נושא:
דברים,
פרק טז: הבנה ברש"י

מחבר:
הרב שמואל רוזנברג

כיתות:
ד–ט

דברים,
פרק טז –
הבנה ברש"י

פסח

מן המקורות:
שמות יב',
יג',
כג',
לד'.
ויקרא כג'.
במדבר ט',
כח'.דברים טז'

מצוות
חג הפסח
– עשה
ולא תעשה

מתוך הקדמה לרמב"ם הלכות חמץ ומצה:
יש
בכללן שמונה
מצוות,
שלוש
מצוות
עשה,
וחמש
מצוות
לא
תעשה.

פסח מצרים ופסח דורות

פסח
שני (במדבר פרק ט'
)

"וחג שבועות תעשה לך ביכורי קציר חיטים"
(שמות לד כב)

"שלוש רגלים תחוג לי בשנה… וחג הקציר ביכורי מעשיך אשר תזרע בשדה".
(שמות כג יד–טז)

"עד ממחרת השבת השביעית תספרו חמישים יום,
והקרבתם מנחה חדשה לה".
(ויקרא כג טז)

חג
שבועות (חג
הקציר,
חג
מתן תורה
חג הביכורים)

1. מה הוא זמן של "החל חרמש בקמה"
   ?____________________________________________

2. כמה זמן נמשכת הספירה ?
   ___________________________________________________

3. איזו מצווה מדגישה התורה כלפי חג השבועות ?
   _____________________________________

חג הסוכות

1. כמה זמן נמשך החג ?
   ______________________________

2. את מי אנו מחויבים לשמח יחד אתנו ?
   ____________________________________________

3. מהו זמן חג הסוכות ביחס לעונות השנה ?
   __________________________________________

4. מה הם שלשת הרגלים ?
   _____________________________________________________

5. "ולא יראה את פני ה'
   ריקם"
   מה משמעו ?
   __________________________________________

הבנה ברש"י

(א)
שָׁמוֹר אֶת חֹדֶשׁ הָאָבִיב וְעָשִׂיתָ פֶּסַח לַה'
אֱלֹקיךָ כִּי בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב הוֹצִיאֲךָ ְה'
אֱלֹקיךָ מִמִּצְרַיִם לָיְלָה:

רש"י

(א)
שמור את חדש האביב –
מקודם בואו שמור – שיהא ראוי לאביב להקריב בו את מנחת העומר. ואם לאו – עבר את השנה: ממצרים לילה –
והלא ביום יצאו ?! שנאמר: ממחרת הפסח יצאו בני ישראל וגו'. אלא לפי שבלילה נתן להם פרעה רשות לצאת, שנאמר: ויקרא למשה ולאהרן לילה וגו':

ספורנו

(א)
שמור
את חדש האביב. שמור
בהתמדת השגחה שיהי' ניסן
חדש האביב – ע"י
עבורי החדשים והשנים, שיכוונו
בהם שני הלבנה עם שני החמה:
ועשית
פסח. בערב
חג המצות:…

(ו)
כִּי אִם אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר הֹ אֱלֹקיךָ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם תִּזְבַּח אֶת הַפֶּסַח בָּעָרֶב כְּבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ מוֹעֵד צֵאתְךָ מִמִּצְרָיִם:

רש"י

(ו)
בערב כבוא השמש מועד צאתך ממצרים –
הרי שלשה זמנים חלוקים.
בערב משש שעות ולמעלה – זבחהו.
וכבוא השמש – תאכלהו.
ומועד צאתך – אתה שורפהו.
כלומר:
נעשה נותר,
ויצא לבית השריפה:

(ז)
וּבִשַּׁלְתָּ וְאָכַלְתָּ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹקיךָ בּוֹ וּפָנִיתָ בַבֹּקֶר וְהָלַכְתָּ לְאֹהָלֶיךָ::

רש"י

(ז)
ובשלת –
זהו צלי אש, שאף הוא קרוי בישול: ופנית בבקר –
לבקרו של שני. מלמד, שטעון לינה, לילה של מוצאי יו"ט:

רשב"ם

(ז)
ובשלת –
צלי: ופנית בבקר –
אינך צריך להתעכב כל ימי הפסח:

ספר גור אריה על דברים פרק טז פסוק ז'

[ז]
כלומר:
נעשה נותר. פירוש:
האי 'שרפהו'
לא שיהיה שורפו ביום טוב,
דאין שורפין קדשים ביום טוב (פסחים פג.), אלא פירושו שהוא יוצא לבית השריפה, כי דין שריפה עליו, ומשהה אותו עד למחר ושורפו:

(יא)
וְשָׂמַחְתָּ לִפְנֵי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בְּקִרְבֶּךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹקיךָ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם:

רש"י

(יא)
והלוי
והגר והיתום והאלמנה – ארבעה
שלי, כנגד
ארבעה שלך. בנך
ובתך ועבדך ואמתך. אם
אתה משמח את שלי – אני
משמח את שלך:

למי הכוונה במילה: "שלי". ? _________________________________________________ מי הם הארבעה: "שלי". ? ___________________________________________________ מדוע הקב"ה קורא להם: "שלי". ? _____________________________________________

(יח)
שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר ה'
אֱלֹקיךָ נֹתֵן לְךָ לִשְׁבָטֶיךָ וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם מִשְׁפַּט צֶדֶק:

רש"י

(יח)
שופטים ושוטרים – שופטים – דיינים הפוסקים את הדין:
ושוטרים – הרודין את העם אחר מצוותם,
שמכין וכופתין במקל וברצועה עד שיקבל עליו את דין השופט:
בכל שעריך –
בכל עיר ועיר:
לשבטיך – מוסב על תתן לך.
שופטים ושוטרים תתן לך לשבטיך בכל שעריך אשר ה'
אלקיך נתן לך:
לשבטיך – מלמד:
שמושיבין דיינין לכל שבט ושבט ובכל עיר ועיר:

למי מתכוונים ב– "שֹׁפְטִים" ? ____________ ומה תפקיד ה – "ְשֹׁטְרִים" ? _________________ היכן מחויבים להעמיד שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים ? _________________________________________ כיצד למדים חובת נתינת שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים בכל מקום ? _______________________________

(יט)
לֹא תַטֶּה מִשְׁפָּט לֹא תַכִּיר פָּנִים וְלֹא תִקַּח שֹׁחַד כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִם:

רש"י

(יט)
לא תטה משפט – כמשמעו:
לא תכיר פנים – אף בשעת הטענות,
אזהרה לדיין שלא יהא רך לזה וקשה לזה,
אחד עומד ואחד יושב,
לפי שכשרואה שהדיין מכבד את חבירו מסתתמין טענותיו:
ולא תקח שחד – אפילו לשפוט צדק:
כי השחד יעור – משקבל שוחד ממנו,
אי אפשר שלא יטה את לבבו אצלו,
להפך בזכותו:
דברי צדיקים –
דברים המצודקים,
משפט אמת:

משנה מסכת אבות פרק א'

(ח)
… יְהוּדָה בֶּן טַבַּאי אוֹמֵר, אַל תַּעַשׂ עַצְמְךָ כְּעוֹרְכֵי הַדַּיָּנִין. וּכְשֶׁיִּהְיוּ בַּעֲלֵי דִינִין עוֹמְדִים לְפָנֶיךָ, יִהְיוּ בְעֵינֶיךָ כִּרְשָׁעִים.
וּכְשֶׁנִּפְטָרִים מִלְּפָנֶיךָ, יִהְיוּ בְעֵינֶךָ כְּזַכָּאִין, כְּשֶׁקִּבְּלוּ עֲלֵיהֶם אֶת הַדִּין:

רע"ב

(ח)
אַל תַּעַשׂ עַצְמְךָ כְּעוֹרְכֵי הַדַּיָּנִין –
כאותן אנשים שעורכים ומסדרים טענות בעלי הדין לפני הדיינים.
שאסור לאדם לגלות דינו לאחד מבעלי הדין ולומר לו עשה כך בשביל שתזכה בדינך ואע"פ שיודע שהדין עמו. פ"א כעורכי הדיינין כגדולי הדיינים.
ובתלמיד היושב לפני רבו מדבר שלא יעשה עצמו כגדולי הדיינים לדבר לפני רבו כפוסק את הדין. עורכי לשון ערכאות של פרסיים (גיטין ט' י')
ערכאות של בית דוד. ומפי אחרים שמעתי:
אל תעש עצמך כגדולי הדיינים לכוף בעלי דינים שיבואו לדון לפניך:

יִהְיוּ בְעֵינֶיךָ כִּרְשָׁעִים –
שלא יטה לבך לאחד מהם לומר איש פלוני חשוב הוא ולא יטעון טענת שקר. שאם אתה אומר כן אין אתה רואה לו חובה:

השלם טבלת המצוות: לשון הכתוב סוג המצווה עשה / ל"ת הסבר / נימוק למצווה א שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ ב וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם מִשְׁפַּט צֶדֶק: ג לֹא תַטֶּה מִשְׁפָּט ד לֹא תַכִּיר פָּנִים ה וְלֹא תִקַּח שֹׁחַד מהם: "דִּבְרֵי צַדִּיקִם" ? _________________________________________________ כיצד המשנה באבות מתקשרת לפסוקינו ? _______________________________________ _____________________________________________________________________ _____________________________________________________________________