נושא
הדף:
ימים
נוראים:
הלכות

מחבר:
דב זהבי

מיועד לכיתות: א–ב

בס"ד

הלכה יומית– ימים
נוראים
לכתות
א'-ב'

ליקט וערך–
דב זהבי.

דיני אלול

א.
הימים מראש–חודש אלול עד אחר יום–הכיפורים נקראים ימי רצון שבהם הקב"ה מוכן לסלוח לנו על חטאינו.
וזה בגלל שבראש–חודש אלול עלה משה רבינו להר סיני לקבל את לוחות הברית השניים לאחר שהראשונים נשתברו בגלל חטא העגל.

משה שהה בהר 40 יום וירד בעשירי בתשרי ובימים אלו סלח הקב"ה לישראל על חטאיהם.

נכון שהקב"ה סולח למי שחוזר בתשובה בשאר ימות השנה, אך ימי אלול אלו ימים שבהם הקב"ה מוכן יותר לסלוח לחוזרים בתשובה.

ב.
התקיעות שאנו נוהגים לתקוע בשופר בחודש זה בתפילת שחרית,
באים לעורר את לב האדם כדי שיחזור בתשובה,
כי טבע השופר לזעזע ולהחריד את לב השומע.

ג.
נוהגים לומר מיום שני שלאחר ראש–חודש אלול עד הושענא רבה (סוף סוכות)
את המזמור בתהילים "לדוד ה'
אורי וישעי",
בסוף תפילת שחרית ובסוף תפילת ערבית.
המזמור עוסק באמונה ובביטחון בישועת ה'
ורמוזים בו–ראש השנה,
יום כיפור וסוכות.

ד.
סליחות–
בחודש אלול אומרים סליחות שתוכנן בקשת סליחה מה'
על חטאינו.
בני עדות המזרח נוהגים לומר סליחות כל חודש אלול,
והאשכנזים נוהגים לאומרם ממוצאי שבת שלפני ראש–השנה.

נוהגים לומר את הסליחות מוקדם מאוד בבוקר לפני תפילת שחרית. נוסח הסליחות מצוי בספר מיוחד ששמו "סליחות".

דרכי תשובה

ה.
כיצד חוזרים בתשובה?

1. צריך קודם כל לעזוב את החטא ולהפסיק לעשותו.

2. להחליט בלב שיותר אני לא אעשה את החטא שוב .

3. צריך להתחרט ולהצטער על החטא שעשיתי.

את שלושת הדברים הללו צריך אדם לומר בשפתיו ולא רק לחשוב עליהם (זה נקרא וידוי).

ו.
למרות שהתשובה שאדם עושה והסליחה שהוא מבקש מהקב"ה הם תמיד חשובות,
בעשרת הימים שבין ראש–השנה ליום–כיפור שנקראים "עשרת ימי תשובה".
התשובה והתפילה מתקבלות יותר טוב והוא מוכן יותר לסלוח.

ז.
התשובה ויום–הכיפורים מכפרים על חטאים ועבירות שעשינו בינינו לבין הקב"ה , לדוגמא–
שלא קיימנו מצוה מסויימת ,שלא התפללנו,
אבל התשובה ויום–הכיפורים לא מכפר על עברות שבין אדם לחברו , לדוגמא–
אם הרבצתי לחברי או קיללתי או לקחתי משהו ללא רשות.
ולא מספיק רק לבקש סליחה אלא צריך לבקש ממנו שיסלח לנו.

ח.
אותו אדם שפגעתי בו אסור לו שלא לסלוח,
אלא הוא צריך לסלוח מייד ובלב שלם,
ואפילו אם הציקו לו הרבה אסור לו לנקום ולא לסלוח.

ט.
ההכנות לחג ראש השנה:
מכבסים את הבגדים,
מסתפרים,
מתרחצים,
מכינים ומנקים את הבית.

יש כאלה שנוהגים ללבוש בראש–השנה בגדים חדשים,
ויש כאלה שנוהגים ללבוש בגדים שכולם לבנים.

תפילת ראש השנה

י.
בראש–השנה הקב"ה יושב על כסא יום הדין כמו שופט,
וכל האנשים עוברים לפניו כמו צאן העובר לפני הרועה,
והוא דן כל אחד לפי מעשיו והתנהגותו.

אמרו חז"ל ששלושה ספרים נפתחים בראש–השנה אצל הקב"ה :

1. של צדיקים גמורים–
   שה'
   כותב אותם וחותם שהם זוכים מייד לחיים.

2. של רשעים גמורים–
   שה'
   כותב אותם וחותם שהם זוכים מייד למיתה.

3. של בינוניים– תלויים ועומדים מראש–השנה ועד יום–כיפור שאז אם הם זכו בדין יזכו לחיים ואם לא– למיתה.

י"א.
תוקעים בראש–השנה בשופר העשוי מקרן של אייל,
זכר לעקדת יצחק,
שאז אברהם אבינו היה מוכן לעקוד את בנו כפי שה'
ציווה אותו.
וכשאנו תוקעים בשופר:

1. אנו מראים שכאילו גם אנחנו מוכנים להקריב את עצמינו לקב"ה,
כדי שיסלח לנו.
2. ואנו מזכירים לו את צדקותו של אברהם אבינו ושבזכות צדקותו–יסלח לנו.

0. אם חל ראש–השנה בשבת אז אין תוקעים בשופר.

1. מצוות תקיעת שופר היא רק ביום ולא בלילה.

2. נשים פטורות מלשמוע תקיעת שופר.

י"ב.
התפילה בראש–השנה היא ארוכה מאוד.

בתפילת מוסף הנאמרת בסוף התפילה נאמרות שלוש ברכות מיוחדות:

1. מלכויות–
   מזכירים את זה שה'
   מולך על כל העולם וכשתבוא הגאולה כולם יאמרו שה'
   הוא מלך על כל העולם.

2. זכרונות–
   מזכירים את זה שה'
   משגיח ודואג לכל יצור וזוכר כל מעשה שאדם עושה,
   וכן מזכירים את עקדת יצחק.

3. שופרות–
   מוזכר בו מעמד הר סיני וקול השופר שנשמע בו,
   ומתפללים שנזכה לשמוע את קול השופר שיהיה בזמן הגאולה.

י"ג.
תשליך–
מנהג האשכנזים וחלק מבני עדות המזרחללכת ביום א'
של ראש–השנה (ראש השנה הוא יומיים)
אחרי תפילת מנחה לנהר,
לים או למעיין ושם אומרים תפילה מן המחזור ובה אנו מראים את רצוננו להשליך מעלינו את החטאים אל תוך המים ולכן שם התפילה "תשליך".

"תשילך"
הוא גם זכר לעקדת יצחק,
שכשהלך אברהם אבינו עם יצחק בדרך לעקדה,
התחפש השטן לנהר כדי לא לתת לאברהם לקיים את המצווה שציווה אותו ה',
אך אברהם לא נכנע ונכנס למים עד שהגיעו לצווארו.

סעודת ראש השנה

י"ד.
בסעודות הלילה של ראש–השנה,
לאחר ברכת המוציא נוהגים לאכול מאכלים מיוחדים לסימן שתתחדש עלינו שנה טובה ומבורכת.

יש שנוהגים לטבול את פרוסת "המוציא"
בדבש.

בעת אכילת תפוח בדבש אומרים "יהי רצון מלפניך … שתחדש עלינו שנה טובה.

על הרימון–
…שירבו זכויותינו כרימון.

על ראש–הדג-…שנהיה לראש ולא לזנב.

על התמר-…שיתמו אויבינו.

ט"ו.
בסעודת ראש–השנה יש לשמוח כמו בסעודת חג ושבת על–ידי שירים,
וכן על–ידי מאכלים ותבשילים מיוחדים.

גם בלילה הראשון וגם בלילה השני של ראש–השנה אמא מדליקה נרות ומברכת שתי ברכות :

1. להדליק נר של יום–טוב.

2. ברכת שהחיינו.

ט"ז.
גם בשעת הקידוש בלילה הראשון וגם בלילה השני של ראש–השנה מברכים אחרי "בורא פרי הגפן"
את ברכת "שהחיינו".

לקידוש של ראש–השנה יש נוסח מיוחד המופיע במחזורים ובו אנו מזכירים את ראש–השנה.

עשרת ימי תשובה

י"ז.
עשרת הימים מראש–השנה ועד יום–הכיפורים נקראים "עשרת ימי תשובה"
שהם ימים המיוחדים לחזרה בתשובה,
שאז ירד משה רבינו עם הלוחות מההר,
ויום זה נקבע ליום סליחה ומחילה לבני ישראל בכל הדורות.

ולכן בימים אלה כל אחד צריך לבדוק את מעשיו ולהתחרט עליהם,
להרבות בצדקה ובמעשי חסד לעזור למי שזקוק לעזרה ולבקש סליחה מכל אדם שיכול להיות שפגעתי בו. וכמובן שצריך לבקש סליחה גם מאבא ואמא.

י"ח.
בעשרת ימי תשובה הוסיפו חכמים קטעים מסוימים לתפילה שהם בעצם חלק מהתפילה ביום–כיפור,
וזה מראה את הקרבה אל יום הדין–
יום הכיפורים.

י"ט.
צום גדליה–
ב–ג'
בתשרי מיד אחרי ראש–השנה חל צום גדליה,
ביום זה אנו מתענים על הריגתו של גדליה בן אחיקם.
שלאחר חורבן בית–
המקדש הראשון,
מינה אותו מלך בבל,
שיהיה אחראי על היהודים המעטים שנשארו בארץ–ישראל,
ואז הרגוהו,
ולאחר מכן כל שאר היהודים גלו מהארץ ואלפים מתו.

תענית זו נקראת תענית ציבור ואסור לאכול ולא לשתות באותו יום.

כ'.
השבת שחלה בעשרת ימי תשובה נקראת "שבת תשובה"
בשבת זו דורש הרב בבית הכנסת וקורא לכולם לחזור בתשובה ולהתחזק בקיום המצוות.

כ"א.
נוהגים לעשות בערב יום הכיפורים "כפרות".
במנהג זה אנו מראים לקב"ה את הרצון הגדול שלנו שה'
יסלח לנו ולחטאינו.

יש הלוקחים עוף כדי לעשות אותו סמל לקורבן.

יש שלוקחים דגים,
ויש שעושים זאת על–ידי כסף ולאחר מכן נותנים אותו לצדקה.

כ"ב.
מצווה להרבות באכילה ושתיה בערב יום–כיפורים.
וחכמים אמרו שכל מי שאוכל ושותה בתשיעי (יום לפני יום–הכיפורים)
נחשב כאילו והוא צם תשיעי ועשירי (יומיים).

כ"ג.
מצווה לכבד את יום הכיפורים בבגד נקי,
פורסים מפות לבנות על השולחנות.

אמא מדליקה נרות ומברכת-… להדליק נר של יום–כיפור.

–ברכת שהחיינו.

סמוך להליכה לבית–הכנסת מברכים ההורים את ילדיהם בנוסח המופיע במחזורים.

יום הכיפורים

כ"ד.
ביום–כיפור אסור לעשות שום מלאכה או לעבוד בעבודה,
בדיוק כמו בשבת.

0. אסור לאכול או לשתות ואף לצחצח שיניים או לשטוף את הפה.

1. אסור להתרחץ ביום–כיפור,
   כשנוטלים ידיים בבוקר שופכים את המים רק על קצות האצבעות.

2. וכן אסור למרוח על הגוף שמן או בושם.

3. אסור לנעול נעליים שעשויים מעור ולכן הולכים עם נעלי בד או גומי.

4. מחנכים ילדים מגיל 9-10 להתענות "תענית שעות"
   לפי כוחו של הילד,
   שהרי ילד בן 13 וילדה בת 12 כבר חייבים לצום את כל הצום.

כ"ה.
ביום–כיפור מרבים בתפילה,
ובתפילה אנו מדגישים את גדולתו של ה'
ומלכותו על כל העולם וכמו–כן אנו מתחננים לפני ה'
שיקבל את תפילותינו ויסלח לנו.

התפילה המסיימת את יום–כיפור נקראת "תפילת נעילה"
שאז נחתם גזר הדין,
ומתפללים אותה מתוך פחד וקדושה.

בסיום תפילת נעילה תוקעים בשופר ואז מתפללים תפילת ערבית.

כ"ו.
במוצאי יום–כיפור עושים הבדלה ומברכים על – בורא פרי הגפן

– בורא מאורי האש.

במוצאי יום–כיפור אוכלים בשמחה ומתחילים בבניית הסוכה כדי לצאת ממצוות יום–כיפור למצות סוכה.
וכך אנו מראים שהמצוות חביבות עלינו.