ספר דברים, פרק ח: הארץ הטובה

הארץ הטובה

הביטוי ארץ טובה,
הוא ביטוי ייחודי לארץ ישראל.
הוא מופיע בחומש דברים.

א.
מה מיוחד בארץ ישראל לעומת מצרים והמדבר?

ב.
מדוע משה רוצה כל כך להיכנס לארץ ולראותה?

ג.
מהו האתגר המיוחד שעומד בפני הנכנסים לארץ?
כיצד משה מכין את העם לעמוד באתגר הזה?

דברים
פרק
ח'

1. מצאו
   את הפסוקים המתאימים לכל כותרת:

   פסוקים	הכותרת
   	תיאור הקשיים במדבר
   	הארץ הטובה
   	אזהרות לעם שלא ישכחו את ה' ואת הניסים שעשה להם במדבר

2. מהם הפעלים החוזרים בפרק?
   ______________ ________________

3. מה צריך לזכור?
   __________________________________________

מה
צריך לשכוח?
_________________________________________

פסוקים
(א
–
ו)
תיאור
הקשיים
במדבר

4. (א)
   מהי מטרת שמירת המצוות?
   

5. (ב)
   את מה צריך לזכור?
   מדוע היו קשיים במדבר?

6. (ג)
   מה אכלו במדבר?
   מה היו צריכים ללמוד מכך?

7. (ד)
   מהם הניסים שקרו לבני דור המדבר?
   מה אפשר ללמוד מניסים אלו?

8. (ה)
   מהו הדימוי בפסוק?

9. (ו)
   מהי המסקנה שצריך האדם להסיק?

המן
–
מטרת
הניסיון

10. עיינו
    בפירושים הבאים וענו על השאלות:

רמב"ן ב': "למען ענותך לנסותך לדעת את אשר בלבבך התשמור מצוותיו אם לא, כי היה ניסיון גדול להם (1) שלא ידעו עצה לנפשם ויכנסו במדבר הגדול לא מקום לחם, (2) ואין בידם כלום מן המן  אבל ירד דבר יום ביומו, וחם השמש ונמס (שמות ט"ז כ"א), וירעבו אליו מאד, וכל זה עשו לשמור מצוות ה' ללכת כאשר יצווה, וה' היה יכול להוליכם כדרך הערים אשר סביבותיהם, אבל הביאם בניסיון הזה כי ממנו יוודע שישמרו מצוותיו לעולם. ג': אשר לא ידעת ולא ידעו אבותיך, (3) כי לא ידעת במן שתוכלו לחיות בו ימים רבים ולא הגיע אליכם כן בקבלה מאבותיכם".

11. המן היה ניסיון בשלושה דברים.
    ציינו מהם שלושת הדברים.__________________

________________________________
________________________________

12. מה היה יכול ה'
    לעשות,
    ולא עשה?
    _______________________________________
    מדוע לא עשה כן?
    __________________________________________________

13. רמב"ן פסוק ג'
    מה לא ידעו האבות?
    _________________________________________

14. כיצד ,
    לדעתך,
    מחזק ניסיון המן את המחויבות לשמור מצוות?

15. עיינו
    בפירוש הספורנו לפסוק ב'.

ב. ספורנו ב' "וזכרת את כל הדרך, שנתן לך לחם לאכול ובגד ללבוש שלא דרך טבע.  לנסותך, אם תעשה רצונו בהשיגך לחם ושמלה שלא בצער". ט"ז: "…"ולמען נסותך, אם תעשה רצונו בתתו פרנסתך שלא בצער".

16. מהו
    הניסיון לפי פירושו של ר'
    עובדיה
    ספורנו?
    ________________________________

    ר' עובדיה ספורנו לא רואה קושי בעצם אכילת המן. מבחינתו, המן הוא הפרנסה האידיאלית. האדם הראשון התקלל  "בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם" (בראשית ג' י"ט), ונאלץ מאז לטרוח ולהתייגע בפרנסתו, ואילו עם ישראל במדבר זכו להתפרנס בשפע וללא יגיעה. אם כן, מהו העינוי– הניסיון? "אם תעשה רצונו בהשיגך לחם ושמלה שלא בצער". דווקא הקלות היחסית היא הניסיון. הקב"ה מלמד אותנו שגם החיים הנוחים, חיי השפע, הם אתגר: האם גם במצב של רווחה, כאשר אנחנו לא מרגישים את התלות והחוסר, נצליח לשמר את תחושת הקרבה לקב"ה?

שבחה של ארץ ישראל (ז–י)

18. כמה פעמים חוזרת המילה ארץ בפסוקים ז–י?
    _________________________________

19. (ז)
    כיצד ארץ ישראל מקבלת מים?
    _________________________________________

20. (ח)
    מהם הגידולים המאפיינים את ארץ ישראל?
    _______________________________

21. (ט)
    מה יש בארץ?
    ____________________________________________________

22. (י)
    מה צריך האדם לעשות?
    ______________________________________________

23. עיינו
    בפירוש וענו על השאלות:

ספורנו, פסוק ז': …וְסִפֵּר חֲמֵשֶׁת מִינֵי הַ"טּוב", וּבְכָל אֶחָד מֵהֶם אָמַר "אֶרֶץ". הָרִאשׁון, הוּא אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם עֲיָנת וּתְהמת, לא מֵי יְאורִים וַאֲגַמִּים הָרָעִים, עַל הֵפֶךְ "וְהַמַּיִם רָעִים, וְהָאָרֶץ מְשַׁכָּלֶת" (מלכים–ב ב, יט) הַשֵּׁנִי הוּא, אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂערָה. הַצְּרִיכִים לְמָזון. השלישי הוא אֶרֶץ–זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ. שֶׁהֵם מַעֲדַנֵּי מֶלֶךְ. הָרְבִיעִי, אֶרֶץ אֲשֶׁר לא בְמִסְכֵּנֻת תּאכַל–בָּהּ לֶחֶם. שֶׁיִּמָּצְאוּ בָּהּ מָעות בְּזול… הַחֲמִישִׁי הוּא, אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל. שֶׁבָּהּ נִמְצָא רִבּוּי אֲבָנִים קָשׁות וּבְהִירות, יָפות וְטובות לְבִנְיָן. תַּחְצב נְחשֶׁת. נְחוּשָׁה, וְהוּא הַבַּרְזֶל הַטּוב שֶׁהוּא בָּהִיר וְנָאות לְבִנְיָן וְכֵלִים

מהם חמשת הדברים הטובים שיש בארץ ישראל?
__________________________

__________________________
__________________________

__________________________
__________________________

ייחודם של שבעת המינים חיטה ושעורה – לחם לאדם, מאכל לבהמה.  גפן – יין (בתקופות קדומות היין ליוה כל ארוחה ושימש כמשקה יום–יומי).  תאנה – פרי מאכל, שימשה גם להמתקת מזונות אחרים. רימון – פרי מאכל, ניתן לשמש אותו זמן ארוך יחסית.  זית – חשיבותו רבה מאד, כשמן שימש למאור ולחימום.  תמר– פרי מאכל, שימש גם להמתקה (דבש תמרים). לכל שבעת המינים יש ערך תזונתי גבוה, וכן אפשר לשמר אותם.

המחצבים בזמן העתיק בעמק הירדן התגלו חמישה מרכזים של מכרות נחושת עתיקים, וכן מכרות ברזל בגלעד. מהו השימוש שנעשה בהם?  נחושת – יצירת כלים שאינם שבירים ברזל – כלי עבודה וכלי מלחמה.

24. * עיינו
    בפירוש הרמב"ן,
    וענו
    על השאלות

העמקה: רמב"ן בספר שמות פרק ג' פסוק ח' מפליג בשבחה הפיסי של ארץ ישראל:   רמב"ן שמות פרק ג פסוק ח : כי שבח תחלה את הארץ שהיא טובה, לומר שהאויר טוב ויפה לבני אדם וכל טוב ימצא בה, ושהיא רחבה, שיעמדו בה כל ישראל במרחב. או טעם רחבה שיש בה רחבות, שפלה ועמק ומישור גדולים וקטנים ואין רובה הרים וגאיות. וחזר ושבח אותה שהיא ארץ מקנה שיש בה מרעה טוב, והמים יפים, ויגדל החלב בבהמות, כי אין הבהמות בריאות וטובות ומרבות החלב רק באויר טוב ועשב רב ומים טובים.

במה הארץ טובה?
_______________________________________________________

25. ואכלת
    ושבעת וברכת…
    עיינו
    בפירוש הרמב"ן
    וענו על השאלות:
    

רמב"ן י: ואמר ואכלת ושבעת וברכת – כי תזכור עבודת מצרים ועינוי המדבר, וכאשר תאכל ותשבע בארץ הטובה תברך עליה את השם. ורבותינו (ברכות מח ב): קבלו שזו מצות עשה, וטעמו ותברך את ה' אלוהיך…

לפי הרמב"ן יש שני פירושים לברכה.
מהם?

פירוש ראשון:
_______________________________________________

פירוש
שני:
_________________________________________________

סיכום הרמב"ן מביא שני פירושים לרצף המילים ואכלת ושבעת וברכת –  האחד : באופן טבעי כשתזכור, תאכל, תשבע ותברך.  והשני:   'ואכלת ושבעת' הם תיאורים ואילו 'וברכת' זהו ציווי לברך.

השמר
לך פן תשכח…
(יא–יח)

בפסוקים האחרונים משה מתאר את הארץ הטובה שעומדים להיכנס אליה, אך יש למשה חששות כבדים מהתוצאה של הכניסה לארץ. בסיום הקטע הקודם נאמר: ואכלת ושבעת וברכת… ובתחילת הקטע הזה : פן תאכל ושבעת… משה עובר מתיאור השפע, לחששות כבדים, המתבטאים במילת האזהרה פן.

26. (יא)
    ממה צריך להישמר?

27. (יב–יג )
    מהו הרכוש שיהיה לכם?

28. (יד)
    מה הסכנה בדבר?

29. (יד–טז)
    מהן הטובות שעשה לך ה'
    במדבר?

30. (טז)
    מהי תכלית נתינת המן?

31. (יז)
    מהו החשש האמוני הגדול ?

32. (יח)
    מה צריך לעשות כדי שהחשש לא יתממש?

33. * עיינו
    בישעיהו פרק ב'
    פסוקים
    ה–ח.

    ה. בֵּית יַעֲקֹב—לְכוּ וְנֵלְכָה, בְּאוֹר ה'.   ו. כִּי נָטַשְׁתָּה, עַמְּךָ בֵּית יַעֲקֹב…  ז. וַתִּמָּלֵא אַרְצוֹ כֶּסֶף וְזָהָב, וְאֵין קֵצֶה לְאֹצְרֹתָיו; וַתִּמָּלֵא אַרְצוֹ סוּסִים, וְאֵין קֵצֶה לְמַרְכְּבֹתָיו.  ח. וַתִּמָּלֵא אַרְצוֹ, אֱלִילִים:  לְמַעֲשֵׂה יָדָיו יִשְׁתַּחֲווּ, לַאֲשֶׁר עָשׂוּ אֶצְבְּעֹתָיו". (ישעיהו ב

34. מה המצב בארץ כפי שמתאר ישעיהו?
    מה המילה החוזרת בתיאור?

35. מה התוצאה הרוחנית?