ב"ה
עורך:
רב
בית
הספר
–
יהודה
רוזנברג
מה
נלמד
מפרשת
השבוע?
השבוע?
"אבל אמא,
אמרת שתעזרי לי!
למה את עוזרת עכשיו לרחל?
אני ביקשתי עזרה ראשון?"
אמרתי לאמא.
"אבל רחל צריכה עזרה עכשיו יותר ממך"
ענתה אמא בסבלנות.
"אבל אני רוצה לסיים את שיערי הבית,
כדי שאוכל לצאת לשחק!"
עניתי בתוקף לאמא.
הרגשתי שאמא ממש לא נוהגת בצדק כלפי.
למה מגיע לרחל לקבל עזרה ראשונה?
לא מגיע לי לצאת לשחק?
הרי אני בקשתי עזרה ראשון!
פניתי לרחל "למה את מבקשת עזרה מאמא?
בגללך אני לא יכול לצאת לשחק!".
"אני לא קבעתי למי אמא תעזור ראשונה"
ענתה רחל.
אמא התערבה בשיחה.
"אני החלטתי לעזור לרחל לפני העזרה שאתן אחר כך לך"
אמרה אמא.
"גם לאחר שאעזור לרחל,
יישאר לה הרבה עבודה בבית.
אם לא אעזור לה עכשיו,
היא לא תספיק לעשות את העבודה שלה בזמן…".
"אבל למה אני צריך לסבול בגלל זה?!"
שאלתי בטרוניה את אמא.
מ"בחיים,
לא תמיד צריך לעשות את הדברים לפי הסדר.
לפעמים צריך להחליט מי או מה קודם.
לפעמים צריך לבדוק מה יותר דחוף?
מה חשוב לסיים מהר , כי אחר כך כבר לא נוכל לעשות זאת.
אתן לך דוגמא.
אם קיבלת כסף ליום הולדת.
אתה רוצה לקנות שני דברים.
לאחד מהם יש עכשיו מחיר מבצע ליום אחד,
ולשני אין הנחה.
מה תקנה ראשון?
את מה שחשוב לך,
או את זה שיש לך הנחה רק להיום?"
שאלה אמא.
"ברור שאת זה שיש לו הנחה רק היום!"
עניתי.
"למה?"
שאלה אמא.
"כדי לא להפסיד את ההנחה"
עניתי.
"אומנם שאלתי אותך על דברים ששניהם שייכים לך.
ועכשיו אתה מסתכל רק על עצמך,
אתה רוצה לצאת החוצה.
אבל אני מסתכלת על שניכם.
אתה ורחל זקוקים לעזרה.
רחל צריכה עזרה קודם,
כי אם לא תקבל אותה,
היא עלולה להפסיד את הזמן,
ולא תספיק להגיש את העבודה בזמן,
היא תפסיד לא רק את ההנחה,
אלא כבר לא יישאר משחק כזה בחנות.
לכן אני עוזרת לה קודם"
ענתה אמא.
"אני מבין…
אבל … מה איתי?
אני רוצה להספיק לשחק בחוץ"
עניתי.
"אין מה לעשות….
תן לי לסיים בשקט עם רחל,
ואז אתפנה אליך….
סבלנות …"
אמרה אמא מלאת חום ואהבה.
(לשנינו…).
"גם יעקב ברך את אפרים ומנשה,
אבל את הברכה הגדולה דווקא לצעיר – לאפרים,
למרות שהברכה הזו מגיע למנשה את הברכה הזו.
אבל יעקוב מבין כי דווקא הברכה הגדולה טובה יותר לצעיר,
לאפרים,
ולא למנשה הבכור.
אז מברכים לפי מה שטוב ונכון,
ולא לפי "מגיע לי"
…
זה משתלם….
מי אני?
-
יש לי 2 שמות שונים.
(מ"ז 28 –
29). -
נקברתי בדרך אפרת.
(מ"ח 7). -
אמרתי את "ברכת הילדים"
בליל שבת.
(מ"ח 20). -
לא רוצה שיזכירו אותי יחד איתם.
(מ"ט 6). -
קראו לי בן של האריה.
(מ"ח 9). -
המצרים בכו עלי לאחר מותי 70
ימים.
(נ'
3).
בהצלחה!!!
