נושא
הדף:
משנה
מגילה,
חוברת
ללימוד
עצמי
–
פרק
א
(לפרק
ב
לחץ
כאן)
מתאים
לכיתות
ד–ו
מחבר
הדף:
ברוך
מיכאלי
barmic@012.net.il
חוברת ללימוד עצמי של משניות ממסכת מגילה

בעריכת
ברוך
מיכאלי
–
רב
ביה"ס
ללומד שלום,
מטרת חוברת זו לסייע בידך ללמוד את מסכת מגילה באופן עצמאי.
בחוברת מודפסות המשניות מהמסכת,
ובצמוד לכל משנה מודפסות שאלות,
שבהשיבך עליהן תגיע להבנת המשנה.
מסכת מגילה,
כפי שתראה,
כוללת משניות שאינן קשורות לציר הנושא המרכזי של המסכת,
ולאותן משניות לא חוברו שאלות.
העבודה בחוברת מכוונת ללימוד המשנה,
להבנתה וללימוד הדינים השונים שבמשנה,
אך יחד עם זאת גם לרכישת המיומנויות השונות המסייעות בהבנת המשנה בידי הלומד העצמאי.
להלן
נפרט את המיומנויות שתלמד בעבודה על
המשניות:
|
מושגים |
זיהוי הת"ק |
תפקיד הוו' |
המקור המקראי לדין |
המשנה וההלכה |
הרחבת משפט |
קשר בין משניות |
זיהוי מחלוקת |
הכרת חלקי המשנה |
המשנה |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
א,א |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
א,ב |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
א,ג |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
א,ד |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
א,ה–י"א |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
ב,א |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
ב,ב |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
ב,ג |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
ב,ד |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
ב,ה |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
ב,ו |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
ג,א |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
ג,ב |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
ג,ג |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
ג,ד |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
ג,ה |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
ג,ו |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
ד,א |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
ד, |
תלמיד המתקשה לענות על אחת השאלות,
יכול להעזר ברמזים או בתרמילון (לחלק מהשאלות)
הכתובים בעמודים 35-34.
משנה מסכת מגילה פרק א
הקדמה
-
ע"פ שם המסכת,
באיזה נושא לדעתך עוסקות (רוב)
המשניות במסכת?
_____________________________________________________ -
נסה להיזכר בששת הסדרים (זמ"נ נק"ט)
וכתוב באיזה סדר לדעתך נמצאת מסכת מגילה.
________________________________________________________
משנה א'
מְגִלָּה נִקְרֵאת בְּאַחַד עָשָׂר,
בִּשְׁנֵים עָשָׂר,
בִּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר,
בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר,
בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר,
לֹא פָּחוֹת וְלֹא יוֹתֵר.
כְּרַכִּין הַמֻּקָּפִין חוֹמָה מִימוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן,
קוֹרִין בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר.
כְּפָרִים וַעֲיָרוֹת גְּדוֹלוֹת,
קוֹרִין בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר,
אֶלָּא שֶׁהַכְּפָרִים מַקְדִּימִין לְיוֹם הַכְּנִיסָה:
-
ב
איזו מגילה עוסקת המשנה?
_______________________
-
נא לצבוע בכחול את היום הראשון בו ניתן לקרוא מגילה.
-
נא לצבוע בצהוב את היום האחרון בו ניתן לקרוא מגילה.
-
בבקשה
להשלים ע"פ
המשנה,
את
היום בו יקראו במגילה,
בסוגי
הישוב השונים:
היום
|
סוג הישוב |
|
ב_________ |
כרכין (עיר) |
|
ב_________ |
כפרים _________ |
-
הסתכל בלוח החודש (שבעמוד הקודם),
והקף בעיגול את ימי הכניסה.
-
היעזר בקטע המובא מהרמב"ם,
וכתוב מה המיוחד בימי הכניסה,
שלכן הותר לבני הכפרים להקדים ולקרוא בהם את המגילה.
_______________________________________________
-
ה
רמב"ם הלכות מגילה פרק א,
הלכה ו'בני הכפרים שאינם מתקבצים בבתי כנסייות אלא בשני ובחמישי,
תיקנו להם שיהיו מקדימין וקוראים ביום הכניסה
סתכל בתמונה הבאה ונסה להסביר בדרך נוספת את המיוחד בימי הכניסה לגבי בני הכפרים.
_____________________________________
_____________________________________
__________________________________________________________________________
משנה ב'
כֵּיצַד?
חָל לִהְיוֹת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר בַּשֵּׁנִי,
כְּפָרִים
וַעֲיָרוֹת גְּדוֹלוֹת קוֹרִין בּוֹ בַּיּוֹם,
וּמֻקָּפוֹת חוֹמָה לְמָחָר.
חָל לִהְיוֹת בַּשְּׁלִישִׁי אוֹ בָּרְבִיעִי,
כְּפָרִים מַקְדִּימִין לְיוֹם הַכְּנִיסָה,
וַעֲיָרוֹת גְּדוֹלוֹת קוֹרִין בּוֹ בַּיּוֹם,
וּמֻקָּפוֹת חוֹמָה לְמָחָר.
חָל לִהְיוֹת בַּחֲמִישִׁי,
כְּפָרִים וַעֲיָרוֹת גְּדוֹלוֹת
קוֹרִין בּוֹ בַּיּוֹם,
וּמֻקָּפוֹת חוֹמָה לְמָחָר.
חָל לִהְיוֹת עֶרֶב שַׁבָּת,
כְּפָרִים מַקְדִּימִין לְיוֹם
הַכְּנִיסָה,
וַעֲיָרוֹת גְּדוֹלוֹת וּמֻקָּפוֹת חוֹמָה קוֹרִין בּוֹ בַּיּוֹם.
חָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת,
כְּפָרִים וַעֲיָרוֹת גְּדוֹלוֹת מַקְדִּימִין וְקוֹרִין לְיוֹם הַכְּנִיסָה,
וּמֻקָּפוֹת חוֹמָה לְמָחָר.
חָל לִהְיוֹת אַחַר הַשַּׁבָּת,
כְּפָרִים מַקְדִּימִין לְיוֹם הַכְּנִיסָה,
וַעֲיָרוֹת גְּדוֹלוֹת קוֹרִין בּוֹ בַּיּוֹם,
וּמֻקָּפוֹת חוֹמָה לְמָחָר:
-
למה מתייחסת מילת השאלה – כיצד?
_______________________________________________ -
השלם את הטבלה:
|
היום בו קוראים במגילה במקום מוקף חומה מימות יהושע |
היום בו קוראים במגילה בני העיירות |
היום בו קוראים במגילה בני הכפרים |
אם י"ד אדר חל
|
|
|
|
|
ביום שני |
|
|
|
|
ביום שלישי או רביעי |
|
|
|
|
ביום חמישי |
|
|
|
|
ביום שישי |
|
|
|
|
בשבת |
|
|
|
|
ביום ראשון |
משנה ג'
אֵיזוֹ הִיא עִיר גְּדוֹלָה? כָּל שֶׁיֵּשׁ בָּהּ עֲשָׂרָה
בַּטְלָנִים.
פָּחוּת מִכָּאן, הֲרֵי זֶה כְּפָר.
בְּאֵלּוּ אָמְרוּ,
מַקְדִּימִין וְלֹא מְאַחֲרִין.
אֲבָל זְמַן עֲצֵי כֹּהֲנִים וְתִשְׁעָה בְּאָב
וַחֲגִיגָה וְהַקְהֵל, מְאַחֲרִין וְלֹא מַקְדִּימִין.
אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ מַקְדִּימִין
(וְלֹא מְאַחֲרִין),
מֻתָּרִין בְּהֶסְפֵּד וּבְתַעֲנִיּוֹת
וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים.
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה,
אֵימָתַי,
מְקוֹם שֶׁנִּכְנָסִין
בַּשֵּׁנִי וּבַחֲמִישִׁי.
אֲבָל מְקוֹם שֶׁאֵין נִכְנָסִין לֹא בַּשֵּׁנִי וְלֹא בַּחֲמִישִׁי,
אֵין קוֹרִין אוֹתָהּ,
אֶלָּא בִּזְמַנָּהּ:
1.
למשנה
זו שלושה חלקים.
שאלה
זו עוסקת ברישא של המשנה –
ההגדרה
מהי "עיר
גדולה"
ומהו
ו"כפר".
נא
להשלים את הטבלה
|
שיש בה _____ |
עיר גדולה |
|
שאין בה _________________________________ |
כפר |
2.
שאלה
זו עוסקת במציעתא של המשנה.
א.
כדי
שתזהה את המציעתא,
בבקשה
מתח קו בין סוף הרישא לתחילת
המציעתא,
ובין
סוף המציעתא לתחילת הסיפא.
ב.
אם
חל התאריך הקובע לקיום המצווה ביום שבת
אז…
|
מאחרים, |
מקדימים, |
המצווה / |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
בחר מהנימוקים הבאים: |
||
3.
בפורים אנו מקיימים מס'
מצוות,
ומספר פעולות אסורות,
כהספד המת.
הימים
להם מקדימים את קריאת המגילה,
מקבלים מעמד מיוחד,
בו אנו עוסקים בשאלה
זו.
א.
אם לדוגמא קוראים את המגילה ביום י"ב אדר,
שאינו פורים,
ולמעשה הוא
יום רגיל,
יהי מותר ____________
בו.
ב.
בגלל שקראו בו במגילה,
מצווה שהעניים יודעים שלאחריה הם אמורים
לקבל את מתנות העניים,
אף שיום זה אינו פורים,
________ לתת בו
מתנות לאביונים.
אך סעודת פורים ומשלוח מנות יש לקיים רק ביום
_____________ עצמו.
4.
נא להשלים:
בסיפא של המשנה,
רבי יהודה מסביר שדעת חכמים שניתן להקדים
את הקריאה לימי הכניסה,
נכונה רק לגבי מקומות בהם __________________
5
רמב"ם הלכות מגילה פרק א
במה דברים אמורים שמקדימין וקוראין ביום הכניסה,
בזמן שיש להם לישראל מלכות;
אבל בזמן הזה,
אין קוראין אותה אלא בזמנה –
שהוא יום ארבעה עשר ויום חמישה עשר.
. קרא את ההלכה הבאה מתוך הרמב"ם,
וכתוב האם גם היום מקדימים בני הכפרים
לימי הכניסה.
___________
___________
___________
מ
בבקשה
לקרוא
שנה ד'
קָרְאוּ אֶת הַמְּגִלָּה בַּאֲדָר הָרִאשׁוֹן וְנִתְעַבְּרָה הַשָּׁנָה,
קוֹרִין אוֹתָהּ בַּאֲדָר הַשֵּׁנִי.
אֵין בֵּין אֲדָר הָרִאשׁוֹן לַאֲדָר הַשֵּׁנִי אֶלָּא קְרִיאַת הַמְּגִלָּה וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים:
נא להשלים:
-
שנה מעוברת היא שנה שיש בה _____
אדר,
ויש בה _____
חודשים. -
עיבור השנה – לעיתים,
__________ היה מחליט על עיבור
השנה.
החלטה זו הייתה מתקבלת בסמוך לראש _________________,
משנוכח ___________
לראות כי העונה אינה מתאימה להגדרה __________
כדי לחוג את חג __________. -
במקרה שלנו,
לאחר שכבר קיימו את מצוות ___________,
החליט ___________
שיש לעבר את השנה ולהוסיף חודש ________
נוסף.
אזי מלמדת אותנו המשנה,
שאף שכבר קראו את _________
באדר הראשון,
יש לחזור _________
גם באדר השני. -
"אֵין
בֵּין
אֲדָר
הָרִאשׁוֹן
לַאֲדָר
הַשֵּׁנִי
אֶלָּא
קְרִיאַת
הַמְּגִלָּה
וּמַתָּנוֹת
לָאֶבְיוֹנִים".
המשנה אינה מדברת על כל חודש אדר,
אלא על שני ימים בלבד.
נא
לסמן
ימים
אלה
בלוח
החודש. -
לפניך רשימת הלכות העוסקות בפורים:
קריאת מגילה,
משלוח מנות,
מתנות לאביונים,
סעודת פורים,
אי אמירת הספד בהלוויה,
איסור תענית.
נא לסמן בכחול את ההלכות הנוהגות בימי הפורים שבאדר שני,
ובאדום את ההלכות הנוהגות גם באותם תאריכים באדר הראשון. -
לסיכום פרק א,
כתוב את נושא הפרק:
_______________________________________________
ל
(ה)
אֵין בֵּין יוֹם טוֹב לַשַּׁבָּת,
אֶלָּא אֹכֶל נֶפֶשׁ בִּלְבָד.
אֵין בֵּין שַׁבָּת לְיוֹם הַכִּפּוּרִים,
אֶלָּא שֶׁזֶּה זְדוֹנוֹ בִּידֵי
אָדָם וְזֶה זְדוֹנוֹ בְּכָרֵת:
אחר שהמשנה לימדה את ההבדל בין אדר ראשון לשני,
תוך שימוש במונח "אין בין",
סידר עורך המשנה–
רבי יהודה הנשיא,
מספר משניות נוספות המלמדות הבדלים בין עניינים הדומים אחד לשני.
(ו)
אֵין בֵּין הַמֻּדָּר הֲנָאָה מֵחֲבֵרוֹ לַמֻּדָּר מִמֶּנּוּ מַאֲכָל,
אֶלָּא
דְּרִיסַת הָרֶגֶל וְכֵלִים שֶׁאֵין עוֹשִׂין בָּהֶן אֹכֶל נֶפֶשׁ.
אֵין בֵּין נְדָרִים לִנְדָבוֹת,
אֶלָּא שֶׁהַנְּדָרִים חַיָּב בְּאַחֲרָיוּתָן,
וּנְדָבוֹת אֵינוֹ חַיָּב בְּאַחֲרָיוּתָן:
(ז)
אֵין בֵּין זָב הָרוֹאֶה שְׁתֵּי רְאִיּוֹת לְרוֹאֶה שָׁלֹשׁ,
אֶלָּא קָרְבָּן.
אֵין בֵּין מְצֹרָע מֻסְגָּר לִמְצֹרָע מֻחְלָט,
אֶלָּא פְּרִיעָה וּפְרִימָה.
אֵין בֵּין טָהוֹר מִתּוֹךְ הֶסְגֵּר לְטָהוֹר מִתּוֹךְ הֶחְלֵט,
אֶלָּא תִּגְלַחַת וְצִפֳּרִים:
(ח)
אֵין בֵּין סְפָרִים לִתְפִלִּין וּמְזוּזוֹת,
אֶלָּא שֶׁהַסְּפָרִים
נִכְתָּבִין בְּכָל לָשׁוֹן,
וּתְפִלִּין וּמְזוּזוֹת אֵינָן נִכְתָּבוֹת אֶלָּא
אַשּׁוּרִית.
רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר,
אַף בַּסְּפָרִים לֹא הִתִּירוּ
שֶׁיִּכָּתְבוּ אֶלָּא יְוָנִית:

1
|
אלא |
לבין |
אין בין |
|
|
|
|
|
|
|
|
. בחר שתי דוגמאות מהכתובות במשניות הנ"ל,
והצג את ההבדל בינן
לבין המקרה שכביכול דומה להן.