חגים, לימוד הפיוט אל נורא עלילה: דפי עבודה

י״ט באב תשפ״ו · מאת גרינגליק יעקב · דפי עבודה

בס"ד

נושא הדף: דפי עבודה ללימוד הפיוט אל נורא עלילה

מיועד לכתות: תיכון

מחבר:
יעקב גרינגליק

דפי העבודה מתבססים בחלקם העיקרי על הרצאתה של ד"ר אילת אטינגר בהשתלמות הקיץ באונ' בר אילן.

אל
נורא
עלילה
/ רבי משה אבן עזרא

אל נורא עלילה /
[
אל נורא עלילה]

המציא לנו מחילה /
בשעת הנעילה

1 מתי מספר קרואים /
לך עין נושאים 9
זכור צדקת אביהם /
וחדש את ימיהם

2 ומסלדים בחילה /
בשעת הנעילה 10
כקדם ותחילה /
בשעת הנעילה

3 שופכים לך נפשם /
מחה פשעם וכחשם 11
קרא נא שנת רצון /
והשב שאר הצאן

4 והמציאם מחילה /
בשעת הנעילה 12
לאהליבה ואהלה /
בשעת הנעילה

5 היה להם לסתרה /
והצילם ממארה 13
תזכו לשנים רבות /
הבנים והאבות

6 וחתמם להוד ולגילה /
בשעת הנעילה 14
בדיצה ובצהלה /
בשעת הנעילה

7 חון אותם ורחם /
וכל לוחץ ולוחם 15
מיכאל שר ישראל /
אליהו וגבריאל

8 עשה בהם פלילה /
בשעת הנעילה 16
בשרו נא הגאולה /
בשעת הנעילה

שיבוצים

אחד הקישוטים המאפיינים את הפיוטים הוא השיבוץ. המחבר משלב ביצירתו מלשון המקרא, המדרש או התפילה,

פסוקים,
חלקי פסוקים ולעתים ביטוי או מלה בודדת. אלו נעשים חלק מטקסט חדש, אך מביאים איתם את משמעותם

ואת הקשרם המקורי. בעבר הכיר הקורא את המקורות היטב מילדותו, אך כיום, כדי להבין את כוונת המחבר בשילובו

של השיבוץ, אנו נאלצים לחפש בספרים ולבדוק את הפירוש ואת ההקשר במקור.

לפניך תרגיל בניסיון פענוח של כוונת המשורר. עיין בפסוקים המובאים להלן, ונסה:
(א)
להבין את פירושם.

(ב)
להעריך את תרומתם לפיוט.

לפני כל פסוק תצוין השורה בפיוט שבה הוא או חלקו משולב.

1) ב"מדריך"
(הפותח,
שהוא הפזמון החוזר): תהלים ס"ו,
ה':
"לכו וראו מפעלות אלוקים נורא עלילה על בני אדם"

פירוש "דעת
מקרא
":
המשורר פונה אל קהל ישראל המתפללים,
ומזרזם לזכור ולהתבונן בנפלאות שה'

עושה.
מעשיו ועלילותיו למען עמו, מטילים מורא על בני אדם מכל העמים.

דוגמה לתשובה המבוקשת:

המשמעות בפיוט: הדובר,
המייצג
את המתפללים,
פונה
אל ה'
העושה
נפלאות למען עמו,

שיעשה גם עתה נפלאות למען בני עמו היראים מלפניו,
וימחל
להם.

2) בשורה 1: דברי
הימים א
' ט"ז,
טוכב:
"זכרו לעולם בריתובהיותכם מתי מספרלא הניח לאיש לעשקם".

ובדברים ד', כזלא:
"ונשארתם מתי מספר בגויםושבת עד ה' אלוקיךלא ירפך ולא ישחיתך".

המשמעות בפיוט:
_______________________________________________________________

3) בשורה 1: תהלים קכ"ג,
אב:
"אליך נשאתי את עיני הישבי בשמים. הנה כעיני עבדים אל יד אדוניהם כן עינינו".

המשמעות בפיוט:
_______________________________________________________________

4) בשורה 2: איוב ו', י:
"ותהי עוד נחמתי ואסלדה בחילה לא יחמול כי לא כחדתי אמרי קדוש".

מתוך פירוש רש"י:
לשון ירא ודואג, נרתע לאחור.
(בפיוטים:
גם במשמעות של "לשבח ולרומם").

המשמעות בפיוט:
_______________________________________________________________

– 2 –

5) בשורה 3: איכה ב', יט:
"קומי רוני בלילה לראש אשמורות שפכי כמים לבך נוכח פני ה' שאי אליו כפיך".

המשמעות בפיוט:
_______________________________________________________________

6) בשורה 5: דברים ל"ב,
לזלט:
"ואמר אי אלוהימו צור חסיו בויקומו ויעזרוכם יהי עליכם סתרה. ראו עתה כי אני

אני הוא ואין אלוהים עמדי אני אמית ואחיה".

פירוש:
סמכתם על אלילי עבודה זרה ועבדתם להם, אך אין מהם עזרה. רק ה' יכול לתת מחסה ועזרה.

המשמעות בפיוט:
_______________________________________________________________

7) בשורה 7: יואל ב', יג:
"ושובו אל ה' אלוקיכם כי חנון ורחום הוא, ארך אפים ורב חסד ונחם על הרעה".

המשמעות בפיוט:
_______________________________________________________________

8) בשורה 8: ישעיה ט"ז,
ג:
"הביאי עצה עשו פלילה, שיתי כליל צלך בתוך צהרים".

רש"י:
לשון ויכוח, משפט.

המשמעות בפיוט:
_______________________________________________________________

9) בשורות 9-10: איכה ה', כא:
"השיבנו ה' אליך ונשובה חדש ימינו כקדם".

המשמעות בפיוט:
_______________________________________________________________

10) בשורה 11: ישעיה ס"א,
בד:
"לקרוא שנת רצון לה' ויום נקם לאלוקינוובנו חרבות עולם".

פירוש רד"ק:
שנת הגאולה שהיא שנת רצון.

המשמעות בפיוט:
_______________________________________________________________

11) בשורה 11: ירמיה כ"ג,
ג:
"ואני אקבץ את שארית צאני מכל הארצות אשר הדחתי אותם שם".

המשמעות בפיוט:
_______________________________________________________________

12) בשורה 12: יחזקאל כ"ג,
ד:
"ושמותן אהלה הגדולה ואהליבה אחותהושמותן שומרון אהלה וירושלם אהליבה".

רש"י:
אהלה = שומרון,
שנעשית אוהל מתחילה לעגלי ירבעם, ובית הבעל לאחאב.

אהליבה = ירושלים,
על שם שאוהלי היה בה ומקדשי.

המשמעות בפיוט:
_______________________________________________________________

עיון
נוסף
בתוכן
:

1. מהו ההבדל באווירה ובתוכן בין שני הבתים הפותחים את הפיוט, ובין הבתים בהמשך עד הסיום?

__________________________________________________________________________

__________________________________________________________________________

2. ר'
משה אבן עזרא מעמיד את צער העם במרכז, ומבקש גאולה. הגאולה נתפסת כמעגל באיזה מובן?

__________________________________________________________________________

__________________________________________________________________________

ע ב ו ד ה פ ו ר י ה ! ב ה צ ל ח ה !

– 3 –

המשך לימוד הפיוט "אל נורא עלילה"

מבנה ואמצעים אמנותיים

צורת הפיוט היא "שיר
מעין
אזור
".
פירוש המלה "אזור"
בכינוי זה הוא "מעין חגורה".
הכוונה היא שלגוף השיר, שהוא

הבתים של השיר, המכונים כאן "מחרוזות"
(או "סטרופות"),
יש פזמון חוזר קבוע, והוא דומה בזה לחגורה שחוגרת את

כל הבתים יחדיו להיות שיר אחד.

לפזמון חוזר זה יש שם נוסף והוא: "ריפרין".
לריפרין מצטרף כל הקהל בעת אמירת הפיוט, לאחר כל בית. זה גורם לדריכות של הנוכחים, ומחבר את הקהל עם החזן. זוהי גם אחת הסיבות העיקריות לכך שפיוטים רבים נכתבו במבנה זה. הריפרין מחבב את השיר על הקהל, כולם מפזמים ומפנימים את הניגון, וזהו קטע קצר וקל לזכור אותו.

בפיוט כמו שלנו, שהאזור נמצא בו בראש השיר, יש לו שם נוסף והוא: "מדריך".
המדריך מוביל את מבנה השיר,

את התוכן שלו, את החריזה ואת ההטעמה. נציין שבפיוט זה ההטעמה היא שבע הברות בכל צלע.

גם החריזה בשיר מעין אזור היא מגוונת ומעוררת עניין. יש יסוד יציב
וקבוע
,
ויש יסוד משתנה.
המשחק בין השניים

מאתגר,
ויש גיוון בין מסגרת לבין חופש ושינוי.

כדי להבחין בחריזה נעיין בפיוט:

נתחיל בשתי השורות הפותחות. (קראנו להן במספר שמות: אזור,
פזמון חוזר, ריפרין ומדריך).

החרוז החוזר בסיום כל הצלעות במדריך הוא: "לה".

כל מחרוזת בנויה בשיר זה מארבע צלעיות: מ"ענף"
שהוא,
בפיוט שלנו, רק שתי הצלעיות הראשונות,
ומאזור.

שתי הצלעיות האחרונות,
מחוברות לאזור שחוזר לאחר כל מחרוזת.

הכלל בחריזה של שיר מעין אזור, שכל
ענף
שונה
מחברו בחריזה
, ולאזור
יש
חרוז
קבוע
,
שונה מהחרוז של הענפים.

השלם את ההברה שהיא החריזה בכל אחד מהענפים:

ענף 1: __, ענף 2: __, ענף 3: __, ענף 4: __, ענף 5: __, ענף 6: __, ענף 7: __, ענף 8: __.

החריזה באזור: __.

האוזן אוהבת לשמוע חזרה על צלילים מוכרים, ולכן החריזה היא קישוט עתיק של שירה.

יש גם תופעה של אותיות חוזרות, מצלול עשיר ומרוכז המצויה כאן, באותיות החוזרות: ב',
ח',
ל',
מ',
נ'.
גם חזרה זו נעימה לאוזן.

אמצעי אמנותי נוסף: חזרה.
המלים "בשעת הנעילה"
החוזרות שוב ושוב, נועדו לבטא את ההרגשה של העומדים

להתחיל את התפילה האחרונה של יום הכיפורים.
תחושתם היא:
___________________________________

_______________________________________________________________________________.

ניגודים:
__________________ מול _________________ ; ____________ מול ________________.

__________________ מול _________________ ; ____________ מול ________________.

כינויים:
"קרואים"
= ______________________ ; "לוחץ ולוחם" =
_____________________

"אביהם"
= ___________ ; "הצאן"
= _______________ ; "אהליבה ואהלה" =
_______________.

דימוי:
_____________; מטאפורות:
_______________; ______________; ______________;

_______________; ______________; ______________.

יש בשיר חתימה של המחבר באקרוסטיכון:
"משה חזק". החוקרים שבדקו אפשרויות שונות לזיהוי "משה",
מסכימים

היום שהוא רבי משה אבן עזרא. בפיוטים רבים נוספה המלה "חזק"
לאקרוסטיכון (כמו:
מעוז צור; ברוך אל עליון;

שמרו שבתותי ועוד).

שתי
המחרוזות
האחרונות בפיוט אינן
, כנראה,
מקוריות אלא תוספת
מאוחרת
.
מצא הוכחות לכך:

1.
_____________________________________________________________________________

2.
_____________________________________________________________________________

3.
_____________________________________________________________________________

4.
_____________________________________________________________________________

– 4 –

שאלות
אפשריות
לדוגמה
:

1. הפיוט "אל נורא עלילה" פותח את תפילת "נעילה",
לקראת סיום יום הכיפורים;

כיצד בא הדבר לידי ביטוי בתוכנו של הפיוט ובדרך
עיצובו
?

_____________________________________________________________________________

_____________________________________________________________________________

_____________________________________________________________________________

_____________________________________________________________________________

_____________________________________________________________________________

_____________________________________________________________________________

_____________________________________________________________________________

_____________________________________________________________________________

_____________________________________________________________________________

_____________________________________________________________________________

_____________________________________________________________________________

_____________________________________________________________________________

2. אחד האמצעים האמנותיים המאפיינים את הפיוט, הוא ה"שיבוץ".

א.
הגדר אמצעי זה.

ב.
במה תרומתו לפיוטים?

ג.
הדגם בעזרת שני שיבוצים מהפיוט שלנו: ציין את מקורם בהקשרו, ואת משמעותם בפיוט.

_____________________________________________________________________________

_____________________________________________________________________________

_____________________________________________________________________________

_____________________________________________________________________________

_____________________________________________________________________________

_____________________________________________________________________________

_____________________________________________________________________________

_____________________________________________________________________________

_____________________________________________________________________________

_____________________________________________________________________________

_____________________________________________________________________________

_____________________________________________________________________________

3. פיוט זה אהוב מאד על המתפללים.
העייפות המצטברת מיממה של תענית ותפילות רבות כאילו נעלמת, והציבור

מתעורר ושר במרץ ובהתלהבות. יש לפיוט מספר לחנים מסורתיים, אחד מהם ידוע ומפורסם במיוחד.

גם המבנה הייחודי תורם לחיבה הנודעת לפיוט.

א.
מהם מאפייניו הצורניים של מבנה הפיוט, ובמה הם תורמים לאהדה אליו?

ב.
מהם המבנים שניתן למצוא בתוכנו של הפיוט?

_____________________________________________________________________________

_____________________________________________________________________________

_____________________________________________________________________________

_____________________________________________________________________________

_____________________________________________________________________________

_____________________________________________________________________________

_____________________________________________________________________________

_____________________________________________________________________________

_____________________________________________________________________________

_____________________________________________________________________________

_____________________________________________________________________________

_____________________________________________________________________________

⬇ הורדת הקובץ (Word)