נושא:
שמות,
פרק ט:
מכת
הדבר, השחין
והברד
מחבר:
אראל
בלום
כיתה:
ט (מעודכן
לתשע"ה)
בס"ד.
מכת
הדבר
,
השחין
והברד
.
פרק
ט'.
-
מה
שצבוע בכחול יש לכתוב על הלוח ולבקש
מהתלמידים שיעתיקו למחברת .
מכת
הדבר
.
פסוקים
א'
–
ז'
.
-
מה
שצבוע בכחול יש לכתוב על הלוח ולבקש
מהתלמידים שיעתיקו למחברת .
-
מה
מלמדת אותנו מכת הדבר ?
נקרא
פסוקים א'
– ז'
.
פסוק
ז' :
מדוע
שולח פרעה לבדוק אם אכן לא מת ממקנה ישראל
?
תשובה
: גם
בעיני פרעה זה פלא שיש הבדל בין הבהמות
של ישראל לבין בהמות המצרים .
[ הרמב"ן
מסביר שהדבר נוצר משינוי האויר ועל כן זה
פלא שלא פגע במקנה ישראל 1.]
-
במכת
הדבר התברר שה'
שולט
ומבדיל גם בין בהמות של ישראל לבהמות של
המצרים .
מכת
השחין
. פסוקים
ח' –
יב'
.
מה
מלמדת אותנו מכת השכין ?
נקרא
את הפסוקים ח'
– יב'
.
פסוק
יא' :
" וְלֹא–יָכְלוּ הַחַרְטֻמִּים לַעֲמד לִפְנֵי משֶׁה מִפְּנֵי הַשְּׁחִין כִּי–הָיָה הַשְּׁחִין בַּחַרְטֻמִּם וּבְכָל–מִצְרָיִם:
"
-
מדוע
פתאום מוזכרים כאן שוב החרטומים?
נעיין
ברבינו האבן עזרא בפסוק יא'
[מקור
א']
: ויקחו את פיח הכבשן,
מלא חפניהם כאשר הזכיר,
ומשה זרק הכל יתכן שהחרטומים לא לקו במכת הצפרדעים והערוב בעבור חכמתם בקשו דרך בחכמת התולדות להרויח להם מעט ועתה נבערה חכמתם על כן הזכיר זה.
…
במכה
זו אפילו החרטומים לא יכלו להציל את עצמם
וגם הם
נפגעו אף על פי שבמכות הצפרדעים והערוב
הם הצליחו בעזרת חכמתם להקל על עצמם .
סיכום
:
במכה
זו למדו כולם שאף אחד לא יכול להתחמק
מהשגחת ה'
–
אפילו
החרטומים !!
מכת
הברד
.
פסוקים
יג' –
לה'
.
-
מה
נלמד ממכת הברד ?
–
נעיין
בפסוקים .
פסוק
יד' :
"כִּי בַּפַּעַם הַזּאת אֲנִי שׁלֵחַ אֶת–כָּל–מַגֵּפתַי אֶל–לִבְּךָ וּבַעֲבָדֶיךָ וּבְעַמֶּךָ בַּעֲבוּר תֵּדַע כִּי אֵין כָּמנִי בְּכָל–הָאָרֶץ:
"
זו מכה
שתפגע בלבו של פרעה ובעבדיו ובעמו ,
ובעקבותיה
פרעה ידע "
כִּי אֵין כָּמנִי בְּכָל–הָאָרֶץ:
" .
פסוקים
טו' – טז'
: בודאי
שהקב"ה
יכול להכות את פרעה ואת עמו ולהרגם מיד ,
אבל
הקב"ה
רוצה ללמדם את כוחו ושמו !!
פסוק
יט' : שלח
העז – מפרשים רש"י
ורא"ע
– כנס
או אסוף .
-
פסוק
כ' : הירא
את דבר ה' מעבדי
פרעה ניצל במכה זו בלבד .
מדוע
? ! נדע
זאת בהמשך …
פסוק
כד' : נעיין
ברש"י
[מקור
ב'] : מתלקחת
בתוך
הברד.
נס בתוך נס האש והברד מעורבין והברד מים הוא ולעשות רצון קונם עשו שלום ביניהם (ש"ר):
א.
במכת
הברד הייתה אש שמתלקחת בתוך המים וזה מלמד
שהקב"ה
שולט בטבע ויכול גם לשנות את חוקי הטבע !
פסוק
כז' : מכת
הברד פועלת ותוצאותיה החינוכיים ניכרים
: פרעה
מודה "
חָטָאתִי הַפָּעַם ה'
הַצַּדִּיק וַאֲנִי וְעַמִּי הָרְשָׁעִים:
" !
-
מדוע
פרעה פתאום מתנצל בעוד שבאף מכה ליפני
כן לא עשה כך ?
נעיין
בפסוק כח' :
"
הַעְתִּירוּ אֶל–
ה'
וְרַב מִהְית
קלֹת
אֱלֹהִים וּבָרָד וַאֲשַׁלְּחָה אֶתְכֶם וְלֹא תֹסִפוּן לַעֲמד:
".
– לפרעה
לא מפריע רק הברד , אלא
" קלֹת
אֱלֹהִים
" . מה
קשה לו בקולות האלו ? הם
מפחידים ! – וזו
הייתה כוונת ה' שאמר שמכת הברד תפגע בלבו של פרעה !
-
עכשיו ברור מדוע פרעה פתאום מוכן לאמר שהוא
חטא –
כיוון שהוא
מפחד
.
נעיין
ברבנו אבן עזרא בפסוק כז'
[מקור
ג'] : ויקרא . אמר "חטאתי"
מרוב פחדו שיכחד בדבר כאשר אמר לו:
– לכן
פרעה מודה שחטא 2.
-
עכשיו
גם ברור מדוע יראי ה'
לא
נפגעו :
כיוון
שהם כבר היו יראים את ה'
– פוחדים
מה' אין
צורך שוב לפגוע בהם . -
סיכום
על הלוח :
ב.
מטרת
מכת ברד הייתה ליצור
יראת ה'
ופחד
מה' ,
ולכן
היו קולות
וברד
ואש [זה
מזכיר גם את מעמד הר סיני קולות וברקים
ואש …
] ואכן
פרעה מפחד ומודה שחטא ושה'
הצדיק
.
אבל
היראים את דבר ה'
לא
היו צריכים ללימוד זה ולכן הם לא נפגעו
והם ניצלו על ידי שהניסו את עבדיהם ומקניהם
לבתים .
הסרת
המכה
.
פסוקים
כט' –
סוף
.
פסוק
כט' :
" וַיּאמֶר אֵלָיו משֶׁה כְּצֵאתִי אֶת–הָעִיר אֶפְרשׂ אֶת–כַּפַּי אֶל–
ה'...
"
-
מדוע
משה יתפלל רק בצאתו מן העיר ?
– רש"י
: כי
בעיר היו מלא גילולים .
פסוק
ל' : משה
אומר "
וְאַתָּה
וַעֲבָדֶיךָ
יָדַעְתִּי
כִּי
טֶרֶם
תִּירְאוּן
מִפְּנֵי
ה'
אֱלֹקים:
"
-
מה
הכוונה ?
וכי
מצרים באמת לא פחדו ?
נעיין
ברמב"ן
[מקור
ד'] :
פסוק
ל'
: ידעתי כי טרם תיראון.
יפה תפש ר"א על דברי רש"י שאין "טרם"
כמו "לא",
אבל הוא כטעם "קודם".
ופירש כי הכתוב יחסר מלה אחת,
טרם זה תיראון,
כלומר טרם שאפרוש כפי ויחדלו הקולות והברד אתם יראים את ה',
כי בסור המכה תשובו ותמרו.
….
פסוק
לא–לב : והפשתה והשעורה וגו'.
ספר הכתוב מה שאירע,
ולא ידעתי למה נכנסו שני הפסוקים האלה במקום הזה,
טרם השלים דבר משה בתפלתו וסור הברד…..
ועל דעתי שהם דברי משה אל פרעה,
שאמר להם ידעתי כי טרם סור המכות תיראון,
ואחרי כן תשנו באולתכם,
אבל הפשתה והשעורה נכתה והחטה והכסמת שהן לכל חיתכם לא נכו במכה הזאת,
והן ביד האלהים לאבד אותם מכם אם תשובו ותחטאו לפניו,
רמז להם למה שאמר (להלן : י'
, ה'
) ואכל את יתר הפלטה הנשארת לכם מן הברד:
הרמב"ן
מסביר :
"טרם"
פירושו
הוא –
" לפני
".
לכן
כוונת הפסוק הוא ליפני שמשה התפלל –
אכן
אתם יראים אבל אחרי התפילה כשתסור המכה
תשובו ותמרו .
-
על פי
זה יובן המשך הפסוקים שהם דברי משה :
פסוקים
לא' –
לב'
: נפרש
על פי רש"י
[ והרמב"ן
] –
הפשתה
והשעורה כבר היו קשים ולכן נשברו ונהרסו
, החטה
והכוסמת –
לא
הוכו כי היו קטנות ורכות .
-
מדוע
משה מספר זאת לפרעה ?
וכי
פרעה לא יודע זאת בעצמו ?
!
רמב"ן
: משה
מזהיר את פרעה :
למרות
שאחרי שהמכה תעבור לא תיראו מה'
, תזהר
!! שהרי
למרות שהפשתה והשעורה –
הוכו
, נשארו
לכם עדיין החטא והכוסמת –
והן
ביד ה'
לאבד
אותם מכם אם תשובו לחטא !!
ואכן
פרעה לא חזר בו וגם הם נהרסו במכת הארבה
.
בס"ד.
דף
מקורות
.
מכת
הדבר
,
השכין
והברד
.
פרק
ט'.
א.
פסוק יא :
וְלֹא–יָכְלוּ הַחַרְטֻמִּים לַעֲמד לִפְנֵי משֶׁה מִפְּנֵי הַשְּׁחִין כִּי–הָיָה הַשְּׁחִין בַּחַרְטֻמִּם וּבְכָל–מִצְרָיִם:
רבינו
האבן עזרא בפסוק יא'
: ויקחו את פיח הכבשן,
מלא חפניהם כאשר הזכיר,
ומשה זרק הכל יתכן שהחרטומים לא לקו במכת הצפרדעים והערוב בעבור חכמתם בקשו דרך בחכמת התולדות להרויח להם מעט ועתה נבערה חכמתם על כן הזכיר זה.
…
1. על פי רבנו אבן עזרא:
מדוע מוזכרים החרטומים באופן מיוחד בפסוק יא'
?
_________________________________
_____________________________________________________________________________________
ב. פסוק
כד'
: רש"י
: מתלקחת
בתוך
הברד. נס בתוך נס האש והברד מעורבין והברד מים הוא ולעשות רצון קונם עשו שלום ביניהם :
2. אלו ניסים היו במכת ברד ?
________________________________________________________________
____________________________________________________________________________________
ג.
רבנו
אבן עזרא בפסוק כז'
: ויקרא . אמר "חטאתי" מרוב
פחדו שיכחד בדבר כאשר אמר לו:
3. על פי רבנו אבן עזרא : מדוע הודה פרעה אחרי מכת הברד שהוא חטא והסכים לשחרר את ישראל ?
________________
____________________________________________________________________________________
ד.
הרמב"ן
: פסוק
ל'
: ידעתי כי טרם תיראון.
יפה תפש ר"א על דברי רש"י שאין "טרם"
כמו "לא",
אבל הוא כטעם "קודם".
ופירש כי הכתוב יחסר מלה אחת,
טרם זה תיראון,
כלומר טרם שאפרוש כפי ויחדלו הקולות והברד אתם יראים את ה',
כי בסור המכה תשובו ותמרו.
….
פסוק
לא–לב
:
והפשתה והשעורה וגו'.
ספר הכתוב מה שאירע,
ולא ידעתי למה נכנסו שני הפסוקים האלה במקום הזה,
טרם השלים דבר משה בתפלתו וסור הברד…..
ועל דעתי שהם דברי משה אל פרעה,
שאמר להם ידעתי כי טרם סור המכות תיראון,
ואחרי כן תשנו באולתכם,
אבל הפשתה והשעורה נכתה והחטה והכסמת שהן לכל חיתכם לא נכו במכה הזאת,
והן ביד האלהים לאבד אותם מכם אם תשובו ותחטאו לפניו,
רמז להם למה שאמר (להלן י ה)
ואכל את יתר הפלטה הנשארת לכם מן הברד:
4. א.
על פי הרמב"ן : א.
הסבר את דברי משה : "וְאַתָּה וַעֲבָדֶיךָ יָדַעְתִּי כִּי טֶרֶם תִּירְאוּן מִפְּנֵי ה'
אֱלֹקים".
_________________
_____________________________________________________________________________________
ב.
מה הסביר משה פרעה בסיום מכת הברד ? מדוע הסביר זאת ?
_________________________________________
_____________________________________________________________________________________
שאלות
בקיאות
.
מכת הדבר .
1. מה צריך משה להזהיר את פרעה בתחילת פרק ט'
?
[פסוקים א'
– ג'
]
2. מה יקרה למקנה ישראל ? [ד']
3. א.
מה שלח פרעה לבדוק ? [ו'
– ז']
ב.
מה גילה פרעה בבדיקה ? [ ז'
]
4. מה עשה פרעה בעקבות מכת הדבר ? [ז']
מכת השחין .
5. עיין ברש"י לפסוק ט' : מה הוא השחין ?
6.כיצד נוצרה מכת השכין ? [ח'
– י'
]
7. מה קרה לחרטומים במכת השכין ? [יא']
8. מה עשה ה' לפרעה בסיום מכת השכין ? [יב']
מכת הברד.
9.א.
מה יכל הקב"ה לעשות לפרעה במכת הדבר ?
[העזר ברש"י פסוק טו']
ב.
מדוע הקב"ה לא הרג את פרעה ועמו עד סוף כל המכות ? 10. מה יעץ משה לפרעה ליפני מכת הברד ? [יט']]
11. אילו עבדים ומקנה ניצלו במכת הברד ?
ואילו לא ניצלו ? [כ'
– כא']
12. מה הופיע יחד עם הברד ? [כב – כה']
13. במה פגע הברד ובמה לא ? [כה'
– כו']
14. מה אמר פרעה למשה בעקבות מכת הברד ? [כז'
– כח']
15. עיין ברש" בפסוק לא' :
א.
מה קרה לפשתה ולשעורה ? ב.
מדוע הם נשברו ?
16. עיין ברש" בפסוק לב' : מדוע החטה והכסמת לא נשברו ?
17. מה עשה פרעה כשהסתיימה מכת הברד ?
1
הרמב"ן פסוקים
ג' – ד' : במקנך
אשר בשדה. התרה אותם
בהווה, כי רוב המקנה בשדה,
אבל היה הדבר גם במקנה אשר
בבית, כמו שאמר (להלן
פסוק ו) וימת כל מקנה מצרים.
ויתכן כי בעבור היות תועבה
למצרים כל רועה צאן (בראשית
מו לד) היו מפרישים אותם
מן הערים, בלתי בעת השתמשם
בסוסים לרכוב ובחמורים במשא. והנה
היה המקנה רחוק ממצרים בשדה גבול גשן,
ויתערב במקום המרעה מקנה מצרים
ומקנה ישראל, ועל כן הוצרך
לומר והפלה ה' בין מקנה
מצרים ובין מקנה ישראל. או
בעבור שהדבר משנוי האויר ראוי שיתפשט
בכל הפלך, רק שעשה
השם עמהם להפליא:
2
החזקני מסביר שדרכו של אדם
שרוצה לרצוח את חברו אז הוא הורגו מיד ,
וכאן ה' הזהיר
להיכנס לבתים ולכן פרעה אומר שה' הוא
צדיק !