דברים, פרק ו: הבנה ברש"י

אוגוסט 2, 2026 · מאת רוזנברג שמואל · דפי עבודה

בס"ד דברים
פרק
ו
'
7
הרב שמואל רוזנברג

הברכה

האזינו

וילך

נצבים

כי
תבוא

כי
תצא

שופטים

ראה

עקב

ואתחנן

דברים

נושא:
דברים,
פרק ו: הבנה ברש"י

מחבר:
הרב שמואל רוזנברג

כיתות:
דט

פרשת שמע

תלמוד ירושלמי מסכת ברכות דף ט'
ע"א

מִפְּנֵי מַה קוֹרִין שְׁנֵי פַּרְשִׁיוֹת הַלָּלוּ בְכָל יוֹם ? רַבִּי לֵוִי וְרַבִּי סַיְמוֹן [רַבִּי שִׁמְעוֹן אָמָר:]
מִפְּנֵי שֶׁכָּתוּב בָּהֶן שְׁכִיבָה וְקִימָה,
וְרַבִּי לֵוִי אָמַר: מִפְּנֵי שֶׁעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת כְּלוּלִים בָּהֶם.
(
שמות כּ)
"
אָנֹכִי ה'
אֱלֹהֶיךָ"
(
דברים ו)
"
שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה'
אֱלֹהֵינוּ"
(
שמות כּ)
"
לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנַי".
(
דברים ו)
"
ה'
אֲחָד"
(
שמות כּ)
"
לֹא תִּשָׂא אֶת שֵׁם ה'
אֱלֹהֶיךָ לַשָׁוְא"
(
דברים ו)
"
וְאָהַבְתָּ אֶת ה'
אֱלֹהֶיךָ".
מַאן דְּרַחִים מַלְכָּא לָא לִישְׁתַּבַּע בִּשְׁמֵיהּ וּמְשַׁקֵר.

(שמות בּ)
"
זָכוֹר אֶת יוֹם הַשָּׁבַּת לְקָדְשׁוֹ"
(
דברים טו)
"
לְמַעַן תִּזְכְּרוּ".
רַבִּי אוֹמֵר: זוֹ מִצְוַת שַׁבָּת שֶׁהִיא שְׁקוּלָה כְּנֶגֶד כָּל מִצְוֹתֶיהָ שֶׁל תּוֹרָה. דִּכְתִיב:
(
נחמיה ט)
"
וְאֶת שַׁבָּת קָדְשֶׁךָ הוֹדַעְתָּ לָהֶם וּמִצְוֹת וְחַקִים וְתוֹרָה צִוִיתָּ"
וְגוֹ'.
לְהוֹדִיעָךָ שֶׁהִיא שְׁקוּלָה כְּנֶגֶד כָּל מִצְוֹתֶיה שֶׁל תּוֹרָה.

(שמות כּ)
"
כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶךָ"
(
דברים יא)
"
לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם".
(
שמות כּ)
"
לֹא תִּרְצַח"
(
דברים יא)
"
וְאֲבַדְתֵּם מְהֵרָה"
מַאן דִּקְטִיל מִתְקַטִיל.
(
שמות כּ)
"
לֹא תִּנְאָף".
(
במדבר טו)
"
וְלֹא תָּתוּרוּ אַחֲרֵי לְבָבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם"
וְגוֹ'.
אָמַר רַבִּי לֵוִי: לִיבָּא וְעֵינָא תְּרֵי סַרְסוּרֵי דְּחֶטְאָה נִינְהוּ. כְּתִיב:
(
משלי כג)
"
תְּנָה בְנִי לִבְךָ לִי וְעֵינֶיךָ דְּרָכַי תִּצֹרְנָה"
אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אִי יְהַבְת לִי לִבָךְ וְעֵינָיִךְ אַנָא יָדַע דְּאַת לִי.

(שמות כּ)
"
לֹא תִּגְנוֹב"
(
דברים יא)
"
וְאָסַפְתָּ דְּגָנֶךָ"
וְלֹא דְּגָנוֹ שֶׁל חֲבֵרְךָ.
(
שמות כּ)
"
לֹא תַּעֲנֶה בְרַעֲךָ עַד שָׁקֶר".
(
דברים טו)
"
אֲנִי ה'
אֱלֹהֵיכֶם"
וּכְתִיב:
(
ירמיה י)
"
וַה'
אֱלֹהִים אֱמֶת"
מַהוּ אֱמֶת ?
אָמַר רַבִּי אָבִין: שֶׁהוּא אֱלֹהִים חַיִים וּמֶלֶךְ עוֹלָם.

אָמַר רַבִּי לֵוִי, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אִם הֵעַדְתָּ עֵדוּת שֶׁקֶר עַל חֲבֵרְךָ מַעֲלֶה אֲנִי עָלֶיךָ כְּאִלּוּ הֶעֲדְתָּ עָלַי שֶׁלֹֹּא בָרַאתִּי שָׁמַיִם וָאָרֶץ.

(שמות כּ)
"
לֹא תַּחְמוֹד בֵּית רֵעֶךָ"
(
דברים יא)
"
וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזוּת בֵּיתֶךָ",
בֵּיתֶךָ בֵּיתֶּךָ וְלֹא בֵית חֲבֵרְךָ:

דברים פרק ו'

(ד)
שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ יְהֹוָה אֶחָד: (ה)
וְאָהַבְתָּ אֵת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ: (ו)
וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל לְבָבֶךָ: (ז)
וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ וְדִבַּרְתָּ בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ: (ח)
וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ: (ט)
וּכְתַבְתָּם עַל מְזֻזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ:

דברים פרק יא'

(יג)
וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹתַי אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם לְאַהֲבָה אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם: (יד)
וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ וְתִירשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ: (טו)
וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ: (טז)
הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם וְסַרְתֶּם וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם לָהֶם: (יז)
וְחָרָה אַף יְהֹוָה בָּכֶם וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם וְלֹא יִהְיֶה מָטָר וְהָאֲדָמָה לֹא תִתֵּן אֶת יְבוּלָהּ וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה מֵעַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר יְהֹוָה נֹתֵן לָכֶם: (יח)
וְשַׂמְתֶּם אֶת דְּבָרַי אֵלֶּה עַל לְבַבְכֶם וְעַל נַפְשְׁכֶם וּקְשַׁרְתֶּם אֹתָם לְאוֹת עַל יֶדְכֶם וְהָיוּ לְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֵיכֶם: (יט)
וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ: (כ)
וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ: (כא)
לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהֹוָה לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם כִּימֵי הַשָּׁמַיִם עַל הָאָרֶץ:

במדבר פרק טו'

(לז)
וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל משֶׁה לֵּאמֹר: (לח)
דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם לְדֹרֹתָם וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת: (לט)
וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֹת יְהֹוָה וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם: (מ)
לְמַעַן תִּזְכְּרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֶת כָּל מִצְוֹתָי וִהְיִיתֶם קְדשִׁים לֵאלֹהֵיכֶם: (מא)
אֲנִי יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים אֲנִי יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם:

לפניך רמזים מהפרשיות,
התאימם לדברה הנכונה.

ההתאמה

הרמזים

הפס'
המתאים לדבר

הדברות

הרמז

הפרשה ממנה נלקח

הדבר

אנוכי ה'

תחילתו של הפס'
הראשון

שמע

ראשונה

סופו של הפס'
הראשון

שמע

שניה

תחילתו של הפס'
השני

שמע

שלישית

מלת מפתח זהה

ציצית

רביעית

שכר

והיה אם שמוע

חמישית

והיה אם שמוע

שישית

ציצית

שביעית

שלך הדגש על שלך (לא של חברך)

והיה אם שמוע

שמינית

ציצית

תשיעית

מלה זהה

והיה אם שמוע

עשירית

תרמילון:
וכתבתם על מזוזות ביתך (ולא בית חברך).
אני ה'
אלוקיכם.
ואספת דגנך (ולא של חברך).
ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם.
ואבדתם מהרה.
למען ירבו ימיכם וימי בניכם.
למען תזכרו ועשיתם את כל מצוותי.
ואהבת את ה'.
ה'
אחד.
שמע ישראל ה'
אלוקינו.

כתוב
בלשון התורה
:

לשון הכתוב

המצווה

אחדות ה'

א

אהבת ה'

ב

ללמוד וללמד תורה

ג

קריאת שמע פעמיים ביום

ד

הנחת תפילין על היד

ה

הנחת תפילין על הראש

ו

כתיבת מזוזה על פתחי הבתים והשערים

ז

באיזה עניין הובאו הביטויים הבאים ?
השלם מתוך רש"י:

העניין

הביטוי

בשני יצריך

א

הרב קרוי אב

ב

עשם עיקר ואל תעשם טפל

ג

דרך ארץ דברה תורה

ד

הוא הדין לרחוקים

ה

זו פשרה לפנים משורת הדין

ו

הבנה ברש"י

(ד)
שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ יְהֹוָה אֶחָד:

תרגום יונתן

(ד)
והוה כיון דמטא זימניה דיעקב אבונן למתכנשא מגו עלמא,
הוה מסתפי, דלמא אית בבנוי פסולא ?!
קרא יתהון, ושיילינון:
דלמא אית בלבכון עקמנותא ?
אתיבו כולהון כחדא ואמרו ליה:
שמע
ישראל אבונן
,
יי
אלהנא יי חד
!
עני יעקב ואמר:
בריך שום יקריה לעלמי עלמין:

רש"י

(ד)
ה'
אלהינו ה' אחד ה'
שהוא אלהינו עתה,
ולא אלהי העובדי כוכבים הוא עתיד להיות ה' אחד ! שנאמר:
כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה'.
ונאמר:
ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד:

  1. באילו נסיבות נאמר לראשונה שמע ישראל ?
    ___________
    ______________________________

  2. ממה חשש יעקב אבינו ?
    ____________________________
    __________________________

  3. כיצד הרגיעו אותו בניו ?
    ______________________________________________________

  4. מה הייתה תגובתו של יעקב ?
    __________________________________________________

  5. מתי יכירו בכל העולם שה'
    אחד ?
    ________________________________________________

  6. הוכח דבריך משני מקורות:
    1. ___________________________________________________

2.
___________________________________________________

(ה)
וְאָהַבְתָּ אֵת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ:

רש"י

(ה)
ואהבת עשה דבריו מאהבה ! אינו דומה עושה מאהבה לעושה מיראה,
העושה אצל רבו מיראה,
כשהוא מטריח עליו מניחו והולך לו:
בכל לבבך
בשני יצריך.
ד"א:
בכל לבבך שלא יהיה לבך חלוק על המקום:
ובכל נפשך
אפילו הוא נוטל את נפשך:
ובכל מאודך
בכל ממונך.
יש לך אדם שממונו חביב עליו מגופו.
לכך נאמר:
בכל מאדך.
ד"א:
בכל מאדך.
בכל מדה ומדה שמודד לך,
בין במדה טובה בין במדת פורענות.
וכן בדוד הוא אומר:
כוס ישועות אשא וגו'
צרה ויגון אמצא וגו':

מסכת ברכות דף סו'
ע"א

תַּנְיָא,
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַגָּדוֹל אוֹמֵר,
אִם נֶאֱמַר: "בְּכָל נַפְשְׁךָ". לָמָּה נֶאֱמַר: "בְּכָל מְאֹדֶךָ" ? וְאִם נֶאֱמַר: "בְּכָל מְאֹדֶךָ". לָמָּה נֶאֱמַר: "בְּכָל נַפְשְׁךָ" ? לוֹמַר לְךָ: אִם יֵשׁ לְךָ אָדָם שֶׁגּוּפוֹ חָבִיב עָלָיו מִמָּמוֹנוֹ. לְכָךְ נֶאֱמַר: "בְּכָל נַפְשְׁךָ". וְאִם יֵשׁ לְךָ אָדָם שֶׁמָּמוֹנוֹ חָבִיב עָלָיו מִגּוּפוֹ. לְכָךְ נֶאֱמַר: "בְּכָל מְאֹדֶךָ". [רַבִּי
עֲקִיבָא אוֹמֵר
:
"
בְּכָל
נַפְשְׁךָ
"
אֲפִלּוּ
הוּא נוֹטֵל אֶת נַפְשְׁךָ

(אמרו🙂
[בְּשָׁעָה]
שֶׁהוֹצִיאוּהוּ לְרַבִּי עֲקִיבָא לַהֲרִיגָה, זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע הָיָה, וְהָיוּ סוֹרְקִין אֶת בְּשָׂרוֹ בְּמַסְרְקָאוֹת שֶׁל בַּרְזֶל,
וְהָיָה מִתְכַּוֵּן לְקַבֵּל עָלָיו עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם בְּאַהֲבָה. אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו:
רַבֵּנוּ,
עַד כָּאן ?
אָמַר לָהֶם: כָּל יָמַי הָיִיתִי מִצְטַעֵר עַל הַפָּסוּק הַזֶּה,
"בְּכָל נַפְשְׁךָ" – וַאֲפִלּוּ הוּא נוֹטֵל אֶת נַפְשְׁךָ ! אָמַרְתִּי:
מָתַי יָבוֹא לְיָדִי וַאֲקַיְּמֶנּוּ.
וְעַכְשָׁיו שֶׁבָּא לְיָדִי,
לֹא אֲקַיְּמֶנּוּ ?! הָיָה מַאֲרִיךְ בְּ,אֶחָד'
עַד שֶׁיָּצְתָה נִשְׁמָתוֹ בְּ,אֶחָד'.
יָצְתָה בַּת
קוֹל וְאָמְרָה: אַשְׁרֶיךָ רַבִּי עֲקִיבָא שֶׁיָּצְתָה נִשְׁמָתְךָ בְּאֶחָד. אָמְרוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא:
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם,
זוֹ תּוֹרָה וְזוֹ שְׂכָרָהּ ?
אָמְרוּ:
(תהלים יז) "מִמְתִים יָדְךָ ה'
מִמְתִים מֵחֶלֶד". אָמַר לָהֶם: "חֶלְקָם בַּחַיִּים". יָצְתָה בַּת
קוֹל וְאָמְרָה לוֹ:
אַשְׁרֶיךָ רַבִּי עֲקִיבָא (שיצתה נשמתך באחד,
ואתה)
[שֶׁאַתָּה]
מְזֻמָּן לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא:

  1. מהי הדרך הנכונה לאהבת ה'
    ?

    __________________________________
    _______________

  2. איזה הבדל קיים בין המקיים מאהבה למקיים מיראה ?
    __________________________
    ________

_______________________________________________________________________

  1. "בְּכָל לְבָבְךָ
    בשני יצריך".
    למה הכוונה ?
    ____________________________________________

  2. הסבר נוסף:
    ______________________________________________________________

  3. "וּבְכָל נַפְשְׁךָ".
    עד היכן צריכה להגיע אהבת ה'
    ? ______________________________________

  4. "וּבְכָל מְאֹדֶךָ
    בכל ממונך".
    לשם מה יש צורך בהדגשה זו ?
    _______________________________

  5. הסבר נוסף:
    ______________________________________________________________

  6. הסבר את ההוכחה לפירוש השני :
    _______________________________________________

_______________________________________________________________________

  1. "נאה דורש
    נאה מקיים"
    !
    כיצד הדבר בא לידי ביטוי אצל רבי עקיבא ?
    ______________________

______________________________________________________________________________________________________________________________________________

(ו)
וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל לְבָבֶךָ:

רש"י

(ו)
והיו הדברים
מהו האהבה ? והיו הדברים האלה , שמתוך כך אתה מכיר בהקב"ה ומתדבק בדרכיו: אשר אנכי מצוך היום
לא יהיו בעיניך כדיוטגמא ישנה שאין אדם סופנה, אלא כחדשה שהכל רצין לקראתה.
דיוטגמא מצות המלך הבאה במכתב:

  1. "וְהָיוּ הַדְּבָרִים".
    איזה קושי מתעורר בפס' ? _________________________________________

  2. כיצד מוסבר קושי זה ?
    _______
    ________________________________________________

  3. "אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם".
    איזה קושי ענייני מתעורר בפס'
    ? ________________________________

  4. כיצד מוסבר קושי זה ?
    _______________________________________________________

  5. מהי:
    "
    דיוטגמא"
    ? __________________________________________________________

(ז)
וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ וְדִבַּרְתָּ בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ:

רש"י

ודברת בם
שלא יהא עיקר דבורך אלא בם.
עשם עיקר ואל תעשם טפל:

  1. "וְדִבַּרְתָּ בָּם".
    איזה קושי ענייני קיים במילים אלו ?
    ______________________________________

  2. כיצד מוסבר קושי זה ?
    _______
    ________________________________________________

  3. כיצד למד זאת רש"י ?
    ________________________________________________________

  4. מהו:
    "
    חק"
    ? ______________________________________________________________

  5. מהו:
    "
    משפט"
    ? ____________________________________________________________

(ח)
וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ:

רש"י

(ח)
וקשרתם לאות על ידך
אלו תפילין שבזרוע:
והיו לטטפת בין עיניך
אלו תפילין שבראש,
ועל שם מנין פרשיותיה נקראו טוטפות.
טט בכתפי שתים.
פת באפריקי שתים:

  1. "וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ".
    על מי מדובר ?
    ___________________________________________

  2. "וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ".
    על מי מדובר ?
    _______
    ____________________________________

  3. מפני מה נקראים תפילין של ראש בשם:
    "
    טֹטָפֹת"
    ? ____________________________________

  4. "טט בכתפי
    שתים".
    למה הכוונה ?
    _______________________________________________

  5. "פת באפריקי שתים".
    למה הכוונה ?
    ______________________________________________

(יג)
אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ תִּירָא וְאֹתוֹ תַעֲבֹד וּבִשְׁמוֹ תִּשָּׁבֵעַ:

רש"י

(יג)
ובשמו תשבע
אם יש בך כל המדות הללו1.שאתה ירא את שמו,
2.ועובד אותו,
אז:
וּבִשְׁמוֹ תִּשָּׁבֵעַ.
שמתוך שאתה ירא את שמו תהא זהיר בשבועתך.
ואם לאו לא תשבע:

אבן עזרא

(יג)
תירא שלא תעשו מצות לא תעשה:
תעבוד במצות עשה:
ובשמו תשבע
לא בשם אלהים אחרים להקים דבר ולכרות ברית,
וכן:
תשבע כל לשון.
רק באמת:
והטעם שלא יהיה לך אלוה שתשבע בשמו רק שם השם לבדו.
ע"כ כתוב אחריו:
לא תלכון אחרי אלהים אחרי'
ולא תנסו:

  1. באילו תנאים מותר לאדם להשבע בשם ה'
    ? 1. ___________________ 2. _________________

  2. "שאתה ירא את שמו".
    למה הכוונה ?
    _______
    ________________________________________

  3. "ועובד אותו".
    למה הכוונה ?
    ____________________________________________________

  4. מדוע דווקא בתנאים הללו מותר לך להשבע בשם ה'
    ? __________________________________

  5. לפי האבן עזרא מה כוונת התורה בכותבה:
    "
    תִּירָא"
    ? ___________________________________

  6. ולמה הכוונה בכותבה:
    "
    תַעֲבֹד"
    ? ________________________________________________

  7. **
    האם זו מצווה להשבע בשם ה'
    ? _____
    הסבר !
    ____________________________________

(יד)
לֹא תֵלְכוּן אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים מֵאֱלֹהֵי הָעַמִּים אֲשֶׁר סְבִיבוֹתֵיכֶם:


רש"י

(יד)
מאלהי העמים אשר סביבותיכם
והוא הדין לרחוקים ! אלא,
לפי שאתה רואה את סביבותיך תועים אחריהם,
הוצרך להזהיר עליהם ביותר:

  1. האם יש הבדל בין הליכה אחר אֱלֹהִים אֲחֵרִים הנמצאים בסביבתנו לבין הנמצאים במקומות מרוחקים ?
    __

  2. מדוע אם כן מדגישה התורה דווקא:
    "
    מֵאֱלֹהֵי הָעַמִּים אֲשֶׁר
    סְבִיבוֹתֵיכֶם
    " ?
    _______
    ______________

_______________________________________________________________________

(יח)
וְעָשִׂיתָ הַיָּשָׁר וְהַטּוֹב בְּעֵינֵי יְהֹוָה לְמַעַן יִיטַב לָךְ וּבָאתָ וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהֹוָה לַאֲבֹתֶיךָ:

תרגום אונקלוס

(יח)
ותעבד דכשר ודתקן קדם יי בדיל דייטב לך ותעול ותירת ית ארעא טבתא די קיים יי לאבהתיך:

תרגום יונתן

(יח)
ותעביד דתקין ודכשר קדם יי מן בגלל דיוטיב לכון ותיעלון ותירתון ית ארעא טבתא דקיים יי לאבהתכון:

רש"י

(יח)
הישר והטוב
זו פשרה,
לפנים משורת הדין:

  1. מהי עשיית "הַיָּשָׁר וְהַטּוֹב".
    לפי תרגום אונקלוס ?
    ______________________________________

  2. מהי עשיית "הַיָּשָׁר וְהַטּוֹב".
    לפי תרגום יונתן ?
    _______
    _________________________________

  3. **
    מה ההבדל בין שני התרגומים ?
    _______________________________________________

  4. כיצד מסביר רש"י " הַיָּשָׁר וְהַטּוֹב "
    ? ______________________________________________

  5. מהי:
    "
    פשרה"
    ? ________________________________
    מדוע היא נקראת:
    "
    לפנים משורת הדין "
    ?
    _______________________________________________________________________

(כ)
כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר לֵאמֹר מָה הָעֵדֹת וְהַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ אֶתְכֶם:

רש"י

(כ)
כי ישאלך בנך מחר
יש מחר שהוא אחר זמן:

  1. "כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר".
    איזה קושי ענייני קיים במילים אלו ?
    _______________________________

כיצד מוסבר קושי זה ?
_______
________________________________________________

⬇ הורדת הקובץ (Word)