מתוך החוברת:
עיונים בספר דברים
מאת:
יהודה איזנברג
נושא:
שאלות לעיון בספר דברים,
ממוינים לפי פרקים
פרשת שופטים
שאלה 8
עיין בשמות כ"ג 6 ואילך:
ויקרא י"ט 15: דברים א'
16 ומצא בפסוק 19 ביטויים על משפט
צדק,
המופיעים במקורות אלה.
שאלה 9
מה טעם מזהיר הכתוב על נטיעת אשרה ליד המזבח?
העזר ברמב"ן.
פרק י"ז
שאלה 1
"איש או אשה"
(2)
רמב"ם,
מורה נבוכים ג',
ל"ז:
…ולהיות הפעולות ההם (עבודת כוכבים)
ברובם שיעשום הנשים,
אמר:
"מכשפה לא תחיה".
ועוד:
לחמלת בני אדם בטבע להרוג הנשים.
ולזה באר גם כן בעבודה זרה בלבד "איש או אשה",
וכפל ואמר "את האיש ההוא או את האישה ההיא",
מה שלא בא כמו זה לא בחלול שבת ולא בזולתו.
א.
מדוע באיסור עבודה זרה מודגש "איש או אשה"?
ב.
מצא פסוק באיסורים אחרים בו הנסוח הוא בלשון זכר בלבד!
ג.
עיין בדברים י"ח 9 – 13. האם קשה משם על דברי הרמב"ם?
שאלה 2
"והוצאת את האיש ההוא או את האישה ההיא אל שעריך"
(5) באר את המונח "שער"
לפי
אונקלוס ולפי רש"י!
שאלה 3
"שנים עדים או שלשה עדים".
איך פרש אבן עזרא עצמו,
ואיך פרשו רש"י ורמב"ן כפי
ההלכה?
שאלה 4
עיין ברמב"ם,
ספר שופטים הלכות עדות,
ב',
ג'.
נגד איזה פרוש מהפרושים שבשאלה 3 הוא
פוסק?
שאלה 5
עיין ברמב"ם הלכות עדות פרק ה'
הלכה ג'
וכתוב כיצד מפרש הוא את הפסוק "שנים עדים
או שלשה עדים".
כמי מהפרשנים שנזכרו בשאלה 3 הוא מפרש?
שאלה 6
"כי יפלא ממך דבר למשפט בין דם לדם ובין דין לדין ובין נגע ללנגע,
דברי ריבות
בשעריך…"
(8).
א.
באיזה תחום משפטי קובעים אבן עזרא,
רש"י ורמב"ן את הספקות בהם מדבר הפסוק?
ב.
פרש את הפסוק לפי דברי הימים ב'
י"ט 8 – 10.
לאיזה מהפרושים קרוב הפסוק?
שאלה 7
"וקמת ועלית אל המקום אשר יבחר"
(8).
רבי יהודה הלוי,
כוזרי ג',
ל"ט:
מר החבר:
תורתנו קשורה בהלכה למשה מסיני,
או "מן המקום אשר יבחר ה'",
כי מציון תצא תורה ודבר ה'
מירושלים,
במעמד שופטים ושוטרים וכהנים וסנהדרין.
ואנחנו מצווה שנשמע מהשופט הממונה בכל דור ודור,
כמו שאמר "או אל השופט אשר יהיה בימים ההם",
וסמוך לו אמרו "ועשית על פי התורה אשר יורוך"…
"לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל,
והאיש אשר יעשה בזדון לבלתי שמוע אל הכהן העומד לשרת…
ומת האיש ההוא".
השווה המרות הכהן והשופט לגדולה בעבירות,
באמרו "ובערת הרע מקרבך",
וסמך לו "והעם ישמעו ויראו".
ורוב מצוותינו סמוכות אל משה הלכה למשה מסיני,
וכן ראוי,
שהיה עם שלא הוצרכו לטרוח במזונות ארבעים שנה,
ולא בלבוש ולא בדירה…
ומשה נמצא עמם,
והשכינה אינה זזה מהם,
והוא כבר צווה אותם בכללי המצוות – היעלה על הדעת שלא ישאלו על פרטיהם ומחלוקתם?
וכבר אנו רואים "והודעתי את חקי האלקים ואת תורותיו"
(שמות י"ח).
וכבר התמידה הנבואה בבית שני קרוב לארבעים שנה…
וכבר שבח ירמיהו (פרקים כ"ט,
ל"ב)
עד מאוד בנבואתו את אנשי בית שני וחסידותם וחכמתם ויראתם.
ואם לא נסמוך על אלה,
על מי נסמוך?!
א.
איך נימק רבי יהודה הלוי את הצווי לשמוע לבית הדין הגדול?
ב.
לאיזו עבירה השווה הכתוב את הממרה פי הכהן?
ציין את מקור הפסוק!
שאלה 8
עיין ברמב"ם,
ספר שופטים הלכות ממרים פרק ג'
וסכם את דיני "זקן ממרה".
שאלה 9
מצא סתירה בין פסוקים 14 – 15,
לבין שמואל א'
פרקים ח'
ו–י"ב.
רמב"ם,
מלכים א',
א'
– ב':
שלש מצוות נצטוו ישראל בשעת כניסתן לארץ:
למנות להם מלך,
שנאמר "שום תשים עליך מלך":
ולהכרית זרעו של עמלק,
שנאמר "תמחה את זכר עמלק",
ולבנות את בית הבחירה,
שנאמר "לשכנו תדרשו ובאת שמה".
… מאחר שהקמת מלך מצווה,
למה לא רצה הקב"ה כששאלו מלך משמואל?
לפי ששאלו בתרעומת,
ולא שאלו לקיים המצווה,
אלא מפני שקצו בשמואל הנביא,
שנאמר "כי לא אותך מאסו כי אותי מאסו".
א.
איך יישב רמב"ם את הסתירה?
ב.איך מיישב רמב"ן את הסתירה?
(שים לב:
"לשון בינוני"
המזכר בדברי הרמב"ן פרושו לשון שאינה צווי).
עיין בפרושו לבראשית מ"ט 10.
ג.
אברבנאל בפרושו לשמואל א'
פרק ח'
פסוקים ד'
– ו'
(במהדורה הישראלית עמוד ר"ג)
מביא כמה דעות בפתרון השאלה.
סכם 3 מהדעות שהוא מביא!
שאלה 10
"וכתב לו את משנה התורה הזאת"
(18).
חובות הלבבות,
חשבון הנפש ח':
…חשבון חייב בו האדם,
כפי כח שכלו ומעלת הכרתו,
תמיד עם כל הרף עין.
ואם יוכל–
על כל נשימותיו,
כדי שלא ייפרד ממנו המורא והפחד והבושת מהאלקים יתברך המשקיף עליו תמיד.
וילמד כמה שצווה בו הא–ל את המלך באמרו "וכתב לו את משנה התורה הזאת על ספר…
והייתה עמו וקרא בו כל ימי חייו".
א.עיין ברמב"ן,
ובדברי בעל "חובות הלבבות".
מה ההבדל ביניהם בנמקם את הסיבה לכתיבת ספר התורה?
ב.
מה נראה לך קרוב יותר לפשט הפסוק?
פרק י"ח
שאלה 1
חלק את הפרק לקטעים ותן שם לכל קטע.
שאלה 2
"ונחלה לא יהיה לו בקרב אחיו…
כאשר דבר לו"
(2) – עיין במדבר י"ח וציין מה "דבר לו".
שאלה 3
סכם את כל מתנות הכהונה המוזכרות בפסוקים 1 – 5.
שאלה 4
בספר זרעים הלכות ביכורים פרק א'
מונה רמב"ם את כ"ד מתנות הכהונה.
א.
העתק את רשימת המתנות לקבוצותיהן,
כמו שחילקן הרמב"ם.
ב.
ציין את הפסוק המלמד על כל מתנה,
לפי עיון במקורות:
שמות י"ג 13; ויקרא פרקים ו',
ז',
י"ד,
כ"ג,
כ"ד,
כ"ה,
כ"ז.
במדבר פרקים ה',
ט"ו,
י"ח,
ל"ה;
דברים ט"ו 19 – 22
ורש"י:
י"ח.
ג.
מדוע לא מנתה התורה בספר במדבר את המתנות המוזכרות בפרקנו?
העזר ברמב"ן!
ד.
מהו השיעור המינימאלי של הפרשת תרומה על פי חז"ל,
ומהו המספר המינימאלי של כבשים החייבים בראשית הגז?
עיין ברש"י בפרשתנו"
וביחזקאל מ"ה 11
– 14.
ה.
מהו הסברו של רש"י.
ומה של רמב"ם במורה נבוכים (מצוטט ברמב"ן סוף פסוק 3) למתנת זרוע לחיים וקיבה?
שאלה 5
מיהו "הלוי"
המוזכר בפסוק 6, ומהן זכויותיו?
עיין ברש"י.
שאלה 6
פרש פסוק 8 לפי רש"י,
ספורנו,
ודברי הימים א'
כ"ד 3 – 19.
שאלה 7
לעניין נחלת שבט לוי:
רמב"ם,
מלכים א',
א'
– ב':
רמב"ם,
שמיטה ויובל י"ג י"ב ולמה לא זכה לוי בנחלת ארץ ישראל ובביזתה עם אחיו?
מפני שהובדל לעבוד את ה'
לשרתו ולהורות דרכיו הישרים ומשפטיו הצדיקים לרבים.
שנאמר:
"יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל".
לפיכך הובדלו מדרכי העולם ולא עורכין מלחמה כשאר ישראל,
ולא נוחלים ולא זוכין לעצמם בכח גופן,
אלא הם חיל השם שנאמר "ברך ה'
חילו",
והוא,
ברוך הוא,
זיכה להם,
שנאמר "אני חלקך ונחלתך".
שאלה 8
פרש פסוקים 10 – 11 לפי רש"י,
רמב"ן,
ורמב"ם,
ספר המדע הלכות עבודה זרה פרק י"א.
שאלה 9
תמים תהיה עם ה'
אלקיך (13 ).
רמב"ם,
מלכים א',
א'
– ב':
רבינו בחיי,
חובות הלבבות,
הקדמה וצריך שתדע כי הכוונה והתועלת במצות הלבבות הן שיהיו גלויינו וצפונינו שווים ושקולים בעבודת ה'
עד שתהיה עדות הלב והלשון והאברים שווה.
ויצדיק כל אחד מהם את חבירו ויעיד לו ולא יחלוק עליו,
ולא יסתור דבריו.
והוא אשר יקראהו הכתוב "תמים"
באמרו "תמים תהיה עם ה'
אלקיך".
א.
כיצד פירש בעל חובות הלבבות את המלה "תמים",
וכיצד רש"י?
ב.
מהו הגורם לאדם שלא להיות תמים?
ענה לפי רש"י ולפי חובות הלבבות.
ג.
כיצד פירש הרמב"ם את הפסוק,
בהלכות עבודה זרה,
י"א ט"ז?
שאלה 10
"ככל אשר שאלת מעם ה'"
(16). היכן שאלו?
שאלה 11
מהן העבירות שנביא העובר עליהן חייב מיתת חנק,
ומהן העבירות שענשן מיתה בידי שמים?
כיצד נלמד הדבר?
עיין ברש"י בפרקנו,
ורמב"ם,
ספר המדע,
הלכות יסודי התורה פרק ט'.
שאלה 12
בדוק במקורות להלן,
וקבע באילו מהם עבירה שעונשה מיתה בידי שמים ובאילו עבירה
שעונשה מיתה בידי אדם:
מלכים א'
י"ג 17 – 24, כ'
35 – 36, יונה א'
4 – 12, מלכים א'
כ"א
11,
מלכים א'
כ"ב 24, ירמיהו כ"ח,
ירמיהו כ"ג 30 (מגנבי דברי).
שאלה 13
כיצד אפשר להבחין בין נביא אמת לנביא שקר?
ענה לפי פסוקים 21 – 22!
שאלה 14
מה מוסיף ירמיהו בפרק כ"ח בספרו על ההבחנה בין נביא אמת לנביא שקר?
שים לב:
מתוך
דברי ירמיהו מסתבר כי ההבחנה שבפרקנו היא רק בתחום מסויים,
ולא בכל מקרה.
עיין גם:
רמב"ם,
ספר המדע,
הלכות יסודי התורה פרק י'.
שאלה 15
תן דוגמה לדברי נביא אמת שלא התקיימו.
שאלה 16
"לא תלמד לעשות כתועבות הגויים ההם…"
(9 – 20)
רמב"ם,
מלכים א',
א'
– ב':
רבי יוסף אלבו,
עיקרים ג'
ח'
ולהיות כל האנשים כוספים לדעת העתיד להתחדש עליהם מיום אל יום,
היו הקדמונים נמשכים אחר הקוסמים וידיעת משפטי הכוכבים,
והיו קצת האומות עושים כשפים ועובדים השדים כפי חילוף מדרגותיהם:
אלו עובדים לשדי האש,
ואלו היו עושים קטורת להתחבר עם המתים,
ולנים בבית הקברות כדי שיחול עליהם רוח טומאה מן המתים,
עד שהיו קוברים מתיהם בבתי עבודה זרה שלהם.
והיו נאספים שם האנשים והנשים יחד,
ועומדים על הקברים ומתפללים שם,
ומתוך כך היה רוח הטומאה מן המתים חל עליהם או על כומריהם ומגיד להם העתידות…
ואמר הרמב"ן (בדרשת "תורת ה'
תמימה")
כי מכאן לנוצרים לקבור מתיהם בבית תפילתם ולהתפלל יחד האנשים והנשים,
ומקשקשים בקישקוש בשעת קבורת מתיהם,
לפי שהאומות ההם כשעברו לדת הנוצרים השאירו מנהג אבותיהם בידם.
וכל אלו הדרכים לפי שהם עבודה לשדים ומצד רוח טומאה – הרחיקה אותם התורה,
ואמרה "לא ימצא בך מעביר בנו ובתו באש,
קוסם קסמים מעונן מנחש ומכשף וחובר חבר ושואל אוב וידעוני ודורש אל המתים".
ובארה הטעם בזה "כי תועבת ה'
אלקיך כל עושה אלה…"
כלומר:
לפי שהוא יתברך קדוש ומשרתיו קדושים וטהורים,
ראוי שתרחקו מכל הדברים הללו שהם מצד רוח הטומאה.
ועל כן הזהירה על הטומאות,
וחייבה כרת לטמא הנכנס למקדש,
כי רוח הטומאה תהיה סיבה שיסתלק רוח הקודש מן המקדש.
ושב לבאר כי סיבת עשיית האומות כל אלו הדברים היא כדי לידע על ידם העתידות,
להיותם חושבים שאי אפשר שיוודעו משום צד אחר,
ושאי אפשר שיחול רוח האלקי הקדוש על האדם.
וזהו שאמר "כי הגויים האלה אשר אתה יורש אותם אל מעוננים ואל קוסמים ישמעו",
כלומר:
לפי שאין צד אחר לשמוע ממנו,
לפי דעתם.
"ואתה לא כן נתן לך ה'
אלקיך",
כלומר:
שאין הדבר כמו שחשבו הם,
אבל יקים לך השם "נביא מקרבך מאחיך כמוני",
שיחול עליו הרוח האלקי הקדוש וממנו תשמע העתידות,
ולא תדאג לומר שלא יהיה לך דרך לדעת העתידות כמו שיש לשאר האומות,
ושתהיה חסר זה השלימות – שאינו כן,
כי תם ושלם תהיה עם ה'
אלקיך,
כי מלבד שתהיה תם,
רוצה לומר שלם בשלימות האנושי שהוא העיקר,
גם תהיה תמים בשלימות הזה…
א.
אגב דבריו נתן ר"י אלבו טעם לאיסור כניסה בטומאה לבית המקדש.
מהו?
ב.
מהי הסיבה שבני אדם נגררים אחר כשפים?
מצא את תשובתו של ר"י אלבו גם בדברי רמב"ן ורש"י!
איך מתייחסת התורה לרצון זה?
ג.
מהי סמיכות הפרשיות בין איסור כישוף לעניין הנביא?
ד.
מה הן שתי השלימויות שהאדם מקבלן בזכות הנבואה?
ה.
מהי תכלית הנבואה?
רמח"ל,
"דרך ה'"
ג',
ב',
ט':
…כמו שהמציא [ה']
לאדם דרך להשיג בו הארה והשכלה ורוח הקודש שלא כדרך הטבע הגשמי,
כן הוצרך שימצא לטוב הגדול הזה – ההיפך.
והוא שיוכל האדם להמשיך חושך ועכירות ורוח טומאה שלא כדרך הטבעי,
והוא עניין טומאת הכישוף והדרישה אל המתים,
שהרחיקתנו התורה מהם.
ועניינם:
המשיך על ידי הזכרות בתנאים ידועים השפעות הטומאה והזוהמה,
מה שהוא הריחוק היותר גדול ממנו יתברך שמו.
הפך הדבקות בו ממש.
והדבר נמשך…
מכחות הרע…
שהושמו להם – בגזירתו יתברך – שמות יוזכרו בם,
וימשך על ידי זה מהם משך הטומאה במדרגות ידועות,
שלא כדרך הטבע,
וכן יעשו על ידיהם מעשים שלא כמעשים הטבעיים,
כמעשה החרטומים וזולתם,
כפי מה להם הכח הפועלים ההם לפעול,
ובאותם הגבולות שהושמו להם.
וכן על ידי השדים ייעשו מעשים כאלה,
לפי מה שנמסר בידם…
והנה,
באותו השיעור שניתן להם היכולת לפעול,
גזר האדון ברוך הוא שידחו מפניהם פקידי הטבע המחזיקים ענייני העולם על מצבם הטבעי,
וכל המלאכים המביאים ההשפעות כפי הסידור המסודר.
ועל זה אמרו חז"ל "כשפים – שמכחישים פמליה של מעלה".
אך לא יהיה זה אלא כשיעור ההוא,
ולא יותר.
וגם באותו השיעור כבר אפשר שיודחו הם מכח חזק מהם,
ותמנע פעולתם בגזירתו יתברך.
ועל זה אמרו:
"אין עוד מלבדו,
ואפילו כשפים".
ו.
מה טיבו של כישוף,
לפי הסבר רמח"ל?
ז.
מה פירוש "כשפים שמכחישים פמליה של מעלה".
ח.
מה חזק מכוח הכישוף?
רמב"ם,
מורה נבוכים ג'
ל"ז:
הכישוף אשר תשמע אותו הוא מפעולות שהיו עושים אותם…
הכשדיים,
ויותר היה במצרים,
ובכנענים,
היו חושבים שבהם יעשו מעשים נפלאים במציאות,
אם לאיש אחד או לאנשי מדינה.
והמעשים ההם אשר יעשו אותם המכשפים אין ההיקש נותן אותם,
ולא יאמין השכל שהם יחייבו דבר כלל…
הגהות הגאון מוילנא ליורה דעה קע"ט ו':
והוא (הרמב"ם)
נמשך אחר הפילוסופיה ולכן כתב שכשפים ושמות ולחשים ושדים וקמעות הכל הוא שקר.
אבל כבר היכו אותו על קדקדו,
שהרי מצינו הרבה מעשיות בגמרא על פי שמות וכשפים…
שבת פ"א;
חולין פ"ה;
בכורות ח';
סנהדרין צ"ה.
והרבה כיוצא בהן.
ואמרו "למה נקרא שמן כשפין שמכחישים פמליה של מעלה"
והתורה העידה "והיו תנינים"
ועיין זוהר שם.
וכן קמעים בכמה מקומות,
ולחשים רבו מלספר.
והפילוסופיה הטתו ברוב לקחה לפרש הגמרא הכל בדרך הלצה ולעקור אותן מפשטן.
וחס וחלילה איני מאמין בהם ולא מהם ולא מהמונם,
אלא כל הדברים הם כפשוטם,
אלא שיש בהם פנימיות.
לא פנימיות של בעלי פילוסופיה,
שהיא חיצונית אלא של בעלי אמת.
ט.
איך מתייחס הרמב"ם לכישוף,
ואיך הגר"א?
י.
עיין בשמואל א'
פרק כ"ט 25, בבאור הרד"ק.
הוא מביא בפרושו שתי דעות בדבר הכישוף והעלאה באוב:
פירוש רב שמואל בן חפני,
ופירוש רב סעדיה ורב האי גאון.
מה דעת כל אחד מהם,
ובדרכו של מי הולכים בעלי הדעות שהבאנו?
יא.
בקשר לרב שמואל בן חפני,
שאת דעתו רשמת בשאלה הקודמת,
כותב חותנו רב האי גאון:
"ומר רב שמואל גאון וכיוצא בו שהירבו לקרות ספרי נוכרים ואומרים אין המראות הללו נראות אלא לנביא",
(תשובות הגאונים,
לי"ק,
צ"ט).
מה משותף לטענת רב האי גאון נגד רב שמואל בן חפני,
ולטענת הגאון מוילנא נגד הרמב"ם?
פרק י"ט
שאלה 1
דיני רוצח בשגגה וגואל דם מנויים במקורות אלה:
פרשת משפטים (כ"א 13): פרשת מסעי
(פרק ל"ה):
פרשת ואתחנן (פרק ד'):
פרשת שופטים (פרק י"ט)
וספר יהושע פרק כ'.
סכם את
הדינים שבמקורות השונים וציין מה הוסיפה התורה בפרשתנו.
שאלה 2
עיין ברמב"ם,
ספר נזיקין,
הלכות רוצח,
פרקים ה'
– ח'
והשב על השאלות הבאות:
כשאתה
מציין גם את מקורן במקרא.
א.
מתי פטור גואל הדם גם אם הרג את הרוצח?
ב.
מה הן שלוש דרגות הרוצח,
ומה דין כל אחת מהן?
ג.
מה דין הרוצח בשוגג אם אין כוהן גדול בשעת הרצח?
ד.
כמה ערי מקלט יפרישו,
היכן ומתי?
(עיין גם ה'
מלכים יא',
ב').
ה.
איזה עיר קולטת פרט לערי המקלט,
ומה ההבדל בין עיר מקלט לעיר אחרת הקולטת?
שאלה 3
על מי מוטלת חובה להעמיד את הרוצח לדין?
היעזר במיוחד בבמדבר פרק ל"ה.
(עיין גם
שולחן ערוך חושן משפט,
סעיף תכ"ו,
בפתחי תשובה).
שאלה 4
"ונשל הברזל"
(5). פרש לפי רש"י (2 פרושים)!
ואונקלוס.
מה פירוש המילה בפרק ז'
1; 22,
ובפרק כ"ח 40?
שאלה 5
"לא תחוס עינך"
(13) פרש לפי רש"י ורמב"ן!
שאלה 6
בעניין גואל הדם וערי מקלט
רמב"ם,
מורה נבוכים ג'
מ':
אמנם היות רוצח בשגגה גולה,
הוא להשקיט נפש גואל הדם עד שלא יראה מי שבאה התקלה הזאת על ידו.
ותלה חזרתו במות האיש אשר הוא הנכבד שבבני אדם והאהוב לכל ישראל –
שבזה תנוח דעת הגואל אשר נהרג קרובו,
שזה עניין טבעי לאדם שתקרהו צרה,
כשתבוא גם כן לזולתו כיוצא בה או גדולה ממנה –
ימצא נחמה בזה על מקרהו.
ואין במקרה מות בני אדם אצלנו יותר גדול ממיתת כוהן גדול.
רבי יוסף אלבו,
עיקרים ג'
כ"ה:
בדיני הרוצח בשוגג,
לפי שיש שוגג קרוב למזיד,
התירו דמו לגואל הדם,
כדי שיהיה אדם נזהר בזה יותר מדאי.
וראיה לזה שאם היה הרוצח אנוס בהריגתו,
אפילו גלות אינו חייב,
וגואל הדם נהרג עליו,
כמו אם זרק אבן והוציא הלה (=הנרצח)
את ראשו וקיבלה.
א.
מדוע גולה הרוצח בשגגה?
ב.
מה טעם תלה הכתוב חזרתו במות הכוהן הגדול?
ענה גם לפי רש"י במדבר ל"ה 25.
ג.
מדוע התירה התורה דמו של הרוצח בשגגה?
ספר החינוך:
משורשי המצוה הזאת,
לפי שעניין הרציחה חמור עד מאד,
שבה השחתת העולם … ולכן ראוי למי שהרג,
אפילו שוגג,
מכיוון שבאה תקלה גדולה כזו על ידו,
שיצטער צער גלות,
ששקול כמעט כצער מיתה,
שנפרד האדם מאוהביו ומארץ מולדתו ושוכן כל ימיו עם זרים.
ועוד יש תיקון העולם במצווה כמו שבאר הכתוב,
שיינצל עם זה מיד גואל הדם לבל יהרגהו על לא חמס בכפיו,
שהרי שוגג היה.
ועוד תועלת בדבר,
לבל יראו קרובי המוכה את הרוצח לעיניהם תמיד במקום שנעשתה הרעה.
וכל דרכי התורה נועם וכל נתיבותיה שלום.
ד.
מה הם שלושת הטעמים שנתן בעל החינוך בגלות הרוצח.
איזה מהם הוא טעמו של הרמב"ם?
חובות הלבבות /
הקדמה:
וראיתי מצד הכתוב במכה נפש בשגגה,
שאינו חייב מיתה.
ומי שהוא שוגג במצוות אשר לא תעשינה,
שחייבים עליהן במזיד אחת מארבע מיתות בית דין או כרת – שאינו חייב עליהן אלא חטאת או אשם.
וכל זה ראיה כי העיקר בחיוב העונש אינו אלא עד שיהיו הלב והגוף משתתפים במעשה:
הלב בכוונתו והגוף בתנועתו.
וכן אמרו במי שעשה מצוה ולא נתכווין לעשותה לשם שמים,
שאינו מקבל עליה שכר.
ה.
איזה רעיון מוסרי לומד בעל חובות הלבבות מדין רוצח בשוגג?
ו.
לפי גישה זו,
מדוע אין הרוצח בשוגג פטור לגמרי?
רמב"ן,
שער הגמול:
הרי שאכל חלב (ח'
צרויה)
בשוגג,
נקרא חוטא,
שכן קראתו התורה בכל מקום.
ומהו חטאו?
שלא נזהר בעצמו,
ולא היה ירא וחרד אל דברי המקום ברוך הוא שלא יאכל ולא יעשה דבר עד שיבדוק יפה יפה ויתגלה לו הדבר שהוא מותר וראוי לו לפי גזירותיו של הקב"ה.
ועל הדרך הזה הוא טעם חטא השגגה בכל התורה.
ז.
הסבר את עניין הרוצח בשגגה,
לפי רמב"ן!
שאלה 7
עיין בפסוקים 15 – 17,
בפרק י"ז 6 – 7
ובבמדבר ל"ה 30. אלו דיני עדות לימדה התורה בכל
מקום?
היעזר ברש"י!
שאלה 8
"ודרשו השופטים היטב"
(18). כיצד מלמדת דרישה זו על מהות של הזמה?
העזר ברמב"ן?
שאלה 9
"ועשיתם לו כאשר זמם"
(19) מה מדייק רש"י מן המלים "כאשר זמם"
ומהו ההסבר ההגיוני
לדין זה?
העזר ברמב"ן!
שאלה 10
כאשר באים עדים להזים את העדות הראשונה,
אנו מאמינים לעדים השניים ולא לעדים
הראשונים.
הגמרא מכנה עניין זה "חידוש",
ואומרת כי "עדים זוממים חידוש הוא שחידשה
תורה".
הסבר את דברי הגמרא.
שאלה 11
הסבר את פסוק 17 לפי רש"י!
שאלה 12
קרא ברמב"ם,
ספר שופטים,
הלכות עדות פרק י"ח,
וסכם בקצרה את דיני עדים זוממים.
חפש
מקורות לכל דין שרשמת.
שאלה 13
חלק את הפרק לקטעיו,
ותן שם לכל קטע.
פרק כ'
שאלה 1
בפרשת המלחמה (10 – 18 )
שני דינים:
1. "וקראת אליה לשלום"
(10) 2. "רק הנשים והטף…
תבוז"
(14). לאחר שני דינים אלה,
תנאי:
"כן תעשה לכל הערים הרחוקות ממך"
(15). עיין ברש"י וברמב"ן לפסוק 10, ובפירוש אבן עזרא לפסוק 16.
א.
האם התנאי מתייחס לשני הדינים או רק לאחד מהם?
ב.
מהו ההבדל ההלכתי הנובע מן הדעות השונות?
ג.
מה מחזק כל גישה?
רמב"ם,
מלכים ו'
א',
ד':
אין עושין מלחמה עם אדם בעולם עד שקוראים לו שלום.
אחד מלחמת הרשות ואחד מלחמת מצוה.
שנאמר "כי תקרב אל עיר להלחם עליה וקראת אליה לשלום".
אם השלימו וקיבלו שבע מצוות שנצטוו בני נח עליהן – אין הרגין מהם נשמה,
והרי הם למס.
שנאמר "יהיו לך למס ועבדוך",
קיבלו עליהן המס ולא קיבלו העבדות,
או שקיבלו העבדות ולא קיבלו המס – אין שומעים להם עד שיקבלו שניהם.
ואם לא השלימו,
או שהשלימו ולא קיבלו שבע מצוות – עושים עמהם מלחמה והורגים כל הזכרים הגדולים.
ובוזזים כל ממונם וטפם,
ואין הורגים אשה ולא קטן,
שנאמר "והנשים והטף"
זה טף של זכרים.
במה דברים אמורים?
במלחמת הרשות שהיא עם שאר האומות.
אבל שבעה עממין ועמלק שלא השלימו – אין מניחין מהם נשמה,
שנאמר:
"כן תעשה לכל הערים הרחוקות ממך מאד … רק מערי העמים האלה אשר ה'
אלקיך נותן לך נחלה לא תחיה כל נשמה".
וכן הוא אומר בעמלק "תמחה את זכר עמלק".
ומניין שאינו מדבר אלא באלו שלא השלימו?
שנאמר:
"לא הייתה עיר אשר השלימה אל בני ישראל בלתי החוי יושבי גבעון,
את הכל לקחו במלחמה כי מאת ה'
הייתה לחזק את לבם לקראת המלחמה למען החרימם".
מכלל ששלחו להם לשלום ולא קיבלו.
ד.
איך הבין רמב"ם את התנאי שבפסוק 15?
ה.
סכם את השלבים המתרחשים מרגע בו מחליטים לצאת לקרב.
השלם את הסיכום שלפניך וציין את מקור הדין במקרא:
פנייה לשלום.
שנאמר … הדרישות הן:
… א.
הסכימו … ב.
לא הסכימו …
שאלה 2
לעניין השמדת האומות שסרבו לעזוב עבודה זרה:
רמב"ם,
מורה נבוכים א'
נ"ב:
הלא תסתכל בכתובי התורה,
כאשר ציווה לאבד שבעה עמים,
ואמר:
"לא תחיה כל נשמה",
סמך לו מיד "למען אשר לא ילמדו אתכם לעשות ככל תועבותם אשר עשו לאלוהיהם,
וחטאתם לה'
אלקיכם".
יאמר:
לא תחשוב שזו אכזריות או בקשת גאולת דם.
אבל הוא פועל שיגזור אותו הדעת האנושי שיוסר כל מי שיטה מדרך האמת,
ויורחקו המונעים כולם אשר ימנעו מן השלימות,
הוא השגתו יתברך.
מה טעם נצטווינו להשמיד שבעה אומות,
ומדוע יכולים להבין זאת גם ב"דעת האנושי"?
שאלה 3
במה חולקים רמב"ם ורמב"ן בפסוק 11 בעניין הגבעונים?
שאלה 4
איזה עם חסר ברשימת העמים בפסוק 17, ומדוע?
שאלה 5
"עד רדתה"
(20). הגמרא (שבת י"ט)
לומדת:"אין צרים על עיירות של גויים פחות משלושה
ימים קודם שבת,
ואם התחילו אין מפסיקים.
וכן היה שמאי אומר:
עד רדתה – אפילו בשבת".
א.
איך נלמדת ההלכה מן המלים "עד רדתה"?
ב.
פרש את המלה "רדתה"
לפי רש"י,
אבן עזרא ורשב"ם.
כתוב מלה נוספת משורש "רדתה"
לפי כל אחד מן הפרשנים.
פרק כ"א
שאלה 1
בטעם עגלה ערופה
רמב"ם,
מורה נבוכים ג',
מ':
ואמנם עגלה ערופה תועלתה מבוראת.
כי המביא אותה היא העיר הקרובה אל החלל,
ועל הרוב ההורג הוא ממנה,
וזקני העיר ההיא מעידים עליהם האלו–ה שהם לא התרשלו בתיקון הדרכים ובשמירתם ולתייר כל שואל דרך,
כמו שבא הפירוש בדברי חז"ל [לא ראינוהו ופטרנוהו בלא לויה],
ולא נהרג זה מפני ששכחנו התיקונים הכוללים,
ואנחנו לא נדע מי הרגו.
ואי אפשר,
על הרוב,
עם החקירה ויציאת הזקנים והעומדים ולקיחת העגלה,
שלא ירבו דברי בני אדם,
ואולי בפירסום העניין יודע ההורג ויאמר מי שידעו או שמע ענינו או הורהו על זה אמתלאות:
"פלוני הוא ההורג".
כי אחר שיאמר אדם,
ואפילו אשה או שפחה "פלוני הרגו"
– לא תערף העגלה … ואחר שיודע הגיע התועלת,
שאם לא יהרגוהו בית דין,
יהרגהו המלך,
שיש לו להרוג באמתלאות ובדדמי (=המלך רשאי להרוג גם על סמך אומדן וללא הוכחות מלאות).
ואם לא יהרגנו המלך,
גואל הדם יהרגהו,
ויערים עד שיתנכל אליו להרגו.
הנה כבר נתבאר שתועלת עגלה ערופה היא לפרסם ההורג.
וחזק זה העניין בהיות המקום אשר תערף בו העגלה "לא יעבד בו ולא יזרע לעולם",
שבעל הארץ ההיא יעשה כל תחבולה ויחקור עד שיודע ההורג,
כדי שלא תערף העגלה.
ולא תאסר ארצו עליו לעולם.
א.
מה טעם דין עגלה ערופה לפי רמב"ם?
ב.
באיזה מקרה יכולים בית דין להרוג את הרוצח?
במה גדול כוח המלך מכוח בית דין?
(עיין רמב"ם,
הלכות מלכים,
ג'
י').
ג.
מהן זכויותיו של גואל הדם במקרה שאין לבית דין סמכות להוציא להורג בגלל סיבות פורמליות (חוסר התראה וכדומה)?
עיין רמב"ם,
ספר נזיקין,
הלכות רוצח ו',
ד'
– ה'.
ד.
שאלת רשות:
בהמשך לשאלה ג.
עיין שם בראב"ד וביישובו של "מגדל עוז"
ה.
מה טוען רמב"ן נגד רמב"ם?
(שים לב:
רמב"ן מצטט בדברי רמב"ם את המשפט "ויתחזק העניין בהיות המקום אשר תערף בו העגלה לא יעבד בו ולא יזרע לעולם,
יכירו בו רואיו".
בקטע המצוטט לעיל הניסוח אחר,
ועל ידי כך נופלת קושיית רמב"ן).
ו.
יישב את שאלת רמב"ן על פי ההערה בשאלה ה.
(יישוב זה הוא מתוך ספר הזיכרון לריטב"א)
רב סעדיה גאון,
"אמונות ודעות"
ג'
י':
… אומר על עגלה ערופה,
איך יכופר בה לעם עוון שלא עשוהו,
כי כבר הקדים בתחילת העניין "לא נודע מי הכהו"?
ואומר:
כמו שראוי לייסר האדם על עשותו מה שאין ראוי לעשותו,
כן ראוי ליסרו על עזבו לעשות מה שראוי לעשותו.
ואלה הנזכרים (=זקני העיר)
אילו היו מעמידים שומרים וסובבים בעיר היה נודע מי היכהו,
וכאשר לא עשו כן,
התחייבו בעונש,
ולא בשיעור דמי הבהמה ההיא הבלבד,
אך במניעת הזריעה בקצת שדותיהם.
ז.
מהו הקושי שהיה לרס"ג בפרשה,
וכיצד יישבו?
ח.
מה פירוש "ולא בשיעור דמי הבהמה ההיא בלבד,
אך במניעת הזריעה…"?
שאלה 2
פרש את הביטוי "נחל איתן"
לפי רש"י ולפי רמב"ם,
ספר נזיקין,
הלכות רוצח ט'
ב'.
מה
משמעות הביטוי במקורות להלן:
שמות י"ד 27; במדבר כ"ד 21; ירמיהו ה'
15; עמוס ה'
24;
תהלים ע"ד 15.
שאלה 3
מה תפקיד הכוהנים בפרשת עגלה ערופה?
האם תפקידם מובן יותר לפי הסברו של רמב"ן לדין עגלה ערופה?
שאלה 4
"ונכפר להם הדם"
– מדוע?
עיין רש"י פסוק 8: ספורנו 6 – 7.
שאלה 5
עיין ברמב"ם,
ספר נזיקין,
הלכות רוצח פרקים ט'
– י'.
סכם את כל ההלכות אשר תוכל
להראות את מקורן בפרשתנו.
אילו הלכות מהלכות אלו הביא רש"י?
שאלה 6
לסיכום פרשת שופטים
א.
סכם את הנושאים שבפרשת שופטים,
וקבע את מקומו המדוייק של כל נושא.
מהם הנושאים החדשים בפרשה?
ב.
הסבר את סמיכות הפרשיות בין נושא לנושא.
העזר ברש"י,
אבן עזרא,
ספורנו ורמב"ן.
ג.
בדוק היכן חלוקת הפרשה לקרואים מסכימה עם חלוקתך לנושאים,
והיכן אין החלוקות זהות.
נמק את השינויים!
ד.
מהו מיבנה הפרשה לפי ספורנו לפרק י"ט 2? סכם את דבריו וקבע את מקומו המדוייק של כל נושא.
ה.
לדעת רד"צ הופמן כוללת פרשת שופטים 3 נושאים ראשיים:
1. השלטונות בישראל:
שופטים,
בית הדין הגדול,
המלכות.
2. הכהנים והנביאים.
3. מצוות המוטלות על ההנהגה לשם הגנת חיי אדם.
קבע את מקומו של כל נושא!