ימים נוראים: הלכה יומית

שבוע לפני (ביום ראשון כ"ב אלול).

יום ד'
י"א אלול:

סדר תפילות ב"עשרת ימי תשובה":

א.
בעשרת ימי תשובה אומר:
"המלך הקדוש",
"המלך המשפט"

1. אם טעה במלך "במלך הקדוש"
   חוזר לראש התפילה,

2. אם טעה "במלך המשפט":

אם נזכר קודם שעקר רגליו–
חוזר לברכת "השיבה שופטינו"

אם נזכר לאחר שעקר רגליו–
חוזר לראש התפילה.

ב.
בברכת "המלך הקדוש"
וה"מלך המשפט"
אם נזכר תוך כדי דיבור אין צורך לחזור.

ג.
אם לא אמר:
"זכרנו לחיים"
ומי כמוך"
אין מחזירים אותו.

יום ה'
י"ב אלול:

מאכלים בערב ר"ה:

א.
יהא אדם רגיל לאכול בר"ה:

רוביא –
ויאמר :
"שירבו זכויותינו"

כרתי –
ויאמר :"יכרתו אויבינו"

סילקא–
ויאמר :"יסלקו אויבינו"

תמר –
ויאמר :"יתמו שונאינו"

קרא –
ויאמר:"יקרע גזר דיננו ויקראו לפניך זכויותינו"

ב.
אוכלים ראש כבש ולומר:
"נהיה לראש ולא לזנב"
וזכר לאילו של

יצחק.

יום ו'
י"ג אלול:

סדר קריאת התורה בר"ה:

א.
אין אומרים הלל בר"ה וביו"כ (משנה ברורה:"לפי שספרי חיים ומתים פתוחים

ואיך יאמר שירה?)

ב.
מוצאים שני ספרי תורה:

ביום א'
ר"ה:
1. "וה'
פקד את שרה"
– הולדת יצחק,
שרה נפקדה בר"ה.

2.
המפטיר קורא בפרשת פנחס מענייני היום.

הפטרה–
הולדת שמואל,
חנה נפקדה בר"ה.

ביום ב'
ר"ה:
1. עקידת יצחק –
לזכור את אילו של יצחק.

2.
המפטיר–
מענייני דיומא,
כמו ביום הראשון.

הפטרה–
"כה אמר ה'
", "הבן יקיר לי אפריים…זכור אזכרנו"-

מצות היום להזכיר זכרונות.

_ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _
_ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _

אישור–הריני מאשר כי בני/בתי אמרו דברי תורה על שולחן שבת.

חתימה:
____________________.

בס"ד

"כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

פרשת שבוע "כי תבוא"-
שו"ע

יום א'
ט"ו אלול:

ברכת השופר:

א.
צריך לתקוע במעומד.

ב.
קודם שיתקע יברך:
"לשמוע קול שופר",
ו"שהחינו".

ג.
תרועה זו האמורה בתורה נסתפק לנו אם היא יללה שאנו קוראים:
תרועה,
אם היא–שברים,
או שניהם ביחד,
לכן כדי לצאת מספק צריך לתקוע:
תשר"ת–
שלוש פעמים,
תש"ת–
שלוש פעמים ותר"ת–
שלוש פעמים.

יום ב'
ט"ז אלול:

תפילת מוסף בר"ה:

א.
אומרים עשרה פסוקים של מלכויות,
עשרה של זכרונות,
ועשרה של שופרות.

ב.
בכל ברכה:
שלושה פסוקים מהתורה,
שלושה פסוקים מהכתובים (תהילים).

שלוש פסוקים מהנביאים,
ומסיים פסוק עשירי מהתורה.

יום ג'
י"ז בתמוז:

סדר יום שני של ר"ה:

א.
בקידוש ליל שני ילבש בגד חדש או מניח פרי חדש ואומר "שהחינו",
ואם אין לו בגד או פרי חדש בכל זאת יברך "שהחיינו".

ב. במוצאי ר"ה מבדיל כמו במוצ"ש אלא שאין מברכים על הבשמים ועל האש.

יום ד'
י"ח אלול:

סדר ימי התשובה:

א.
בכל הימים בין ר"ה ליו"כ מרבים בתפילות ובתחנונים,
ומוסיפים:
" שיר המעלות ממעמקים קראתיך ה'
" וכן "אבינו מלכנו".

ב.
אף מי שאינו נזהר בפת גויים כל השנה –
בעשרת ימי תשובה צריך להיזהר.

ג.
הרמ"א–
ויש לכל אדם לחפש ולפשפש במעשיו,
ולשוב מהם בעשרת ימי תשובה.

(הרמ"א–
הרב הגאון משה איסרליש זצ"ל)

יום ה'
י"ט אלול:

סדר ערב יו"כ:

א.
מצוה לאכול ולהרבות בסעודה בערב יו"כ.
וכל האוכל בתשיעי מעלה עליו הכתוב כאילו צם תשיעי ועשירי.

ב.
מה שנוהגים לעשות כפרה בערב יו"כ לשחוט תרנגול לזכר–
יש למנוע מנהג זה.

ג.
מובא באחרונים לעשות כפרות במעות ולתת אותם לצדקה.

יום ו'
כ'
אלול:

לפייס את החבר בערב יו"כ:

א.
עבירות שבין אדם לחבירו אין יו"כ מכפר עד שיפייסנו,
ואפילו לא הקניטו אלא בדברים צריך לפייסו.

ב.
אם לא התפייס בראשונה יחזור וילך פעם שניה ושלישית,
ויקח עמו 3
אנשים.

ג.
אם גם בפעם השלישית אינו מתפייס–
אינו זקוק לו.

ד.
אם מת האדם שחטא לו מביא 10
אנשים לקברו ואומר:
"חטאתי לאלוקי ישראל ולפלוני זה שחטאתי לו"

_ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _
_ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _

אישור –

הריני מאשר כי בני/
בתי אמרו דברי תורה על שולחן שבת.

חתימה–
_______________.

בס"ד

"כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

פרשת
שבוע
"ניצבים"-שו"ע
אורח
חיים

יום א'
כ"ב אלול:

וידוי במנחת עיו"כ:

א.
צריך להתוודות במנחה קודם סעודה מפסקת.

ב.
"החפץ חיים"
– ר'
ישראל מאיר הכהן מראדין :בעל המשנה ברורה:"
שמא יארע לו דבר קלקלה בסעודה,
שיחנק או שתטרף דעתו ולא יוכל להתודות אחר כך".

ג.
אין צריך לפרט החטא,
ואם רצה לפרט הרשות בידו,
ואם מתודה בלחש–
נכון לפרט החטא.

יום ב'
כ"ג אלול:

סדר סעודה מפסקת:

א.
אוכלים ושותים ומפסיקים קודם "בין השמשות"-
שצריך להוסיף מחול על הקודש.

ב.
"בין השמשות"-
20 דקות בין העלמות השמש באופק ליציאת הכוכבים.

ג.
להמנע ממאכלים שיפריעו לו במהלך התפילות ביו"כ.

יום ג'
כ"ד אלול:

איסורים ביו"כ:

א.
יו"כ לילו–כיומו לאיסורים:
אכילה,
שתיה,
רחיצה,
סיכה,
ןנעילת הסנדל.

ב.
כל מלאכה שחייבים עליה בשבת–
חייבים עליה ביו"כ.

יום ד'
כ"ה אלול:

רחיצה:

א.
אסור לרחוץ ביו"כ בין בחמין ובין בצונן ואפילו להושיט אצבעו במים אסור,
אם היו ידיו רגליו או שאר גופו מלוכלכים,
כגון שנטף דם בחוטמו–
מותר לרחצם.

לא אסרו אלא רחיצה של תענוג.

ב.
נוטל אדם ידיו שחרית ומברך על נטילת ידיים,
ויזהר שלא יטול אלא עד סוף קשרי אצבעותיו.

יום ה'
כ"ו אלול:

הקטנים מתי יתחילו להתענות:

קטן פחות מ9-
שנים:
אין מענים אותם ביו"כ (אפילו שעות)
כדי שלא יבוא לידי סכנה.

ב.
קטן בן 9
שנים שלמות,
וכן קטן בן 10
שנים שלמות–
מחנכים אותם לשעות,
דוחים להם בשעה את זמני הארוחות.

ג.
בן ובת 11
צמים מדין סופרים כדי לחנכם במצוות.

ד.
בת 12
ויום אחד,
ובן 13
ויום אחד–
הרי הם כגדולים ומשלימים את הצום מן התורה.

יום ו'
כ"ז אלול:

דיני מעוברת,
מניקה,
ויולדת:

א.
מעוברות ומניקות מתענות ומשלימות ביו"כ.

ב.
מעוברת שהריחה ופניה משתנים לוחשים לה באוזנה שיו"כ הוא:
אם נתקררה דעתה–
מוטב,
ואם לא מאכילים אותה עד שתתישב דעתה.

ג.
יולדת תוך ג'
ימים לא תתענה כלל.

מיום ג'
עד ז'
ימים מזמן הלידה:
אם אמרה צריכה אני–
מאכילים אותה

ואם לאו–
נוהגת כמו כל אדם.

ד.
אדם שאחזו בולמוס–
והוא חולי שבא מחמת רעבון–
מאכילין אותו עד שיאורו עיניו.