דרכי לימוד גמרא

אוגוסט 2, 2026 · מאת גולן עקיבא · דפי עבודה

‫מגיש‪ :‬עקיבא גולן‬

‫עבודה "דרכי לימוד בגמרא‬

‫תוכן עניינים‬
‫מבוא ‪4 ……………………… ………………………….. ………………………….. …………………………..‬‬
‫השיטה ‪4 ………………… ………………………….. ………………………….. …………………………..‬‬
‫מדוע החלטתי ללמד סוגיה זו ‪4 …………………. ………………………….. …………………………..‬‬
‫ה''אני מאמין'' שלי ‪4…. ………………………….. ………………………….. …………………………..‬‬
‫הסוגיה בגמרא‪4……… ………………………….. ………………………….. ………………………….. :‬‬
‫הצגת המערך ‪5 ……………. ………………………….. ………………………….. …………………………..‬‬
‫שלב א'‪ -‬קניין המושגים ‪5 ……………………….. ………………………….. …………………………..‬‬
‫שלב ב'‪ -‬גירוי רצון התלמידים ללימוד הסוגיה ‪6 …………………………. …………………………..‬‬
‫שלב ג'‪ -‬הצגת רצף הסוגיה לתלמיד )מורה במרכז(‪7 ………………….. ………………………….. .‬‬
‫שלב ד'‪ -‬למידת הסוגיה מהגמרא ע''י התלמידים )תלמיד במרכז( ‪8….. …………………………..‬‬
‫אופציה למורה ‪8……. ………………………….. ………………………….. …………………………..‬‬
‫שאלות לדוגמא‪8…. ………………………….. ………………………….. ………………………….. :‬‬
‫שלב ה'‪ -‬שיטת ג'קסו )תלמיד במרכז( ‪9 ……….. ………………………….. …………………………..‬‬
‫קבוצה א'‪ -‬שו"ת הרשב"א חלק א סימן אלף ק"פ‪9 ………………….. ………………………….. .‬‬
‫קבוצה ב'‪ -‬שו"ת רב פעלים חלק ד ‪ -‬אה"ע סימן א ‪10 ………………. …………………………..‬‬
‫קבוצה ג'‪ -‬פסקי דין רבניים חלק ט עמוד ‪11 ……………………… ………………………….. 186‬‬
‫שילוב הקבוצות ‪12 … ………………………….. ………………………….. …………………………..‬‬
‫שלב ו'‪ -‬סיכום הסוגיה‪12 ………………………… ………………………….. …………………………..‬‬

‫‪3‬‬

‫מגיש‪ :‬עקיבא גולן‬

‫עבודה "דרכי לימוד בגמרא‬

‫מבוא‬
‫השיטה‬
‫העבודה תעשה בשיטה הדומה לשיטתו של הרב סבתו ולבסוף לימוד הראשונים או אחרונים‬
‫בשיטת ג'קסו‪.‬‬
‫המערך מיועד לתלמידים בסביבות כיתה י"א אשר כבר "מוצאים ידיים ורגליים" בסוגיות‬
‫הש"ס‪.‬‬
‫מדוע החלטתי ללמד סוגיה זו‬
‫החלטתי ללמד את הסוגיה הזו כיוון שעניין הקידושין קרוב ללב התלמידים משום שכל אחד‬
‫מהם יצטרך להתחתן בסופו של דבר והם מן הסתם היו בהרבה חתונות‪ .‬סוגיה זו תעזור להם גם‬
‫להתרכז יותר בהלך החופה ולהבין יותר את משמעותה ובמיוחד את משמעות האמירה‬
‫העוצמתית‪ -‬הרי את מקודשת לי‪ ,‬שבה בעצם מוכח שמדובר בקידושין ובלעדיה אנו נכנסים‬
‫לסוגיות סבוכות בנושא "היה מדבר איתה על עסקי גיטה וקידושיה"‪.‬‬
‫ה''אני מאמין'' שלי‬
‫האני מאמין שלי לגבי סוגיות הגמרא הוא שבלימוד הגמרא חשוב שהתלמיד יתוודע לשיטות‬
‫לימוד שונות ומגוונות ולא ללמד שנה שלמה בשיטה אחת‪ .‬כמו כן‪ ,‬לע"ד כדאי לעיתים לשלב‬
‫בין השיטות ע"מ שהשיעור יהיה מוצלח‪ ,‬לכן במערך זה אשלב שתי שיטות שהיו קרובות ללבי‬
‫)למרות שאני מציין מראש שאין כוונתי שמורה צריך להיות מקובע לשיטות אלו ‪ ,‬אלא להפך‪,‬‬
‫כפי שציינתי הגיוון חשוב מאוד(‪ .‬כמו כן‪ ,‬המורה כל הזמן צריך להיות ערני ולשים לב מתי‬
‫הסוגיה כבר "נחרשה" )כלומר‪ ,‬דנו בה רבות( והתלמידים כבר מאבדים עניין ואז כדאי לעשות‬
‫שיעור סיכום ולהמשיך הלאה מתוך מחשבה שהכי חשוב שהתלמידים יתחברו ללימוד וישמחו‬
‫ללמוד‪ .‬מדד לכך יכול להיות ביום בו שיעור מתבטל והתלמידים מצטערים על כך ולא שמחים‬
‫)כן‪ ,‬זה יכול לקרות גם בשיעורי גמרא ולא רק בשיעור ספורט!(‪.‬‬
‫הסוגיה בגמרא‪:‬‬
‫קידושין ו‪,‬א‬
‫"גופא‪ ,‬היה מדבר עם האשה על עיסקי גיטה וקידושיה ונתן לה גיטה וקידושיה ולא פירש‬
‫רבי יוסי אומר דיו ר' יהודה אומר צריך לפרש אמר רב יהודה אמר שמואל והוא שעסוקין‬
‫באותו ענין וכן אמר ר''א א''ר אושעיא והוא שעסוקין באותו ענין כתנאי רבי אומר והוא‬
‫שעסוקין באותו ענין ר' אלעזר בר ר''ש אומר אע''פ שאין עסוקין באותו ענין ואי לאו‬
‫דעסוקין באותו ענין מנא ידעה מאי קאמר לה אמר אביי מענין לענין באותו ענין אמר רב‬
‫הונא אמר שמואל הלכה כר' יוסי"‪.‬‬

‫‪4‬‬

‫מגיש‪ :‬עקיבא גולן‬

‫עבודה "דרכי לימוד בגמרא‬

‫את החלק האחרון בסוגיה "א"ל רב יימר‪ …‬נמי" לא נלמד במערך זה אלא נלמד זאת לאחר‬
‫הסוגיה בשיעור בנפרד‪.‬‬
‫הצגת המערך‬
‫שלב א'‪ -‬קניין המושגים‬
‫לפני לימוד הסוגיה נמצא את המושגים המופיעים בסוגיה ונלמד אותם לתלמידים בדרך זו‪:‬‬

‫כתוב באיזו שורה בגמרא מופיעות המילים הנמצאים למטה‪ ,‬ונסה להסבירם מידע אישי‪.‬‬
‫"גופא"‪-‬‬
‫"כתנאי"‪-‬‬
‫לאחר הזמן שניתן לתלמידים לענות על השאלה‪ ,‬נבקש מהתלמידים להקריא בכיתה את‬
‫תשובותיהם‪ ,‬במידה ותתקבל מהתלמידים הגדרה מדויקת נכתוב אותה על הלוח‪ ,‬ובמידה ולא‬
‫תתקבל הגדרה מדויקת‪ -‬המורה יכתוב את ההגדרה בעצמו על הלוח‪.‬‬
‫"גופא"‪ -‬פתיחה לדברים שהובאו בסוגיה הקודמת כדרך אגב‪.‬‬
‫"כתנאי"‪ -‬השוואת הדברים שנאמרו למחלוקת תנאים החולקים באותו עניין‪.‬‬

‫‪5‬‬

‫מגיש‪ :‬עקיבא גולן‬

‫עבודה "דרכי לימוד בגמרא‬

‫שלב ב'‪ -‬גירוי רצון התלמידים ללימוד הסוגיה‬
‫כדאי לעניין את התלמידים לפני הכניסה לסוגיה‪ ,‬כיוון שכאשר יש רצון ללמוד הלימוד הופך‬
‫ללימוד חוויתי וממילא התלמידים ישקיעו בהבנת הסוגיה ויזכרו אותה‪.‬‬
‫וכך נספר לתלמידים‪:‬‬
‫מעשה בראובן ורינה )שמות שאינם קיימים בכיתה(‪ ,‬ראובן היה חמד של בחור‪,‬‬
‫ירא שמים‪ ,‬צדיק‪ ,‬אוהב את הבריות‪ ,‬חכם ונבון וגם קצת ביישן‪ .‬עברו ימים וראובן‬
‫הרגיש שהוא בשל לנישואים‪.‬‬
‫באותו יישוב גרה רינה‪ ,‬בחורה יפת תואר‪ ,‬גומלת חסדים‪ ,‬צדיקה וחכמה‪ ,‬בעלת‬
‫הרבה יראת שמים‪ .‬להורים של שני הצדדים היה ברור‪ -‬הם מתאימים להקים יחד‬
‫בית בישראל!‬
‫ואכן‪ ,‬הזוג נפגש כמה פעמים‪ ,‬הפגישות עברו בשמחה מרובה על שני הצדדים והם‬
‫החליטו להתחתן‪ .‬אין לתאר את האושר של ההורים מהבשורה המשמחת‪ ,‬שהייתה‬
‫כל כך גדולה עד שהחליטו לחגוג בסעודת הודיה לה' על הבשורה הטובה‪.‬‬
‫במהלך השבועות הקרובים הזוג סגר עם אולם והתזמורת ונשלחו הזמנות לכל‬
‫החברים‪ -‬ההתרגשות לקראת היום המיוחד התעצמה יותר ויותר‪..‬‬
‫והנה הגיע היום‪ -‬יום החתונה‪ ,‬והמשפחה והחברים ליוו את ראובן לחופה ואחר כך‬
‫ליוו את רינה‪ .‬ראובן ממש התרגש‪ ,‬למעשה ראובן כל כך התרגש עד אשר דמעות‬
‫נזלו מעיניו במהלך טקס החופה‪ .‬וכאשר הגיע הרגע והרב המקדש אמר‪:‬‬
‫"ראובן‪ ,‬קח את הטבעת ושים על אצבעה של רינה ואמור לה‪ :‬הרי את מקודשת לי‬
‫בטבעת זו"‪.‬‬
‫ראובן לקח את הטבעת‪ ,‬אולם מרוב התרגשות לא הצליח להוציא מילה מפיו‪ .‬כל‬
‫הקהל נאלם‪-‬דום וחיכה שראובן יקדש את רינה‪..‬‬
‫לבסוף לאחר מאמצים לא מעטים של ראובן שעלו בתוהו‪ -‬הושיט ראובן את ידו‬
‫ושם את הטבעת על ידה של רינה‪ ,‬ללא מילים!‬
‫הקהל הריע משמחה והתזמורת מיהרה לנגן "מהרה מהרה ה' אלוקינו‪,"…..‬‬
‫אולם הרב עצר את החופה וביקש להמתין‪.‬‬
‫כל הקהל הביט אל הרב שנראה כמתחבט בשאלה‪..‬‬
‫כולם ידעו באיזו שאלה הרב מתחבט‪,‬‬

‫'האם הקידושין חלים גם אם ראובן נתן טבעת ולא אמר מילה??!'‬
‫בשלב זה ניתן לתלמידים לחוות את דעותיהם ונכתוב את הדעות העיקריות על הלוח‪,‬‬
‫כעת‪ ,‬נודיע לתלמידים שבדיוק בנושא זה עוסקת סוגייתנו‪.‬‬

‫‪6‬‬

‫מגיש‪ :‬עקיבא גולן‬

‫עבודה "דרכי לימוד בגמרא‬

‫שלב ג'‪ -‬הצגת רצף הסוגיה לתלמיד )מורה במרכז(‪.‬‬
‫בשלב זה המורה יעביר לתלמידים את מהלך הסוגיה בשיטת 'מורה במרכז' בדומה לדרכו של‬
‫הרב סבתו‪ ,‬כאשר כבר בשלב הראשון התלמידים יקבלו דפי עזר לסוגיה‪ ,‬שבעזרתם יוכלו‬
‫לעקוב אחר דברי המורה‪ ,‬החלוקה בדף תראה כך‪:1‬‬
‫‪F0‬‬

‫גופא‪ ,‬היה מדבר עם האשה על‬
‫עיסקי גיטה וקידושיה ונתן לה‬
‫גיטה וקידושיה ולא פירש‪-‬‬
‫רבי יוסי‪ :‬אומר דיו‪.‬‬
‫ר' יהודה אומר‪ :‬צריך לפרש‪.‬‬

‫מחלוקת תנאים‬
‫אדם המדבר עם אישה על נישואיהם‪,‬‬
‫ובעודם מדברים נתן לה טבעת‬
‫ושתק‪ -‬האם היא מקודשת?‬
‫ר' יוסי‪ :‬יש קידושין‪.‬‬
‫ר' יהודה‪ :‬אין קידושין עד שיאמר‬
‫במפורש "הרי את מקודשת לי"!‬

‫אמר רב יהודה אמר שמואל‪ :‬והוא‬
‫שעסוקין באותו ענין‪.‬‬
‫וכן אמר ר''א א''ר אושעיא‪ :‬והוא‬
‫שעסוקין באותו ענין‪.‬‬

‫רב יהודה ור"א אומרים שר' יוסי‬
‫דיבר רק במקרה בו האדם נתן את‬
‫הטבעת תוך כדי הדיבור על עסקי‬
‫הקידושין‪ -‬הקידושין יחולו‪,‬‬
‫אולם אם העבירו נושא בינתיים‪ -‬אין‬
‫קידושין‪.‬‬

‫כתנאי‪-‬‬
‫רבי אומר‪ :‬והוא שעסוקין באותו‬
‫ענין‪.‬‬
‫ר' אלעזר בר ר''ש אומר‪ :‬אע''פ‬
‫שאין עסוקין באותו ענין‪.‬‬

‫רבי‪ -‬הקידושין יחולו רק אם דיברו‬
‫על עסקי הקידושין‪.‬‬
‫ר' אלעזר‪ -‬הקידושין חלים אפילו‬
‫שאינם מדברים בעסקי הקידושין‪.‬‬

‫ואי לאו דעסוקין באותו ענין מנא‬
‫ידעה מאי קאמר לה?‬

‫לפי דברי ר' אליעזר‪ ,‬שהקידושין‬
‫חלים גם אם לא עסוקים בנושא‬
‫הקידושין‪ -‬מניין יודעת האישה‬
‫שבכוונת האיש לקדש אותה בטבעת‬
‫זו?‬

‫אמר אבי‪ :‬מעניין לעניין באותו‬
‫עניין‪.‬‬

‫ר' אליעזר התכוון שהם הפסיקו לדבר‬
‫על עצם הקידושין‪ ,‬אולם הם עדיין‬
‫מדברים על דברים הקשורים לכך‪.‬‬

‫אמר רב הונא אמר שמואל‪ :‬הלכה‬
‫כר' יוסי‪.‬‬
‫‪1‬‬

‫רב הונא אומר בשם שמואל שההלכה‬
‫היא כר' יוסי‪.‬‬

‫בשלב זה אני מודיע לתלמידים שכדי לפשט את הסוגיה אני אתייחס בסוגיה רק בעניין הקידושין ולא בעניין הגיטין ‪.‬‬

‫כ"כ חשוב לציין שהשימוש בטבעת הוא מפאת הקרבה של המושג לתלמיד ‪ ,‬וודאי שבסוגיה עצמה נבהיר שלא מדובר דווקא על‬
‫טבעת‪.‬‬

‫‪7‬‬

‫מגיש‪ :‬עקיבא גולן‬

‫עבודה "דרכי לימוד בגמרא‬

‫לאחר שהמורה יעביר לתלמידים את הסוגיה בצורה ברורה ומדויקת‪ ,‬נעבור לשלב הבא‪-‬‬

‫שלב ד'‪ -‬למידת הסוגיה מהגמרא ע''י התלמידים )תלמיד במרכז(‬
‫בשלב זה נבקש מהתלמידים לפתוח את הגמרות )שעד כה היו סגורות( וללמוד את הסוגיה‬
‫בכוחות עצמם‪.‬‬
‫אופציה למורה )ע"פ היכרותו את התלמידים(‪ -‬ניתן להעלות את השאלות לקמן על דף עבודה‬
‫שידריך את התלמידים במהלך עבודתם‪ ,‬אולם יש לזה גם חיסרון כיוון שייתכן ובמקום ללמוד‬
‫את הסוגיה הם ילמדו את הדפים‪ ..‬לכן כל מורה ינהג לפי שיקול דעתו‪.‬‬
‫לאחר מכן המורה ישאל את התלמידים בכיתה שאלות מנחות ע"מ לראות שבאמת הבינו את‬
‫הסוגיה‪.‬‬
‫שאלות לדוגמא‪:‬‬

‫‪ .1‬באיזה מקרה נחלקו ר' יוסי ור' יהודה?‬
‫‪ .2‬מה הוסיף רב יהודה בשם שמואל על דברי התנא ר' יוסי?‬
‫‪ .3‬באיזה הקשר הובאה מחלוקתם של רבי ור"א בר ר"ש?‬
‫‪ .4‬מהי הקושיא הגדולה על דברי ר' אלעזר בר ר"ש?‬
‫‪ .5‬כיצד תירץ אביי את הקושיא?‬
‫‪ .6‬אמור במילים שלך מהי ההלכה למסקנה ע"פ שמואל‪ ,‬התחשב בכל מהלך הסוגיה‬
‫ומסקנותיה‪.‬‬

‫‪8‬‬

‫מגיש‪ :‬עקיבא גולן‬

‫עבודה "דרכי לימוד בגמרא‬

‫שלב ה'‪ -‬שיטת ג'קסו )תלמיד במרכז(‬
‫בשלב זה נעבור לשיטת ג'קסו בה נחלק את התלמידים ל‪ 3-‬קבוצות וכל קבוצה תקבל תשובה‬
‫משו"ת אשר מתעסק בסוגיתנו‪.‬‬
‫כך יוכלו התלמידים להפנים את משמעות הסוגיה וייזכרו אותה בצורה טובה יותר‪.‬‬
‫הערה‪ :‬נציין לתלמידים שהשו"תים לא הובאו במלואם אלא רק בחלקם ע"מ שנראה כיצד‬
‫סוגייתנו תופסת מקום במציאות ולכן אין ללמוד מהם הלכה למעשה‪.‬‬

‫קבוצה א'‪ -‬שו"ת הרשב"א חלק א סימן אלף ק"פ‪.‬‬

‫‪U‬‬

‫‪U‬‬

‫‪U‬‬

‫שאלה‪ -‬שאלתם ראובן שדך בתו לשמעון וכשנכנסו הקהל לקחת הקניין היו קהל אנשים‬
‫ונשים והכלה יושבת על הכסא לפניהם‪ .‬ועמד החזן ואמר פלוני שדך בתו לפלוני ולקחו‬
‫הקנין בפני הכלה ויצאו קצת מן הקהל ונשארו מהן קצת‪ .‬ובפני אותן שנשארו מן הקהל‬
‫העמידו הכלה בפני החתן עד שראה אותה הוא ואותן שנשארו מן הקהל‪ .‬אחר כך לקח‬
‫המשדך סבלונות )מתנות שנהגו לתת לנערה המשודכת שלא בתורת קידושין( ושם אותה‬
‫בחיקה והיא קבלה אותם‪ .‬ואחר כל זה היה שולח לה בכל יום סבלונות מכסף ומזהב‪ .‬אחר‬
‫כך עלתה קטטה ביניהם ונשתמד זה המשדך ועכשיו נשאת לאדם אחר‪ .‬ואחר שנשאת בא‬
‫זה המשומד וטען כי בתורת קדושין נתן לה אותן תכשיטין‪ .‬והיא אומרת כי לא קבלה‬
‫אותם כי אם בתורת סבלונות‪ .‬הדין מהו?‬
‫תשובה‪ -‬תחלה אקדם לכם ענין ראוי להקדימו‪ .‬והוא שמקדש את האשה בשעה שהוא‬
‫מקדש' צריך לפרש לה כי מה שהוא נותן לה לקידושין הוא נותן לה‪ .‬שאילו לא פי' לה‬
‫אלא שנתן לה סתם מאין היא יודעת שהוא נותן לה לשם קידושין‪ .‬שמא לשם מתנה הוא‬
‫נותן לה ולא נתרצתה היא לקבל מידו לשם קדושין אלא לשם מתנה‪ .‬ומכל מקום אם היה‬
‫מדבר עמה על עסקי קידושיה ונתן לה סתם ולא פירש דיו דתנן היה מדבר עמה על עסק‬
‫‪/‬עסקי‪ /‬גיטה וקידושיה ונתן לה ולא פירש רבי יוסי הגלילי אומר דיו‪ .‬ולפיכך מי שנותן‬
‫בחיק האשה כסף או כלים ותכשיטין סתם ולא פירש לשם קידושין כיון שלא פירש אין‬
‫לו קידושין אלא מתנה זהו שראיתי להקדים לכם‪.‬‬
‫ועתה אכתוב לכם מה שנראה לי בענין השאלה ששאלתם‪ .‬דעו כי מי ששולח סבלונות‬
‫לאשה שנשתדכה לו דינו תלוי במנהג המקומות‪ .‬כי יש מקומות שמקדשין תחלה ואחר‬
‫כך נותנין סבלונות‪ .‬ויש מקומות שלעולם מי שרוצה לתת סבלונות נותן ואחר כך מקדש‪.‬‬
‫ובאותן המקומות שמקדשין ואחר כך נותנין סבלונות חוששין לסבלונו'‪ .‬ולא שסבלונות‬
‫אלו הן קידושין כיון שנתן לה סתם ולא פירש כמו שאמרתי אלא חוששין שמא קודם‬
‫ששלח סבלונות אלו כבר קדש לפי שמנהג המקום הוא לשולחי סבלונות שאין שולחין‬
‫אלא אם כן קדשו כבר‪ .‬והמקומות שלא נהגו לעולם לשלוח סבלונות לאחר הקידושין כי‬
‫אם קודם הקדושין אין חוששין לסבלונות כלל‪ .‬ולפי הענין הזה אם מקומכם מקום‬
‫שלעולם כל משלחי סבלונות הם משלחין קודם הקידושין אין בדברי האיש הזה כלום‪ .‬כי‬
‫מה שהוא טוען שלא נתן סבלונות אלא לשם קדושין אינו כלום לפי מה שהקדמתי לכם‪.‬‬
‫שהנותן סתם ולא פירש לשם קידושין אם אינו מדבר עמה על עסק קידושיה אין חוששין‬
‫להם‪ .‬ואין השדוכין כמדבר על עסק קדושיה כיון שמנהג המקום לשלוח סבלונות ואחר כך‬
‫מקדשין‪ .‬גם אין חוששין שמא כבר קדש כיון שעכשו שולח סבלונות שהרי אין מנהג‬
‫המקום ואפי' למעוט האנשי' להמתין לשלוח סבלונות אחר הקידושין‪ .‬אלא כל מי שרוצה‬
‫לשלוח מקדים ושולח קודם שיקדש‪ .‬ועוד אני אומר כי אפילו היה מקומכם מקום‬
‫שמקצת בני המקום מקדשין ואחר כך שולחין הסבלונות במעשה איש זה לא נחוש מפני‬
‫שכבר אמרתי לכם שאין הסבלונות בעצמן קידושין‪ .‬וכן אין לחוש שמא זה שנתן סבלונות‬
‫‪U‬‬

‫‪9‬‬

‫מגיש‪ :‬עקיבא גולן‬

‫עבודה "דרכי לימוד בגמרא‬

‫כבר קדש שהרי שדך עכשו בפנינו‪ .‬ואם מפני התכשיטין ששלח לאחר מכן פעם אחר‬
‫פעם אין זה ראיה שכבר קדש שהרי איש זה כבר ראינוהו שנתן מתחלה סבלונות קודם‬
‫קידושין אם כן אין סבלונותיו לעולם ראיה על שכבר קדש‪ .‬ולפיכך אין חוששין לדבריו‬
‫כלל וכל שכן לזו שכבר נשאת‪.‬‬

‫קבוצה ב'‪ -‬שו"ת רב פעלים חלק ד ‪ -‬אה"ע סימן א‬

‫‪U‬‬

‫שאלה‪ -‬בחור אחד ששידך בתולה‪ .‬בהיות כי פה בעיר כלכתא נוהגין בענין השדוכין ‪..‬‬
‫שאחר התקשרות השדוכין‪ ,‬מלבישים להמשודכת איזה תכשיטין אחת מקרובי המשודך‬
‫וזה אות שהיא משודכתו‪ .‬ועד משך זמן החופה שולח המשודך למשודכתו סבלונות ובעת‬
‫כניסתם לחופה מקדשה בטבעת כדת משה וישראל‪.‬‬
‫ומעט אנשים יש שמקדשין תכף ומיד בעת השידוכין ושולחים ג"כ סבלונות‪.‬‬
‫והיה מעשה בגביר אחד‪ -‬יחזקאל אברהם חיים גבאי יצ"ו בן המנוח ה"ר אברהם יחזקאל‬
‫חיים גבאי נ"ע‪ ,‬ששידך בת אחת רבקה מזל טוב בת יוסף יעקב יהודה‪ .‬ואחר התקשרות‬
‫השדוכין היה בדעת המשודך לתת למשודכתו טבעת אחת בתורת מתנה‪ ,‬אמרה לו זקנתו‬
‫תזהר שלא תתן הטבעת לה בעצמך כי אז יהיה קדושין‪ .‬ולזה שאל המשודך לאֵ ם‬
‫המשודכת בפני משודכתו הנזכרת שכך וכך אמרה זקנתי‪ ,‬א"כ מה רצונך‪ -‬תתן זקנתי או‬
‫אחותי? השיבה לו אֵ ם המשודכת לא אחותך ולא זקנתך כי אם אתה בעצמך תלביש את‬
‫הטבעת‪ .‬וכשמעו את הסכמתה נתן לה טבעת זהב שהניח לו אביו שצוה לפני מותו לאמו‪,‬‬
‫הטבעת הזה היקר הוא לבני הגדול והוא כדי לקדש את כלתו‪.‬‬
‫וראו ב' עדים כשרים בנתינת הטבעת מידו לידה אך לא פירש ואמר "הרי את מקודשת‬
‫לי"‪ ,‬ואח"ז כפעם בפעם שלח לה סבלונות כמנהג העיר‪.‬‬
‫‪U‬‬

‫‪U‬‬

‫‪U‬‬

‫והנה בעתה רוצים מצד המשודכת לבטל ולחזור בהם מסיבת דברים של מה בכך‪ .‬ולהחזיר‬
‫לו את הטבעת עם כל הסבלונות השייכים לו‪ ,‬והמשודך לא רצה לקבלם באומרו יען כי‬
‫אנכי נתתי לה בתורת קידושין בהסכמת אֵ ם המשודכת ולקדושין נתכוונתי כי נתתי לה‬
‫הטבעת אשר צוה אבי שהטבעת הזה הוא לקדושין‪ ,‬וגם משודכתי הסכימה בזה שאנכי‬
‫גליתי לה בה שעתא קודם נתינתי לה באמרי אליה תהי"ל נתבטלו עתה כל הסכסוכים‬
‫שהיו בענין קשורינו‪ ,‬ועתה את לי ואני לך והניעה לי ואמרה הן ומיד הלבשתי הטבעת‬
‫באצבעה‪ .‬ושאול שאל האיש אם יכול לפוטרה בלא גט‪ ,‬ואם צריך הנני מוכן לתת לה גט‬
‫בלתי אומר ודברים‪ .‬ע"כ השאלה‪.‬‬

‫‪U‬‬

‫‪U‬‬

‫‪U‬‬

‫תשובה‪ …-‬גרסינן במס' קדושין דף ו' ע"א א"ל היה מדבר עם האשה על עסקי גיטה‬
‫וקדושין ונתן ולא פירש רבי יוסי אומר דיו רבי יהודא אומר צריך לפרש‪ .‬אר"י אמר‬
‫שמואל והוא שעסוקין באותו ענין ופליגי שם תנאים מענין לענין לאותו ענין רבי סבר לא‬
‫מהני ורשב"א סבר מהני‪ ,‬ואמר רב הונא אמר שמואל הלכה כרבי יוסי ע"כ‪ .‬וכן פסק‬
‫הרמב"ם ז"ל בה"א פ"ג ה"ח והטור ומרן בשוה"ט אהע"ז סי' כ"ז דהלכה כרבי יוסי עי"ש‪,‬‬
‫ומפשיטות לשונם משמע דדוקא בפסוקים ממש אבל מענין לענין לא מהני‪ ,‬כ"כ הר"ן ז"ל‬
‫דהלכה כרבי מחבירו‪ ,‬ומרן ז"ל בב"י שם כתב שכן הוא דעת הרי"ף ודעת הרא"ש ז"ל‬
‫שסתמו‪ ,‬וכן נראה מדברי הרמב"ם פ"ג מה"א וכתב מהר"ם שכן הוא גם כן דעת בעל‬
‫העיטור עיי"ש‪.‬‬
‫‪U‬‬

‫ברם הרשב"א ז"ל בחי' לקדושין ס"ל שגם שפסקו מענין לענין מקודשת ואף שדבריו הם‬
‫דחוקים וכמו שהוא בעצמו הקשה לפירושו‪ ,‬אכן הראיות שהביא לדבריו מהתוספתא‬
‫ומהירושלמי המה חזקות כחומות נשגבות עי"ש באורך ביאור‪.‬‬
‫‪10‬‬

‫מגיש‪ :‬עקיבא גולן‬

‫עבודה "דרכי לימוד בגמרא‬

‫ולולא דמסתפינן נראה לפק"ד לומר דגם הרמב"ם ז"ל ס"ל כדכתב הרשב"א ז"ל דגם‬
‫מענין לענין מהני‪ ,‬מדנקט לשונו בסו"ד הואיל והן עסוקין באותו ענין ולא נקט והוא‬
‫שעדיין עסוקין באותו ענין כלשון הש"ס וכך נקטו לשונם הטור ומרן ז"ל שם דמשמע‬
‫דצריך שיהיו עסוקים בעסק קדושין ממש מתחלה ועד סוף‪ ,‬ומדנקט לשון זה הואיל וכו'‬
‫משמע שכונתו אפי' דפסקו מענין לענין נקרא שפיר עסוקין בעסקי קדושין כן נלע"ד‪…‬‬
‫נקטינן מהאמור דכלהו סברי מרנן מהר"ם והרשב"א ז"ל וגם הרמב"ם והרי"ף ז"ל כלהו‬
‫ס"ל דנתן בשתיקה ולא דבר כלום כיון דעסוקין בקדושין אפילו מענין לענין ס"ל דמהני‪…‬‬
‫‪U‬‬

‫‪U‬‬

‫קבוצה ג'‪ -‬פסקי דין רבניים חלק ט עמוד ‪186‬‬

‫דין הופיעה בפנינו הגב' א' בבקשת היתר נישואין‪ .‬לדבריה נישאה ברוסיה בשנת תר"צ‬
‫בנישואין אזרחיים‪ .‬טכס הנישואין נערך בצורה זו‪ :‬הבעל והאישה הביאו שני עדים כל‬
‫אחד וסידרו ביניהם הסכם נישואין בערכאות‪ .‬הממונה על נישואין שם הביא שתי טבעות‬
‫ואמר שהם בעל ואישה‪ .‬הבעל ענד לאישה טבעת‪ ,‬וכן ענדה האישה לבעל‪ .‬היא אינה‬
‫זוכרת אם בעלה אמר משהו בעת שענד לה את הטבעת‪ .‬כן אומרת שהעדים ראו ושמעו‬
‫את כל הטכס כולל נתינת הטבעת‪ .‬מנישואין אלה יש לה שלשה ילדים החיים כיום‪.‬‬
‫‪U‬‬

‫‪U‬‬

‫בעלה נלקח לצבא בשנת תש"א ראשונה נפצע בחזית‪ ,‬אחר שנהרגו שם כולם מחוץ‬
‫לשנים‪ ,‬שלשה‪ .‬לאחר שהבריא שלחוהו שוב לחזית ולא חזר יותר‪ .‬ממשרד המלחמה‬
‫הודיעוה שנעלמו עקבותיו‪ ,‬ונתנו לה פיצויים לפרנסת בניה‪ .‬הופיע העד ב' שמעיד ששמע‬
‫מהרבה אנשים שבעלה לא חזר מהמלחמה‪ .‬לאור כל הנ"ל מבקשת האישה מבית הדין‬
‫להתירה להינשא‪.‬‬
‫עתה נבאר תוקפם של הקידושין שנעשו בנישואין האזרחיים ע"י הטבעת אם הם קידושי‬
‫ודאי או ספק קידושין‪ ,‬ועל ידי כן אולי נמצא פתח להתירה לכתחילה‪.‬‬
‫הדין ברור אילו היו אלו נישואין אזרחיים רגילים מבלי נתינת טבעת היינו מתירים‬
‫לכתחילה דאף לדעת האחרונים המחמירים בנישואין אזרחיים להצריך גט‪ ,‬זה דוקא‬
‫כששניהם לפנינו‪ ,‬אבל במקום עיגון יש לסמוך על המקילים ולהתירה להינשא‪.‬‬
‫אולם בנידון דידן דא עקא שכפי התיאור שתיארה לנו האשה את הטקס של הנישואין‬
‫האזרחיים שהבעל לקח טבעת ושם על אצבעה‪ ,‬אפילו שודאי לא אמר לה הרי את‬
‫מקודשת לי‪ ,‬שהרי ברוסיה בנישואין אזרחיים אנו עוסקים ובאותו מעמד לא יעשו טקס‬
‫דתי‪ ,‬בכל זאת יש מקום לקידושין שיתפסו‪.‬‬
‫והוא מהא דאיתא במשנה ז' פ"ד דמעשר שני ובשולחן ערוך וז"ל‪ :‬אם היה מדבר עמה‬
‫תחלה על עיסקי קדושין ונתן לה אפילו בשתיקה הוי קידושין והוא שעדיין עסוקין באותו‬
‫ענין‪.‬‬
‫על כן באסיפה זו שהתאספו בערכאות להתקדש אזרחית הוי כמדבר על עסקי קידושיה‬
‫ואין צורך שיאמר הבעל הרי את מקודשת לי אלא אפילו בשתיקה חלים הקידושין‪.‬‬
‫ובקשר לעדים אמרה לנו האשה שהיא ובעלה כל אחד הביא מצדו עדים‪ ,‬ונוסף לזה היו‬
‫עוד אנשים קרובים שבאו לטקס זה וראו נתינת הטבעת‪.‬‬
‫‪11‬‬

‫מגיש‪ :‬עקיבא גולן‬

‫עבודה "דרכי לימוד בגמרא‬

‫שילוב הקבוצות‬

‫לאחר שהקבוצות ילמדו את השו"תים ונעזרו במורה כאשר נוצרו קשיים‪ ,‬נפרק את הקבוצות‬
‫וניצור קבוצות חדשות אשר בכל קבוצה יהיה נציג אחד לפחות מכל שו"ת והוא יעביר לחבורה‬
‫בקצרה את אשר למד ואת הדברים שהתחדשו לו‪.‬‬
‫לבסוף נפרק את הקבוצות ונחזור לסדר הרגיל של הכיתה ונבקש שלושה נציגים שמרגישים‬
‫שלמדו בצורה טובה את השו"ת שלהם )כמובן שיהיה אחד מכל שו"ת( והם יעבירו את אשר‬
‫למדו לכיתה כולה ע"מ שכל הכיתה תיישר קו‪ ,‬והמורה יתקן ויוסיף על הנציג במקום בו יידרש‬
‫לכך‪.‬‬

‫שלב ו'‪ -‬סיכום הסוגיה‬
‫לאחר שסיימנו עם שיטת ג'קסו המורה יחזור בקצרה על הלך הסוגיה בעזרת תרשים על הלוח‬
‫)בדומה לדף המונח מול התלמידים( ובכך יחתמו את הסוגיה‪.‬‬
‫אפשר לשאול האם מישהו מכיר מקרה שבו הסוגיה באה לידי ביטוי בחיים‪.‬‬

‫‪12‬‬

⬇ הורדת הקובץ (PDF)