ויקרא, פרק כה, פס' כ-כד: בטחון בה' בשמיטה וביובל

אוגוסט 2, 2026 · מאת כהנא עופר · דפי עבודה

נושא
הדף
:
ויקרא,
פרק
כה
,
פסוקים
כ
כד

בטחון
בה
'
בשמיטה
וביובל

מחבר:
עופר כהנא

מיועד לכיתה:
ט

בטחון
בה
' בשמיטה
וביובל
.

פרק כה/ככד

1. פס'
כא:
'ועשת את התבואה לשלש השנים'.
עיין ברש"י.
מדוע יש צורך בתבואה לשלש שנים?

____________________________________________________________________________________________________________________________

2. האם יבול כזה יספיק, לפי רש"י,
בכל מקרה? הסבר.

______________________________________________________________

3. רמב"ן:
'וכי תאמרו' – כמו מסורס'…
הסבר כוונתו.

______________________________________________________________

______________________________________________________________

4. עיין בהמשך דבריו שם: …ועל
כן
,
הנכון
בפירוש
'ועשת
את
התבואה
'
במה שונה פירושו מרש"י?

____________________________________________________________________________________________________________________________

5. השוה את שני הפירושים הבאים.
מהו ההבדל החשוב ביניהם?

1. ר"ע ספורנו.

'ועשת
את התבואה

באופן
שתשבע העין מראות
,
ותראו
שיספיק הכמות
'.

2. אור החיים הק'
(
ר'
חיים בן עטר)

'וציויתי
את ברכתי

ברכה
זו אינה בצומח
!
שכבר
הבטיח
'ונתנה
הארץ פריה
'
שהוא
גבול שגבל ה
'
בכוחה,
אלא
שמבטיח ברכת התבואה ככד קמח הצרפית
(מלכים
א יז
/טז)
וכשמן
אשת עובדיה
(שם
ב ד
/ז).

והוא
שדקדק לומר
:
'
ועשת
את התבואה
',
פירוש:
הברכה
שיצו ה
'
תעשה
ריבוי בתבואה כדי שיספיק לשלש שנים
,
הגם
שהארץ
תוציא צמחהּ כמדי שנה בשנה
.

צא
ולמד מקב חיטים בעליה
(גמ'
תענית
כד
.),
ועיין
מה שפירשתי
{הובא
למטה
}
בפס'
'
וכי
יש לי כל
'
(
בראשית
לג
/יא).

__________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

אוה"ח בראשית לג/יא.

'עוד
ירמוז באמרו
'כל'
,
שהיא
בחינת הקדושה שנקראת
'כל'.
ובחינה
זו
,
כשתהיה
מושגת באדם
,
אין
החסרון עושה רושם והחסר נשלם מעצמו

והיא
ברכת
'כל'
,
והיא
סוד
'כד
הקמח לא כלתה
'…

וברכה
זו
,
זכו
בה כל האבות

אברהם:
'
בכל'
,
יצחק:
'
מכל'
,
יעקב:
'
כל'

וזה
סודהּ
.
(
הזכר
בברכת המזון
..)

ומעתה,
נותן
טוּב טעם באמרו
:
'
קח
נא את ברכתי

כי
חנני א
לקים
וכי יש לי
כל

והנחסר

נשלם
מעצמו
'.

6. כיצד,
בעומק הענין, מנמק יעקב את בקשתו שעשו יקח את מנחתו?

____________________________________________________________________________________________________________________________

⬇ הורדת הקובץ (Word)