נושא הדף: משנה,
מסכת יומא, פרק ח, משנה ח–ט
מיועד לכיתות: ט–יב
מחבר:
צבי ארליך
משנה ח'
הנושא: תהליך
הכפרה על סוגים שונים של עבירות
1. חטאת ואשם ודאי הם סוגים של
קורבנות שאדם מביא על חטא מסוים. חטאת
באה על עבירה שבמזיד חייבים עליה כרת,
אך עתה הוא עבר את העבירה בשוגג
[כגון: חילול
שבת או יום הכיפורים]. קיימים
שני סוגי קורבן אשם:
-
אשם תלוי– קורבן
שמביא מי שיש לו ספק אם עבר בשוגג עבירה
שיש עליה חיוב חטאת [לדוג'
מי שמסופק אם חילל שבת או לא]. -
אשם ודאי – ישנם מספר מקרים
חריגים בהם אדם שעבר עבירה מסוימת במזיד
מתחייב בקורבן אשם ודאי: אשם
גזילות – אדם שגזל ונשבע לשקר שלא גזל.
אשם מעילות – אדם שמעל ונהנה
מרכוש ההקדש.
המשנה מונה סוגי עבירות שונים
ואת הגורמים המכפרים עליהם:
-
אדם שעבר עבירה שמחייבת הקרבת
קורבן חטאת או אשם ודאי – הקורבן שיביא
יכפר עליו.
תוס' יו"ט
אות י"ט מסביר שאשם תלוי
אינו נמנה כאחד מן הדברים המכפרים משום
ש _________________
__________________________________________________________________________
הברטנורא מבאר שלמביא הקורבן
תהיה כפרה רק בתנאי ש
__________________________________
המשנה לא הזכיר במפורש תנאי
זה משום ש ____________________________________________
_________________________________________________________________________
התוס' יו"ט
אות כ' מזכיר את דברי חכמים
שתהליך התשובה כולל שלושה מרכיבים חיוניים,
והם:
א. ___________________ ב.
____________________ ג.
_______________________________
-
על עבירות קלות של עשה ולא
תעשה הגורם המכפר הוא
____________________________________
בקבוצת עבירות זו כשהמשנה כללה
בו מצוות לא תעשה כוונתה היא ללאו הניתק
לעשה, שפירושו הוא
__________________________________________________________________________
לדוגמא:
__________________________________________________________________________
אבל מצוות לא תעשה שלא ניתקת
לעשה, ויש עליה עונש
___________, הכפרה שלה היא על
ידי
__________________________________________________________________________
-
על עבירות חמורות הכפרה היא
_________________________________________.
עבירות חמורות הן עבירות שיש
עליהן עונש כרת ומיתת בית דין. על
פי הברטנורא בד"ה על עשה
גם עבירות של ___________________ נחשבות
עבירות חמורות.
בתלמוד מובאת ברייתא ובה ארבעה
חילוקי כפרה הנוהגים בזמן הזה שבית המקדש
אינו קיים, דהיינו ארבעה
סוגי עבירות שלהן מכפרים שונים. ארבעה
חילוקים אלה מופיעים גם בברטנורא בדבריו:
"ומסקנא דמילתא…".
התוס' יו"ט
ע"פ התלמוד מביא לכל אחד
מסוגי הכפרה הללו פסוק מן המקרא המוכיח
את קיומו של סוג זה של כפרה. התאימי
והסבירי את הפסוקים בדברי התוס' יו"ט
לארבעה סוגי העבירות והכפרות שבדברי
הברטנורא:
-
על עבירות מסוג
_______________________________________________________________
הכפרה היא
__________________________________________________________________
והמקור לכך הוא הפסוק
__________________________________________________________
שפירושו הוא
_________________________________________________________________
-
על עבירות מסוג
_______________________________________________________________
הכפרה היא
__________________________________________________________________
והמקור לכך הוא הפסוק
__________________________________________________________
שפירושו הוא
_________________________________________________________________
-
על עבירות מסוג
_______________________________________________________________
הכפרה היא
__________________________________________________________________
והמקור לכך הוא הפסוק
__________________________________________________________
שפירושו הוא
_________________________________________________________________
-
על עבירות מסוג
_______________________________________________________________
הכפרה היא
__________________________________________________________________
והמקור לכך הוא הפסוק
__________________________________________________________
שפירושו הוא
_________________________________________________________________
על פי התוס' יו"ט
בסוף אות כ' חילול השם הוא
במקרה ש ____________________________________
__________________________________________________________________________
הברטנורא מציין בדבריו גם שני
סוגים נוספים של מכפרים שהיו בזמן שבית
המקדש היה קיים:
-
קרבן חטאת בצירוף תשובה מכפר
על: _____________________________________________ -
קורבן הנקרא שעיר המשתלח,
שהיה קרב ביום _______________
ונקרא בשם זה כי
______________________________ והוא
היה מכפר על עבירות מסוג
__________________________________________ אך
אינו מכפר על עבירות מסוג
_______________________________________________________________________
משנה
ט'
הנושא: עניינים
נוספים של תשובה וכפרה.
משנתינו מונה שני מקרים בהם
יש עיכוב בכפרה על החטא:
-
_______________________________________________________________________
הסיבה לקושי לחזור בתשובה
במקרה זה על פי הברטנורא היא
_____________________________
_______________________________________________________________________
-
_______________________________________________________________________
במקרה זה הכפרה תהיה תלויה בכך
ש _____________________________________________
רבי אלעזר בן עזריה לומד דין
זה מן הפסוק __________________________________________
רמב"ם הלכות
תשובה פרק ב
הלכה
ט: אין
התשובה ולא יום הכפורים מכפרין אלא על
עבירות שבין אדם למקום כגון מי שאכל דבר
אסור או בעל בעילה אסורה וכיוצא בהן,
אבל
עבירות שבין אדם לחבירו כגון החובל את
חבירו או המקלל חבירו או גוזלו וכיוצא
בהן אינו נמחל לו לעולם עד שיתן לחבירו
מה שהוא חייב לו וירצהו,
אע"פ
שהחזיר לו ממון שהוא חייב לו צריך לרצותו
ולשאול ממנו שימחול לו,
אפילו
לא הקניט את חבירו אלא בדברים צריך לפייסו
ולפגע בו עד שימחול לו,
לא
רצה חבירו למחול לו מביא לו שורה של שלשה
בני אדם מריעיו ופוגעין בו ומבקשין ממנו,
לא
נתרצה להן מביא לו שניה ושלישית לא רצה
מניחו והולך לו וזה שלא מחל הוא החוטא,
ואם
היה רבו הולך ובא אפילו אלף פעמים עד
שימחול לו.
הלכה
י: אסור
לאדם להיות אכזרי ולא יתפייס אלא יהא נוח
לרצות וקשה לכעוס ובשעה שמבקש ממנו החוטא
למחול מוחל בלב שלם ובנפש חפיצה,
ואפילו
הצר לו וחטא לו הרבה לא יקום ולא יטור
וזהו דרכם של זרע ישראל ולבם הנכון אבל
העובדי כוכבים ערלי לב אינן כן אלא ועברתן
שמרה נצח,
וכן
הוא אומר על הגבעונים לפי שלא מחלו ולא
נתפייסו והגבעונים לא מבני ישראל המה.
הלכה
יא: החוטא
לחבירו ומת חבירו קודם שיבקש מחילה מביא
עשרה בני אדם ומעמידן על קברו ויאמר
בפניהם חטאתי לה'
אלהי
ישראל ולפלוני זה שכך וכך עשיתי לו,
ואם
היה חייב לו ממון יחזירו ליורשים,
לא
היה יודע לו יורשין יניחנו בבית דין
ויתודה.
שפירושו הוא
_____________________________________________________________