נושא הדף: שמות,
פרק ד–ה – תחילתה של שליחות משה
מיועד לכיתות: י
מחבר:
צבי ארליך
יציאת
משה לשליחות [ד'
יח
–
כג]:
לאחר סיום הדו שיח
של משה עם הטענות השונות ותשובות ה'
אליו משה נוטל רשות מ __________
ללכת למצרים, בטענה
ש_________________________________________________. כשמשה
עם בני משפחתו בדרכם למדין ה' מצוה
אותו בפס' כא: "וַיֹּאמֶר
ה' אֶל מֹשֶׁה בְּלֶכְתְּךָ
לָשׁוּב מִצְרַיְמָה רְאֵה כָּל הַמֹּפְתִים
אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְיָדֶךָ וַעֲשִׂיתָם
לִפְנֵי פַרְעֹה".
על פי רש"י
לא מדובר כאן באותות ובמופתים ש
___________________________________ משום
שאותו אלה נועדו להינתן לפני
___________________. אלא מדובר
באותות ש שה' עתיד לשים ביד
משה, ואותם משה יעשה לפני
_____________.
כשמשה יגיע אל
פרעה עליו להזכיר פעמים את הביטוי בן בכור
[פס' כב –
כג]. הפעם
הראשונה מכוונת ל _____________, אותו
פרעה מתבקש ל ____________, והפעם
השנייה רומזת ל_______________ אותו
ה' ____________ אם פרעה לא ישמע
בקול ה'. שליחות זו של משה
רומזת למכת ___________________.
פרשת
ברית המילה [ד',
כד
–
כו ע"פ
רש"י]
(כד)
וַיְהִי [כשמשה
היה] בַדֶּרֶךְ
בַּמָּלוֹן וַיִּפְגְּשֵׁהוּ [מלאך]
ה'
וַיְבַקֵּשׁ הֲמִיתוֹ
– המלאך
ביקש להמית את משה על שנתרשל בקיום מצוות
מילה לבנו אליעזר,
וכשבא למלון במקום לדאוג מיד
לעניין המילה דאג לצרכיו במלון. (כה)
וַתִּקַּח צִפֹּרָה [אבן]
צֹר וַתִּכְרֹת
אֶת עָרְלַת בְּנָהּ וַתַּגַּע לְרַגְלָיו
– זרקה את
הערלה לרגלי משה, וַתֹּאמֶר
כִּי חֲתַן דָּמִים
[=משה]
אַתָּה [=התינוק]
לִי
– ציפורה
פנתה אל התינוק ואמרה:
יתכן שאתה כמעט גרמת לכך שדמו
של חתני –
משה בעלי היה נשפך ובעלי היה מת.
(כו)
וַיִּרֶף מִמֶּנּוּ [הניח
לו– מלאך ה' הרפה
ממשה, והפסיק לבקש להמיתו]
אָז אָמְרָה
[אמנם קודם
חשבתי שמשה כמעט מת בגלל המילה, אך
עתה אני בטוחה בכך ש] חֲתַן
דָּמִים [דמו
של חתני היה נשפך] לַמּוּלֹת
[בגלל
העיכוב במצוות מילה]. הכפילות
בשתי האמירות של ציפורה היא בגלל שבתחילה
רק חשבה שהמילה היא הגורם לתקלה,
ולבסוף ידעה זאת בבירור.
כשמשה מגיע למצרים הוא פוגש
קודם את ____________, ויחד הם
אוספים את _____________ ועושים
לפניהם את _______________________________________, כדי
ש __________________________________________.
הפניה
הראשונה אל פרעה [פרק
ה']:
משה ואהרון [רש"י
לפס' א: הזקנים
שהיו עמם ___________________ בגלל
ש______________] מגיעים אל פרעה
ומבקשים [פס' א]
________________________________. לאחר מכן
הם מפרטים את בקשתם באומרם [פס'
ג] _______
_______________________________________________________________________________________
תגובות פרעה לבקשות :
-
פס' ב:
_______________________________________________________________________________ -
פס' ד:
_______________________________________________________________________________
משמעות הביטוי לְסִבְלֹתֵיכֶם
הוא _____________________.
-
פרעה גוזר
______________________________________________. מטרת
הגזירה היא ליצור מצב בו עם ישראל יהיה
______________________ ואז לא
____________________________________________________.
שוטרי בני ישראל הוכו על ידי
___________________ משום ש
___________________.
השוטרים הגיבו בשתי דרכים:
-
פס' טו – טז:
___________________________________________________________________________
התוצאה של תגובה זו היא [פס'
יז – יט]:
________________________________________________________
-
פס' כ – כא:
___________________________________________________________________________
הביטוי "אֲשֶׁר
הִבְאַשְׁתֶּם [הסרחתם]
אֶת רֵיחֵנוּ"
הינו ביטוי מושאל שמשמעו:
גרמתם לפרעה למאוס בנו.
התוצאה של תגובה זו היא [פס'
כב – כג]
________________________________________________________
תגובת ה' לכך
היא [פרק ו', א]
_______________________________________________________________