שירה עברית –רחל המשוררת

שם הכותב:
ארז משה

נושא:
שירה עברית –רחל המשוררת

כיתות יעד:
ח–ט

בס"ד

מושגים:

1)מטאפורה= השאלה.
צירוף של ביטויים מתחומי
משמעות שונים . מטאפורה
היא יצירת מושג חדש ע"י
חיבור של 2 מושגים
מעולמות שונים.

דוגמא:

2) דימוי: השוואה
בין דברים מתחומי משמעות שונים הדימוי
נעשה בדרך כלל ע"י
שימוש ב–כ'
הדמיון.

דוגמא:
א=ב

ליבי נשפך כמים

מהיר כברק

3)האנשה= מציגה
דבר דומם או צומח או בעלי חיים כאילו הם
אנושיים כלומר ייחוס תכונות אנושיות לדבר
לא אנושי.

דוגמאות:*) מתלחשים
המים.

*) ים הכינרת נח
בשקט.

4)אנאפורה = חזרה
על מילה בראשי טורים יש חזרה שבאה ברציפות
ויש חזרה שבאה לסירוגין.

החזרה של המילה
בראשי טורים מדגישה ומבליטה את מה שנאמר
ותפקידה להדגיש

את הרעיון.

דוגמאות:" לא
שרתי לך ארצי/וגם
לא פיארתי שמך"

הדגשה של המילה

5)ניגוד= אמצעי
אומנותי הנוטה לחדד ולהבהיר מצבים שונים
ביצירה .

דוגמאות:*)הרי
גולן

*) חוף הים

השיר כנרת/רחל
עמ' 71

מילים קשות:

בבדידות קורנת=
בבדידות מוחלטת.

צינה= קור

צחור= לבן
בוהק.

אוורש= אהפך.

רש= עני.

והיה הלב למשואות זרים=
הלב יפגע ע"י
זרים היכולים לפגוע בו.

שפל צמרת= הצמרת
ירדה למטה לכיוון החוף.

סתור שיער= שיערו
פרוע לא מסודר.

כרכ= שם
של תל על שפת הכינרת.

שחוח= כפוף/נמוך.

ניגודים :1)שם
הרי גולן(למעלה)

שם על חוף הים
(למטה)

2)נם חרמון הסבא

סתור שיער הדקל כתינוק
שובב

3)פסגת הצחור

דקל שפל צמרת.

שלושת הבתים הראשונים עוסקים
בתיאורים חיצוניים של הסביבה בית ראשון
מתאר את מה שרואים מהכנרת את הרי הגולן
ואת החרמון.

הבית הראשון:

בית זה משרה אווירה של שקט
בדידות של המשוררת אל מול סביבתה המילים
המבטאות תחושות אלה בשיר הן:

בדממה בוטחת

בבדידות קורנת

נם

צינה

הבית השני:

מתאר את חוף הכנרת ואת העצים
בסביבתו בית זה בא כניגוד לבית הראשון
המתאר מראות רחוקים. הרחוק
לעומת הקרוב אלו ממלאים את נפשה של המשוררת.

אל ארצי/רחל
עמ' 66

נושא השיר:השיר
עוסק בקשר של הדוברת לארצה

בשיר זה פונה הדוברת לארצה
מבקשת להתייחס אלה כאל אם.

רחל היא הבת אשר לא תרמה מספיק
להפרחת השממה בארץ,ולכן
היא מציינת בשיר את תרומתה.המשוררת
יודעת שתרומתה " דלה
" אך בשל מחלתה
היא לא הספיקה לעשות הרבה למען הארץ נפטרה
בגיל 41.

דלה= מעטה.

עלילות גבורה= סיפורי
גבורה.

שלל קרבות= הרבה
הקרבות.

מנחת בתך= מתנת
בתך.

בכי במסתרים= בכי
במקום מסתור.

יגה= יאיר
.

דימויים	מטאפורות	אנאפורה	האנשה
האם(הארץ) לבת(כותבת)		רק,אכן	1)חופי ירן שוקטים. 2)כבשו רגלי.

עמ' 66-67 תשובות
לשאלות

1א) היא
לא עושה: לא שרה,
לא מפארת את שמה.

היא עושה: נוטעה
עץ, הלכה על שבילים
ושדות.

ב) מה
שהיא עושה זה פעולה פיזית שעושה ברגליים
ובידיים

ומה שהיא לא עושה זה פעולה
מילולית שניתן לעשות ע"י
דיבור.

2א) היחס
של הכותבת בנוגע לעצמה, היא
ממעיטה בערכה שלה ואומרת על עצמה

שלא זכתה לעשות דברים למען
ארצה.

היא מזלזלת במעשים שכביכול
דלים ומועטים שעשתה למען ארצה.

ב) אני
לא מסכים עם הגישה של הדוברת כי לדעתי
כל דבר שעושים למען הארץ, לא
משנה מה, אפילו
הקטן ביותר נחשב לדבר גדול ורב משמעות.

ג) היחס
לנטיעה לפי המובאות הבאות :

שזוהי מצווה חשובה בעלת ערך
משמעותי.. הנטיעה
הייתה הדבר הראשון שבו נתעסק הקב"ה
בבריאת העולם וכך גם אנחנו צריכים לנטוע
ישר מרגע הכניסה לארץ. ועוד
נטיעה קודמת לקבלת פני משיח וזה מעיד על
חשיבותה.

מכאן אפשר ללמוד שמעשיה של
הכותבת למען ארצה אכן היו גדולים וחשובים.

3) בבית ב' התרומה
של המשוררת היא: לשמוח
עם הארץ בזמנים השמחים, ולבכות
איתה בזמנים העצובים.

למשל: אנחנו
שמחים עם הארץ כאשר אנו חוגגים יום העצמאות
למדינה בארץ הנפלאה שלנו.

ועצובים עם הארץ כאשר יש
מלחמות ופיגועים ושפיכות דמים.

4) יחסה של הדוברת לארצה
הוא : לדוברת יש
אהבה עזה לארץ אבל למרות זאת היא ממעיטה
בערך מעשיה אשר עשתה למען ארצה.
את זה אפשר ללמוד מהאנאפורה
(=חזרה) של
המילה "רק"
.

המילה "רק"
ממעיטה במעשיה של הדוברת.

רק עץ רק שביל שבשביל הדוברת
זה דברים גדולים, אבל
במציאות זה רב משמעות.