ב
ס"ד
מה
נלמד
מפרשת
השבוע?
עורך:
רב
בית
הספר
–
יהודה
רוזנברג
כל כך התרגשתי.
מחר,
כן,
ממש מחר נעלה על המטוס,
וכשנרד מהמטוס,
כבר נהיה בארץ ישראל.
סבא וסבתא כל כך התפללו לעלות לארץ ישראל.
אבל היה אסור להם לעלות.
לפני מותו,
קרא לי סבא ואמר "כאשר תגדל,
אל תוותר.
תעלה לארץ ישראל.
לא משנה איך,
לא משנה אם ירשו לך,
או לא.
תעשה הכל להגיע לארץ ישראל.
אם תצליח,
אבקש ממך שתנסה להעלות את עצמותי לקבורה בארץ ישראל".
"אבל למה?"
שאלתי.
"כי ארץ ישראל היא המדינה היחידה ששייכת לעם ישראל.
היא ארץ הקודש.
כל הדורות היהודים מתפללים "ותחזנה עיננו בשובך לציון ברחמים".
ציון – זו ארץ ישראל.
לא בחרתי לגור כאן בחו"ל,
אבל כאן נולדתי,
וכאן כנראה אמות".
סיים סבא את דבריו.
סבא נפטר,
והמצב שלנו השתנה.
ב"ה שהקב"ה עזר לנו,
ובשעה טובה כבר מרשים לנו לעלות לארץ ישראל.
כל כך התרגשתי.
הכנתי הכל,
יש לנו את כל האישורים.
בארץ ישראל כבר מחכים לנו אנשי משרד הקליטה.
בלילה כמעט ולא נרדמתי,
פחדתי שלא אקום בזמן … השכם בבוקר עלינו על מונית שלקחה אותנו ישר לשדה התעופה.
המטוס המריא.
עוד 3 שעות ננחת אי"ה בארץ ישראל,
ארץ הקודש שסבא שלי כל כך התפלל לעלות אליה.
לא שכחתי את בקשתו שאעלה את עצמותיו לקבורה בארץ ישראל.
התפללתי לקב"ה שיעזור לי לקיים את צוואתו.
המטוס נחת.
ירדנו נרגשים מהמטוס.
לא יודע למה,
בלי לחשוב,
התכופפתי לכיוון הרצפה ונשקתי את אדמת ארץ הקודש,
ארץ ישראל.
ניגשתי יחד עם אמא ואבא לפקיד שחיכה לנו.
הוא בדק את המסמכים שלנו,
עיין קלות,
וביקש שנפנה לרב שהיה לידו.
"למה?"
שאלתי.
"הרב יסביר הכל"
ענה הפקיד.
הלכנו אל הרב.
נתתי לו את כל המסמכים,
הוא בדק ברשימות שלו,
ואמר "צר לי,
אבל אתם לא יהודים על פי ההלכה.
אשמח אם באולפן תרשמו לגיור".
נדהמתי.
"אנחנו לא יהודים?
סבא כל חייו התפלל בסתר "ותחזנה עיננו בשובך לציון ברחמים",
הוא ביקש ממני לפני מותו כי אביא את עצמותיו לקבורה בארץ ישראל.
אנחנו שומרים שבת בבית,
ואתה אומר שאנחנו לא יהודים?!"
זעקתי.
תן לי להסביר לך בשקט.
אל תבהל,
הכל יהיה בסדר בע"ה.
אבא וסבא שלך אכן יהודים.
אבל את האמא,
האם את נולדת למשפחה יהודיה?"
שאל הרב את אמא.
"לא!"
ענתה בלחישה.
"האם התגיירת?"
"לא"
ענתה בשקט שכמעט ולא יכולנו לשמוע אותה.
"אבל מה זה משנה?"
התנערתי מההלם שתקף אותי.
"אבא שלי יהודי,
וזה מה שקובע"
– הוספתי.
"אכן ברוסיה – האבא קובע לאיזו דת אתה שייך.
אך לפי היהדות – רק האמא קובעת.
לא נורא,
בזמן שתהיו באולפן,
תוכלו ללמוד יותר על היהדות,
ולהתגייר"
אמר הרב בקול המנסה להרגיע.
(ההמשך בעמוד הבא).
;
מפסקי
הרב חיים דוד הלוי– קצוש"ע.(ק"ע
ו')
-
נמשיך בדיני הדיבור.
מי נענש על לשון הרע?בצורה הגיונית,
אולי היה נראה לנו כי מי שמספר דברים שאסור לו לספר אותם.
(גם אם הם נכונים,
וגם אם הם לא רעים – אבל אסור לספר אותם,
כי הם נקראים "רכילות")
– הוא יקבל את העונש על מה שסיפר.אבל הרב פוסק על פי הגמרא,
כי שלושה נפגעים,
מהרכילות או הלשון הרע,
או הוצאת שם רע.
המספר,
כי הוא סיפר.
מי שסיפרו עליו,
כי הוא נפגע ממה שסיפרו עליו.אבל יש עוד אחד שיענש על כך.
מי שהקשיב למספר – גם מגיע לו עונש.
כי אילו לא היה מקשיב,
המספר לא היה מספר.
לכן כאשר מספרים לי,
אני צריך לבקש שיפסיקולי
