: ספר מלחמות, מלחמה שעל ידי ספר אהבה יש בסופה:
-
-
מה
למדים מהמלה:
,ושננתם"
? ___________________________________________________ -
כיצד
למדים
זאת ? השלם
טבלת ששת הפסוקים העוסקים בשינון ולימוד
התורה:
-
|
כיצד |
הפס' |
|
|
|
אֱמֹר לַחָכְמָה אֲחֹתִי אָתְּ … |
1 |
|
|
קָשְׁרֵם עַל אֶצְבְּעֹתֶיךָ כָּתְבֵם עַל לוּחַ לִבֶּךָ: |
2 |
|
|
כְּחִצִּים בְּיַד גִּבּוֹר כֵּן בְּנֵי הַנְּעוּרִים: |
3 |
|
|
חִצֵּי גִבּוֹר שְׁנוּנִים … |
4 |
|
|
חִצֶּיךָ שְׁנוּנִים עַמִּים תַּחְתֶּיךָ יִפְּלוּ … |
5 |
|
|
אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר מִלֵּא אֶת אַשְׁפָּתוֹ מֵהֶם לֹא יֵבֹשׁוּ כִּי יְדַבְּרוּ אֶת אוֹיְבִים בַּשָּׁעַר: |
6 |
|
|
מסכת קידושין דף ל/א
תָּנוּ רַבָּנָן:
"וְשַׂמְתֶּם"
(דברים יא)
– סַם תָּם.
נִמְשְׁלָה תּוֹרָה כְּסַם חַיִּים.
מָשָׁל לְאָדָם שֶׁהִכָּה אֶת בְּנוֹ מַכָּה גְּדוֹלָה,
וְהִנִּיחַ לוֹ רְטִיָּה עַל מַכָּתוֹ,
וְאָמַר לוֹ: בְּנִי,
כָּל זְמַן שֶׁהָרְטִיָּה זוֹ עַל מַכָּתְךָ,
אֱכֹל מַה שֶּׁהֲנָאָתְךָ,
וּשְׁתֵּה מַה שֶּׁהֲנָאָתְךָ,
וּרְחֹץ בֵּין בְּחַמִּין בֵּין בְּצוֹנֵן,
וְאֵין אַתָּה מִתְיָרֵא.
וְאִם אַתָּה מַעֲבִירָהּ –
הֲרֵי הִיא מַעֲלָה נוֹמִי.
כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל: בָּנַי,
בָּרָאתִי יֵצֶר הָרָע,
וּבָרָאתִי לוֹ תּוֹרָה –
תַּבְלִין,
וְאִם אַתֶּם עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה – אֵין אַתֶּם נִמְסָרִים בְּיָדוֹ.
שֶׁנֶּאֱמַר:
(בראשית ד)
"הֲלֹא אִם תֵּטִיב שְׂאֵת",
וְאִם אֵין אַתֶּם עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה –
אַתֶּם נִמְסָרִים בְּיָדוֹ. שֶׁנֶּאֱמַר:
(שם)
"לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ". וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁכָּל מַשָּאוֹ וּמַתָּנוֹ בְּךָ. שֶׁנֶּאֱמַר:
(שם)
"וְאֵלֶיךָ תְּשׁוּקָתוֹ".
וְאִם אַתָּה רוֹצֶה –
אַתָּה מוֹשֵׁל בּוֹ: שֶׁנֶּאֱמַר:
(שם)
"וְאַתָּה תִּמְשָׁל בּוֹ":
רש"י
ושמתם את דברי אלה סם תם –
שלם שאינו חסר שום הצלה: מה שהנאתך –
כל מה שדעתך נוחה הימנו, ואפי'
דבש וכל מיני מתיקה שקשים למכה: נומי –
צמחים בורפיליו"ש בלע"ז: אם תטיב –
לקח טוב: שאת –
תתנשא על יצרך: משאו ומתנו –
של יצר הרע באדם להחטיאו: ואם אתה רוצה –
עסוק בתורה ואתה מושל בו:
-
-
"נִמְשְׁלָה תּוֹרָה כְּסַם חַיִּים"
מדוע
?__________________________________________ -
בנמשל:
מהי
המכה ?
________________ מהי
הרטיה ?
_____________________ -
מה
רוצה
יצר הרע מהאדם
?_________________________________________
-
מסכת קידושין דף ל/א
תָּנוּ רַבָּנָן: קָשֶׁה יֵצֶר הָרָע,
שֶׁאֲפִלּוּ יוֹצְרוֹ קְרָאוֹ ,רַע'. שֶׁנֶּאֱמַר:
(בראשית ח)
"כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו".
אָמַר רַבִּי יִצְחָק: יִצְרוֹ שֶׁל אָדָם מִתְחַדֵּשׁ עָלָיו בְּכָל יוֹם. שֶׁנֶּאֱמַר:
(שם ו)
"רַק רַע כָּל הַיּוֹם".
אָמַר (ריש לקיש)
[רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לֵוִי]: יִצְרוֹ שֶׁל אָדָם מִתְגַבֵּר עָלָיו בְּכָל יוֹם וּמְבַקֵּשׁ לַהֲמִיתוֹ. שֶׁנֶּאֱמַר:
(תהלים לז)
"צוֹפֶה רָשָׁע לַצַדִּיק וּמְבַקֵּשׁ לַהֲמִיתוֹ". וְאִלְמָלֵא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹזְרוֹ –
אֵינוֹ יָכוֹל לוֹ. שֶׁנֶּאֱמַר:
(שם)
"ה'
לֹא יַעַזְבֶנּוּ בְיָדוֹ".
תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: בְּנִי,
אִם פָּגַע בְּךָ מְנֻוּל זֶה,
מָשְׁכֵהוּ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ,
אִם אֶבֶן הוּא –
נִמּוֹחַ,
וְאִם בַּרְזֶל הוּא – מִתְפּוֹצֵץ. שֶׁנֶּאֱמַר:
(ירמיה כג)
"הֲלא כֹה דְבָרִי כָּאֵשׁ נְאֻם ה',
וּכְפַטִּישׁ יְפֹצֵץ סָלַע".
[אִם אֶבֶן הוּא – נִמּוֹחַ. שֶׁנֶּאֱמַר:
(ישעיה נה)
"הוֹי כָּל צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם".
וְאוֹמֵר:
(איוב יד)
"אֲבָנִים שָׁחֲקוּ מַיִם"]
:
רש"י
כל היום –
קרא יתירא הוא, ללמדנו שכל שעות היום רעתו מתחדשת: מנוול זה –
יצר הרע מתגרה בך: מתפוצץ –
שהתורה כאש נמשלה המפעפע את הברזל:
-
"שֶׁאֲפִלּוּ יוֹצְרוֹ"
למי
הכוונה במלה:
יוֹצְרוֹ ?
____________________ -
מפני
מה יצר הרע קשה ?
_______________________________________________________ -
מי
עוזר לאדם להתגבר על היצר הרע ?
_____________________________________________ -
כיצד
ניתן להתגבר על היצר הרע ?
________________________________________________
תוספות קידושין דף ל/א
אל תגמגם ותאמר לו –
והא דאמר באלו מציאות (ב"מ דף כג🙂: דצורבא מרבנן משני בדיבוריה במסכת ! אומר ר"ת: דהיינו אם שואלים אותו אם למדת מסכת זו ? אל יתגאה לומר שלמדה. כלומר: למדתי הרבה. אבל אם שואלים אותו דבר הלכה, או שצריכין ללמוד ממנו מסכ', צריך שיהיו מחודדים בפיו שלא יגמגם בדבר.
ולא דמי להא דאמר מר (מסכת ד"א (דרך ארץ) זוטא פ"ג (פרק ג')): למד לשונך לומר איני יודע, שמא תתבדה ותאחז, דהיינו: במילי דעלמא. ואפילו בדברי תורה לא יאמר: יודע אני דבר להתפאר בו בכך, אלא מה שיודע –
יורה וילמוד לתלמידים:
-
-
איזה
קושי מעלה תוס'
? _____________________________________________________ -
כיצד
מתרץ זאת ר"ת
?
______________________________________________________ -
מדוע
לא כדאי "להשוויץ"
בידע
?
________________________________________________ -
מי
שיודע,
מה
עליו לעשות בכל מקרה ?
__________________________________________
-

בהצלחה
!