שם
המחברת:
יעל
גליק
נושא:
יחזקאל
פרק לח'
כיתות
יעד: ט'
נושא השיעור:
יחזקאל פרק לח'-
מלחמת גוג ומגוג
קשיים
בלימוד הפרק:
א. קשיים
לשוניים–
תחביריים:
-
מה פרוש
המילים בפסוק ד':
"ושובבתיך…ונתתי
חחים בלחייך"? -
פסוק
ח': "מימים
רבים תיפקד
באחרית השנים
תבוא"-
מה
ההבדל בין שני תיאורי זמן אלו? -
פסוק
יז': "
האתה
הוא אשר דברתי…"-
מי
שואל שאלה זו?
אם
הקב"ה,
איך
יתכן שהוא לא יודע אם גוג הוא הגוי שדיבר
עליו?
ב. קשיים
רעיוניים:
-
מה
משמעות מבנה נבואי זה בו הנביא מתנבא
פעמיים לגוג,
מה
ההבדל בין שתי הפעמים? -
כיצד
יכול יחזקאל לנבא לגוג מה תהיה מחשבתו,
האם
בעקבות כך הוא יכול לשנות ממחשבתו? -
מנבואה
זו עולה כי הקב"ה
מכריח את גוג להילחם במלחמה זו,
אם
כן מדוע מענישו? -
מדוע
מלחמה זו מתרחשת דווקא "כשבת
ישראל לבטח",
אנו
רגילים כי מלחמות מעיין אלו באות על עם
ישראל כעונש על מעשיהם הרעים ואין אנו
רואים זאת כאן? -
פסוק
יג'- מדוע
העמים האחרים מתעניינים במעשיו של גוג,
מה
זה נוגע אליהם? -
לשם מה
מפורט תיאור העמים,
חוזקם
וכלי נשקם,
הבאים
להילחם עם גוג בישראל? -
מדוע
נלחם גוג בעם ישראל דווקא?
מה
הם עשו לו?
יישוב
הקשיים:
א. קשיים
לשוניים–
תחביריים:
-
פירוש
דעת מקרא:
"ושובבתיך"
– אעשה
אותך מורד.
"ונתתי
חחים בלחייך"-
דימוי
למשיכת הדג מן המים ומשמעותו–
אמשוך
אותך בכוח מארצך.
-
על פי
פירושו של רד"ק:
"מימים
רבים…"-
מוסב
על העבר.
לאחר
ימים רבים אתה תיפקד.
"באחרית
השנים"-
מוסב
על העתיד.
לעתיד
לבוא,
כשישראל
ישובו מן הגולה.
-
פירוש
דעת מקרא+
רד"ק:
קריאה
זו הינה קריאת התפעלות וכוונתה:
אתה
הוא זה שדברתי עליך בימים הקדמונים.
ב. יישוב
הקשיים הרעיוניים:
1. בפעם
בראשונה ישנו תיאורו של גוג וחילו העולה
על ישראל ותיאור מחשבתו
ובפעם
השניה ישנה פניה מחודשת לגוג ותיאור מהלך
המלחמה.
2-3. קשיים
אלו נוגעים לשאלת הידיעה והבחירה:
כיצד
יתכן שידיעת ד'
אינה
סותרת את יכולת הבחירה של האדם?
מסביר
הרמב"ם
בשמונה פרקים,
פרק
שמיני כי ידיעת ד'
את
העתידות אינה סותרת את בחירתנו,
שכן
היא אינה מכריחה אותנו לבחור ואינה מגבילה
את יכולת הבחירה שלנו.
עלינו
להבין כי אין אנו יכולים להשיג את ידיעת
ד' ויקשה
הדבר להסביר לנו מהי ידיעתו,
משום
"שד'
יתעלה
אינו יודע בדעה ולא חי בחיים עד שיהיו הוא
והדעה שני דברים כמו האדם וידיעתו…"
(שם)
לכן
נבואתו של יחזקאל אינה סותרת את יכולת
הבחירה של גוג ולכן עונשו של גוג הוא בשל
מעשיו (למרות
ש"ידע"
הקב"ה
שגוג יעשה זאת)
4. מלחמה
זו אינה ככל מלחמה,
אלא
היא חלק מהתוכנית האלוקית הקבועה,
חלק
מסדר הגאולה ולכן מתרחשת דווקא "כשבת
ישראל לבטח".
בפרק
לט' מובאת
גם סיבת המלחמה כעונש לבני ישראל על עוזבם
את ד': "ונשו
את כלימתם ואת כך מעלם אשר מעלו בי"
.
יחד עם
זאת עלינו לדעת כי עוצמת הפגיעה בישראל
מן המלחמה תלויה במעשיהם.
5. פרוש
דעת מקרא+
מצודת
ציון:
העמים
מתעניינים במעשיו של גוג בשל רדיפת הבצע
שלהם. הם
מצפים בכליון עיניים לראות את השלל ולקנותו
מגוג.
6. ישנו
תיאור מפורט של העמים הבאים להילחם עם
גוג, חוזקם
וכלי הנשק איתם הם מצויידים על מנת להגדיל
את גדלות ד'
וכבודו.
שכן,
העמים
נראים חזקים ומתוחכמים וברגע אחד הכל
מתהפך והקב"ה
מושיע את ישראל מידם.
דבר
זה מראה כי הקב"ה
לא זקוק לכלי לחימה או לכוח גשמי כלשהו,
אלא
כולו לבדו עולה על הכל.
7. תשובה
לשאלה זו ניתן למצוא בפרוש רש"י
לפסוק י':
"'יעלו דברים'…מחשבת רעה להילחם כנגדי."
כלומר
מחשבתו הרעה של גוג היא להילחם כנגד הקב"ה
והיא מבוטאת במלחמה כנגד עם ישראל שהם
נושאי שם ד'
בעולם.
זה
מבהיר לנו את תפקידנו בעולם וכן את סיבת
רדיפת העמים אותנו לאורך הדורות.
מערך
השיעור:
אוכלוסיית
היעד: בנות
כיתה ט'
באולפנא.
מטרות
חינוכיות:
-
התלמידות
יבינו שכל מטרת הגאולה היא למען כבוד ד' -
התלמידות
יבינו כי כל הסבל והקשיים שיש עכשו לעם
ישראל נובעים מתוקף תפקידנו כנושאים שם
ד' בעולם. -
התלמידות
ידעו שמתוך כל הקושי הגדול מגיעה הגאולה
ושמטרת כל הקושי הוא להסיר את הרע ולהכין
את העולם לטוב הגדול.
מטרות
לימודיות:
1. התלמידות
ידעו כי מלחמת גוג ומגוג מופיעה בנבואת
יחזקאל בפרקנו.
2. התלמידות
ידעו את תיאור המלחמה ,
סיבתה
ומטרתה.
דרך
לימוד הפרק:
בלימוד
פרק זה בחרתי להתמקד בפן הרעיוני ופחות
להתעמק בפרשנים.
השיקולים
לכך הם שהנושא הינו נושא לא פשוט מצד אחד,
אך
גם מאוד מעניין את הבנות בעיקר לאור העובדה
שהן מן הסתם שמעו על כך.
לכן
חשוב לי להעביר את היסודות החשובים בפרק.
-
את הפרק
אלמד בעזרת דף עבודה הנוגע בשאלות המרכזיות
של הנושא.
ומתוכו
אגיע למטרות אותן ברצוני להעביר לבנות.
מבנה
השיעור:
פתיחה:
שמש
אסוציאציות למילים "גוג
ומגוג".
המורה
תכתוב את האסוציאציות של הבנות על הלוח.
*כדאי
להתרכז בתשובות העונות לשאלות:
מי
זה גוג ומגוג?
מתי
זה יקרה?
למה?
איפה?
המורה
תשאל את בנות האם הן יודעות מהו המקור
למלחמת גוג ומגוג?
גוף
השיעור:
על מלחמת
גוג מנבא יחזקאל בפרקנו –
פרק לח'.
כדי
לעשות סדר בכל הידיעות של הבנות תחלק
המורה דף עבודה המתייחס לשאלות הכתובות
לעיל. (הדף
מצורף).
כאשר
חובה לענות על 4
השאלות
הראשונות והשאלה החמישית הינה שאלת רשות.
המורה
תסכם את העבודה בשיתוף הבנות.
המורה
תכתוב על הלוח את השאלות:
מי?
מתי?
איפה?
מי?
=ראינו
כי גוג הוא שם של מלך ומגוג שמה של ארצו
(אומתו,
לפי
רש"י)
. מן
הפסוקים עולה כי גוג לא מגיע לבדו ,
אלא
עם עמים נוספים המלווים בצבא רב.
מתי?
=המלחמה
תתרחש כאשר ישב עם ישראל לבטח בארצו.
איפה?
= בארץ
ישראל.
לאחר
כתיבת הנתונים הללו על הלוח תערוך המורה
דיון עם התלמידות ותשאל:
מדוע
מתרחשת המלחמה דווקא כשעם ישראל יושבים
לבטח בארצם?
ובכלל
מהי הסיבה לעליית גוג להילחם בישראל
דווקא?
המורה
תפנה לבנות שהגיעו לשאלה החמישית ואם אין
כאלו אז תפנה את כל הכיתה לעיין ברש"י
לפסוק י'
המפרש
"'יעלו דברים'…מחשבת רעה להילחם כנגדי."
המורה
תשאל: אם
מחשבתו של גוג הייתה להילחם כנגד הקב"ה,
מהו
הקשר של עם ישראל למלחמה זו?
המורה
תסכם את הדיון:
עם ישראל
הנושא את שם ד'
בעולם
לוקח על עצמו את המשימה לגלות את מציאות
ד' לעולם
כולו, במהלך
תהליך זה ישנן אומות המתקרבות לעם ישראל
מתוך רצון להתקרב לקב"ה
והכרה בו,
וישנן
אומות שאינן מוכנות לקבל את מציאות ד',
כאומתו
של גוג, ועל
מנת להילחם בתהליך זה הן נלחמות בנציגיו
של ד' בעולם.
(זה
מבהיר לנו את תפקידנו בעולם וכן את סיבת
רדיפת העמים אותנו לאורך הדורות)
על
מנת לעקור את הכפירה הזו שהיא שורש הרע
בעולם נפרע הקב"ה
מן האומות המסרבות לקבל את מרותו ומתוך
כך נלחמות בנציגיו.
מלחמה
זו הינה חלק מתהליך טיהור העולם,
הסרת
הרע לפני הופעת הטוב הגדול.
ומטרתה
היא להראות לעולם כולו את גודל כבודו של
ד'.
עלינו
לזכור כי יכולת הרע בעולם מותנית במדרגה
של עם ישראל.
ככל
שעם ישראל יהיה יותר חזק ובעל מדרגה גבוהה
יותר, כך
תהיה יראת העמים מאיתנו גדולה יותר ופגיעתם
בנו תיקטן.
ככל
שניטּהר יותר המלחמה תהיה פחות קשה כלפינו.
סיכום
השיעור:
ראינו
כי גוג הוא שם של מלך שיבוא להילחם עם
ישראל כשישוב העם לארצו,
כאשר
כל מטרת המלחמה היא טיהור העולם מהרע שבו.
מלחמתו
של גוג בעם ישראל היא ביטוי למלחמתו כנגד
בורא העולם שעם ישראל הם נציגיו.
שיעורי
בית:
1. מצאו
את הפסוקים בפרקנו בהם מוסברת מטרת המלחמה.
2. לשם
מה מופיע בפרקנו תיאור העמים הבאים להילחם
עם גוג?
מיני
מבחן:
-
קראי
יחזקאל לח'
פסוקים
ד' – ו'
ועני:
א.
מי
מצטרף עם גוג למלחמה וכיצד מתואר צבאם?
ב.
לשם
מה התיאור המפורט?
כיצד
הוא מתקשר למטרת המלחמה?
-
קראי
פסוק ח'
ועני
:-
מתי
תתרחש מלחמה זו?
ניתן
להיעזר ברד"ק. -
מדוע
דווקא בזמן זה?
מה
זה מלמדנו על מטרת המלחמה?
-
-
מדוע
עולים גוג וכל פמלייתו להילחם בישראל?
(מה
עם ישראל מייצג?)
עפ"י
רש"י
לפסוק י'.
-
מהי
מטרת המלחמה המתוארת בפרקנו?
הוכיחי
זאת מן הפסוקים.