שמות, פרק י"ג, יז – פרק י"ד: משפלות לגבורה ואמונה – תשע"ה

אוגוסט 2, 2026 · מאת בלום אראל · דפי עבודה

9

נושא: שמות,
פרק י"ג,
יז

פרק י
"ד:
משפלות לגבורה ואמונה

מחבר: אראל
בלום

כיתה: ט
(מעודכן לתשע"ה)

בס"ד.
משפלות

לגבורה
ואמונה
.
שמות
י
"ג'
מפסוק
יז
'
ופרק
י
"ד'
.

  • מה
    שצבוע בכחול יש לכתוב על הלוח ולבקש
    מהתלמידים שיעתיקו למחברת
    .

  • בני
    ישראל יוצאים ממצרים
    .
    לכאורה
    הם היו צריכים מיד להיכנס לארץ ישראל
    .
    אבל
    הקב
    "ה
    לא מכניסם לארץ בדרך הקרובה
    .
    מדוע
    ?

  • נקרא
    פסוקים יז
    '

    כב'.

פס'
יז':
כִּי קָרוֹב הוּא כִּי אָמַר אֱלֹקים פֶּןיִנָּחֵם הָעָם בִּרְאתָם מִלְחָמָה וְשָׁבוּ מִצְרָיְמָה:

כיוון
שה
' פחד
שישראל יראו מלחמה ויפחדו ויחזרו למצרים
!!

  • קשה
    : והרי
    היו עד עכשיו
    10
    ניסים
    ויותר מכך עמוד ענן ועמוד אש עדיין הולך
    ליפניהם
    [פסוק
    כא
    '
    כב'
    ]
    ויש
    לישראל נשק
    [פסוק
    יח
    ' ]
    ,
    מדוע
    ישראל מפחדים
    !?

  • נעיין
    בהמשך הפרשה ואז נענה על שאלות אלו
    .

ה'
ילָּחֵם

לָכֶם
וְאַתֶּם
תַּחֲרִשׁוּן:
.
פרק

יד'
.
פסוקים
א
'
יד'
.

הקדמה
:
כיצד
הלכו ישראל עד עכשיו
1
?

ביום
א
'
:
הלכו
מרעמסס לסוכות
[פרק
יב
' , לז'
2
].

ביום
ב
'
:
נסעו
מסוכות לאיתם

[רש"י
פרק יג
', כ'
3
].

ביום
ג
'
:
הלכו
מאיתם וחזרו למצרים ליפני פי החירות
,
ליד
הים
[פרק
יד
' , ב'
]
4.

  • [פסוק
    ב
    ']
    מדוע
    בני ישראל חוזרים לכיוון מצרים
    ?

רש"י פסוק ב'
[
מקור א'
] :
וישבו,
לאחוריהם
לצד
מצרים
היו
מקרבין
כל
יום
השלישי כדי להטעות את פרעה שיאמר תועים הם בדרך כמו שנאמר ואמר פרעה לבני ישראל וגו
':

לפני
בעל
צפון
,
(
מכילתא)
הוא נשאר מכל אלהי מצרים כדי להטעותן שיאמרו קשה יראתן ועליו פירש איוב (איוב יב)
משגיא לגוים ויאבדם:

נסכם
על הלוח
:

אחרי
יומיים של התרחקות ממצרים ה
'
אומר
לישראל לחזור לכיוון מצרים

כדי
להטעות את פרעה שיחשוב שהם התבלבלו במדבר
וכך ירדוף אחריהם ולבסוף יטבע בים
![רש"י]
.

פס'
ו':
ויאסר
את רכבו

הוא
בעצמו

ואני
אקדים ליפניכם

(
רש"י)

פס'
י'-
ופרעה
הקריב
רש"י
נתאמץ לקדם ליפניהם
.

  • פרעה
    למרות כל המכות והמופתים

    עדיין
    עומד ברשעותו
    !

    1. פסוקים
      י
      ' יב'
      :
      העם
      ירא מאוד מהמיצרים
      !!
      מדוע
      העם פוחדים
      ?

תשובה
: כי
"מצרים 5 " –
האימפריה
, רודף
אחריהם
.

  1. והרי
    יש להם נשק
    ?
    שילחמו
    !
    הרי
    הם עם של
    600,000
    גברים
    לוחמים
    !

נעיין
ב
ראב
"ע
פרק י
'ד
פסוק
יג
'
ד'ה
"התיצבו
וראו
"
[
מקור
ב
']
:

."..יש לתמוה,
איך יראו מחנה גדול של שש מאות אלף איש מהרודפים אחריהם
?
ולמה לא ילחמו על נפשם ועל בניהם
?
והתשובה,
כי
המצרים
היו
אדונים
לישראל
וזה
הדור
היוצא
ממצרים
למד
מנעוריו
לסבול
עול
מצרים
ונפשו
שפלה
ואיך
יוכל
עתה
להלחם
עם
אדוניו
?
והיו
ישראל
נרפים
ואינם
מלומדים
למלחמה
. הלא תראה,
כי עמלק בא בעם מועט ולולי תפילת משה היה חולש את ישראל.
וה'
לבדו שהוא
"עושה גדולות" "ולו נתכנו עלילות"
,
סבב
שמתו
כל
העם
היוצאים
ממצרים
הזכרים
,
כי
אין
בהם
כח
להלחם
בכנענים
,
עד שקם דור אחר דור המדבר שלא ראו גלות והיתה להם נפש גבוהה כאשר הזכרתי בדברי משה בפרשת שמות
."
[
לעיל ב'
,
ג']
6

  • אם
    כך כיצד נהפוך להיות מעם של עבדים עם נפש
    שפלה לעם של גיבורים
    ?

  • נעיין
    ברמב
    "ם
    במורה נבוכים
    [מקור
    ג
    ']
    :

רמב"ם מורה נבוכים ג'
פרק כ"ד:

הוא יתעלה הקדים להרגילכם הטורח במדבר להרבות טובתכם כשתכנסו לארץ וזה אמת,
כי היציאה מן הטורח אל המנוחה יותר ערבה מן ההתמדה על המנוחה
,
וידוע שלולא טורחם ועמלם במדבר לא היו יכולים לכבוש הארץ ולא להלחם ביושביה
.
הנה אמרה התורה זה
:
"
כי אמר אלוקים פן ינחם העם בראותם מלחמה ושבו מצרימה ויסב אלוקים דרך המדבר ים סוף
,
וחמושים עלו
…",
כי
המנוחה
תסיר
הגבורה
וצוק
הפרנסה
והעמל
יתנו
הגבורה
,
והוא הטובה אשר באה בענין הזה באחריתם.

מורה נבוכים ג'
פרק ל'ב:


שאין בטבע האדם שיגדל על מלאכת עבדות בחמר ובלבנים והדומה להם ואחר כן ירחץ ידיו לשעתו מלכלוכם וילחם עם ילידי הענק פתאום

שיהיה מחכמת השם להסב אותם במדבר עד שילמדו גבורה
,
כמו שנודע שההליכה
במדבר
ומעוט
הנאות
הגוף
מרחיצה
וכיוצא
בהם
יולידו
הגבורה
והפכם
יולידו
רך
הלבב
,
ונולדו
גם
כן
אנשים
שלא
הרגלו
בשפלות
ובעבדות

  • לפי
    זה נבין מדוע ישראל פחדו גם להלחם בכנענים
    וה
    ' לא
    הכניס אותם בדרך הקרובה דרך פלישתים
    !

סיכום
על הלוח
:

הפחד
של ישראל ממצרים נשאר גם אחרי הניסים
הגדולים
,
מצרים
נראה בעיני ישראל כאימפריה גדולה והם
מרגישים
את עצמם עדיין כעבדים

כנועים ולכן הם
מפחדים
מאדוניהם לשעבר

המצרים
.
גם
האופי
שלהם הוא שפלות

,ואין
להם עוז וגבורה נפשית להלחם ולכן הם גם
מפחדים
להלחם בכנענים

!

הניסים
לא מספיקים לשנות את האדם
.
אלא
עם ישראל חייבים לשנות את עצמם
,
ולכן
לא הכניס אותם הקב
"ה
דרך ארץ פלישים הקרובה אלא סובב אותם
במדבר בתנאים קשים וכך עם ישראל התרגל
להיות עצמאי בעל גבורה ועוז וכן נולדו
להם ילדים שלא התרגלו לעבדות
!

  • גם
    היום צריך להתנקות מהרגלי השעבוד לגויים
    שהיה לנו בגלות ולהיות חופשיים בארצנו
    !

  • ומה
    הפתרון במדבר
    ?

[יג]
וַיּאמֶר משֶׁה אֶלהָעָם אַלתִּירָאוּ הִתְיַצְּבוּ וּרְאוּ אֶתיְשׁוּעַת ה'
אֲשֶׁריַעֲשֶׂה לָכֶם הַיּוֹם כִּי אֲשֶׁר רְאִיתֶם אֶתמִצְרַיִם הַיּוֹם לֹא תֹסִפוּ לִרְאתָם עוֹד עַדעוֹלָם:
[יד]
ה'
יִלָּחֵם
לָכֶם
וְאַתֶּם
תַּחֲרִשׁוּן
:

  • אם
    כך מדוע מלחמת ה
    '
    לא
    נראתה
    ? ובמקום
    זה אומר ה
    '
    למשה
    :

פס'
ט"ו:
וַיּאמֶר
ה
'
אֶלמשֶׁה
מַה
תִּצְעַק
אֵלָי
דַּבֵּר
אֶל
בְּנֵי
יִשְׂרָאֵל
וְיִסָּעוּ
!

והרי
עדיין הים לא נבקע
?!

  • [כאן
    ניתן ללמד את
    "המרד
    על הים
    "
    בתור
    "העשרה"
    הוא
    נמצא בסוף השיעור
    ]

        • כיוון
          שהיו מבני ישראל שהיו חסרי אמונה
          7
          היה צורך לחזק את האמונה
          8
          .

        • כיצד
          יתחזקו ישראל
          ?

נעיין
ב
"אור
החיים
"
[
מקור
ד
'] 9
:

"דבר אל בני ישראל ויתעצמו
באמונה
בכל
לבם
ויסעו
אל
הים
קודם
שיחלק
על
סמך
הבטחון
כי אני אעשה להם נס ובאמצעות זה תתגבר הרחמים"….10

כנגד
החולשה וחוסר הבטחון בה
'
,
ציווה
ה
'
שישראל
יסעו לתוך הים ליפני שהוא נבקע ואז בזכות
האמונה בה
'
ה'
בקע
להם את הים
.
ישראל
התחילו במעשה אמונה

וה
'
עשה
נס ובקע להם את הים
!

[גם
כיום יש המפקפקים בגאולה
,
אך
תפקידנו ללכת קדימה ולגאול את ישראל בפועל
ולהראות את הדרך של אמונה במעשי ה
'
. ]

קריעת
ים
סוף
. פסוקים
טו
'
לא'
.

  • בהגדת
    פסח אנחנו לומדים שהמצרים קבלו הרבה מכות
    על הים
    11
    .
    למה
    הכוונה
    ?

  • נלמד
    עד סוף הפרק ונראה את הניסים הרבים שנעשו
    לישראל תוך כדי קריעת ים סוף
    :

פסוק
י
"ט : וַיִּסַּע מַלְאַךְ הָאֱלֹקים הַהלֵךְ לִפְנֵי מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל וַיֵּלֶךְ מֵאַחֲרֵיהֶם וַיִּסַּע עַמּוּד הֶעָנָן מִפְּנֵיהֶם וַיַּעֲמד מֵאַחֲרֵיהֶם:

רבנו
אבן עזרא
:
מַלְאַךְ הָאֱלֹקים הוא
השר הגדול ההולך
בענן
,
והוא
הכתוב עליו
"וה'
הולך
לפניהם יומם
" וכאשר
נסע זה המלאך ההולך לפני מחנה ישראל והלך
מאחריהם נסע עמוד הענן עמו
.

(1) וַיִּסַּע
מַלְאַךְ
הָאֱלֹקים
….ויֵּלֶךְ
מֵאַחֲרֵיהֶם

רש"י
: (המלאך
נסע לאחריהם
)
להבדיל
בין מחנה המצרים ובין מחנה ישראל ולקבל
בליסטראות של מצרים
,
ועמוד
הענן הלך מאחריהם כשחשכה כדי להחשיך
למצרים
.

פסוק
כ
"א: וַיֵּט משֶׁה אֶתיָדוֹ עַלהַיָּם
ובזה היה ניכר שהים נבקע בזכות משה
.
[
אור
החיים
]

וַיִּבָּקְעוּ הַמָּיִם (ולא
"הים")
רש"י:
כל
מים שבעולם
!

פס'
כ"ד: מה
עשה עמוד האש והענן
?-
רש"י : (2) עמוד
ענן יורד ועושה טיט ועמוד אש מרתיחהו
וטלפי סוסיהם משתמטות
.

(3)
"
ויהם"

:
רש"י
: לשון
מהומה

ערבבם ונטל סגניות
(שכל
12
)
שלהם
ועשה קולות חזקים
.

פס'
כ"ה:
רש"י:
(4)
מכוח
האש נשופו גלגלים והמרכבות נגררות והיושבים
בהם נעים ואבריהם מתפרקים
.

פס'
כ"ז: וּמִצְרַיִם נָסִים לִקְרָאתוֹ מדוע
מצרים ברחו
לתוך
הים
?

רש"י: כיוון
שהיו המומים ומטורפים

רצו
לתוך
הים
!

(5)
וַיְנַעֵר


גם המצרים שידעו לשוט ולשחות

ניער
אותם ה
'
לתוך
הים
.

פסוק
כח
' :
וַיָּשֻׁבוּ הַמַּיִם וַיְכַסּוּ אֶתהָרֶכֶב וְאֶתהַפָּרָשִׁים לְכל
חֵיל פַּרְעה הַבָּאִים אַחֲרֵיהֶם בַּיָּם לֹא
נִשְׁאַר בָּהֶם עַדאֶחָד:

לְכל
חֵיל פַּרְעה
(6)
גם
המצרים ש
לא
היה
להם כח להיכנס
לתוך
הים

,
והיו
בָּאִים
אַחֲרֵיהֶם

(באו
אחרי אלו שכבר היו בתוך הים
)
,
שבו
המים עליהם למקום שהיו שם ולא נשאר בהם
עד אחד
!

[
אור
החיים
]

פסוק
כט
: ובאותו
זמן עצמו שהמצרים טובעים

ישראל הולכים בתוך היה ביבשה
!
[
החזקוני]

וְהַמַּיִם לָהֶם חֹמָה מִימִינָם וּמִשְּׂמאלָם:
ומזה
ברור שלא היה כאן מקרה של גאות ושפל ושישראל
עברו בזמן השפל ומצרים טבעו בזמן שהיה
גאות
אלא
היה כאן נס על טבעי שהרי המים היו בצורת
חומה וישראל הלכו ביבשה
!
[
אור
החיים
]

פסוק
ל
':
מה
החידוש שישראל ראו את מצרים מתים
?

רש"י: שלא
יאמרו

שמצרים
גם כן עלו בצד השני חיים

לכן
ראו אותם
מתים
!

פסוק
ל
"א:

וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶתהַיָּד הַגְּדלָה אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוָֹה בְּמִצְרַיִם וַיִּירְאוּ
הָעָם
אֶת

ה'
. וַיַּאֲמִינוּ בַּה'
וּבְמשֶׁה עַבְדּוֹ:

  • בעקבות
    הניסים הגדולים
    ,הדין
    במצרים והצלת ישראל

    ישראל
    הגיעו ליראת הרוממות של הבנת גדולת ה
    '
    . [אור
    החיים
    13
    ]

  • וַיַּאֲמִינוּ בַּה'
    וּבְמשֶׁה עַבְדּוֹ:
    מה
    יש להאמין במשה
    ?

עכשיו
כשמתו מצרים הבינו ישראל שהכל נגמר ואין
עוד שום שעבוד
.ישראל
הבינו שזה לא רק מרעית עין של הצגה

ואחר
כך כביכול הכל חוזר
,
אלא
כל הניסים הם גאולה
ממש
ולכן האמינו במשה שהוא שליח ה
'.

ראב"ע
: ישראל
האמינו במשה שהוא עבד ה
'
ויעשה
רק מה שה
'
מצווה.
[
שהרי
כל מה שמשה הבטיח התקיים על ידי ה
'].



שאלות בבקיאות .

בס"ד.
משפלות
לגבורה
ואמונה
.
פרק
יד
'
.

א.
רש"י
פסוק ב
'
: וישבו,
לאחוריהם
לצד
מצרים
היו
מקרבין
כל
יום
השלישי כדי להטעות את פרעה שיאמר תועים הם בדרך כמו שנאמר ואמר פרעה לבני ישראל וגו
':

לפני
בעל
צפון
,
(מכילתא)
הוא נשאר מכל אלהי מצרים כדי להטעותן שיאמרו קשה יראתן ועליו פירש איוב (איוב יב) משגיא לגוים ויאבדם:

1. מדוע חזרו ישראל לבעל צפון ?
_________________________________________________________
________________________________________________________________________________

ב.
ראב"ע
פרק י
'ד
פסוק
יג
'
ד'ה
"התיצבו
וראו
"
[
מקור
ב
']
:

"...יש לתמוה,
איך יראו מחנה גדול של שש מאות אלף איש מהרודפים אחריהם
?
ולמה לא ילחמו על נפשם ועל בניהם
?
והתשובה,
כי המצרים היו אדונים לישראל וזה הדור היוצא ממצרים למד מנעוריו לסבול עול מצרים ונפשו שפלה ואיך יוכל עתה להלחם עם אדוניו
?
והיו ישראל נרפים ואינם מלומדים למלחמה
.
הלא תראה
,
כי עמלק בא בעם מועט ולולי תפילת משה היה חולש את ישראל.
וה'
לבדו שהוא
"עושה גדולות"
"
ולו נתכנו עלילות"
,
סבב שמתו כל העם היוצאים ממצרים הזכרים,
כי אין בהם כח להלחם בכנענים
,
עד שקם דור אחר דור המדבר שלא ראו גלות והיתה להם נפש גבוהה כאשר הזכרתי בדברי משה בפרשת שמות
."
[
לעיל ב'
,
ג']

2. א. מה היא תמיהתו של רע"א על עם ישראל ?
_______________________________________________
________________________________________________________________________________

ב. מדוע פחדו ישראל מהמצרים ולא נלחמו ? __________________________________________________

ג. מה עשה ה' כדי שישראל יהיו גיבורים בזמן כיבוש הארץ ?
______________________________________
_______________________________________________________________________________

ג.
רמב"ם
מורה נבוכים ג
'
פרק
כ
"ד:
הוא יתעלה הקדים להרגילכם הטורח במדבר להרבות טובתכם כשתכנסו לארץ וזה אמת,
כי היציאה מן הטורח אל המנוחה יותר ערבה מן ההתמדה על המנוחה
,
וידוע שלולא טורחם ועמלם במדבר לא היו יכולים לכבוש הארץ ולא להלחם ביושביה
.
הנה אמרה התורה זה
:
"
כי אמר אלוקים פן ינחם העם בראותם מלחמה ושבו מצרימה ויסב אלוקים דרך המדבר ים סוף
,
וחמושים עלו
…",
כי המנוחה תסיר הגבורה וצוק הפרנסה והעמל יתנו הגבורה
,
והוא הטובה אשר באה בענין הזה באחריתם
.

מורה
נבוכים ג
'
פרק
ל
'ב:
שאין בטבע האדם שיגדל על מלאכת עבדות בחמר ובלבנים והדומה להם ואחר כן ירחץ ידיו לשעתו מלכלוכם וילחם עם ילידי הענק פתאום
שיהיה מחכמת השם להסב אותם במדבר עד שילמדו גבורה
,
כמו שנודע שההליכה במדבר ומעוט הנאות הגוף מרחיצה וכיוצא בהם יולידו הגבורה והפכם יולידו רך הלבב
,
ונולדו גם כן אנשים שלא הרגלו בשפלות ובעבדות

3. על פי הרמב"ם : מה עשה ה' כדי שישראל יהיו גיבורים ויוכלו לכבוש את הארץ ? [שני דברים]
______________
_______________________________________________________________________________

ד.
אור
החיים
פרק
יד
'
פסוק
טו
':
"דבר אל בני ישראל ויתעצמו באמונה בכל לבם ויסעו אל הים קודם שיחלק על סמך הבטחון כי אני אעשה להם נס ובאמצעות זה תתגבר הרחמים "….

4. על פי אור החיים : מדוע ציווה ה' למשה לאמר לישראל לנסוע לתוך הים ליפני שהוא נבקע ?
________________
________________________________________________________________________________

ה.
רש"י
פסוק
יט
'
:
וילך מאחריהם,
להבדיל בין מחנה מצרים ובין מחנה ישראל ולקבל חצים ובליסטראות של מצרים….

רש"י
פסוק
כד
'
: …בעמוד אש וענן,
עמוד ענן יורד ועושה אותו כטיט ועמוד אש מרתיחו וטלפי סוסיהם משתמטות (מכילתא):
ויהם,
ל'
מהומה ערבבם , נטל סגניות (שכל)
שלהם.

רש"י
פסוק
כה
' : ויסר את אופן מרכבותיו,
מכח האש נשרפו הגלגלים והמרכבות נגררות והיושבים בהם נעים ואיבריהן מתפרקין:

רש"י
פסוק
ל
'
:
וירא ישראל את מצרים מת,
שפלטן הים על שפתו כדי שלא יאמרו ישראל כשם שאנו עולים מצד זה כך הם עולין מצד אחר רחוק ממנו וירדפו אחרינו:

5. עיין ברש"י וכתוב ארבעה ניסים שעשה ה' לישראל ליפני ובזמן של קריעת ים סוף .
_______________________
________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

6. מדוע היה חשוב שישראל יראו את המצרים מתים על שפת הים ?
__________________________________
________________________________________________________________________________

שאלות
בבקיאות
.

1. לאן היו ישראל צריכים לשוב ? [ב']

2. מה הייתה הסיבה לכך שישראל חזרו לכיוון מצרים ? [ג'
ד' ]

3. מי רדף אחרי ישראל ? פרט .[ ה'
ט']

4. מה עשו ישראל כשראו שמצרים רודפים אחריהם ? [י']

5. על מה התלוננו ישראל כשראו שמצרים רודפים אחריהם ? [יא'
יג']

6. מה עונה משה לעם המפוחד ? [יג'
יד' ]

7. מה קרה בלילה שליפני קריעת ים סוף ? [יט'
כ']

8. מה גרם לקריעת הים ? [כא']

9. עיין ברש"י לפסוק כז' : מה עשו המצרים כשהים חזר ונסגר ?

10.מה הייתה צורת הים כשישראל עברו בתוכו ? [כט']

11. במה האמינו ישראל אחרי קריעת ים סוף ? [לא ']


העשרה .

המרד
על
הים
.
פרק
י
"ד
פס
'
י"א
.

פס'
י':
בנ"י
צועקים ומתפללים לה
'.

פס'
י"א:
בני
ישראל צועקים למשה
,
מדוע
הוצאת אותנו ממצרים למות במדבר
?!

פס'
י"ב
טוב
לנו יותר לעבוד את מצרים מלמות במדבר
!

    1. לא
      נראה שמי
      צועק
      אל ה
      '
      להושיע
      מיד אחר כך דוחה בגסות את הישוע שכבר
      קיבל מה
      '?!

את
השאלה הזאת שואל הרמב
"ן
שמות פרק יד
' פסוק
י
יא.

וייראו
מאד ויצעקו בני ישראל אל ה
',
ויאמרו
אל משה המבלי אין קברים במצרים
. איננו
נראה
כי בני
אדם הצועקים אל ה
'
להושיעם
יבעטו בישועה אשר עשה להם ויאמרו כי טוב
להם שלא
הצילם
.
אבל
הנכון שנפרש כי היו כתות
,
והכתוב
יספר כל מה שעשו כלם
.
אמר
כי הכת האחת צועקת אל ה
',
והאחת
מכחשת בנביאו ואינה מודה בישועה הנעשית
להם
,
ויאמרו
כי טוב להם שלא הצילם
.
ועל
זאת כתוב וימרו על ים בים סוף
(תהלים
קו ז
), ולכך
יחזיר הכתוב
"בני
ישראל
"
פעם
אחרת
,
ויצעקו
בני ישראל אל ה
',
כי
הטובים בהם צעקו אל ה
'
והנשארים
מרו בדברו
.
ולכך
אמר אח
"כ
(להלן
פסוק לא
)
וייראו
העם את ה
'
ויאמינו
בה
' ובמשה
עבדו
.

כדי
להבין זאת
: שימו לב
להבדל בין פס
'
י'
לבין
פס
' י"ג
: "העם" מול
"בני
ישראל
"

הרמב"ן
מתרץ
: הייתה
קבוצה אחת שהתפללה לה
'.
וקבוצה
שנייה אינה מאמינה במשה ולא רצתה את
הישועה
!

    1. ותשובת
      משה לעם
      :

פס'
י"ד:
ה'
ילחם
לכם ואתם תחרישון
.

1
רש"י פרק יד'
פסוק ה' : ויוגד
למלך מצרים
, איקטורין
(אגענטען) שלח
עמהם וכיון שהגיעו לשלשת ימים שקבעו לילך
ולשוב וראו שאינן חוזרין למצרים באו
והגידו לפרעה ביום ד
' (מכילתא),
ובחמישי ובששי רדפו אחריהם
וליל שביעי ירדו לים
(פ"ק
דסוטה
) בשחרית אמרו שירה
והוא יום שביעי של פסח
, לכן
אנו קורין השירה ביום השביעי
:

2
שמות
פרק
יב
'
: [
לו] וַה' נָתַן אֶתחֵן הָעָם בְּעֵינֵי מִצְרַיִם וַיַּשְׁאִלוּם וַיְנַצְּלוּ אֶתמִצְרָיִם:
[לז] וַיִּסְעוּ בְנֵייִשְׂרָאֵל מֵרַעְמְסֵס סֻכּתָה כְּשֵׁשׁמֵאוֹת אֶלֶף רַגְלִי הַגְּבָרִים לְבַד מִטָּף:

3
שמות
פרק
יג
'
[
כ] וַיִּסְעוּ מִסֻּכּת וַיַּחֲנוּ בְאֵתָם בִּקְצֵה הַמִּדְבָּר:
רש"י
שם
:
ויסעו
מסכות
,
ביום השני שהרי בראשון באו מרעמסס לסכות:

4
פרק
יד
'
: [א] וַיְדַבֵּר ה' אֶלמשֶׁה לֵּאמר:
[ב] דַּבֵּר אֶלבְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיָשֻׁבוּ וְיַחֲנוּ לִפְנֵי פִּי הַחִירת בֵּין מִגְדּל וּבֵין הַיָּם לִפְנֵי בַּעַל צְפן נִכְחוֹ תַחֲנוּ עַלהַיָּם:

רש"י
פסוק ב
' : וישבו,
לאחוריהם לצד מצרים היו
מקרבין כל יום השלישי
כדי להטעות את
פרעה שיאמר תועים הם בדרך כמו שנאמר ואמר
פרעה לבני ישראל וגו
': ויחנו
לפני פי החירות
, (מכילתא)
הוא פיתום ועכשיו נקרא פי
החירות על שם שנעשו בני חורין והם שני
סלעים גבוהים זקופים והגיא שביניהם קרוי
פי הסלעים
: לפני בעל
צפון
, (מכילתא) הוא
נשאר מכל אלהי מצרים כדי להטעותן שיאמרו
קשה יראתן ועליו פירש איוב
(איוב
יב
) משגיא לגוים ויאבדם:

5
רש"י פסוק
י
' : מצרים נוסע (
בלשון יחיד) אחריהם
: בלב א' כאיש
אחד
, דבר אחר והנה מצרים
נוסע אחריהם
ראו שר של מצרים נוסע מן
השמים לעזור למצרים
, תנחומא:

6
דברים
דומים כתב החזקוני פסוק י
'
:
וייראו
מאד מה ראו ישראל לירא כל כך משש מאות רכב
והלא הם היו ששים רבוא וכולם בני עשרים
שנה ומעלה וחלוצי צבא
,
כדכתיב
וחמושים עלו בני ישראל
,
אלא
יראים היו להלחם עם אדוניהם
,
משל
לעבד המפחד מאדוניו תמיד
:

7
הרמב"ן
שמות פרק יד
'
פסוק
י
יא.

8
על פי רש"ר
הירש לא חטאו ישראל בכך ששאלו אם אין
מספיק קברים במצרים וכו
' אלא
הם היו חכמים בכך שבררו כל דבר לעומקו
!

9
דברי אור החיים פסוק טו'
בהרחבה :…. אכן
יתבאר הענין על פי מאמרם ז
"ל
(זוה"ק
ח
"ב קע🙂 שישראל
היו נתונין בדין מה אלו כו
' אף
אלו כו
', ודבר ידוע הוא כי
כח הרחמים הוא מעשים טובים אשר יעשה האדם
למטה
, יוסיפו כח במדת
הרחמים
, ולהיפך ב"מ
ימעיטו הכח
, והוא אומרו
(דברים לב יח) צור
ילדך תשי
, והנה לצד שראה
אל עליון כי ישראל קטרגה עליהם מדת הדין
,
והן אמת כי חפץ ה' לצדק
ישראל
, אבל אין כח ברחמים
לצד מעשיהם כנזכר
, אשר על
כן אמר למשה תשובה נצחת
, מה
תצעק אלי
, פירוש כי אין
הדבר תלוי בידי
, הגם שאני
חפץ עשות נס
, כיון שהם אינם
ראוים מדת הדין מונעת
, ואין
כח ברחמים כנגד מדת הדין המונעת
, ואמר
אליו דבר אל בני ישראל פירוש זאת העצה
היעוצה להגביר צד החסד והרחמים
, דבר
אל בני ישראל ויתעצמו באמונה בכל לבם
,
ויסעו אל הים קודם שיחלק,
על סמך הבטחון כי אני אעשה להם
נס
, ובאמצעות זה תתגבר
הרחמים
, ואתה הרם את מטך,
פירוש באמצעות מעשה הטוב נעשה
להם הנס ובקע הים
, כי "גדול
הבטחון והאמונה
" הלז
להכריעם לטובה
, ותמצא שכן
היה
, וצדיק הראשון הוא
נחשון בן עמינדב ונכנס עד גרונו ולא נבקע
הים עד שאמר כי באו מים עד נפש כמאמרם ז
"ל
(סוטה לז,) ובזה
נתיישבו הכתובים על נכון
, ונראה
לי לומר כי רשם ה
' לומר להם
טעם תגבורת הדין עליהם
, לצד
שהם המעיטו בלבם האמונה
, ואמרו
הלא טוב לנו עבוד מצרים
, לזה
צוה ה
' לעשות כנגד עון זה
הצדקת האמונה בכל תוקף
, גם
בזה רמזם לדעת הסובב תגבורת הדין מחדש
:

10
וכך גם מופיע במדרש : מדרש
רבה שמות פרשה כא
' : ….דבר
אל בני ישראל ויסעו
יסיעו דבר מלבן
.
רבי אומר אמר הקדוש ברוך הוא
כדי היא האמנה שהאמינו בי ישראל שאקרע
להם הים שלא אמרו למשה היאך נחזור לאחורינו
שלא לשבור לב טף ונשים שעמנו אלא האמינו
בי והלכו אחר משה
.

על
פי רש
"י פסוק טו'
[שמביא את חז"ל]
הים נקרע בגלל זכות אבות ובגלל
שישראל האמינו בה
' ויצאו
ממצרים
: דבר אל בני ישראל
ויסעו
, (מכילתא) אין
להם אלא ליסע שאין הים עומד בפניהם כדאי
זכות אבותיהם והם והאמונה שהאמינו בי

ויצאו , לקרוע
להם הים
:

11
מדרש תהילים מזמור עח' :
[טו] ישלח בם
חרון אפו
. ר' יוסי
הגלילי אומר עשר מכות לקו המצריים במצרים
שנאמר אצבע אלהים הוא
(שמות
ח טו
) ובים לקו חמשים מכות
שנאמר וירא ישראל את היד הגדולה
(שם
יד לא
) והיד חמש אצבעות ר'
אליעזר אומר ארבע מכות שנאמר
אצבע אלהים הוא
(שם ח טו)
טטראגון שהוא מרובע ועל כל
אחת ואחת עשר מכות הרי ארבעים מכות ועל
הים לקו מאתים מכות שנאמר ישלח בם חרון
אפו עברה וזעם וצרה משלחת מלאכי רעים
עברה אחת זעם שתים צרה שלש משלחת מלאכי
רעים ארבע הרי מאתים מכות שלקו על הים
שנאמר וירא ישראל את היד הגדולה
(שמות
יד לא
). ר' עקיבא
אומר במצרים לקו
(חמשים)
[חמש] מכות ועל
כל אחת ואחת עשרה הרי חמשים מכות שנאמר
אצבע אלהים הוא
(שמות ח
טו
) (טטראגון הוא)
[פנטיגון הוא] וראש
אצבע הרי עשרה הרי חמשים מכות שלקו במצרים
ועל הים לקו חמשים ומאתים מכות שנאמר
ישלח בם חרון אפו
[עברה
וזעם וצרה משלחת מלאכי רעים חרון אפו
אחת
] עברה שתים זעם שלש
צרה ארבע משלחת מלאכי רעים חמש
:

12
בשפתי חכמים פרש שסגניות
הכוונה לשכל
.

13
אור החיים פסוק לא' : וייראו
העם את ה
', פירוש יראת
הרוממות
, אבל יראת העונש
מן הסתם היתה להם קודם במצרים ולפי מה
שהוכחנו בפסוק זאת חקת הפסח
(לעיל
יב מג
) כי לא קבלו עליהם
מצות המלך
, אם כן אפילו
יראת העונש לא היתה להם עד שראו היד הגדולה
וייראו וגו
', ועל כל פנים
ביראת הרוממות הכתוב מדבר מאומרו וירא

ישראל את היד הגדולה וייראו וגו
',
ואומרו ויאמינו, כי
זה תשלום האמונה בהם
:

⬇ הורדת הקובץ (Word)