שמות, פרק ט"ו: שירת הים – תשע"ה

נושא: שמות,
פרק ט"ו:
שירת הים

מחבר: אראל
בלום

כיתה: ט
(מעודכן לתשע"ה)

בס"ד.
שירת
הים
.
פרק
ט"ו.

• מה
  שצבוע בכחול יש לכתוב על הלוח ולבקש
  מהתלמידים שיעתיקו למחברת .

1. הקדמה:
   המצרים
   טבעו בים,
   וישראל
   שרים,
   על
   מה בדיוק הם שרים ?!

2. נבין
   את שירת הים על פי רש"ר
   הירש [במקום
   שפרשנו על פי פרשן אחר זה מצויין במפורש
   ]
   :

פסוק
א': גאה גאה: התגאה
על הגאוותנים [
אונקלוס
] .

פסוק
ב': כל
מה שיש לנו גם העוז וגם השירה –
הכל מה' ¹
!

ואנוהו– לשון
נוי – אספר
נויו ושבחו לבאי עולם [רש"י]
.

• פסוק
  ג' :
  ישראל
  שרים על ההבנה הכרה המחודשת במציאות
  הבורא ובמעשיו –
  ה'
  איש
  מלחמה –
  ה'
  שמו
  ²
  :
  מלחמות
  ה' הם
  חלק מהופעת ה'
  , שכן
  רק על ידי השמדת הרע ,
  נסללת
  הדרך לטוב ולאושר !
  

נקרא
פסוקים ג'
–
ז'
:

פסוק
ז':
רש"י:
מרוב
גדולת ה',
כבר
האויבים–
נהרסים.

• מה
  התוכן (המסר)
  המרכזי
  בפסוקים אלו ?

 רש"ר
הירש [מקור
א' ]:
פסוקים
ג' –
ז'
הם
שיר הלל לגבורת ה'
שהתגלתה
בהתרחשות הניסית נגד עוצמת החברה
האנושית ³.

משה
ובני ישראל מוסיפים עוד נדבח בגדולת ה'
, הבה
נעיין :

נקרא
פסוקים ח'
–
יב'
:

פסוק
י"א:
באלים–
(רש"י)
בחזקים,
נורא
תהילות:
יראו
מלהגיד תהילותיך פן יהיו מעט מידי.

פסוק
יב' :
תבלעמו
ארץ . רש"י
: המצרים
זכו לקבורה בשכר שאמרו "ה'
הצדיק"
.

כיצד
זכו לקבורה ?

הרמב"ן
: או
שבאופן טבעי המצרים נפלטו מהים ואח"כ
נשחתו שם וזה פירוש תבלעמו ארץ (
בלע
= השחית).
ורבותינו
אמרו שהארץ פתחה את פיה ובלעה אותם ⁴.

• מה
  התוכן (המסר)
  המרכזי
  בפסוקים אלו ?

• רש"ר
  הירש [מקור
  א' ] :
  פסוקים
  ח' –
  יב'
  הם
  שיר הלל לגבורת ה'
  גם
  בניגוד לסדר הקבוע
  בטבע
  .
  

[ט']
לאור
פסוקים ג'
– ח'
– שלטון
ה' על
הטבע : מה
הקשר של פסוק ט'
?

האוייב
לא מאמין בכך שה'
שולט
בטבע ותולה את כל ההתרחשויות בטבע ובעצמו
, ולכן
הוא אומר :…אֶרְדּף ! האוייב
חושב לרדוף
כיוון שלדעתו קריעת ים סוף היא התרחשות
טבעית שגם הוא יכול לנצל אותה לטובתו !

גם את
ההמשך הוא תולה בעצמו :
( אני)
אֶרְדּף ( אני)
אַשִּׂיג ( אני)
אֲחַלֵּק שָׁלָל ( אני)
תִּמְלָאֵמוֹ נַפְשִׁי ( אני)
אָרִיק חַרְבִּי ( ואני)
תּוֹרִישֵׁמוֹ יָדִי:
– שש
פועלים שכולם נאמרים על עצמו !

פסוקים
יג' – יז'
:

[יג']
נָחִיתָ בְחַסְדְּךָ עַם–זוּ גָּאָלְתָּ נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ אֶל–נְוֵה קָדְשֶׁךָ:

• נָחִיתָ – מה פירוש
  המילה "להנחות"
  ?

רש"ר
: להנחות
זה להוביל אל המטרה .

• ומה
  פירוש נֵהַלְתָּ
  ?

רש"ר
: הניהול
הוא הדרכת אדם חלש תוך שימת לב לחולשתו .
[ כמו
"על
מי מנוחות ינהלני"
(תהילים
כג' , ב'
) וכן
"אתנהלה
לאיטי"
(בראשית
לג' , יד'
) ועוד.
] ולכן
אף על פי שהקב"ה
יכל להביא את ישראל מיד לנוה קדשך בגאון
עוזו , הרי
התחשב בחולשתם של ישראל וניהל אותם בדרך
כזאת שיוכלו לשאת את התלאות .

פסוקים
יד' –
טז'
: כל
העמים יפחדו בעקבות ניסי ה'
, וכך
תקל הכניסה לארץ ישראל ⁵.

• אם
  כך מה התוכן (המסר)
  המרכזי
  בפסוקים אלו [יג'
  –
  יט']
  ?

רש"ר
⁶ [מקור
ב' ] : ❦
בפסוקים
ב' –
יג'
סופר
על מעשי ה'
במצרים
והשירה הוקדשה ליראת
ה'
.

❦ מפסוק
יד'
ישראל
שרים על מעשה ה'
בעם
ישראל
.

ישראל
שרים על האמונה
⁷
באהבת
ה'
לישראל
ועל האמונה שה'
משגיח
על
ישראל
ומנחה אותם
ובונה
את המשך בניין האומה .

 מיתוך
ראיה על מה שהיה אנחנו מלאי אמונה על מה
שיהיה :

בקריעת
ים סוף התגלתה יראת ה'
והאמונה
בה'
⁸
ובכך
סלל הקב"ה
את הדרך לכניסה לארץ ולבניין בית המקדש
.

וַתֵּצֶאן
כָל–הַנָּשִׁים
אַחֲרֶיהָ
בְּתֻפִּים
וּבִמְחֹלֹת:

• מדוע
  מסופר שגם הנשים יצאו במחולות ?

אולי
נטעה ונחשוב שתפקיד הנשים הוא רק להיות
נספחים לגברים ולהתבונן מהצד.

אומר
רש"י
פס'
כ"א:
ותען
להם מרים,
משה
אמר שירה לאנשים הוא או'
והם
עונין אחריו ומרים אמרה שירה לנשים
(מכילתא):

• משה
  אמר שירה לאנשים…
  ומרים
  אמרה שירה לנשים.

זאת
ועוד היא עשתה זאת בתופים ובמחולות .

מסקנה
:

א.
– יש
ביטוי
עצמי
שלם
לאמונה
ושמחה
אצל
הנשים
⁹
!

ב.
ואולי
אף
יותר:
הנשים
יודעות
לבטא
יותר
טוב
את
רגש
האמונה
והתודה
–
ולכן
הוסיפו
תופים

ובמחולות
¹⁰
!

האם
צריך
לשמוח
במות
הרשעים
?

[במידה ויש צורך להתקדם
בשיעורים ניתן לדלג על סוגיא זו .]

1. מה
   משמעות של שירה?
   

–שמחה
!

2. על מה
   הייתה השמחה–
   על
   פי שירת הים ?

א.
על
פחד הגויים וכוח ה'
הגדול.

ב.
על
מות המצרים!
(סוס
ורוכבו רמה בים…
צללו
כעופרת…)

ג.
על
הגאולה והכניסה לארץ.

1. האם
   ראוי לשמוח על כך שהאויבים מתים?
   

–נעיין
בדף המקורות !

מקורות
1-3 נלמד
על פי השאלות המנחות בדף .

מקור 4
: [
תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף לט עמוד ב ]

אמר רבי אחא בר חנינא: באבד
רשעים
רנה [משלי י"א]
– באבוד אחאב בן עמרי רנה. ומי
חדי
קודשא
בריך
הוא
במפלתן
של
רשעים
? הכתיב [דברי הימים ב' כ']
*בצאת לפני החלוץ ואמרים הודו לה' כי לעולם חסדו, ואמר רבי יונתן : מפני מה לא נאמר בהודאה זו כי טוב – לפי
שאין
הקדוש
ברוך
הוא
שמח
במפלתן
של
רשעים,
דאמר רבי שמואל בר נחמן אמר רבי יונתן : מאי דכתיב [שמות י"ד]
ולא קרב זה אל זה כל הלילה, באותה
שעה
בקשו מלאכי השרת לומר שירה לפני הקדוש ברוך הוא, אמר להן הקדוש ברוך הוא: מעשה ידי טובעין בים ואתם אומרים שירה לפני ? – אמר רבי יוסי בר חנינא: הוא
אינו
שש
אבל
אחרים
משיש.
דיקא נמי, דכתיב **ישיש ולא כתיב ישוש שמע מינה.

*דברי
הימים ב' פרק כ' : כ
וַיַּשְׁכִּימוּ בַבּקֶר וַיֵּצְאוּ
לְמִדְבַּר תְּקוֹעַ וּבְצֵאתָם עָמַד
יְהוֹשָׁפָט וַיּאמֶר שְׁמָעוּנִי
יְהוּדָה וְישְׁבֵי יְרוּשָׁלַם הַאֲמִינוּ
בַּה' אֱלֹקיכֶם וְתֵאָמֵנוּ
הַאֲמִינוּ בִנְבִיאָיו וְהַצְלִיחוּ:
כא וַיִּוָּעַץ אֶל–
הָעָם וַיַּעֲמֵד מְשׁרְרִים
לַה' וּמְהַלְלִים
לְהַדְרַת–קדֶשׁ בְּצֵאת
לִפְנֵי הֶחָלוּץ וְאמְרִים הוֹדוּ לַה'
כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
כב וּבְעֵת– הֵחֵלּוּ
בְרִנָּה וּתְהִלָּה נָתַן ה'
מְאָרְבִים עַל–בְּנֵי
עַמּוֹן מוֹאָב וְהַר–שֵׂעִיר
הַבָּאִים לִיהוּדָה וַיִּנָּגֵפוּ:

** יש כמה פסוקים עם מילה זו .

• על
  שאלת הגמרא :
  דאמר
  רבי שמואל בר נחמן אמר רבי יונתן:
  מאי
  דכתיב [שמות
  י"ד] ולא
  קרב זה אל זה כל הלילה,
  באותה
  שעה בקשו מלאכי השרת לומר שירה לפני הקדוש
  ברוך הוא,
  אמר
  להן הקדוש ברוך הוא:
  מעשה
  ידי טובעין בים ואתם אומרים שירה לפני ?

קשה : אם
אין ראוי לאמר שירה איך בני ישראל אמרו
שירה ?

החוות
יאיר והתורה תמימה דייקו
" באותה
שעה בקשו
מלאכי השרת לומר שירה …"

רק על
כך שבאותה
שעה הם רצו
לאמר שירה אמר הקב"ה
:"מעשה
ידי טובעין בים ואתם אומרים שירה

לפני ?"
אבל
למחרת אפשר .

ומכאן
תרץ החוות יאיר (שו"ת
סוף סימן רכה)
שאין
אומרים שירה בשעה
שאובדים ,
אבל
לאחר שאבדו אפשר לומר שירה ולשמוח על
מפלתם . וכן
כתב התורה תמימה (שמות
פי"ד
הערה ט)
שמכיוון
שטביעת המצרים היתה בלילה אין לאמר את
השירה בלילה ,
אבל
למחרת אפשר לאמר .

לפי
פירושים אלו משמע ש–
"באבד
רשעים
רנה " [משלי י"א]
היה ממש
בזמן מות
הרשעים ובזה יש שמחה ועל זה הקשתה הגמרא
משירת המלאכים .

• את
  דברי הגמרא : אמר
  רבי יוסי בר חנינא:
  הוא
  אינו שש אבל אחרים משיש.
  צריך
  לברר :

• מדוע
  הקב"ה
  בעצמו אינו שמח אבל אחרים יכולים לשמוח
  ?

המהר"ל
(חידושי
אגדות ד"ה
אינו) כתב
: "אינו
שש וכו' "
פירוש
כי השמחה הוא כאשר יש לו שלמות ואז נמצא
השמחה ,
והשם
יתברך רצה בבריאתם מפני שהוא עלתה כל . וכאשר
נברא העולם נאמר (תהילים
קד') ישמח
ה' במעשיו
, מפני
שהשם יתברך רוצה וחפץ במעשיו ,
ואיך
ישמח בהפסד שלהם כמו שאמרו :
מעשי
ידי טובעים ואתם רוצים לאמר שירה ?
לכך
הוא אינו שש אבל משיש אחרים כי לנבראים
אחרים ,
הרשעים
מצירים ומתנגדים להם ובמפלתן ראוי שישישו
אחרים וזה מבואר .

פרשת
מרה
.

אין מים–
והעם
מתלונן.
וכשמשה
משליך עץ למים על פי ה'
– המים
הומתקו .

• מדוע
  לא נתן הקב"ה
  לישראל מים ?
  

נעיין
בסוף פסוק כה'
:… שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט
וְשָׁם
נִסָּהוּ:

כיוון
שהקב"ה
רצה לנסות את ישראל .

• מה
  הכוונה בנסיון ?
  וכי
  הקב"ה
  לא יודע מה יהיה ?
  

רש"ר
הירש [מקור
ג' ] : נסיון
הוא לימוד מיתוך התנסות –
הקב"ה
רצה לתת לישראל להתנסות
כדי ללמוד דבר חדש ¹¹.

• אם כך
  מה היא ההתנסות ?
  

אין מים
וישראל מתלוננים על כך שקשה להם
¹².
משה
מתפלל וה'
מורה
לו עץ והוא משליך אותו למים והמים מומתקים
.

• אם
  כך מה הנסיון ? מה
  היא ההתנסות ¹³
  ?

• נברר
  מה מיוחד בעץ שמשה השליך למים ?
  

מכילתא פרשת בשלח (ויסע פרשה א)
: [מקור ד'
]

ויורהו
ה'
עץ .
ר'
יהושע אומר זה עץ
של ערבה ר'
אליעזר המודעי אומ'
זה עץ
של
זית שאין לך עץ
מר
יותר
מעץ
זית ר'
יהושע בן קרחא אומר זה עץ
הרדופני ר'
שמעון בן יוחאי אומר דבר
מן
התורה
הראהו שנאמר : ויורהו ה'
עץ ויראהו (מלשון להראות)
ה' עץ אינו אומר אלא ויורהו (לשון לימוד –
שלימד אותו )
כענין שנאמר "ויורני ויאמר לי וגו'" ר'
נתן אומר זה עץ
קתרוס ויש אומרין עקר
תאנה
ועקר
רמון
דורשי רשומות אמרו דברי
תורה
שנמשלו
לעץ
שנאמר
עץ
חיים
היא
למחזיקים
בה
וגו' ר'
שמעון בן גמליאל אומר בא וראה כמה מפורשין (שונים)
דרכי הקב"ה מדרכי בשר ודם .
בשר ודם במתוק מרפא את המר אבל הקב"ה
מרפא
את
המר
במר הא כיצד נותן דבר המחבל לתוך דבר המתחבל כדי לעשות לו נס .
….

• מה
  מלמד המדרש ?
  

• מהמדרש
  נלמד שמדובר בעץ מר
  שהמתיק את
  המים ,
  והעץ
  המר
  הוא משל לתורה !

יוצא
שהתורה שהיא מרה –
ממתיקה !

• אם
  כך במה התנסו ישראל ?
  

[מקור
ה' ] ישראל
למדו שכשמשה
עשה את דבר ה'
למרות
שלקח עץ שהוא
מר –
העץ
המר – המתיק
את המים המרים .

ומכאן
ילמדו שכך כל
דברי ה'
– למרות
שדברי תורה בהתחלה הם מרים –
לבסוף
הם יהיו מתוקים !

וכשישראל
יאמינו במתיקות התורה –
אז יהיו ראויים לקבלת התורה ¹⁴ !

על פי
זה נבין את פסוק כה :
וַיִּצְעַק אֶל– ה' וַיּוֹרֵהוּ ה' עֵץ וַיַּשְׁלֵךְ אֶל–הַמַּיִם וַיִּמְתְּקוּ הַמָּיִם שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט וְשָׁם נִסָּהוּ:

• מה
  הכוונה של סוף הפסוק ?
  

[מקור ו'
] רש"י פסוק כה'
: שם
שם
לו,
במרה נתן להם מקצת פרשיות של תורה שיתעסקו בהם שבת ופרה אדומה ודינין (סנהדרין מ):

• מדוע
  מיד אחרי המתקת המים הקב"ה
  מלמד את ישראל מצוות ?
  

רש"ר
[מקור
ג' ¹⁵]
: דוקא
סמוך להמתקת המים ישראל קבלו את המצוות
הראשונות בתורה,
כדי
שיבינו את הקשר בין המתקת
המים על ידי
עץ מר למתיקות
התורה וכוחה
להמתיק כל דבר מר ¹⁶.

• עכשיו
  מובן פסוק כו'
  שבא
  מיד אחריו :
  וַיּאמֶר אִם–שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע לְקוֹל ה'
  אֱלֹקיךָ וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה

וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְוֹתָיו וְשָׁמַרְתָּ כָּל–חֻקָּיו כָּל–
הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר–שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם לֹא–אָשִׂים עָלֶיךָ כִּי אֲנִי ה'
רפְאֶךָ:

עכשיו
, מסכם
הקב"ה
את הנסיון :
התורה
ממתיקה ולכן –
אם ישמרו ישראל
את המצוות
לא יקרה להם כל

רע,
כי
ה' מרפא
אותנו:

ממחלות
גשמיות –
וממחלות
רוחניות ¹⁷
.

שאלות
בקיאות .

בס"ד.
שירת
הים
.
פרק
ט"ו.

א.
רש"ר הירש פסוק ח'
: הפסוקים ג'
– ז'
הם שיר הלל לגבורת ה'
שהתגלתה בהתרחשות הניסית נוכח עוצמת החברה האנושית , ואילו הפסוקים ח'
– יב'
– נוכח הסדר הקבוע בטבע הפיסי
. שתי ההתגלויות רוממו את שלטון ה'
השופט והמושיע בחירות רצונו .

1. על פי רש"ר : מה הם שני סוגי גבורות ה' שהתגלו בקריעת ים סוף ?
__________________________________
__________________________________________________________________________________

ב.
רש"ר פסוק יג'
: נושא השירה בפסוקים ג'
– ז'
, ח'
– יב'
היה שיר הלל לה'
, שההתרחשות המופלאה גילתה את גדולתו וגבורתו ,
שהישרו פחד ואימה על כל הכוחות המדיניים והפיסיים . עתה באים הפסוקים יג'
– יז'
, ונושאים שיר הלל לה'
אשר גילה באותה ההתרחשות את אהבתו ואת השגחת גבורתו האדירה , המנחה את עמו ומכוננת את בנינו . שתי חטיבות הפסוקים הקודמות הוקדשו ליראה
, החטיבה שלפנינו מוקדשת לאמונה .

2. א. על פי רש"ר : מה הם דרכי ההתייחסות לה' שהתבררו בשירת הים ?
_______________________________
__________________________________________________________________________________

ב. כתוב שני דוגמאות כיצד נלמד ממעשי ה' בים סוף על הדרך שבה נתייחס אליו .
___________________________
______________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

ג. רש"ר הירש לפסוק כה' : …. במרה היה עליהם לרכוש
את הנסיון הראשון .
שלשה ימים לא מצאו מים , והמים שמצאו לבסוף – היו מרים . אז – "ויורהו ה' עץ וישלך אל המים וימתקו המים ".שם , במקום הזה , נוכחו
בנסיון הזה לדעת , כי אף מרורים ימתקו על ידי חוקי ה' הקשורים בהם , ושם הניח להם ה' את היסודות של חק ומשפט ולימד אותם להבין כי חוקי ה' ומשפטיו "רפואה"
הם לכל מחלת הגוף והחברה – "כי אני ה' רפאך"
.

3. על פי רש"ר : מה הוא "הנסיון"
שהיה לישראל במרה ?
____________________________________________
___________________________________________________________________________________

ד.
מכילתא פרשת בשלח (ויסע פרשה א)
:

ויורהו ה'
עץ . ר'
יהושע אומר זה עץ של ערבה ר'
אליעזר המודעי אומ'
זה עץ של זית
שאין לך עץ מר יותר
מעץ זית ר'
יהושע בן קרחא אומר זה עץ הרדופני ר'
שמעון בן יוחאי אומר דבר מן התורה
הראהו שנאמר : ויורהו ה'
עץ ויראהו (מלשון להראות)
ה' עץ אינו אומר אלא ויורהו (לשון לימוד – שלימד אותו ) כענין שנאמר "ויורני ויאמר לי וגו'" ר'
נתן אומר זה עץ קתרוס ויש אומרין
עקר תאנה ועקר
רמון
דורשי רשומות אמרו דברי תורה שנמשלו
לעץ שנאמר עץ חיים
היא למחזיקים בה
וגו' ר'
שמעון בן גמליאל אומר בא וראה כמה מפורשין (שונים)
דרכי הקב"ה מדרכי בשר ודם . בשר ודם במתוק מרפא את המר אבל הקב"ה
מרפא את המר במר הא כיצד נותן דבר המחבל לתוך דבר המתחבל כדי לעשות לו נס . ….

ה.
הכלי יקר פסוק כג'
: ….לכך נאמר ויורהו ה' עץ והיה לו לומר ויראהו אלא ויורהו היינו שלמדו דרך התורה כמו שאמר (משלי ד ד)
"ויורני ויאמר לי יתמוך דברי לבך שמור מצותי וחיה"
, וצוה לו לקחת עץ להיות
דוגמא ומשל אל התורה שנקראת עץ חיים .
ולמאן דאמר שהיה
זית אתי שפיר למשל על דברי תורה שתחילתה
מרה כזית זה שתחילתו מר וסופו מתוק .
…..

ו.
רש"י פסוק כה'
: שם שם לו,
במרה נתן להם מקצת פרשיות של תורה שיתעסקו בהם שבת ופרה אדומה ודינין (סנהדרין מ):

4. כתוב על פי המכילתא , הכלי יקר ורש"י : מה לימד ה' את ישראל במרה ? כיצד לימד זאת ?
___________________
______________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

האם
יש
שמחה
במות
הרשעים
?
פרק
טו'
.

• מה הוא היחס העקרוני למות הרשעים ?
  

1. במדבר רבה פרשה ג ד"ה ד "וידבר ה'"
: [יא] וַיְדַבֵּר
ה' אֶל–משֶׁה
לֵּאמר: [יב] : וַאֲנִי
הִנֵּה לָקַחְתִּי אֶת–הַלְוִיִּם
מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תַּחַת
כָּל–בְּכוֹר פֶּטֶר רֶחֶם
מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהָיוּ לִי
הַלְוִיִּם: [במדבר פרק
ג']. "ואני"
– בשמחה , "הנה"
– ברצון דברי ר' ישמעאל
אמרו לו תלמידיו רבינו לפי שהוא אומר
(בראשית ו') "ואני
הנני מביא את המבול מים" שומע
אני יש שמחה לפני המקום אמר להם יש שמחה
לפני המקום כשיאבדו מכעיסיו וכן הוא
אומר (משלי יא', י'
) "בְּטוּב צַדִּיקִים תַּעֲלֹץ קִרְיָה וּבַאֲבד רְשָׁעִים רִנָּה:" ואומר (תהלים
ג' , ח' ) קוּמָה ה' הוֹשִׁיעֵנִי אֱלֹקי כִּי–הִכִּיתָ אֶת–כָּל–איְבַי לֶחִי שִׁנֵּי רְשָׁעִים שִׁבַּרְתָּ:
ואומר (תהלים
ג' , ט') לה'
הַיְשׁוּעָה עַל–עַמְּךָ בִרְכָתֶךָ סֶּלָה: ואומר (תהלים
קד' , טז' ) ה' מֶלֶךְ עוֹלָם וָעֶד אָבְדוּ גוֹיִם מֵאַרְצוֹ:
ואומר (תהלים
ק"ד' , לה'
) יִתַּמּוּ חַטָּאִים מִן–הָאָרֶץ וּרְשָׁעִים עוֹד אֵינָם בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת–ה' הַלְלוּיָהּ:
ואומר "בְּטוּב צַדִּיקִים תַּעֲלֹץ קִרְיָה וּבַאֲבד רְשָׁעִים רִנָּה:"
.

מדוע יש שמחה בעבוד הרשעים ועצב במות הצדיקים ?

2. ….כל זמן שרשעים בעולם
חרון אף בעולם וכו'. מאן
רשעים ? אמר רב יוסף:
גנבי. תנו רבנן:
רשע בא לעולם – חרון
בא לעולם, שנאמר [משלי
י"ח] בבוא
רשע בא גם בוז ועם קלון חרפה, רשע
אבד מן העולם – טובה
באה לעולם, שנאמר
[משלי י"א]
ובאבד רשעים רנה.
צדיק נפטר מן העולם – רעה
באה לעולם, שנאמר [ישעיהו
נ"ז] הצדיק
אבד ואין איש שם על לב ואנשי חסד נאספים
באין מבין כי מפני הרעה נאסף הצדיק,
צדיק בא לעולם – טובה
באה לעולם, שנאמר [בראשית
א'] זה ינחמנו ממעשנו ומעצבון
ידינו. [ סנהדרין דף קיג עמוד ב ]

• 
  מה
  היא
  הדרך
  העדיפה
  ליחסנו
  לרשעים
  ?
  

3. הנהו בריוני דהוו בשבבותיה
דרבי מאיר והוו קא מצערו ליה טובא,
הוה קא בעי רבי מאיר רחמי עלויהו
כי היכי דלימותו. אמרה ליה
ברוריא דביתהו: מאי דעתך
? – משום דכתיב: [תהלים
ק"ד] יתמו
חטאים, מי כתיב חוטאים?
חטאים כתיב! ועוד,
שפיל לסיפיה דקרא: ורשעים
עוד אינם, כיון דיתמו חטאים
– ורשעים עוד אינם ?
אלא, בעי רחמי
עלויהו דלהדרו בתשובה – ורשעים
עוד אינם. בעא רחמי
עלויהו והדרו בתשובה. [ ברכות דף י עמוד א ]

• מי שמח ,
  ומי לא שמח במפלתם של הרשעים ?
  

4. [מלכים א' פרק
כב' ] [לד] וְאִישׁ
מָשַׁךְ בַּקֶּשֶׁת לְתֻמּוֹ וַיַּכֶּה
אֶת–מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל
בֵּין הַדְּבָקִים וּבֵין הַשִּׁרְיָן
וַיּאמֶר לְרַכָּבוֹ הֲפךְ יָדְךָ
וְהוֹצִיאֵנִי מִן–הַמַּחֲנֶה
כִּי הָחֳלֵיתִי: [לה]
וַתַּעֲלֶה הַמִּלְחָמָה
בַּיּוֹם הַהוּא וְהַמֶּלֶךְ הָיָה
מָעֳמָד בַּמֶּרְכָּבָה נכַח אֲרָם
וַיָּמָת בָּעֶרֶב וַיִּצֶק דַּם–הַמַּכָּה
אֶל–חֵיק הָרָכֶב: [לו]
וַיַּעֲבר הָרִנָּה
בַּמַּחֲנֶה כְּבא הַשֶּׁמֶשׁ
לֵאמר אִישׁ אֶל–עִירוֹ
וְאִישׁ אֶל–אַרְצוֹ:

אמר רבי אחא בר חנינא: באבד
רשעים רנה [משלי י"א]
– באבוד אחאב בן עמרי רנה.
ומי חדי קודשא בריך הוא במפלתן
של רשעים ? הכתיב
[דברי הימים ב' כ']
*בצאת לפני החלוץ ואמרים
הודו לה' כי לעולם חסדו,
ואמר רבי יונתן : מפני
מה לא נאמר בהודאה זו כי טוב – לפי
שאין הקדוש ברוך הוא שמח במפלתן של רשעים,
דאמר רבי שמואל בר נחמן אמר
רבי יונתן: מאי דכתיב [שמות
י"ד] ולא
קרב זה אל זה כל הלילה, באותה
שעה בקשו מלאכי השרת לומר שירה לפני הקדוש
ברוך הוא, אמר להן הקדוש
ברוך הוא: מעשה ידי טובעין
בים ואתם אומרים שירה לפני? – אמר
רבי יוסי בר חנינא: הוא
אינו שש אבל אחרים משיש. דיקא
נמי, דכתיב ישיש** ולא
כתיב ישוש שמע מינה. [ תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף לט עמוד ב ]

* דברי
הימים ב' פרק
כ' : כ
וַיַּשְׁכִּימוּ בַבּקֶר וַיֵּצְאוּ
לְמִדְבַּר תְּקוֹעַ וּבְצֵאתָם עָמַד
יְהוֹשָׁפָט וַיּאמֶר שְׁמָעוּנִי
יְהוּדָה וְישְׁבֵי
יְרוּשָׁלַם הַאֲמִינוּ בַּה' אֱלֹקיכֶם
וְתֵאָמֵנוּ הַאֲמִינוּ בִנְבִיאָיו
וְהַצְלִיחוּ:
כא
וַיִּוָּעַץ אֶל–
הָעָם
וַיַּעֲמֵד מְשׁרְרִים לַה' וּמְהַלְלִים
לְהַדְרַת–קדֶשׁ
בְּצֵאת לִפְנֵי
הֶחָלוּץ וְאמְרִים הוֹדוּ לַה' כִּי
לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
כב
וּבְעֵת–
הֵחֵלּוּ
בְרִנָּה וּתְהִלָּה נָתַן ה' מְאָרְבִים
עַל–בְּנֵי
עַמּוֹן מוֹאָב
וְהַר–שֵׂעִיר
הַבָּאִים לִיהוּדָה וַיִּנָּגֵפוּ:

** יש
כמה פסוקים עם מילה זו .

שאלות בקיאות :

1. מדוע שרים ישראל את השירה ? [א']

2. כיצד מתואר הקב"ה בפסוק ג' ? מדוע ?

3. כיצד נראו המים בזמן קריעת ים סוף ? [ח']

4. תאר את הרגשת העמים ששמעו על קריעת הים? [יג'
– טז' ]

5. מה עשתה מרים אחרי קריעת הים ? [כ'
– כא']

6. מה קרה לישראל במדבר שור ? [כב']

7. מה קרה במרה ? [כג'
– כה']

8. עיין ברש"י פסוק כה' :מה קבלו ישראל במרה ?

9. מה היה באילימה ? [כז']