נושא:
ספר מלכים א–יב
מחבר:
שגית יואלי
כתות יעד:
י
דפי סיכומים לספר מלכים (פרקים א'-י"ב)
פרק
א'
:
-
דוד זקן ועומד למות ומחפשים לו אומנת שתשרת אותו.
מוצאים את אבישג השונמית. -
אדוניה בן חגית (אחד מבני דוד)
החליט שהוא המלך הבא.
הוא דואג לעצמו לפרשים וחמישים איש רצים לפניו (דבר המראה על כבוד).
דוד יודע על כך,
אך לא מעיר לו.
יואב בן צרויה ואביתר הכהן עם אדוניה ואילו צדוק הכהן,
בניהו בן יהוידע,
נתן הנביא,
שמעי ורעי והגיבורים לא היו עם אדוניה.
אדוניה זובח בעין רוגל וקורא לכל אנשי יהודה (שבטו)
אך,
לאנשים שלא היו איתו ולשלמה אחיו לא קרא.
נתן ניגש לבת שבע,אם שלמה,
ואומר לה,
שכיוון שאדוניה ממליך את עצמו,
עליה לדאוג לשלמה ולה.
לכן,
עליה ללכת אל דוד ולומר לו שאדוניה מלך,
אעפ"י שדוד הבטיח לשלמה את המלכות.
נתן אומר לה שתוך כדי דיבורה עם דד,
נתן ייכנס ויאשר את דבריה.
ואכן,
בת שבע הולכת לדוד ואחריה נכנס נתן ושואל בתמיהה – האם הבטחת שאדוניה ימלוך?
כי הוא זובח צאן ובקר וקרא לכל בני המלך,
לשרי הצבא ולאביתר הכהן והם אוכלים ושותים ואומרים – "יחי המלך אדוניהו".
אך,
לי ולצדוק,
לבניהו בן יהוידע ולשלמה הוא לא קרא.
אם המלכת אדוניה היא במצוות המלך,
מדוע המלך לא הודיע לנו על כך?
דוד מבקש לקרוא לבת שבע וכשהיא מגיעה,
הוא נשבע לה כי שלמה ימלוך אחריו.
בת שבע משתחווה ואומרת :
"יחי אדוני המלך דוד לעולם".
לאחר מכן,
דוד קורא לצדוק הכהן,
לנתן הנביא ולבניהו בן יהוידע ואומר להם להרכיב את שלמה על הפרדה של דוד (זהו סימן למלוכה),
לקחת אותו אל הגיחון (זהו מעיין השילוח)
ושם,
צדוק הכהן ונתן הנביא ימשחו אותו למלך,
יתקעו בשופר ויאמרו:
"יחי המלך שלמה".
לאחר מכן,
יחזרו לירושלים,
שלמה ישב על כסא המלך וימלוך.
בניהו בן יהוידע אומר "אמן"
– שיתגשמו כל דברי המלך דוד וכן,
שכמו שה'
היה עם דוד,
כך יהיה עם שלמה.
אכן,
צדוק,
בניהו ונתן עושים כדברי דוד וכל העם עונה :
"יחי המלך שלמה"
ואח"כ עולים אחרי שלמה לירושלים בריקודים.
אדוניהו שומע את קול השופר של המלכת שלמה ושואל – מה הרעש?
תוך כדי כך,
מגיע יונתן בן אביתר הכהן ומבשר לאדוניה שדוד המליך את שלמה.
הוא מספר לו על ההמלכה וכן,
שכששלמה הגיע וישב על כסא המלך,
אמר דוד – "ברוך ה'
אלוהי ישראל,
אשר נתן היום יושב על כסאי ועיני רואות"
כלומר,
שדוד שמח על בחירת שלמה.
האנשים שהיו עם אדוניה מפחדים והולכים.
גם אדוניהו ירא מפני שלמה (כי זה נחשב כמרידה במלכות המחייבת מיתה)
והוא הולך ומחזיק בקרנות המזבח.
מספרים לשלמה על אדוניה ושלמה מבטיח שלא יהרוג את אדוניה אם יהיה בסדר,
אך,
אם ימרוד – ימות.
אומרים זאת לאדוניה והוא בא ומשתחווה לשלמה ושלמה שולחו בחזרה לביתו.
פרק
ב'
:
דוד עומד למות ולכן,
הוא קורא לשלמה בנו,
על מנת לומר לו את צוואתו.
צוואת דוד מורכבת משני חלקים :
1. על שלמה ללכת בדרכי ה'
ולשמור מצוותיו.
2. דוד אומר לשלמה במי לנקום ועם מי לגמול חסד :
-
יואב בן צרויה – הרג את אבנר בן נר ואת עמשא בן יתר ויש להרגו.
-
בני ברזילי הגלעדי – יש לגמול עמם חסד ולפרנסם כי הם דאגו לדוד
כשברח מפני אבשלום.
-
שמעי בן גרא – קילל את דוד כשהיה במחנים.
על שלמה לנהוג בחכמה ולחשוב כיצד להרגו.
דוד נפטר לאחר 40
שנות מלוכה – 7
שנים מלך בחברון ו-33
שנה מלך בירושלים.
שלמה מולך ומצליח.
אדוניה בן חגית בא אל בת שבע ומבקש ממנה שתבקש משלמה את אבישג השונמית.
בת שבע עושה זאת,
אך שלמה מבין את העומד מאחורי בקשת אדוניה (יש בכך סימן של מלוכה כאשר לוקחים את נערת המלך)
ומצווה להורגו.
לאחר מכן,
הוא מגרש את אביתר הכהן,
כי מרד עם אדוניה בתקופת מלכות דוד (הוא לא הורג אותו,
כי אביתר היה עם דוד בבריחתו משאול ומאבשלום).
יואב שומע על מעשי שלמה לאדוניה ולאביתר וכיוון שגם הוא היה עם אדוניה,
הוא מפחד ששלמה יהרוג אותו ולכן הוא מחזיק בקרנות המזבח.
שלמה שולח את בניהו לפגוע ולהרוג את יואב.
בניהו רואה שיואב מחזיק בקרנות המזבח ויודע שכך לא יוכל להרוג את יואב ולכן,
הוא מבקש מיואב לצאת.
אומר יואב :
"לא,
כי פה אמות"
כלומר – אם אתה רוצה להרגני,
עשה זאת פה.
בניהו אומר את הדברים לשלמה ושלמה אומר : "עשה כאשר דיבר"
– אם יואב אמר שימות שם – כך יהיה.
כי יואב פגע בשני אנשים טובים וצדיקים ממנו.
בניהו בן יהוידע הולך והורג את יואב וקוברים אותו בביתו שבמדבר.
לאחר מכן,
שלמה שם את בניהו בתפקיד שר הצבא (במקום יואב)
ואת צדוק בתפקיד הכהן (במקום אביתר).
שלמה שולח הודעה לשמעי שיבנה את ביתו בירושלים וישאר שם ולא יצא מן העיר,
כי ביום שיצא מן העיר ויעבור את נחל קדרון – ימות והדבר יהיה באחריותו המלאה.
שמעי עושה כדבר שלמה,
אך לאחר 3
שנים,
בורחים לשמעי עבדים והולכים לאכיש מלך גת.
שמעי הולך ומחזירם.
כאשר שלמה שומע ששמעי יצא מירושלים,
הוא שולח את בניהו להרגו.
סיכומון לפרקים ג'
–
ז'
:
שלמה מתחתן עם בת פרעה.
הוא הולך בדרכי ה'.
לילה אחד,
ה'
נגלה אליו בחלום ושואל מה יבקש.
עונה שלמה – לב חכם,
כדי שאוכל להבין את בקשות העם.
אומר ה'
– בגלל שביקשת את זה,
תקבל גם כסף וזהב וגם אריכות ימים בנוסף לחכמה.
"משפט הנשים"
ובעקבותיו,
כל העם רואה שיש בשלמה חכמה רבה.
פירוט של שרי שלמה וכל רכושו.
שלמה מבקש מחירם מלך צֹר ארזים לבניין ביהמ"ק.
חירם שולח אליו ארזים.
בניית ביהמ"ק.
הבטחת ה'
כי אם עם ישראל ילך בדרכיו – הוא ישכון בביהמ"ק.
בניין ביהמ"ק ארך 13
שנה.
פרק
ח'
:
חנוכת המשכן – בחודש תשרי שלמה אוסף את זקני ישראל והם מעלים את ארון ה'
מעיר דוד לביהמ"ק.
בני ישראל מקריבים קורבנות רבים – לאחר ששמו את הארון בביהמ"ק,
השכינה שרתה שם.
אומר שלמה לה':
"בנֹה בניתי בית זְבֻל לָךְ,
מכון לשבתך עולמים".
שלמה מברך את עמ"י ולאחר מכן מברך את ה'
על שעזר לעמ"י מיום שיצאו ממצרים.
שלמה מספר לעם כי דוד אביו רצה לבנות את הבית אך ה'
אמר לו שבנו יבנה.
לאחר מכן,
שלמה מבקש מה'
שיענה לתפילות עמ"י כאשר ילכו בדרכו וכאשר יחטאו ויבקשו סליחה – שה'
יסלח להם.
שלמה מבקש שכשה'
ירצה להעניש את עם ישראל,
יעשה זאת באמצעות:
הפסד במלחמה,
עצירת גשמים,
רעב ומחלות,
גלות וכל שאר הצרות וה'
ישמע את תפילותיהם ויסלח לעוונותיהם ויגמול לכל אדם כפי המגיע לו.
שלמה מבקש שה'
יקבל גם את תפילת הנוכרי גם כאשר לא מגיע לו.
שלמה מבקש שגם תפילות של עם ישראל ממקומות רחוקים:
בזמן מלחמה ובגלות יתקבלו דרך א"י,
ירושלים ובית המקדש וכי ה'
יקבל כל תפילה של עם ישראל שהוא העם הנבחר על ידי ה'.
לאחר שסיים שלמה את תפילתו לה',
הוא פונה לעם ומברך אותם שה'
לא יעזוב אותם והם ילכו בדרכיו וכך שמו של ה'
יתעלה "למען דעת כל עמי הארץ כי ה'
הוא האלוהים,
אין עוד".
עם ישראל זובח זבחים לה'
וחוגג במשך 14
יום.
עם ישראל חוזר לבתיו לאחר החגיגה שמח וטוב לב.
פרק
ט'
:
לאחר בניית המקדש,
ה'
נגלה אל שלמה פעם שניה בגבעון (פעם ראשונה היתה בפרק ג'
וה'
הבטיח לו חכמה,
עושר וכבוד)
ואומר לו שתפילתו התקבלה ואם הוא ילך בדרך ה',
ממלכתו תישאר לתמיד לזרעו,
אך,
אם עם ישראל יעבדו ע"ז,
ה'
יפגע בהם ובית המקדש יהפוך לבוז על עם ישראל.
לאחר 20
שנה,
חירם שולח אל שלמה עצי ארזים,
עצי ברושים וזהב.
שלמה בתמורה נותן לחירם 20
ערים בגליל.
חירם לא רוצה ערים אלה וקורא להן :
"ארץ כבול".
שלמה מקים מפעלי בניה גדולים באמצעות עבדים מהנותרים מעמי כנען.
שלמה בונה בית לבת פרעה.
יש מסחר ימי בין שלמה לבין חירם מלך צֹר.
סיכומון לפרק י'
:
מלכת שבא באה לבחון את חכמת שלמה,
מתבשמת מחכמתו ומסדרי ממלכתו והיא מהללת ומברכת את שלמה ונותנת לו מתנות יקרות.
בפרק יש תיאור של גדולת מלכות שלמה ועושרו העצום,
פירוט מקורות המימון של הממלכה ותיאור הכסא המיוחד של שלמה.
כמו כן,
יש תיאור של צבא שלמה.
פרק
י"א:
לקראת סוף ימי מלכות שלמה,
הוא חוטא ולוקח נשים נוכריות רבות.
נשים אלה מטות את לבו אחרי אלוהים אחרים.
שלמה עושה הרע בעיני ה'
ובונה מזבחות לאלוהים אחרים.
ה'
אומר לשלמה – כיוון שעזבת אותי ולא שמרת את בריתי וחוקותי,
אני קורע את הממלכה מעליך ונותן אותה לעבד שלך (במקום שהיא תהיה לבנך)
אך,
לא אעשה זאת בימיך אלא,
בימי בנך וזאת בזכות דוד אביך.
בנוסף,
לא אקח ממך את כל הממלכה אלא – שבט אחד אשאיר בידיך.
יש מתנגדים למלכות שלמה מעמים אחרים (וזה דבר שלא היה עד עכשיו שהרי מלכות שלמה היתה "אור לגויים")
המתנגדים הם :
הדד האדומי ורזון בן אלידע הארמי.
לשלמה יש עבד בשם:
ירבעם בן נבט והוא מורד בשלמה.
מוזכר בפסוקים שהוא גיבור חיל.
אחיה השילוני פוגש את ירבעם בשדה כשהוא לבוש שמלה חדשה.
הם נמצאים לבד ואחיה קורע 12
חתיכות משמלתו של ירבעם,
נותן לירבעם 10
חתיכות ואומר לו שהוא מקבל את המלוכה במקום שלמה והוא ימלוך על 10
שבטים,
בגלל ששלמה לא הולך בדרך ה'.
שלמה בכל זאת יקבל חלק אחד וזאת בזכות דוד אביו.
בנוסף,
הממלכה לא תתחלק בזמן שלמה אלא אחריו וגם זה בזכות דוד.
אחיה גם מזהיר את ירבעם שלא יחטא ואם ילך בדרך ה'
– ה'
יהיה איתו.
שלמה רוצה להרוג את ירבעם וירבעם בורח אל שישק מלך מצרים,
עד מות שלמה.
סה"כ,
שלמה מלך על ישראל 40
שנה (כמו דוד אביו)
וכשנפטר,
נקבר בעיר דוד.
אחרי שלמה,
רחבעם בנו לוקח את המלוכה.
פרק
י"ב:
עם ישראל מגיע לשכם על מנת להמליך את רחבעם.
ירבעם,
שנמצא במצרים,
שומע על המלכת רחבעם ומגיע לשכם.
עם ישראל מבקש מרחבעם להקל בעול המיסים שהיה עליהם בתקופת שלמה,
אביו.
רחבעם מבקש מהם 3
ימים,
עד שיחליט.
הוא מתייעץ עם זקני העם שעבדו את שלמה והם מייעצים לו להיות טוב אל העם וכך העם יאהב אותו ולא ימרוד בו.
ירבעם לא מקשיב לעצתם והולך לילדים (אין הכוונה לילדים ממש אלא לאנשים צעירים יותר מהזקנים)
ושואלם כיצד לנהוג.
אומרים לו הילדים שיקשה עוד יותר את העול ויכביד על העם.
רחבעם מקשיב בקולם וכשהוא בא לעם הוא אומר להם:
"אבי הכביד את עֻלכם ואני אוסיף על עֻלכם,
אבי ייסר אתכם בשוטים ואני אייסר אתכם בעקרבים"
(בעצם,
ה'
גרם לו לבחור לשמוע בעצת הילדים,
כך שהעם לא ירצה בו והממלכה תיקרע).
עם ישראל כועס מאוד ואומר:
"מה לנו חלק בדוד ולא נחלה בבן ישי"
כלומר – הם אינם רוצים להיות קשורים לרחבעם.
אדורם – המופקד על המס יוצא לגבות את המס מהעם אך,
העם כועס,
רוגם אותו באבנים וממיתו.
רחבעם בורח במרכבתו לירושלים.
עם ישראל שומע שירבעם שב לארץ,
וממליך אותו עליהם חוץ משבט יהודה שהמשיך ללכת אחרי רחבעם _שהוא משבטם).
רחבעם רוצה להילחם בעם שעוזב אותו.
ה'
אומר לנביא שמעיה שיאמר לרחבעם שלא יילחמו זה בזה כי פילוג הממלכה זהו רצון ה'.
שמעיה מודיע זאת לעם והם לא נלחמים זה בזה.
ירבעם בונה את שכם בהר אפרים ואת פנואל.
ירבעם חושש שעמ"י יעלה לירושלים על מנת להקריב קורבנות בביהמ"ק ואז,
רחבעם ישפיע עליהם שיחזרו אליו ולכן,
הוא עושה מספר דברים (ואלה הם חטאי ירבעם)
:
-
הוא בונה שני עגלי זהב לעבודת ה'
שמטרתם פוליטית – למנוע מהעם לעלות לביהמ"ק שבירושלים (דבר שיאפשר לרחבעם להשפיע עליהם לשוב להיות תחת שלטונו).
ירבעם מעמיד את העגלים בבית אל ובדן. -
ירבעם בונה מזבחות מחוץ לביהמ"ק וממנה כוהנים מכל שבטי ישראל (ולא רק משבט לוי).
-
ירבעם ממציא וחוגג חג חדש בט"ו חשוון.
-
ירבעם מקטיר על המזבח שבבית אל בעצמו.