נושא:
דברים,
פרק י: הבנה ברש"י

מחבר:
הרב שמואל רוזנברג

כיתות:
ד–ט

הבנה ברש"י

(ז)
מִשָּׁם נָסְעוּ הַגֻּדְגֹּדָה וּמִן הַגֻּדְגֹּדָה יָטְבָתָה אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם:

רש"י

(ז)
ומן הגדגדה וגו'
– ובמוסרה עשיתם אבל כבד על מיתתו של אהרן שגרמה לכם זאת,
ונדמה לכם כאילו מת שם.
וסמך משה תוכחה זו לשבירת הלוחות לומר:
שקשה מיתתן של צדיקים לפני הקב"ה – כיום שנשתברו בו הלוחות.
ולהודיעך שהוקשה לו מה שאמרו:
נתנה ראש.
לפרוש ממנו,
כיום שעשו בו את העגל:

(יב)
וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם לְיִרְאָה אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו וּלְאַהֲבָה אֹתוֹ וְלַעֲבֹד אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ:

תלמוד בבלי מסכת ברכות דף לג/ב

אָמַר רַבִּי חֲנִינָא:
הַכֹּל בִּידֵי שָׁמַיִם חוּץ מִיִּרְאַת שָׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר:
(דברים י) "וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה ה' אֱלֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ,
כִּי אִם לְיִרְאָה"
וְגוֹ'.
אַטוּ (ליראה)
[יִרְאַת שָׁמַיִם] מִילְתָא זוּטְרָתָא הִיא ? (וכי יראת שמים זה דבר קטן ?)
וְהָאָמַר רַבִּי חֲנִינָא מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי: אֵין לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּבֵית גְּנָזָיו,
אֶלָּא אוֹצָר שֶׁל יִרְאַת שָׁמַיִם.
שֶׁנֶּאֱמַר:
(ישעיה לג) "יִרְאַת ה' הִיא אוֹצָרוֹ". אִין,
לְגַבֵּי מֹשֶׁה מִילְתָא זוּטְרָתָא הִיא,
[דְּאָמַר רַבִּי חֲנִינָא]:
מָשָׁל לְאָדָם שֶׁמְּבַקְּשִׁים מִמֶּנּוּ כְּלִי גָּדוֹל וְיֵשׁ לוֹ –
דּוֹמֶה עָלָיו כִּכְלִי קָטָן. קָטָן וְאֵין לוֹ – דּוֹמֶה עָלָיו כִּכְלִי גָּדוֹל:

רש"י

הכל בידי שמים – כל הבא על האדם ביד הקדוש ברוך הוא כגון:
ארוך,
קצר,
עני,
עשיר,
חכם,
שוטה,
לבן,
שחור – הכל בידי שמים הוא ! אבל צדיק ורשע – אינו בא על ידי שמים.
את זו מסר בידו של אדם,
ונתן לפניו שתי דרכים,
והוא יבחר לו יראת שמים:

תרגום אונקלוס

(יב)
וכען ישראל מא יי אלהך תבע מנך …

תרגום יונתן

(יב)
וכדון ישראל מה יי אלהכון בעי מנכון …

רש"י

(יב)
ועתה ישראל –
אע"פ שעשיתם כל זאת – עודנו רחמיו וחבתו עליכם,
ומכל מה שחטאתם לפניו אינו שואל מכם:
כי אם ליראה וגו' – רבותינו דרשו מכאן:
הכל בידי שמים – חוץ מיראת שמים:

(טז)
וּמַלְתֶּם אֵת עָרְלַת לְבַבְכֶם וְעָרְפְּכֶם לֹא תַקְשׁוּ עוֹד:

תרגום אונקלוס

(טז)
ותעדון ית טפשות לבכון…

רש"י

(טז)
ערלת לבבכם –
אוטם לבבכם וכיסויו:

אבן עזרא

(טז)
ומלתם את ערלת לבבכם –
להתרחק מהתאוות העבות והכבדות כערל',
גם יתכן להיות פירושו לטהר הלב עד שיבין האמת:

רמב"ן

(טז)
ומלתם את ערלת לבבכם שיהיה לבבכם פתוח לדעת האמת,
…

(יח)
עֹשֶׂה מִשְׁפַּט יָתוֹם וְאַלְמָנָה וְאֹהֵב גֵּר לָתֶת לוֹ לֶחֶם וְשִׂמְלָה:

רש"י

(יח)
עשה משפט יתום ואלמנה –
הרי גבורה ! ואצל גבורתו אתה מוצא ענותנותו:
ואוהב גר לתת לו לחם ושמלה –
ודבר חשוב הוא זה ! שכל עצמו של יעקב אבינו על זה התפלל:
ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש: