ספר שמואל א'
פרק ט"ז
דף עבודה
ספר שמואל א'-
פרק ט"ז:
מחבר ברוך קורצוייל
מיועד לכיתה ט'
-
פסוקים א'- ה'-
צו ה' והגעת שמואל לבית–לחם:
-
עיינו בסוף פרק ט"ו:
"כי
התאבל
שמואל
אל
שאול…וה'
ניחם".
היכן בפרק יש ניגוד דומה?
מה המסר מאחורי ניגודיות זו?
___________________________________________
_________________________________________________________________.
-
"איך
אלך ושמע
שאול
והרגני". האם היה זה נכון לחשוש כך או שמא אחרי שה' ציווה את שמואל ללכת אין זה ראוי?
עיינו ברד"ק וכתבו שני פירושים. ______________________
_________________________________________________________________
_________________________________________________________________.
פירוש רד"ק לפס' ב':
"עגלת בקר –
מצאנו כי אף על פי שהיה מבטיח הקדוש ברוך הוא הנביא או הצדיק,
אף על פי כן הוא נשמר מלכת במקום סכנה.
(1) כמו שראינו ביעקב אבינו שהבטיחו הקדוש ברוך הוא בעברו ארם נהרים ואמר לו:
"והשיבותיך אל האדמה הזאת", ושם גם כן נראה לו המלאך והבטיחו ואמר לו:
"שוב אל ארץ אבותיך ולמולדתך ואהיה עמך".
וכאשר שמע כי עשו בא לקראתו– "וירא יעקב מאד וייצר לו". (2)
וכן דוד שהיה נמשח למלך על פי ה', היה בורח מפני שאול וגם גד הנביא אמר לו:
"לא תשב במצודה".
וכן בדברי המלחמות היו עושין תחבולות אחר הבטחת האל יתברך, (3)
כמו שעשה גדעון בדבר הכדים והלפידים. וגם פעמים היו עושין התחבולות במצות האל (4)
כמו שכתוב ביהושע בכבוש יריחו:
"הקף את העיר".
וכן צוה לשמואל הנביא תחבולה אף על פי שהיה הולך במצותו.
והטעם,
כי אף על פי שהקדוש ברוך הוא עושה נסים ונפלאות עם יראיו ברוב הם על מנהג העולם,
וכן על מנהג העולם היה לו ליעקב לירא מפני עשו ולדוד מפני שאול אם היה מושח מלך בחייו והיה לו לבקש תחבולה איך אלך וזו היתה שאלתו "איך אלך" ואמר לו הקדוש ברוך הוא:
"עגלת בקר תקח בידך"… ולמדו רז"ל מזה הפסוק שמצוה לשנות בדברי שלום,
שהרי הקדוש ברוך הוא אמר לשמואל: "עגלת בקר תקח בידך" והראה
לו שאין
ראוי
לאדם
ללכת
במקום
סכנה
ולסמוך
על הנס משום שנאמר:
"לא תנסון את ה' אלהיכם".
ויש מפרשים כי הקדוש–ברוך–הוא אמר לו כך: 'אני אמרתי לך שתלך בהצנע ואתה אמרת:
"ושמע שאול והרגני"!?
עתה אני אומר לך שתלך בפרהסיא ותקח עגלת בקר לעשות זבחים שלמים ביום משחך אותו למלך!'. וזה שאמר: "וקראת לישי בזבח",
אמר לו: 'לך בפרהסיא ונראה מי הורג אותך!". ועל זה הדרך פירשו ג"כ במדרש מה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה רבינו: "עבור לפני העם הזה", לפי שאמר לו:
"עוד מעט וסקלוני"
אמר לו הקדוש ברוך הוא:
עבור לפני העם ונראה מי סוקל אותך".
-
פסוק ד'. מדוע זקני העיר 'חרדים לקראתו'?
__________________________________
_________________________________________________________________.
-
פסוקים ו'-י"ג–
הבחירה בדוד:
-
עיינו בפסוקים ז'-ח',
איזה שורש חוזר על עצמו 5 פעמים?
_________. -
מצאו בקטע מילה נרדפת לשורש הנ"ל–
_______. -
מה ההבדל בין שתי המילים הללו? העזרו בפירוש רש"י.
_________________________.
פירוש רש"י לבראשית ט"ו/ה':
"וַיּוֹצֵא אֹתוֹ הַחוּצָה וַיֹּאמֶר הַבֶּט נָא הַשָּׁמַיְמָה–
…דבר אחר הוציאו מחללו של עולם והגביהו למעלה מן הכוכבים, וזהו
לשון
'הבטה'-
מלמעלה
למטה".
-
מה המסר בהבחנה זו? תוכלו להיעזר בפירוש רד"ק.
____________________________
_________________________________________________________________.
פירוש רד"ק:
"ויאמר אך נגד ה' משיחו–
פירוש:
אמר בלבו או בפיו כי חשב כי זה הוא המלך שצוהו האל למשוח.
לפי שהיה בכור בבני ישי ועוד, כי ראהו יפה צורה וקומה כשאול וחשב כי הקדוש ברוך הוא בוחר באנשים יפה קומה וצורה למלכות כדי שיהא מוראו על העם וכן אמר בשאול:
"הראיתם אשר בחר בו ה'
כי אין כמוהו בכל העם".
וכן הוא כמו שחשב שמואל כי בעל קומה וצורה יפה בוחר בו האל למלוכה כדי שייראו ממנו העם ובלבד
שיהיה
לבו טוב
וישר. ופירוש נגד ה'
משיחו כמו "נכח ה' דרככם"
כלומר,
ה'
יהיה עמו…".
8. נאמר שה' מאס באליאב. מדוע?
כתוב שני הסברים לפי הפרשנים הבאים:
רש"י – כי מאסתיהו – לפי שכעסן הוא, כמה שנאמר (להלן יז,כח):
'ויחר אף אליאב בדוד'.
רד"ק – אל תבט אל מראהו – בוחן לבות וכליות בני אדם ידע לבב אליאב כי איננו ישר, לפיכך אמר לשמואל:
אל תבט אל מראהו, כי אף על פי שהוא יפה מראה והגון למלכות לפי מראהו,
אני יודע לבבו ומאסתיהו למלכות כי איננו הגון לפי לבבו.
9. איזו ביקורת יש לה' כלפי שמואל בפסוק ז? היעזר בדברי רש"י הבאים:
רש"י:
כי לא אשר יראה האדם – אף ע"פ שקראת לעצמך רואה שאמרת לשאול 'אנכי הרואה' (לעיל שמואל א'
ט'
י"ט)
כאן אני מודיעך שאינך רואה:
10. קרא את פירוש דברי ר'
יוסף קרא, וכתוב מדוע לפי דבריו שמואל מהסס בקשר לבחירה בדוד למלך?
ר'
יוסף
קרא: כי היה נער אדמוני עם יפה עינים וכשראהו שמואל שהיה נער,
חשב בלבו: מה זה ראוי למלכות? .. כאן הראהו הקב"ה שראייתו של בשר ודם אינה כלום כנגד ראייתו של הקב"ה שמה שחשב שמואל שיהא ראוי למלכות,
בו מאס הקב"ה ומה שביזה שמואל כשראו נער אדמוני עם יפה עינים, בו בחר הקב"ה.
(מצודת ציון: אדמוני–
מראה אדום
דעת מקרא: אדמוני–
בעל לחיים אדומות).
11. בהמלכת שאול נאמר:
"וַיִּקַּח שְׁמוּאֵל אֶת פַּךְ הַשֶּׁמֶן וַיִּצֹק עַל רֹאשׁוֹ …
כִּי מְשָׁחֲךָ ה'
עַל נַחֲלָתוֹ לְנָגִיד" (י,א).
בהמלכת דוד נאמר:
" רָאִיתִי בְּבָנָיו לִי מֶלֶךְ"(פס'
א'),
וכן "וַיִּקַּח שְׁמוּאֵל אֶת קֶרֶן הַשֶּׁמֶן וַיִּמְשַׁח אֹתוֹ" ( יג).
מצא שני הבדלים הקשורים בהמלכה בין דוד לשאול?
12. מה התוספתא למדה משינויים אלה?
תוספתא סנהדרין ד,ו:
אין מושחין מלכים אלא מן הקרן. שאול ויהוא נמשכו מן הפך מפני שמלכותן עתידה להישבר.
דוד ושלמה נמשחו מן הקרן מפני שמלכותן מלכות עולמים.
13. עיין בדברי המלבי"ם הבאים, וכתוב כיצד כבר לפני המלכת דוד, אפשר לראות בציווי ה' מלכות דוד היה יותר יציבה וממושכת ממלכות שאול?
מלבי"ם:
ועל זה אמר 'לך אשלחך', לא כמו אצל שאול שסבב שהוא יבוא אצל הנביא,
רק אתה תבוא אליו בשליחות ה'.
14. א.
עיין בפירוש המלבי"ם ובפירוש הרד"ק,
וכתוב כיצד כל אחד מהם מסביר את הביטוי "בקרב אחיו"?
מלבי"ם:
יתכן שאחר שרצה להשפיע עליו על ידי משיחה זאת קדושה וטהרה ורוח גבורה,
בחר שיהיה בעשרה:
ישי ושמונת בניו ושמואל, שאין השכינה שורה פחות מעשרה.
רד"ק:
בקרב אחיו– שנבחר מכולם כמו מקרב אחיו.
ב.
עיין בהמשך הפרק וכתוב מה גרם לרד"ק לסבור שההמלכה לא הייתה בפני אחיו של דוד?
15. עיין בפסוקים יג ו–יד.
מה אירע לדוד על ידי ה' ומה אירע לשאול?
16. עיין בדברי המלבי"ם הבאים, והסבר מהי הרוח הרעה שהייתה לשאול על פי פירושו?
מלבי"ם – ורוח ה' סרה – רוח ה' הוא התעצמות שפע הרוחניות בענין אלוקי אשר חל על כחותיו הנפשיות ותלבישהו רוח גבורה, ותמלאהו רוח חכמה ודעת ויראת ה', ואיש הזה …
עת יוסר ממנו השפע בחטאו,
וכליו יורקו מהרוחניות השוכן בם,
ירגיש החסרון הזה וישתומם ויתבהל,
ותחת רוח הנשגב ישכון בו רוח אחר שחורי מלא בלהה ועצב,
דאגה ובעתה, וזה שכתוב ובעתתו רוח רעה.
ג.
פסוקים טו–כג:
הבאת דוד המנגן לארמונו שאול
17. א.
מדוע דוד נקרא לבוא לפני שאול?
ב.
עיין בדברי הנער בפסוק יח בתארו את דוד. אלו תכונות נוספות חוץ מהנגינה מזכיר הנער על דוד?
18. על פי המלבי"ם ור' יוסף קרא, מדוע מוזכרות כעת כל תכונות אלה על דוד, הרי בסה"כ ביקשו נער מנגן.
מלבי"ם : למה סיפר כל המעלות האלה,
ועיקר המבוקש הוא שיהיה יודע נגן?
ותוארים ההם ראוים לאיש אשר יעמוד בהיכלי מלך. ועם היות דוד עדיין נער שבחוהו באלה התוארים שהיה מוכן להם מתכונתו.
מהר"י
קרא: כי זה היועץ משיב נכוחים הוא שאמר לו וכי אינך צריך אלא ליודע נגן, והלא ששה מעלות שבו כולן צריכין לך,
שגםלגבור חיל אתה צריך שילחם מלחמותיך… ושמא תאמר גבור הוא אבל אינו יודע תחבולות מלחמה,
לכך שמו איש מלחמה. ונבון דבר מבין דבר מתוך דבר וחכם לשפוט את העם. איש תאר נאה ומקובל לכל…
19. א.
הוכח מהפסוקים ששאול אהב את דוד עוד לפני ששמע את נגינתו.
ב.
עיין בדברי אלשיך,
והסבר מה בנגינתו של דוד גרם להרגשה טובה אצל שאול?
אלשיך:
כי על ידי יתרון הקדושה השורה על דוד מתעורר רוח ה'
להתפשט בשאול, מעין אשר היה בו בתחילה וזה טוב לו.