נושא הדף: משנה,
מסכת יומא, פרק ח, משנה ב–ג
מיועד לכיתות: ט–יב
מחבר:
צבי ארליך
משנה ב
הנושא: השיעורים
[כמויות] של
איסורי אכילה ושתיה
מושגים:
שיעורים: לכל
איסור יש שיעור מסוים, הקובע
את הכמות והגודל הקובע לעניין אותה הלכה.
לעניינים הלכתיים שונים יש
שיעורים שונים.
השיעורים שמסרו לנו חכמים לא
נמסרו במידות הנהוגות היום, אלא
על פי האמצעים הקיימים בידי כל אחד כדי
להקל את תהליך המדידה, דהיינו
על פי איברי גוף האדם עצמו או מאכלים
הקיימים בסביבתו. נדגים
בשיעורי נפח – השיעורים לא נמדדים בסמ"ק
או בליטרים אלא:
כזית – רוב איסורי אכילה
שיעורם נמדד בנפח של זית [כ27
סמ"ק] –
מי שאכל כזית בשר חזיר מקבל
עונש מלקות.
כביצה – טמא מת שיגע באוכל
יטמא אותו רק אם הוא בנפח של כביצה [כ
54 סמ"ק].
ככותבת הגסה – שיעור אכילה
ביום הכיפורים הוא בנפח של פרי תמר גס.
רביעית – שיעורי נוזלים
בדרך כלל נמדדים ברביעית [4/1 ממידה
הנקראת לוג = כ 86 סמ"ק].
רק על שתיה בשיעור של רביעית
מברכים ברכה אחרונה.
כמלוא לוגמיו – עייני
בברטנורא ד"ה כמלוא
לוגמיו והסבירי את משמעותו של שיעור זה:
_________
_____________________________________________________________________
-
מה הסיבה להבדל שבין שיעורי
איסורי מאכלות שנמדדים בכזית לבין שיעורי
אכילה ביום הכיפורים שנמדדים בככותבת
הגסה וגרעיניתה ? עני על
פי ברטנורא ד"ה ככותבת.
_________________
_____________________________________________________________________
_____________________________________________________________________
-
האם מותר לאכול פחות
משיעור זה ? עני על פי
ברטנורא סוף ד"ה ככותבת
לשם מה אם כן נאמרו השיעורים הללו ?
________________________________ _____________________
_____________________________________________________________________
-
האם יש הבדל בין שיעור אכילה
לשיעור שתיה ? _________________________________ -
מה הדין אם אדם אכל ענב וביסקויט
שבכל אחד מהם לכשעצמו אין שיעור, אך
בצירופם יחד יש שיעור ?
____________________________________________________________ -
מה הדין אם אדם שתה מעט יין
ומעט מיץ תפוזים כשבכל אחד מהם אין שיעור,
אך בצירופם יחד יש שיעור ?
____________________________________________________________ -
מה הדין אם אדם אכל ענב ושתה
מיץ תפוזים שבאכילה לבד או בשתיה לבד
אין שיעור, אך בשניהם יחד
יש שיעור יותר מרביעית ויותר מכותבת
הגסה ? מדוע ? היעזרי
בתוס' יו"ט
אות ט' ________
_____________________________________________________________________
-
שימי לב: ביחס
לשיעורים של יום הכיפורים – האם השיעורים
הללו מוחלטים וקבועים או משתנים ?
האם יש הבדל בין שיעור אכילה
לבין שיעור שתייה ? מה
סיבת ההבדל ? עני על פי
תוספות יו"ט [ז]
_______________________________________________________________
_____________________________________________________________________
_____________________________________________________________________
משנה
ג
הנושא: א.
דיני חיוב קורבן חטאת למחלל
יום הכיפורים במזיד.
-
דינו של מי שאכל או שתה דבר
שאינו ראוי לאכילה ושתייה.
מהו העונש של מי שאכל או שתה
ביום הכיפורים כשיעור ? מהו
העונש על פי ויקרא כ"ג,
כט [מופיע בדף
המקורות למשנה א] ? מהו
העונש על פי הנאמר במשנה ג ? כיצד
יש ליישב את התשובות השונות ?
__________________________________________________________________
__________________________________________________________________
-
חיוב קורבן חטאת בשוגג הוא
כשהיה לאדם חסרון כלשהו בידיעה שלו [בלשון
המשנה: "העלם"]:
או שלא ידע שהיום יום הכיפורים,
או שידע שזה יום כיפור, אך
לא ידע שאסור לאכול ולשתות ביוה"כ.
הווה אומר חסרון הידיעה הוא
זה שמחייב אותו בקורבן. -
אם בהעלם אחד [שכחה
אחת] האדם אכל וגם שתה כמה
קורבנות יהיה חייב ? ______________
מדוע ? עני על
פי הברטנורא ד"ה אינו
חייב _____________________________________
-
מה דינו של מי שבהעלם אחד גם
אכל וגם עשה מלאכה ? מה
הסיבה להבדל בין דין זה לדין הקודם?
עני על פי המשנה והברטנורא
_____________________________________________
__________________________________________________________________
משנה
ז'
הנושא: שתי
המשניות הקודמות דנו בהיתר אכילה לאדם
בסכנה. משנה זו דנה בהיתר
מלאכה להצלת אדם שנפלה עליו מפולת בשבת
או במועד.
-
פירוש הביטוי מפקחין עליו את
הגל הוא ____________________________________ -
המשנה מחדשת שגם אם יש צירוף
של שלושה ספיקות במקרה זה בכל זאת מחללים
את השבת/מועד להצלת האדם.
הספיקות המדוברים הם:
____________________________
_______________________________________________________________
_______________________________________________________________
-
על פי איזה כלל מן המשנה הקודמת
פוסקת משנה זו ביחס לספקות שמתעוררים ?
_________
_______________________________________________________________
-
חשבי: בסוף
המשנה נאמר: "מצאוהו חי
מפקחין עליו" – איזה
קושי מתעורר ביחס לקטע זה במשנה ?
________________________________________________________ -
הברטנורא על פי התלמוד מתמודד
עם קושי זה ואומר שמשפט זה בא לחדש ולהוסיף
לנו שגם אם
____________________________________________________________ -
"ואם מת יניחוהו" –
גם ביחס לקטע זה במשנה קיים
קושי דומה לזה שהתעורר בשאלה 4. הסבירי
מהו הקושי __________________________________________________ -
הברטנורא על פי התלמוד מיישב
את זה בכך שמשפט זה מלמדנו שלמרות שכשיש
דליקה ____
_______________________________________________________________
_______________________________________________________________
-
על פי מה קובעים אם האדם שנמצא
במפולת חי או מת ? מהו המקור
בתורה לקביעה זו ? הסבירי
על פי הברטנורא בתחילת המשנה:
__________________________________
_______________________________________________________________
_______________________________________________________________
משנה
ח'
הנושא: תהליך
הכפרה על סוגים שונים של עבירות
1. חטאת ואשם ודאי הם סוגים של
קורבנות שאדם מביא על חטא מסוים. חטאת
באה על עבירה שבמזיד חייבים עליה כרת,
אך עתה הוא עבר את העבירה בשוגג
[כגון: חילול
שבת או יום הכיפורים]. קיימים
שני סוגי קורבן אשם:
-
אשם תלוי– קורבן
שמביא מי שיש לו ספק אם עבר בשוגג עבירה
שיש עליה חיוב חטאת [לדוג'
מי שמסופק אם חילל שבת או לא]. -
אשם ודאי – ישנם מספר מקרים
חריגים בהם אדם שעבר עבירה מסוימת במזיד
מתחייב בקורבן אשם ודאי: אשם
גזילות – אדם שגזל ונשבע לשקר שלא גזל.
אשם מעילות – אדם שמעל ונהנה
מרכוש ההקדש.
המשנה מונה סוגי עבירות שונים
ואת הגורמים המכפרים עליהם:
-
אדם שעבר עבירה שמחייבת הקרבת
קורבן חטאת או אשם ודאי – הקורבן שיביא
יכפר עליו.
תוס' יו"ט
אות י"ט מסביר שאשם תלוי
אינו נמנה כאחד מן הדברים המכפרים משום
ש ______
_______________________________________________________________
הברטנורא מבאר שלמביא הקורבן
תהיה כפרה רק בתנאי ש _______________________
המשנה לא הזכיר במפורש תנאי
זה משום ש _________________________________
______________________________________________________________
התוס' יו"ט
אות כ' מזכיר את דברי חכמים
שתהליך התשובה כולל שלושה מרכיבים חיוניים,
והם:
א. ___________________ ב.
____________________ ג.
____________________
-
על עבירות קלות של עשה ולא
תעשה הגורם המכפר הוא _________________________
בקבוצת עבירות זו כשהמשנה כללה
בו מצוות לא תעשה כוונתה היא ללאו הניתק
לעשה, שפירושו הוא
_____________________________________________________
לדוגמא:
_________________________________________________________
אבל מצוות לא תעשה שלא ניתקת
לעשה, ויש עליה עונש
___________, הכפרה שלה היא על
ידי __________________________________________________________
-
על עבירות חמורות הכפרה היא
_________________________________________.
עבירות חמורות הן עבירות שיש
עליהן עונש כרת ומיתת בית דין. על
פי הברטנורא בד"ה על עשה
גם עבירות של ___________________ נחשבות
עבירות חמורות.
בתלמוד מובאת ברייתא ובה ארבעה
חילוקי כפרה הנוהגים בזמן הזה שבית המקדש
אינו קיים, דהיינו ארבעה
סוגי עבירות שלהן מכפרים שונים. ארבעה
חילוקים אלה מופיעים גם בברטנורא בדבריו:
"ומסקנא דמילתא…".
התוס' יו"ט
ע"פ התלמוד מביא לכל אחד
מסוגי הכפרה הללו פסוק מן המקרא המוכיח
את קיומו של סוג זה של כפרה. התאימי
והסבירי את הפסוקים בדברי התוס' יו"ט
לארבעה סוגי העבירות והכפרות שבדברי
הברטנורא:
-
על עבירות מסוג
____________________________________________________
הכפרה היא
_______________________________________________________
והמקור לכך הוא הפסוק
_______________________________________________
שפירושו הוא
______________________________________________________
-
על עבירות מסוג
____________________________________________________
הכפרה היא
_______________________________________________________
והמקור לכך הוא הפסוק
_______________________________________________
שפירושו הוא
______________________________________________________
-
על עבירות מסוג
____________________________________________________
הכפרה היא
_______________________________________________________
והמקור לכך הוא הפסוק
_______________________________________________
שפירושו הוא
______________________________________________________
-
על עבירות מסוג
____________________________________________________
הכפרה היא
_______________________________________________________
והמקור לכך הוא הפסוק
_______________________________________________
שפירושו הוא
______________________________________________________
על פי התוס' יו"ט
בסוף אות כ' חילול השם הוא
במקרה ש _________________________
_______________________________________________________________
הברטנורא מציין בדבריו גם שני
סוגים נוספים של מכפרים שהיו בזמן שבית
המקדש היה קיים:
-
קרבן חטאת בצירוף תשובה מכפר
על: __________________________________ -
קורבן הנקרא שעיר המשתלח,
שהיה קרב ביום _______________
ונקרא בשם זה כי
______________________________ והוא
היה מכפר על עבירות מסוג
__________________________________________ אך
אינו מכפר על עבירות מסוג
_______________________________________________________
משנה
ט'
הנושא: עניינים
נוספים של תשובה וכפרה.
משנתינו מונה שני מקרים בהם
יש עיכוב בכפרה על החטא:
-
____________________________________________________________
הסיבה לקושי לחזור בתשובה
במקרה זה על פי הברטנורא היא __________________
____________________________________________________________
-
____________________________________________________________
במקרה זה הכפרה תהיה תלויה בכך
ש __________________________________
רבי אלעזר בן עזריה לומד דין
זה מן הפסוק _______________________________
שפירושו הוא
__________________________________________________
רמב"ם הלכות
תשובה פרק ב
הלכה
ט: אין
התשובה ולא יום הכפורים מכפרין אלא על
עבירות שבין אדם למקום כגון מי שאכל דבר
אסור או בעל בעילה אסורה וכיוצא בהן,
אבל
עבירות שבין אדם לחבירו כגון החובל את
חבירו או המקלל חבירו או גוזלו וכיוצא
בהן אינו נמחל לו לעולם עד שיתן לחבירו
מה שהוא חייב לו וירצהו,
אע"פ
שהחזיר לו ממון שהוא חייב לו צריך לרצותו
ולשאול ממנו שימחול לו,
אפילו
לא הקניט את חבירו אלא בדברים צריך לפייסו
ולפגע בו עד שימחול לו,
לא
רצה חבירו למחול לו מביא לו שורה של שלשה
בני אדם מריעיו ופוגעין בו ומבקשין ממנו,
לא
נתרצה להן מביא לו שניה ושלישית לא רצה
מניחו והולך לו וזה שלא מחל הוא החוטא,
ואם
היה רבו הולך ובא אפילו אלף פעמים עד
שימחול לו.
הלכה
י: אסור
לאדם להיות אכזרי ולא יתפייס אלא יהא נוח
לרצות וקשה לכעוס ובשעה שמבקש ממנו החוטא
למחול מוחל בלב שלם ובנפש חפיצה,
ואפילו
הצר לו וחטא לו הרבה לא יקום ולא יטור
וזהו דרכם של זרע ישראל ולבם הנכון אבל
העובדי כוכבים ערלי לב אינן כן אלא ועברתן
שמרה נצח,
וכן
הוא אומר על הגבעונים לפי שלא מחלו ולא
נתפייסו והגבעונים לא מבני ישראל המה.
הלכה
יא: החוטא
לחבירו ומת חבירו קודם שיבקש מחילה מביא
עשרה בני אדם ומעמידן על קברו ויאמר
בפניהם חטאתי לה'
אלהי
ישראל ולפלוני זה שכך וכך עשיתי לו,
ואם
היה חייב לו ממון יחזירו ליורשים,
לא
היה יודע לו יורשין יניחנו בבית דין
ויתודה.