פרק י"ב

פירוש

א וְאָמַרְתָּ בַּיּוֹם הַהוּא,

אוֹדְךָ ה’, כִּי אָנַפְתָּ בִּי;

יָשׁוֹב אַפְּךָ וּתְנַחֲמֵנִי. 

אתה, עם ישראל תאמר ביום הישועה את שיר ההודיה הזה

אני מודה לך ה' שלאחר שכעסת עליי,

הכעס שלך נרגע,
הצטערת על הכעס וניחמת אותי,
שימחת אותי שוב.

ב הִנֵּה אֵ–ל יְשׁוּעָתִי

אֶבְטַח,
וְלֹא אֶפְחָד

כִּי–עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ ה’,

וַיְהִי–לִי לִישׁוּעָה.

הישועה היתה נפלאה מאוד וכשאני מתבונן בה,
אני רואה את ה',

בה'
אני בוטח ולא פוחד!

כי ה' הוא הנותן לי עוז–כוח,
ולו אני מזמר ושר,

כי ה' עשה לי את הישועה.

ג וּשְׁאַבְתֶּם–מַיִם בְּשָׂשׂוֹן

מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה. 

עתידים בני ישראל לעשות חגיגות שמחה בעת שאיבת המים,

בדומה לשמחת בית השואבה, שערכו בבית המקדש בסוכות.

ד וַאֲמַרְתֶּם בַּיּוֹם הַהוּא,

הוֹדוּ לַה'
קִרְאוּ בִשְׁמוֹ,

הוֹדִיעוּ בָעַמִּים עֲלִילֹתָיו;

הַזְכִּירוּ כִּי נִשְׂגָּב שְׁמוֹ. 

וכך תאמרו ביום ההוא, בשעה שתשאבו מים:

אמרו לה' דברי שבח והודיה על הטובות שעשה לכם,
הזכירו את ה',

ספרו והכריזו בין הגויים על מעשי ה'
הנפלאים,

הזכירו שה' נשגב ומרומם.

ה זַמְּרוּ ה’ כִּי גֵאוּת עָשָׂה

מוּדַעַת זֹאת, בְּכָל–הָאָרֶץ. 

אימרו את שם ה' בשירה שאתם שרים,
כי עשה פעולה גדולה,

הפעולה מפורסמת בכל הארץ, בכל העולם.

ו צַהֲלִי וָרֹנִּי יוֹשֶׁבֶת צִיּוֹן

 
כִּי–גָדוֹל בְּקִרְבֵּךְ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל. 

שירו ושמחו יושבי ירושלים

שה'
הגדול נמצא בתוכך,
בירושלים.