ויקרא, פרשת אמור: דף פרשת שבוע

אוגוסט 2, 2026 · מאת גרין שי · דפי עבודה

נושא
הדף
:
ויקרא,
פרשת
אמור
:
דף
פרשת
שבוע

מיועד לכתות: דח

המחבר:
שי גרין


בס"ד

כניסת השבת: 19:02 :
יציאת השבת:: 20:03

ערך וליקט: שי גריןרב ביה"ס

פרשת אמור

מן הפרשה

מענייני הפרשה

בפרשתינו אנו מזכירים את כל החגים שחייבים לקיימם מן התורה:
שלושת הרגלים
פסח,
שבועות וסוכות,
וכן ראשהשנה ויום הכיפורים.

חגים אלו נקראים מקראי קודש.
מדוע?

יש המפרשים שבימים אלו אדם מתלבש בבגדים מיוחדים וזה נותן לו קדושה,
ויש המפרשים שביום זה כולם נאספים לביתהכנסת ושם אנו מקדשים את ה'.

חכמים אמרו שיש הבדל גדול בין חגי ישראל לחגי הגויים:
אצל הגויים עיקר החג זו אכילה ושתייה,
ואילו אצל היהודים יש חלוקה של החג:
חציו לה' על ידי תפילה בבית הכנסת וחציו לאדם על ידי אכילה ושתייה.

כאשר אנו מקדשים את הימים הטובים וקוראים להם מקראיקודש מעבר לחלוקה של חציו לה' וחציו לכם אנו שואבים כח לעבודת ה' שלנו מחג לחג.

כך היה מסופר על אותם יהודים שעלו לרגל ב– 3
הרגלים שבעקבות אותה קדושה ואותה התעלות שהיתה באותם ימים הם שאבו כח להמשיך לעבוד את ה' ולקיים מצוותיו במרץ כל השנה.

*קדושת הכוהנים.

*החובה על הכהן המקריב לא להיות בעלמום.

*החובה על מביא הקורבן לא להיות בעל מום.

*איסור אכילת תרומה לטמא ןלמי שאינו כהן.

*ענייני המועדים.

*נר התמיד ולחם הפנים.

*דיני המקלל.

עשה לך רב

הסיפור החסידי

שאלה מהו "פסח שני" ומהם הדינים של ל"ג בעומר שחל השבוע?

תשובה
השבוע חלים שני תאריכים חשובים:
פסח שני ול"ג בעומר.

פסח שני חל חודש לאחר חג הפסח המקורי בתאריך י"ד אייר. ביום זה יש הנוהגים לאכול מצות, ולשתות ארבע כוסות.

עם ישראל חוגג את פסח שני בגלל שכאשר עמ"י היה במדבר היו מקריבים קורבן פסח ורק מי שהיה טהור אכל מהקורבן , ואל משה רבנו באו אותם יהודים שסחבו את הארון של עצמות יוסף והתלוננו שאין הם יכולים לקיים את מצוות הפסח בזמנו ,ולכן קבעו שאותם יהודים שנטמאו ולא יכלו לאכול את הקורבן בטהרה יחגגו את פסח בי"ד אייר וכך נשאר פסח שני עד ימינו.

בל"ג בעומר נהוג להדליק מדורות ולהפסיק את כל מנהגי האבילות של הספירה:

  1. ל"ג בעומר הוא יום ההילולא של ר'
    שמעון בריוחאי מחבר ספר הזוהר, ובזוהר מובא שביום פטירתו גילה ר' שמעון המכונה רשב"י (שעל שמו השיר הידוע "בריוחאי,
    נמשחת אשריך שמן ששון מחבריך וכו'") סודות גדולים מן התורה. כשם שאנו שמחים ביום ההולדת של כל אחד ואחד,
    כך ביהדות חוגגים ביום מיתתו של צדיק ובגלל שרשב"י "הדליק"
    אור גדול ע"י גילוי סודות התורה גם אנו מדליקים אור גדול של מדורה.

  2. בל"ג בעומר פסקו תלמידי ר'
    עקיבא מלמות וכשם שהם מתו בגלל שנאת חינם אנו צריכים לתקן את טעותם ע"י שנרבה אהבת חינם. מסיבה זו יש המסבירים שהדלקת המדורה נותנת אפשרות לכולם להתאחד סביב המדורה , וזה מה שיגרום לאהבת חינם.

בפרשתינו אנו מוצאים ציווי לכוהנים שישמרו על קדושתם כיוון ש" ולא תחללו את שם קדשי ונקדשתי",
כלומר הכוהנים הם המייצגים את ה' בעולם וע"י שהם ישמרו על קדושה זה יוסיף גם לקדושתו של ה'.

מסופר על אחד מיהודי פולין שרשם את בנו לבי"ס של גויים שהיה ברמה לימודית גבוהה,
ומכיוון ששם הלימודים התנהלו גם בשבתות ובימים טובים, הגיעו האב והמנהל להסכם שלא יחייבו את הילד לכתוב בימי ם אלו.

רב העיר שמע את הדבר והזעיק את האבא לביתו ולאחר שיחה ארוכה בה הסביר הרב מדוע זה רע לשלוח ילד יהודי ללמוד בבי"ס של גויים הסביר האבא לרב:" מטרת שליחת בני לבי"ס זה היא כדי שהבן יקדש שם שמים בעתיד.
ולמה?
כי דרושים לעמ"י אנשים משכילים שידעו להתמודד עם שונאי ישראל, ולכן שלחתי את בני שיהיה כזה ויוכל להגן על עמנו ותורתנו"

האב נתן ליהודי לגמור דבריו ואמר לו:"
טיפש שכמוך, על זה בדיוק מזהירה התורה " ולא תחללו את שם קדשי"
אסור לנו לנסות לקדש שם ה' בזמן שאותה פעולה גורמת בדיוק הפוך, כלומר חילול שם ה' , ולכן אסור לך לשלוח את בנך לבי"ס של גויים על מנת שבעתיד הוא יקדש שם ה' בו בזמן שעכשיו הוא יכול להתקלקל משהותו עם ילדי הגויים ותרבותם".

המסר
כל פעולה ומעשה שאנו עושים צריכה להיבדק על ידינו האם היא גורמת לקידוש שם ה'
בעולם או חלילה חילול שמו.
ויותר מכך גם אותם מעשים ופעולות שבהסתכלות ראשונית נראות טוב יש לבודקם האם בשלב הקרוב או הרחוק הם יגרמו חסושלום לחילול שם ה'.

תורתך שעשועי

"אלה מועדי ה'
מקראי קודש" בחגים ובמועדים קורא לנו ה'
לעזוב את כל מלאכותינו ולחגוג את החג.
בפרשה שלנו מוזכרים מס' חגים,
עיינו בפרשה וכתבו ליד כל תאריך איזה חג מתאים לו:

1) ט"ו ניסן 5) א'
תשרי

2) ט"ו תשרי 6) כב'
תשרי

3) ו'
סיוון

4) י'
תשרי

⬇ הורדת הקובץ (Word)