ב
"ה
עורך:
רב
בית
הספר
–
יהודה
רוזנברג
מה
נלמד
מפרשת
השבוע?
השבוע?
"אני כל כך רעב,
תן לי משהו לאכול"
התחנן אלי ילד קטן שנראה בן 5 בערך.
"ילד,
היכן אמא שלך?
היכן אתה גר?
למה אתה מסתובב כך לבד?
" עניתי בסדרת שאלות.
הילד לא ענה.
הוא פרץ בבכי.
"אני רוצה רק לאכול משהו,
אני כל כך רעב.
מה זה משנה כל השאלות שלך?"
אמר הילד לבסוף.
"אני לא מבין למה אתה לא הולך הביתה לאכול?"
שאלתי.
"כי אין לי בית,
כי אמא שלי לא נמצאת איתי,
כי אני לבד בעולם.
כי לאף אחד לא אכפת ממני"
צעק הילד הקטן.
"בא איתי לבית שלי!"
אמרתי לבסוף.
"אבקש מאמא שתכין לך אוכל"
אמרתי.
הוא הסכים.
הגענו הביתה,
הבית היה נעול.
על הדלת הייתה פתקה –
"נחזור בעוד שעה – אמא ואבא".
"איך אשאיר אותו רעב עוד שעה?
מה אעשה?"
שאלתי את עצמי.
החלטתי להיכנס לבית דרך החלון של המטבח.
לקחתי כיסא מהגינה.
הנחתי אותו ליד החלון.
טיפסתי למעלה.
ניסיתי לפתוח את החלון,
אבל הוא היה נעול.
דחפתי את החלון , והוא ….
נשבר.
שברי החלון נפלו לתוך המטבח.
הכנסתי את היד דרך החלון השבור,
פתחתי את החלון,
קפצתי פנימה,
אבל אז האזעקה התחילה לעבוד.
לאחר חמש דקות חנתה לידינו מכונית של חברת האבטחה של הבית.
הם ראו את החלון השבור והילד הקטן לידו.
שמעתי אותם צועקים עליו "למה אתה מנסה לגנוב?
היכן אתה גר?"
הם צעקו.
לפתע שמעתי את הילד צועק "תעזבו אותי,
לא עשיתי כלום.
זה ילד אחר שגר כאן ניכנס דרך החלון כדי להביא לי אוכל.
תעזבו אותי,
זה כואב לי,
הצילו".
שמעתי את הרכב נוסע,
אך לא שמעתי את הילד.
יצאתי החוצה "הם לקחו אותו!"
זעקתי.
"הוי אלוקים עזור לי?
מה אעשה?
בסך הכל רציתי לעזור לילד מסכן"
התחלתי לבכות.
ואז הורי הגיעו.
"מה קרה?
למה החלון שבור?
למה אתה בוכה?
מה קורה כאן?
קיבלנו הודעה שמישהו ניסה לפרוץ לבית.
הוא פגע בך?"
שאל אבא.
"אף לא אחד פרץ לבית"
זעקתי.
"רק רציתי להביא אוכל לילד קטן ומסכן שהיה לבד ורעב מאוד".
נכנסנו הביתה,
סיפרתי את כל הסיפור להורים.
"חייבים לעזור לילד"
אמרתי.
אבא יצר קשר עם חברת השמירה.
הם חזרו עם הילד.
אמא הכינה לו ארוחה חמה וטובה.
הכנסנו אותו לאמבטיה חמה – דבר שבשבילו זו הייתה פעם ראשונה בחיים…אבל אחר כך אמא ואבא ישבו אתנו,
ושאלו "האם זה היה כדאי לעשות מה שעשיתם,
גם אם התכוונתם לטובה?
ברור שלא!"
ענינו.
"צריך ללמוד מהפרשה מה לעשות.
נסביר את הכל ב"ארץ המידות".
מי אני?
-
גדלתי ככול שעינו אותי.
(א'
12). -
בניתי בתים בלי אבנים.
(א'
21). -
"נער"
בן כשלושה חודשים.
(ב'
6). -
הזמינו אותי לארוחה,
ונתנו לי אישה(ב'
20-21). -
קראתי לעצמי "א–ה–י–ה".
(ג'
14). -
עשיתי ברית מילה לבן שלי.
(ד'
25).
בהצלחה!!!
