נושא
הדף:
פסח:
דף
הלכה
יומית
מחבר:
דובי זהבי
מיועד לכיתות: א–ב
הלכה יומית בנושא פסח לכיתות א'-ב'
ליקט
וערך
דב
זהבי
–
רב
א'-ב'
חודש ניסן
-
קמחא
דפסחא
– קיים מנהג קדום,
לדאוג שתהיינה מצות ושאר מצרכי מזון לעניים לחג הפסח על ידי שאוספים תרומות מאנשים.
-
שבת
הגדול – היא השבת שלפני חג הפסח,
והיא נקראת כך מפני הנס שנעשה ליהודים בשבת שלפני יציאתם ממצרים,
שאז לקחו שה לקורבן פסח,
ולמרות שהשה היה האליל של מצרים,
המצרים לא יכלו לפגוע ביהודים.
בשבת הגדול דורש הרב בבית הכנסת בנושא פסח ומלמד את ההלכות.
-
איסור
חמץ
בפסח – נצטוונו בתורה שלא לאכול חמץ בפסח,
שלא להנות ממנו ושלא ימצא ברשותנו.
חמץ הוא כל מאכל העשוי מקמח,
שבזמן ההכנה לא השגיחו על הבצק שלא יחמיץ.
(קמח עם מים מחמיץ תוך 18 דקות).
-
מדוע אסור החמץ בפסח? זאת כדי שנזכור ונחוש את נס הגאולה ממצרים שבו יצאנו מעבדות לחרות בטו' בניסן,
וזה גם מחזק את אמונתנו בה'.
-
בדיקת
חמץ – בימים שלפני חג הפסח עורכים ניקיון יסודי בכל הבית ובלילה שלפני ליל הסדר,
לאחר צאת הכוכבים בודקים את החמץ.
ההלכות הקשורות לבדיקה:
-
את הבדיקה עושים לאור נר בודד ובכל הבית.
-
לפני הבדיקה מברכים – "…על ביעור חמץ"
ולאחריה אומרים קטע מהסידור שבו אנו מבטלים את החמץ. -
אין לדבר בין הברכה לבדיקה.
-
יש הנוהגים להניח בבית עשרה פתיתי לחם עטופים ולאוספם בזמן הבדיקה.
-
צריך לבדוק גם במכונית,
במחסן,
במכולת.
-
מוצרי
מזון
בפסח –
-
כשקונים אוכל צריך לבדוק שכתוב עליו שהוא כשר לפסח.
-
אורז וקטניות,
כגון:
בוטנים וגרעינים;
האשכנזים – לא אוכלים בפסח ובני עדות המזרח – כן אוכלים. -
אכילת מצות בפסח – במפעלים יש השגחה שהבצק לא יחמיץ ובעצם ע"י אכילת המצות אנחנו נזכרים במצות שאכלו אבותינו בדיוק כשיצאו ממצרים – בחיפזון גדול,
שבצקם לא יחמיץ .
ז. כלי
אוכל
כשרים
לפסח
– אסור להשתמש בפסח בכלים שהשתמשו בהם
בחמץ ולכן יש להכשיר את הכלים לפני פסח ויש שמשתמשים בפסח בכלים המיוחדים רק לפסח.
ערב פסח
ח. סוף
זמן
אכילת
חמץ – בבוקר שלפני ליל הסדר (יד'
ניסן)
מותר לאכול חמץ
רק עד השעה 9:00 בערך.
שרפת
וביטול
החמץ – שורפים את שאריות החמץ שברשותנו ואומרים מן הסידור נוסח שבו אנו מבטלים את החמץ ואומרים שמעכשיו הוא כמו עפר.
-
תענית
בכורים – בערב פסח,
ביום,
חלה תענית על כל אדם מגיל 13 שהוא בכור וזה זכר לנס שנעשה בזמן מכת בכורות,
שבה נהרגו בכורי מצרים ולבכורי ישראל לא אירע דבר.
הבכורים נוהגים להשתתף בסעודת מצווה של סיום מסכת בגמרא באותו יום. -
חג
הפסח הוא אחד משלושת הרגלים ובזמן שבית המקדש היה קיים,
היו עולים כל עם ישראל לבית המקדש בירושלים ואוכלים שם את קורבן הפסח.
משך החג הוא שבעה ימים,
כמו שנאמר בתורה:
"שבעת ימים מצות תאכל".
ההכנות
לחג – מתרחצים,
מסתפרים,
מסדרים את הבית,
עורכים את שולחן הסדר.
ליל הסדר
-
1.
הנשים חייבות לקיים את כל מצוות הסדר כמו הגברים,
ויש לחנך את הילדים לקיים את מצוות הסדר.
2. אמירת
ההגדה – באמירת ההגדה מקיימים את מצוות "סיפור יציאת מצרים",
ובה מסופר על עבודת הפרך שעבדו אבותינו במצרים ועל הגאולה – שיצאו מעבדות לחירות. מטרת אמירת ההגדה היא, לספר לילדים את שאירע לאבותינו ושהם יעבירו את הדברים לילדיהם – מאב לבן.
במהלך הסדר אנו עושים דברים משונים כדי שהילדים ישאלו עליהם שאלות,
ומתוך השאלות יספרו ההורים לילדיהם על השעבוד הנורא ועל הנס הגדול וזה יקרב את כולנו לאמונה בה'.
-
3.
אכילת
מצה – מצווה מהתורה על כל אחד לאכול בליל הסדר מצה בגודל "כזית"
שהוא כחצי מצת מכונה.
4. אכילת
מרור – מצווה לאכול מרור זכר לעבודת הפרך,שבה מיררו המצרים את חיי בני ישראל במצרים.
-
5.
שתיית
4 כוסות – במהלך אמירת ההגדה,
שותים ארבע כוסות יין כנגד ארבע לשונות הגאולה המוזכרים בתורה בפרשת יציאת מצרים – "והוצאתי"
"והצלתי"
"וגאלתי"
"ולקחתי".
-
מצוות
הסבה – בעת שתיית ארבע הכוסות ובעת אכילת המצה,
הגברים מסיבים (נשענים)
על צד שמאל שזוהי דרך חירות – כמו מלכים,
אך גם בשאר הסעודה יש הנוהגים להסב.
-
אפיקומן – לפני עורך הסדר מונחות 3
מצות.
הוא בוצע את המצה האמצעית ומניח את החלק הגדול לאפיקומן שאותו אוכלים בסיום הסעודה ויש לאכול ממנו "כזית".
את האפיקומן אוכלים זכר לקורבן פסח שהקריבו בבית המקדש.
-
חול
המועד – הימים שלאחר ליל הסדר נקראים ימי חול המועד, שהם ימי שמחה ומתנהגים בהם כמעט כמו בימי חול.
שביעי
של
פסח
– היום השביעי של פסח (כא'
ניסן)
הוא יום חג – כמו ליל הסדר,
ובו אנו חוגגים את נס קריעת ים סוף שאירע לאבותינו.