ויקרא, פרק כה: שמיטה ויובל, גאולת קרקע, איסור ריבית - דף עבודה - דעת

נושא הדף: ויקרא פרק כה שמיטה ויובל,
גאולת קרקע, איסור ריבית –
דף עבודה

כתות:
על יסודי

המחבר:
עופר כהנא

בטחון בה' בשמיטה וביובל.

פרק כה/כ–כד

1. פס'
כא:
'ועשת את התבואה לשלש השנים'.
עיין ברש"י.
מדוע יש צורך בתבואה לשלש שנים?

____________________________________________________________________________________________________________________________

2. האם יבול כזה יספיק, לפי רש"י,
בכל מקרה? הסבר.

______________________________________________________________

3. רמב"ן:
'וכי תאמרו' – כמו מסורס'… הסבר כוונתו.

______________________________________________________________

4. עיין בהמשך דבריו שם: …ועל
כן,
הנכון
בפירוש
'ועשת
את
התבואה'…
במה שונה פירושו מרש"י?

____________________________________________________________________________________________________________________________

5. השוה את שני הפירושים הבאים.
מהו ההבדל החשוב ביניהם?

1. ר"ע
ספורנו.

'ועשת את התבואה – באופן שתשבע העין מראות, ותראו שיספיק הכמות'.

2. אור
החיים
הק'
(ר'
חיים
בן
עטר)

'וציויתי את ברכתי…
ברכה זו אינה בצומח!
שכבר הבטיח 'ונתנה הארץ פריה'
– שהוא גבול שגבל ה'
בכוחה,
אלא שמבטיח ברכת התבואה ככד קמח הצרפית (מלכים א יז/טז)
וכשמן אשת עובדיה (שם ב ד/ז).

והוא שדקדק לומר:
'ועשת את התבואה',
פירוש:
הברכה שיצו ה'
תעשה ריבוי בתבואה כדי שיספיק לשלש שנים,
הגם שהארץ תוציא צמחהּ כמדי שנה בשנה.

צא ולמד מקב חיטים בעליה (גמ'
תענית כד.), ועיין מה שפירשתי {הובא למטה} בפס'
'וכי יש לי כל' (בראשית לג/יא).

__________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

אוה"ח בראשית לג/יא.

'עוד ירמוז באמרו 'כל'
, שהיא בחינת הקדושה שנקראת 'כל'.
ובחינה זו,
כשתהיה מושגת באדם,
אין החסרון עושה רושם והחסר נשלם מעצמו…
והיא ברכת 'כל'
, והיא סוד 'כד הקמח לא כלתה'…

וברכה זו, זכו בה כל האבות –
אברהם:
'בכל'
, יצחק:
'מכל'
, יעקב:
'כל'

וזה סודהּ. (הזכר בברכת המזון..)

ומעתה,
נותן טוּב טעם באמרו:
'קח נא את ברכתי…
כי חנני א–לקים וכי יש לי כל – והנחסר – נשלם מעצמו'.

6. כיצד,
בעומק הענין, מנמק יעקב את בקשתו שעשו יקח את מנחתו?

____________________________________________________________________________________________________________________________

/daat-server/audit/daat-new/daat/dapey/dapim/vayikra25b.doc

מכירת שדות ובתים,
וגאולתם.

פרק כה/כה–לד.

1. מה לומד רש"י מהמלים 'כי ימוך אחיך ומכר', ומה לומד מכך שכתוב 'מאחוזתו'
ולא 'את אחוזתו'?

______________________________________________________________

2. מה פירוש המושג 'גאולה'
בפסוקים אלה?

______________________________________________________________

3. השלם את הטבלה הבאה ע"פ המקורות המתאימים.

	ממתי אפשר לגאול?	עד מתי אפשר לגאול?	אם לא גאלו?
שדות.	1	2	3
בתי ערי חומה.	4	5	6
בתי ערים מפורזות.	7	8	9
בתי לויים בערי חומה ושדות הלויים.	10	11	12

1. פס'
כה,
רש"י לפס' כט ד"ה 'והיתה גאולתו' , ולפס'
כד 'ולפי פשוטו'.

2. פס'
כה–כז,
רש"י לפס' לא ד"ה 'על שדה הארץ יחשב'.

3. פס'
כח.

4-5. פס'
כט.

6. פס'
ל.

7-9. פס'
לא ורש"י על הפס'.

10-11. פס'
לב ורש"י.

12. פס'
לג,
רש"י ד"ה 'ויצא ממכר בית'.

4. אור
החיים הק'
פירש כאן (פס'
כה ואילך) על דרך הרמז.

עיין בפירושו וכתוב מה רמז הקב"ה בתורה במלים הבאות:

א.
'ומכר מאחוזתו'.

ב.
וגאל את ממכר אחיו'.

ג.
ואיש כי לא יהיה לו גואל'.

ד.
'והשיגה ידו'..

ה.
'וחישב את שני ממכרו'

ו.
'והשיב את העודף'..

ז.
'ואם לא מצאה ידו די השיב'..

ח.
'עד שנת היובל,
ויצא ביובל ושב לאחוזתו'.

ט.
'ואיש כי ימכר בית מושב עיר חומה'..

י.
'והיתה גאולתו'..

______________________________________________________________

איסור ריבית

פס'
לה–לח.

1. מה פירוש הציווי 'והחזקת
בו'
שבפס'
לה?
הסבר את המשל שמביא רש"י מהסִפרא.

______________________________________________________________

2. פס'
לו:
'ויראת
מא–לקיך'.
עיין ברש"י וכתוב שני
הסברים מדוע נכתב כאן? איזה מההסברים מתאים לפרוש

הרגיל לביטוי 'ויראת מא–לקיך'?

______________________________________________________________

3. עיין ברמב"ן לפס' לה–לז:
'וחי
אחיך
עמך'.
מה וכיצד למד ר"ע מפס' זה?

______________________________________________________________

4. לפניך דברי אור–החיים הק' לפס'
'ובמרבית
לא
תתן
אכלך'.
למד את דבריו וענה על השאלות הבאות:

א.
כיצד פירש את הפסוק, ומה טעם ההדרכה שהפסוק נותן,
לפי פירושו?

ב.
למה כוונתו 'כשזה קם זה נופל'?

'פירוש,
אפילו אכלך שהוא דבר שהורשית לאכול,
לא תרבה בו,
כי כשהאדם הולך אחר גרונו ויטה גבול התאוה שבו למותרות,
בזה יחשיך אור הנפש,
כי כשזה קם – זה נופל,
כשמתרבה תאבון המורגש – מתמעט תאבון הרוחני.
והוא מאמר הכתוב (משלי יג)
'צדיק
אוכל
לשובע
נפשו'
– לא להנאת ההרגש'.

______________________________________________________________

5. 'אשר
הוצאתי
אתכם
מארץ
מצרים'
(לח).
לשם מה מוזכר כאן ענין זה? (2 פירושים ברש"י)

______________________________________________________________

6. מה הקשר בין 'לתת
לכם
את
ארץ
כנען'
לבין 'להיות
לכם
לא–לקים'?
רש"י.

______________________________________________________________

7. עיין בתחילת דברי דברי ה'כלי יקר'
לפס'
לו'
(ר'
אפרים מלונטשיץ) וענה:

מדוע היינו עלולים לטעות בדין איסור ריבית,
וכיצד מנעה התורה את הטעות?

______________________________________________________________

8. עיין בהמשך דבריו ('וזיל בתר טעמא'…).
מהי הבעיה העיקרית בקשר לריבית?
במה זה שונה מכל מסחר אחר?

______________________________________________________________

9. מי הנפגע העיקרי מן הריבית לפי דבריו?
הסבר.
__________________________________

במדרש שמות רבה נאמר:

ריבית – שהוא כנשיכת נחש,
שנושך חבורה קטנה ברגלו ואינו מרגיש, ופתאום הוא מבצבץ ונופח עד קדקדו –
כך הריבית, אינו מרגיש ואינו ניכר עד שהריבית עולה ומחסרו ממון הרבה'.

10. מי הנפגע העיקרי לפי המדרש?
___________________________________________

11. כידוע,
גם כשהלוה מסכים בלב שלם לתת ריבית,
עומד האיסור בעֵינו.
לפי איזה מהפירושים הנ"ל מסתבר

הדבר יותר? הסבר דבריך.

______________________________________________________________

⬇ הורדת הקובץ (Word)

ויקרא, פרק כה: שמיטה ויובל, גאולת קרקע, איסור ריבית – דף עבודה

נושא הדף: ויקרא פרק כה שמיטה ויובל, גאולת קרקע, איסור ריבית – דף עבודה

כתות: על יסודי

המחבר: עופר כהנא

נושא הדף: ויקרא פרק כה שמיטה ויובל,
גאולת קרקע, איסור ריבית –
דף עבודה

כתות:
על יסודי

המחבר:
עופר כהנא