בס"ד
דף עבודה
ספר שמות פרקים י"א–י"ב–
מכת בכורות:
מחבר : ברוך קורצוייל
מיועד לכיתה ט'
מבנה
כללי:
-
עברו על שני הפרקים ברפרוף ומצאו מהם שלושת הנושאים המרכזיים:
-
(פרק י"א–
א'-ח';
י"ב–
כ"ט–ל"ט)
______________________________________. -
(פרק י"ב–
א'-י"ג;
י"ב–
כ"א–כ"ח)
______________________________________. -
(פרק י"ב–
י"ד–כ')
______________________________________.
ההתראה על מכת בכורות:
-
עיין בפרק י'
פס'
כ"ד–כ"ט,
ובפרק י"א פס' א'-ח'.
מהי הסתירה בין הקטעים?
_________________________________________________________________.
-
עיין בפרק י"א פס' ח'
ובפירוש רש"י ונסה ליישב את הסתירה.
פירוש רש"י:
"ויאמר
משה כה
אמר ה'
– בעמדו
לפני
פרעה
נאמרה
לו נבואה
זו שהרי
משיצא
מלפניו
לא הוסיף
ראות
פניו" (הראה כיצד פס'
ח'
תומך בפירוש רש"י)
__________________________________________________________________________________________________________________________________.
תוכן ההתראה:
-
מלא את הטבהל והשווה בין ציווי ה'
למשה בנוגע למכת בכורות, לבין דיבור משה אל פרעה:
|
הודעת ה' למשה |
דיבור משה אל פרעה |
|
עניינה: |
עניינה: |
|
וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה עוֹד נֶגַע אֶחָד אָבִיא עַל פַּרְעֹה וְעַל מִצְרַיִם… |
פס' |
|
|
פס' |
|
|
פס' |
|
|
פס' |
|
…אַחֲרֵי כֵן יְשַׁלַּח אֶתְכֶם מִזֶּה כְּשַׁלְּחוֹ כָּלָה גָּרֵשׁ יְגָרֵשׁ אֶתְכֶם מִזֶּה |
פס' |
-
עיין בפרק ד'
פס'
כ"ב–כ"ג ובפירוש הרמב"ן ונסה ליישב את ההבדלים שהועלו:
פירוש הרמב"ן:
"והנה
גם בזה
קיצר
בסיפורים, כי
ה' אמר
לו עוד
נגע אחד
אביא על
פרעה, והודיעו
הנגע
ההוא, ואמר
לו כחצות
הלילה
אני יוצא
בתוך
מצרים, וכל
ענין
הפרשה
ההיא
(פס' ד'–ח'),
אבל
לא רצה
הכתוב
להאריך
באמירה
שאמר השם
למשה, כי
די במה
שספר משה
לפרעה
כה אמר
ה', כמו
שפירשתי
בארבה
(לעיל י' ב'),
ובאו
כענין
הזה
פרשיות
רבות
בתורה… וגמר
הפרשה
כולה, והם
דברי השם
אל משה
שאמרם
לישראל
בו בלשון
שנצטוה. ואמר
(בפסוק ב)
דבר
נא באזני
העם, בצאתך
מלפני
פרעה".
__________________________________________________________________________________________________________________________________
_________________________________________________________________.
השוואה
בין
ההתראה
לבין
הביצוע
בפועל:
-
מלא את הטבלה והשווה בין ההתראה על מכת בכורות לבין ביצועה בפועל:
|
התראה– |
המכה בפועל– פרק י"ב |
|
פס' |
פס' |
|
ה'- |
פס' |
|
ו'- |
ל'- |
|
ז'- |
|
|
ח'- |
פס' |
|
|
ל"ב– |
|
|
ל"ג– |
רק אם יש ציון לפסוק בטבלה יש להשוות לשם,
אם אין–
כנראה שזה מופיע רק באחד המקומות.
מצוות קידוש החודש:
-
לדעתך,
מדוע ה' בוחר במצוות קידוש החודש בתור המצווה הראשונה לבני ישראל בתור עם?
(בהמשך נראה תשובות מן המקורות)
_________________________________________________________________.
-
עיין במדרש והשב על השאלות:
"ר'
לוי פתח: "וִהְיִיתֶם לִי קְדֹשִׁים כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה'
וָאַבְדִּל אֶתְכֶם מִן הָעַמִּים… " (ויקרא כ',
כ"ו).
אר"י:
בכל מעשיהם של ישראל משונים מאומות העולם:
בחרישתן ובזריעתן ובקצירתן ובעמירתן ובדישתן ובגרנן וביקביהם ובמניינן ובחשבונן… "במניינן ובחשבונן"- שאומות העולם מונים לחמה, וישראל–
ללבנה.
שנאמר:
"הַחֹדֶשׁ
הַזֶּה
לָכֶם
רֹאשׁ
חֳדָשִׁים".
-
מה לומד המדרש מ– "מניינן וחשבונן"?
___________________________________
______________________________________________________________. -
מה המיוחד בלוח השנה העברי?
________________________________________. -
לפי המדרש, למה לצוות את עם ישראל דווקא במצווה זו? ______________________
______________________________________________________________.
-
מלא את הטבלה והשווה בין 2 הפירושים ברש"י:
|
|
החדש הזה לכם |
ראש חדשים |
ראשון הוא לכם לחודשי השנה |
|
פירוש 1- פשט |
|
|
|
|
פירוש 2- דרש |
|
|
|
פירוש רש"י:
"החדש
הזה –
הראהו
לבנה
בחידושה
ואמר לו
כשהירח
מתחדש
יהיה לך
ראש חודש.
ואין
מקרא
יוצא
מידי
פשוטו!
על
חדש ניסן
אמר לו,
זה
יהיה ראש
לסדר
מנין
החדשים, שיהא
אייר
קרוי
שני, סיון
שלישי".
-
לפי כל אחד מהפירושים– איזו מצווה למד רש"י מפס' ב'?
_________________________________________________________________.
-
עיין בפירוש הרמב"ן והשב על השאלות שלאחר מכן: "…וטעם
החדש
הזה לכם
ראש
חדשים, שימנו
אותו
ישראל
חדש
הראשון, וממנו
ימנו כל
החדשים
שני
ושלישי
עד תשלום
השנה
בשנים
עשר חדש,
כדי
שיהיה
זה זיכרון
בנס
הגדול, כי
בכל עת
שנזכיר
החדשים
יהיה
הנס
נזכר, ועל
כן אין
לחדשים
שם בתורה,
אלא
יאמר: "בחדש
השלישי"
(להלן יט א),
ואומר:
"ויהי
בשנה
השנית
בחדש
השני
נעלה
הענן"(במדבר י יא),
"ובחדש
השביעי
באחד
לחודש"
וגו'
(שם כט א),
וכן
כלם"
-
באיזה מבין הפירושים שהביא רש"י,
בוחר הרמב"ן?
________________________. -
לפי הרמב"ן,
מדוע בחרה התורה את הניסן כראשון לחודשים?
___________________
______________________________________________________________. -
מדוע אין בתורה שמות לחודשים אלא מספרים בלבד?
______________________________________________________________.
פסח מצרים:
-
השוו בין ציווי ה' למשה על פסח מצרים(י"ב,
ג'-י"ג)
לבין ציווי משה לזקנים(י"ב,
כ"א–כ"ח).
_________________________________________________________________
_________________________________________________________________.
-
מה גיליתם מתוך ההשוואה? אילו שאלות מתעוררות מתוך ההשוואה?
מה ניתן להסיק ממנה?
_________________________________________________________________
_________________________________________________________________.
-
רמב"ן לשמות פרק י"ב פסוקים כא – כב:
"ויקרא
משה לכל
זקני
ישראל
ויאמר
אליהם– הפרשה
הזו
מקצרת
באשר
ציוה
אותו ה'
בפרשה
של מעלה,
כי
בידוע
שאמר
להם משה
לישראל
הכל בפרט
ולימד
אותם כל
העניין, ונכלל
הדבר
בכתוב
כאשר
ציוה ה'
את
משה כן
עשו
)להלן
פסוק
כח(. אבל
הזכיר
זאת
הפרשה
בכלל כי
קרא משה
לכל זקני
ישראל
והם אספו
אליו כל
העם, ואז
אמרו אל
כל עדת
ישראל
משכו
הצאן מן
העדר אל
בתיכם
להיות
לכם
למשמרת
מבעשור
לחדש".
על איזו מהשאלות ששאלתם עונה הרמב"ן?
כיצד הוא עונה על השאלה?
_________________________________________________________________
_________________________________________________________________.
-
פסוק כ"א:
"מִשְׁכוּ
וּקְחוּ
לָכֶם
צֹאן
לְמִשְׁפְּחֹתֵיכֶם"-
מהי השאלה המתעוררת מפסוק זה לאור ההשוואה?
_________________________________________________________________
-
מהי השאלה המתעוררת על הביטוי המודגש?
_________________________________________________________________
-
רש"י לשמות פרק י"ב פסוק כא:
"משכו
– מי
שיש לו
צאן
ימשוך
משלו: וקחו
– מי
שאין לו
יקח מן
השוק".
מכילתא בא פרשה יא: "ר'
יוסי
הגלילי
אומר: משכו
– ידיכם
מעבודה
זרה. וקחו–
והדבקו
במצוות".
כיצד עונה כל אחד מהפירושים על השאלה ששאלנו? מה דומה ומה שונה בדרך הפירוש?
_________________________________________________________________
_________________________________________________________________
-
עיינו בפסוק כ"ב.
איזה פרט מוסיף משה ביחס לציווי ה'?
כיצד הרמב"ן (שראינו לעיל) יפרש תוספת זו?
_________________________________________________________________
_________________________________________________________________
-
הרש"ר הירש לשמות פרק י"ב פסוק כ"ב:
"מצווה
ראשונה
זו –
דוגמה
מוחשית
היא לנו
לתורה
שבעל
פה. הרי
רואים
אנו כאן,
כיצד
מוסר
משה
לזקנים
הוראה, המוסיפה
פרטים
על ביצוע
החוק, פרטים
אשר לא
נכללו
בדברי
ה' שקדמו
לו… קיבל
משה
הסברים
נוספים
לשם
מסירתם. הסברים
אלה לא
נכללו
בדברי
ה' הכלליים
יותר, אלא
מקום
הניחו
להם
במסגרת
המסורה
שבעל
פה".
על איזו שאלה עונה הרש"ר הירש? כתבו שני פרטים הלכתיים נוספים בנוגע לפסח מצרים שלא אמר ה'
למשה ונאמרו ע"י משה לזקנים.
_________________________________________________________________
_________________________________________________________________
-
פסוק י"ג:
"וְהָיָה
הַדָּם
לָכֶם
לְאֹת
עַל
הַבָּתִּים
אֲשֶׁר
אַתֶּם
שָׁם
וְרָאִיתִי
אֶת
הַדָּם
וּפָסַחְתִּי
עֲלֵכֶם…". מהי המטרה של צביעת המזוזות בדם ע"י אגודת האזוב לפי פסוק י"ג?
_________________________________________________________________
_________________________________________________________________
-
רש"י לשמות פרק י"ב פסוק ו:
"ומפני
מה הקדים
לקיחתו
לשחיטתו
ארבעה
ימים מה
שלא
ציווה
כן בפסח
דורות. היה
ר' מתיא
בן חרש
אומר: הרי
הוא
אומר(יחזקאל טז ח):
"ואעבור
עליך
ואראך
והנה
עתך עת
דודים",
הגיעה
שבועה
שנשבעתי
לאברהם
שאגאל
את בניו
ולא היו
בידם
מצוות
להתעסק
בהם כדי
שיגאלו, שנאמר(שם ז'):
"ואת
ערום
ועריה",
ונתן
להם שתי
מצוות
דם פסח
ודם
מילה, שמלו
באותו
הלילה, שנאמר(שם ו'):
"מתבוססת
בדמיך",
בשני
דמים, ואומר(זכריה ט יא):
"גם
את בדם
בריתך
שלחתי
אסיריך
מבור
אין מים
בו", ולפי
שהיו
שטופים
בעבודה
זרה אמר
להם(פסוק כא):
"משכו
וקחו
לכם", משכו
ידיכם
מעבודה
זרה וקחו
לכם צאן
של מצוה".
מה היה חסר לבני ישראל בכדי שייגאלו?
מדוע העיסוק במצווה של קרבן הפסח במצרים התחיל כבר בעשור לחודש ניסן, ארבעה ימים לפני הקרבתו?
_________________________________________________________________
_________________________________________________________________
חג המצות:
-
פסוק י"ד:
"וְהָיָה
הַיּוֹם
הַזֶּה
לָכֶם
לְזִכָּרוֹן".
לאיזה יום הפסוק מתכוון? מהן שתי האפשרויות?
לפי איזו אפשרות הפסוק קשור לעניין שקודם–לכן(פסוקים ג'-י"ג),
ולפי איזו פרשנות הפסוק קשור לענייננו(פסוקים י"ד–כ')?
_________________________________________________________________
_________________________________________________________________
-
רש"י לשמות פרק י"ב פסוק י"ד:
"לזכרון
– לדורות:
וחגתם
אתו –
יום
שהוא לך
לזיכרון
אתה
חוגגו
. ועדיין
לא שמענו
אי זהו
יום
הזכרון
? תלמוד
לומר
)שמות
יג ג(:
זכור
את היום
הזה אשר
יצאתם
. למדנו
שיום
היציאה
הוא יום
של זיכרון
. ואיזה
יום יצאו
? תלמוד
לומר
)במדבר
לג ג(:
ממחרת
הפסח
יצאו, הוי
אומר
יום
חמישה
עשר
בניסן
הוא של
יום טוב,
שהרי
ליל
חמישה
עשר אכלו
את הפסח
ולבקר
יצאו".
לפי רש"י לאיזה יום הכוונה? מהיכן הוא מוכיח?
_________________________________________________________________
_________________________________________________________________
-
עיינו בפסוקים ט"ו–כ'.
מהם הפרטים ההלכתיים של 'חג–המצות'?
מתי קיימת מצווה לאכול מצות?
מתי אסור לאכול חמץ? דייקו בפסוקים!
_________________________________________________________________
_________________________________________________________________