מסכת בבא קמא המניח: דף כח ע"א. – דף מספר 1 - דעת

בס"ד.

שור שעלה על גב חברו.
[נסיון הוכחה ראשון ]
דף מספר 1
דף כח ע"א.

נושא:
בבא קמא,
המניח:
דף כח ע"א.
– דף מספר 1

מחבר:
אראל בלום

כתות יעד: ז–ח

1. א.
מה
הוא המקרה של "שור
שעלה ע"ג
חברו…"
[ש'
5 ]
____________________________________
____________________________________________________________________________

ב.
מה
הדין במקרה זה ?
[ש'
7 ] ______________________________________________________

2. א.
כיצד
העמידה הגמרא את המקרה בהתחלה ?
[ש'
7 ]
____________________________________
___________________________________________________________________________

ב.מה
היה קורה אם בעל השור התחתון היה הולך
לבית דין ?
[ש'
8]
______________________________
___________________________________________________________________________

ג.
למי
קשה הסבר זה ?
מדוע
?
______________________________________________________
__________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

3. כיצד
העמידה הגמרא את המקרה לבסוף ?
[ש'
8 ]
_________________________________________
___________________________________________________________________________

ג.
למי
מתאימה המשנה לפי הסבר זה ?
מדוע
?
_____________________________________________
__________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

4. א.
מה
קשה על המשנה מהסיפא שלה ?
[ש'
9]
____________________________________________
_________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

ב.
כיצד
תרצנו קושיא זו ?
[ש'
10]
____________________________________________________
___________________________________________________________________________
_____________________________________________________________________________

הממלא חצר חברו כדי יין וכדי שמן.
[נסיון הוכחה שני ]

דף כח.

5. א.
מה
הוא המקרה של "
הממלא
חצר חברו כדי יין וכדי שמן…"
? [ש'
11]
_________________________
_____________________________________________________________________________

ב.
מה
הדין במקרה זה ?
____________________________________________________________

ג.
למי
קשה משנה זו ?
מדוע
?________________________________________________________
____________________________________________________________________________

ד.
כיצד
תרץ רב נחמן את הקושיא ?
[ש'
13]
______________________________________________
____________________________________________________________________________

בס"ד.
נרצע
שהגיע זמן שחרורו . [נסיון
הוכחה שלישי ]
דף
כח.

1.
א.
מה
המקרה של "נרצע
שכלו לו ימיו…"
? [ש'
15]
______________________________________
___________________________________________________________________________
ב.
מה
הדין במקרה זה ?
[ש'
16] ______________________________________________________

ג.
מנין
למדנו דין זה ?
[ש'
17] _______________________________________________________

ד.
כיצד
למדנו דין זה מהפסוק ?
[ש'17
]
_________________________________________________
_____________________________________________________________________________

2.
למי
קשה מברייתא זו ?
מדוע
?
_____________________________________________________
__________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

3.א.
כיצד
תרצה הגמרא קושיא זו ?
[ש'
18]
_______________________________________________
_____________________________________________________________________________

ב.
מה
קשה על תרוץ זה ?
[ש'
18]
_____________________________________________________
_____________________________________________________________________________

4.
למסקנת
הגמרא :
מדוע
יש חשש שהעבד יתחיל לגנוב אחרי שהשתחרר
?
[ש'
19]
___________________
____________________________________________________________________________

5.
כיצד
הסביר רב נחמן בר יצחק את ההיתר של הרב
לחבול בעבדו ?
[ש'
21]
________________________
__________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

בס"ד.
המניח
את הכד .
[נסיון
הוכחה רביעי]
דף כח.

1.
א.
מה
המקרה של "המניח
את הכד…"
? [ש'
23]
__________________________________________
_____________________________________________________________________________

ב.
מה
הדין במקרה זה ?
[ש'
25] ______________________________________________________

2.
למי
קשה ממשנתנו ?
מדוע
?
[עיין
ברש"י
]
_____________________________________________
__________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

3.א.
באיזה
מקרה פטור הנתקל לדעת רב זביד ?
[ש'
26] ______________________________________

ב.
מדוע
לדעת רב זביד כתוב "נתקל"
במשנתנו
?
[ש'
27]
______________________________________
__________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

4.
כיצד
דברי רב זביד מתרצים את הקושיא לרב נחמן
ור'
יהודה
?
________________________________
_____________________________________________________________________________

דין
"וקצתה
את כפה "
[נסיון
הוכחה חמישי ] דף כח. דף מספר 2.

תרגם
:מאי_________
לאו_______
אי_________
הכי__________
אדתני_________
סיפא________
לפלוג_________
ליתני_________
בדידה__________
בד"א____________

ה"נ
[הכי
נמי]
________________

1.מה
הוא המקרה בתורה שעליו נאמר "וקצת
את כפה "?
_______________________________________
_____________________________________________________________________________

2.
מה
כוונת התורה בדין של "וקצת
את כפה "?
[ש'
31]
______________________________________
_____________________________________________________________________________

3.א.
כיצד
הסבירה הגמרא את המקרה ?
[ש'
31]
___________________________________________
_____________________________________________________________________________

ב.
למי
קשה דין זה ?
מדוע
?
_________________________________________________________
____________________________________________________________________________

ג.
כיצד
תרצה הגמרא קושיא זו ?
[ש'
32]
________________________________________________
_____________________________________________________________________________

4.
מה
יהיה הדין אם האשה אינה יכולה להציל את
בעלה בלי לסכן את מכהו ?
[ש'
33]
_________________
_____________________________________________________________________________

5.
א.
מה
קשה לנו מהסוף של הברייתא העוסקת ב–
"וקצת
את כפה "?
[ש'
34]
________________________
__________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

ב.
כיצד
תרצנו קושיא זו ?
[ש'
38]
_____________________________________________________
__________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

6.
מה
מסקנת הגמרא מהדין של "וקצת
את כפה "
לגבי
עביד איניש דינא לנפשיה "
? ____________________

____________________________________________________________________________
____________________________________________________________________________

דרך
הרבים שעוברת בתוך שדהו.
[נסיון
הוכחה שישי]

תרגם
:
עביד________
איניש_________
לנפשי_________
לנקוט
__________
ליתיב___________

1.א.
מה
המקרה של "הייתה
דרך הרבים עוברת בתוך שדהו"
?[ש'
40]
_____________________________
_____________________________________________________________________________
_____________________________________________________________________________

ב.
מה
הדין במקרה זה ?
[ש'
42] ______________________________________________________

____________________________________________________________________________

2.
מה
קשה לנו ממשנה זו ?
ש'
43]
_____________________________________________________
____________________________________________________________________________
____________________________________________________________________________

3.
א.
כיצד
תרץ רב זביד קושיא זו ?
[ש'
44]
_____________________________________________
____________________________________________________________________________

ב.
כיצד
תרץ רב משרשיא קושיא זו ?
[ש'
45]
_____________________________________________
____________________________________________________________________________

ג.
א.
כיצד
תרץ רב אשי קושיא זו ?
[ש'
47]
_____________________________________________
____________________________________________________________________________

4.א.
מה
קשה לגמרא על שלשת התרוצים הקודמים ?
[ש'
48]
__________________________________
__________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

ב.
כיצד
תרצה הגמרא קושיא זו ?
______________________________________________________
__________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

בס"ד.

דף כח.

בס"ד.
עניים
שלקחו תבואה שאינה פאה .
[נסיון
הוכחה שביעי]

תרגם:
ת"ש ___________
עביד ________איניש ________
דינא _________
לנפשיה _______ אמאי__________
לנקוט
__________
פזרא___________
ליתיב___________
כדתניא_________

1.א.
מה
המקרה של "בעל
הבית שהניח פאה מצד אחד…."
? [ש'
50]
______________________________
_____________________________________________________________________________

ב.
מה
הדין במקרה זה ?
[ש
'
50]
______________________________________________________
_____________________________________________________________________________

2.
מה
מקשה הגמרא על דין זה ?
[ש'
51]
_________________________________________________
_____________________________________________________________________________

3.
כיצד
תרץ רבא קושיא זו ?
[ש'
51]
___________________________________________________
_____________________________________________________________________________

4.
א.
איזה
דין למדנו בברייתא של "המפקיר
את כרמו "
? [ש'
52]
________________________________
__________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

ב.
מה
הוכחנו מברייתא זאת ?
________________________________________________________
_________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

בס"ד.
ההלכות
הנלמדות מ:
"וקצותה
את כפה "

א.
המבייש חברו חייב לשלם בושת :

רמב"ם הלכות חובל ומזיק פרק א הלכה ט

ומנין
שהוא חייב בבושת בפני עצמו שהרי נאמר
ושלחה ידה והחזיקה במבושיו וקצותה את כפה
בכלל דין זה כל המבייש:

ב.
ומדוע נאמר "וקצותה את כפה "
ולא נאמר שתשלם ?
ללמד עוד :

רמב"ם הלכות רוצח ושמירת נפש פרק א הלכה טו

הרואה
רודף אחר חבירו להרגו או אחר ערוה לבועלה
ויכול להציל ולא הציל הרי זה ביטל מצות
עשה שהיא "וקצותה
את כפה"
ועבר
על שני לאוין על לא תחוס עינך ועל לא תעמוד
על דם רעך:

ג.
מדוע דין רודף נלמד מ"וקצותה את כפה"
?

רמב"ם הלכות רוצח ושמירת נפש פרק א הלכה ח

אחד
במבושיו ואחד כל דבר שיש בו סכנת נפשות
אחד האיש או האשה .
ענין
הכתוב שכל החושב להכות חבירו הכאה הממיתה
אותו מצילין את הנרדף בכפו של רודף ואם
אינן יכולין מצילין אותו אף בנפשו שנאמר
לא תחוס עינך:

בס"ד.

ההלכה בעביד איניש דינא לנפשיה .

רמב"ם
הלכות
סנהדרין
פרק
ב
הלכה
יב

הלכה יב

יש לאדם לעשות דין לעצמו אם יש בידו כח הואיל וכדת וכהלכה הוא עושה אינו חייב לטרוח ולבוא לבית דין אף על פי שלא היה שם הפסד בנכסיו אילו נתאחר ובא לבית דין לפיכך אם קבל עליו בעל דינו והביאו לבית דין ודרשו ומצאו שעשה כהלכה ודין אמת דן לעצמו אין סותרין את דינו:

שו"ע
חו"מ
סימן
ד
סעיף
א

סימן ד:
כיצד אדם עושה דין לעצמו

סעיף א

יכול אדם לעשות דין לעצמו אם רואה שלו ביד אחר שגזלו יכול לקחתו מידו,
ואם האחר עומד כנגדו יכול להכותו עד שיניחנו אם לא יכול להציל בענין אחר (טור),
אפילו הוא דבר שאין בו הפסד אם ימתין עד שיעמידנו בדין והוא שיכול לברר ששלו הוא נוטל בדין,
מכל מקום אין לו רשות למשכנו אותו בחובו.
הגה:
מטעם
שיתבאר לקמן (סימן
צ"ז
סעיף ו)
וי"א
דוקא בחובו ממש אבל אם חייב לו בלא הלואה
או שאין צריך למשכנו כי הוא כבר אצלו
בפקדון או מצאו ביד אחר,
מותר
לתפסו (ריב"ש
סימן שצו).
וי"א
דלא אמרינן עביד אינש דינא לנפשיה רק בחפץ
המבורר לו שהוא שלו כגון שגוזלו או רוצה
לגזלו או רוצה להזיקו,
יכול
להציל שלו.
אבל
אם כבר נתחייב לו מכח גזילה או ממקום אחר
לא (מרדכי
ונ"י
פרק המניח).
ודוקא
הוא בעצמו יכול למעבד דינא לנפשיה אבל
אסור לעשות ע"י
עכו"ם
(ת"ה
סימן ש"ד),
ומיהו
אם עבר ועשה על ידי שרים אם לא היה יכול
להציל שלו בענין אחר מה שעשה עשוי (עיין
במהרי"ק
שו'
קסא).
י"א
דלא מקרי עביד דינא לנפשיה אלא כשמזיק
לחבירו כגון שמכהו ולכן לא יוכל לעשות
אלא אם כן יוכל לברר שהוא שלו,
אבל
תפיסה בעלמא שתפסו למשכון יכול
לעשות בכל ענין ויורד עמו אח"כ
לדין (מהרי"ק
שו'
קסא).
וכ"ז
מיירי ביחיד נגד יחיד אבל יחיד נגד
רבים והוא מבני העיר עבדי דינא לנפשייהו
אם יודעים שהדין עמהם אע"פ
שאין יכולים לברר לפני
בית דין כי אינן יכולים להעיד שכולם נוגעים
בדבר….

⬇ הורדת הקובץ (Word)