שמות פרק כ: עשרת הדיברות - דעת

נושא הדף: ספר
שמות, פרק כ: עשר
הדברות

מחבר: אראל
בלום

כתות יעד: ז–ט

בס"ד. עשרת הדברות . פרק כ'
.

אנכי .

נקרא את
הדברה .

האם
יש מצווה בפסוק "אנכי…"
?

נעיין
בר"ע
[בהקדמתו
לעשרת הדברות שמות פרק כ ]

והנה זה הדבור הראשון הוא עיקר כל התשעה הדברים הנכתבים אחריו.
והוא קרוב ממצות
הלב.
וטעם זה הדיבור שיאמין
ותהיה אמונת לבו בלי ספק כי זה השם הנכבד שהוא נכתב ולא נקרא הוא לבדו אלהיו:

אם
כך
מה
המצווה ?
להאמין בלי ספק שה'
הוא אלוקנו .
כיצד נברר שה'
באמת האלוקים ?

התשובה נמצאת בפסוק : אשר הוצאתיך מארץ מצרים .
במצרים התברר לנו שה'
הוא האלוקים .

נסביר
בע"פ
את
דבריי
ר'
אבן
עזרא
שמות
פרק
כ
.

שאלני רבי יהודה הלוי מנוחתו כבוד למה הזכיר אנכי יי'
אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים ולא אמר שעשיתי שמים וארץ.
ואני עשיתיך.
וזאת היתה תשובתי אליו.
דעי כי אין מעלות בני אדם שוות באמונתם בלבם.
שהם מאמינים בשם הנכבד כי הרבים מאמינים להשמעות אזנים שיאמר להם אדוניהם ככה.
ולמעלה מהם שראו זה כתוב בדברי התורה שנתן השם למשה.
ואם יבא אפיקורוס לערער כי אין אלהים ישימו ידם לפיהם כי לא ידעו להשיב ואשר נשאו לבו ללמוד חכמות שהם כמו מעלות לעלות בהם אל מקום חפצו יכיר מעשה השם במתכונת ובצמחים ובחיות ובגוף האדם בעצמו שידע מעשה כל אבר ואבר כפי התולדות.
ולמה היה על זאת המתכונת.
ויגבה לבו אחרי כן לדעת דברי הגלגלים שהם מעשי השם בעולם האמצעי שהוא עומד.
וידע זמן מתי תקדר השמש או הלבנה וכמה יקדר השמש ממנה.
וגם ידע הלבנה למה נקדרה ומי גרם לה.
וכל אלה ידע בראיות גמורות שאין בהם ספק.
ומדרכי השם ידע המשכיל את השם.
וככה אמר משה הודיעני נא את דרכיך ואדעך.
והנה
השם הנכבד הזכיר בדבור הראשון אנכי יי'
אלהיך
וזה לא יוכל להבין רק מי שהוא חכם מופלא.
….והנה השם עשה אותות ומופתים במצרים עד שהוציאם משם להיות להם לאלהים.
…והנה בעבור האותות שעשה השם במצרים.
אמר משה אתה הראת לדעת.
שהכל ראו זה חכמים ושאינן חכמים גדולים וקטנים.
גם הוסיף עוד בדבר מעמד הר סיני ששמעו קול השם.
ע"כ אחריו מן השמים השמיעך את קולו ליסרך.
ואמר באחרונה כי הדעת הגמורה שישיב האדם אל לבו עד שיתברר לו בראיות כי השם הוא לבדו.
על כן אמר וידעת היום והשבות אל לבבך.
ואמר דוד ואתה שלמה בני דע את אלהי אביך ועבדהו.
והדעת
הוא בלב לא בהודעת הפה.
והנה הזכיר למשכיל אנכי
יי'
והוסיף אשר
הוצאתיך.
שיבין המשכיל ושאינו משכיל.

בס"ד.
לא יהיה לך אלקהים אחרים על פני .

מה
שייכת עבודה זרה להיום ?
מה
זה עבודה זרה ?

הגשמת האלוקים .

וכן לסמוך על משהוא שהוא לא ה'
.

מה
זה בימנו ?
כסף [וכך מביא בעל העקדה ,נמצא בספר של נחמה ליבוביץ ]
וכן כבוד ,
כח .

וכדברי
הנביא הושע יד'
ד'
:

"…ולא נאמר עוד אלהינו למעשה ידינו…"

רש"י
הושע
פרק
יד

ולא
נאמר
עוד
אלהנו
למעשה
ידינו.
שהם אלהינו:

אלא צריך שכל מעשנו יהיו לשם ה'
כנאמר "
בכל דרכיך דעהו"
[משלי ג'
ו'
]

" לא תשא " .

מה
האיסור ?

נעיין
ברמב"ן
. שמות
פרק כ

לא
תשא
את
שם ה'
אלהיך
לשוא. כבר
נתפרש זה הכתוב בדברי רבותינו (שבועות
כא.) שהוא
אוסר להשבע
בשם הנכבד לריק, כגון
הנשבע על הידוע לאדם לשנותו או לקיימו,
על
עמוד של שיש שהוא של זהב
או שהוא של שיש,
והוא
עומד לפניהם ומכירים בו.
ועל
דרך הפשט יאסור עוד שלא ישא על שפתיו השם
הנכבד על חנם,… ובאמת
שגם זה אסור,
ונקרא
בלשון חכמים מוציא שם שמים לבטלה (תמורה
ג:). …

מדוע
איסור זה כל כך חמור ?

נמשיך
לעיין ברמב"ן
. שמות
פרק כ

וסדר
זו המצוה אחר אזהרת ע"ז,
כי
כאשר ראוי ליראה את ה'
הגדול
והנורא שלא לתת כבודו לאחר,
כן
ראוי
לתת כבוד לשמו,
והנושא
אותו לשוא מחללו,
כענין
שכתוב ולא תשבעו בשמי לשקר וחללת את שם
אלהיך (ויקרא
יט יב). וכמו
שהחמיר בע"ז
וכתב העונש כי הוא אל קנא פוקד עון אבות
על בנים,
כן
כתב
בזה העונש כי לא ינקה אותו.
ואמר
בלשון הזה,
ולא
אמר כי יפקוד עליו,
בעבור
שאינו אצל הנשבעים
עבירה גמורה ויחשוב שראוי למחול לו,
אמר
כי לא ינקה כל הנוגע.

שאלות
בקיאות .

לא תחמוד . – עיין
בדף .

בס"ד. עשרת הדברות . פרק כ'
.

אנכי .

רא"ע
[בהקדמתו
לעשרת הדברות שמות
פרק
כ
]

ר'
אבן
עזרא
שמות
פרק
כ
.

...
דע כי אין מעלות בני אדם שוות באמונתם בלבם...
והנה
השם הנכבד הזכיר בדבור הראשון אנכי ה'
אלהיך
וזה לא יוכל להבין רק מי שהוא חכם מופלא.
….והנה השם עשה אותות ומופתים במצרים עד שהוציאם משם להיות להם לאלהים.
…והנה בעבור
האותות שעשה השם במצרים.
אמר
משה אתה הראת לדעת.
שהכל
ראו זה חכמים ושאינן חכמים גדולים וקטנים.
גם הוסיף עוד בדבר מעמד הר סיני ששמעו קול השם...
והדעת
הוא בלב לא בהודעת הפה.
והנה הזכיר למשכיל אנכי
יי'
והוסיף אשר
הוצאתיך.
שיבין המשכיל ושאינו משכיל.

שאלות
.

1.עיין
ברע"א
בפסקה הראשונה :
א.
האם
יש מצווה בפסוק "אנכי"
?

ב.
כיצד
נקיים מצווה זו ?

2.
עיין ברא"ע בפסקה השניה :
כיצד נברר שה'
באמת האלוקים ?

" לא תשא " .

רמב"ן
. שמות
פרק כ

נמשיך
לעיין ברמב"ן
. שמות
פרק כ

שאלות
בעיון .

עיין
ברמב"ן
: מה
הוא האיסור של "לא
תשא"
? [2 דברים]
מדוע
איסור זה כל כך חמור ?

שאלות
בבקיאות .

כתוב
את עשרת הדיברות.
[א'
– יג']
אילו
פסלים ותמונות אסור לעשות ?
[ ג'
]
א.
כמה
דורות מעניש הקב"ה
את החוטאים?
[ד']
ב.
באיזה
מקרה מעניש הקב"ה
גם את הצאצאים של החוטאים (רש"י
פס' ה')

4. לכמה
דורות זוכר הקב"ה
את מעשיהם הטובים של אנשים?
[ה']

5. למי
אסור לעשות מלאכה בשבת?
[ז'
– י']

6 . מה
שכרו של המכבד את אביו ואימו ?
[יא'
]

7. מה
אסור לחמוד?
[יג'
]

בס"ד

לא תחמוד .

. מה
האיסור ב"לא
תחמוד"
?

א.
רמב"ם
הלכות גזלה ואבדה פרק א הלכה ט:

כל החומד
עבדו או אמתו או ביתו וכליו של חבירו או
כל דבר שאפשר לו שיקנהו ממנו והכביד עליו
ברעים והפציר בו עד
שלקחו ממנו
אף על פי שנתן לו דמים רבים הרי זה עובר
בלא תעשה שנ'
[שמות
כ' ט"ז]"לא
תחמד",
….. ואינו
עובר בלאו זה עד שיקח החפץ שחמד,
כענין
שנ' [דברים
ז' כ"ה]
"לא
תחמד כסף וזהב עליהם ולקחת
לך "חימוד
שיש בו מעשה.

ומה
האיסור ב"לא
תתאווה"
?

ב.
רמב"ם
הלכות גזלה ואבדה פרק א הלכה י
:

כל המתאוה
ביתו או אשתו
וכליו של חבירו וכל כיוצא בהן משאר דברים
שאפשר לו לקנותן ממנו כיון שחשב
בלבו היאך
יקנה דבר זה ונפתה לבו בדבר עבר בלא תעשה
שנ' [דברים
ה' י"ח]"לא
תתאוה "ואין
תאוה אלא בלב בלבד.

ומה
חמור כל כך בלהתאוות ?

רמב"ם
הלכות גזלה ואבדה פרק א הלכה יא:

ג.
התאוה
מביאה לידי חימוד והחימוד מביא לידי גזל,
שאם
לא רצו הבעלים למכור אע"פ
שהרבה להם בדמים והפציר ברעים יבא לידי
גזל שנ'
וחמדו
בתים וגזלו,
ואם
עמדו הבעלים בפניו להציל ממונם או מנעוהו
לגזול יבא לידי שפיכות דמים,
צא
ולמד ממעשה אחאב ונבות.

כיצד
נתגבר על התאוות ?

א. נעיין
ברבנו אבן
עזרא שמות פרק כ
' פסוק
יד' .

לא
תחמוד.
אנשים
רבים יתמהו על זאת המצוה.
איך
יהיה אדם שלא יחמוד דבר יפה בלבו כל מה
שהוא
נחמד למראה עיניו.
ועתה
אתן לך משל.
דע
כי איש כפרי שיש לו
דעת נכונה והוא ראה בת מלך שהיא
יפה לא יחמוד אותה בלבו שישכב עמה.
כי
ידע כי זה לא יתכן. ואל
תחשוב זה הכפרי שהוא כאחד
מן המשוגעים שיתאוה שיהיו לו כנפים לעוף
השמים. ולא
יתכן להיות כאשר אין אדם מתאוה לשכב
עם אמו אע"פ
שהיא יפה.
כי
הרגילוהו מנעוריו לדעת שהיא אסורה לו.
ככה
כל משכיל צריך שידע כי
אשה יפה או ממון לא ימצאנו אדם בעבור חכמתו
ודעתו. רק
כאשר חלק לו השם.
ואמר
קהלת (לאשר)
[ולאדם
שלא עמל בו]
יתננו
חלקו. ואמרו
חכמים בני חיי ומזוני לאו בזכותא תליא
מלתא אלא במזלא.
ובעבור
זה המשכיל לא יתאוה ולא יחמוד.
ואמר
שידע שאשת רעהו אסרה השם לו יותר היא נשגבה
בעיניו מבת מלך בלב הכפרי על כן הוא ישמח
בחלקו ולא ישים אל לבו לחמוד ולהתאוות
דבר שאינו
שלו. כי
ידע שהשם לא רצה לתת לו.
לא
יוכל לקחתו בכחו ובמחשבותיו ובתחבולותיו.
על
כן יבטח
בבוראו שיכלכלנו ויעשה הטוב בעיניו.

ב.
רמב"ם
הלכות איסורי ביאה פרק כב'
הלכה
יח'.

אין
לך דבר בכל התורה כולה שהוא קשה לרוב העם
לפרוש אלא מן העריות והביאות האסורות
אמרו חכמים
בשעה שנצטוו ישראל על העריות בכו וקבלו
מצוה זו בתרעומות ובכיה שנאמר בוכה
למשפחותיו
על עסקי משפחות:

הלכה
יט '. ואמרו
חכמים גזל ועריות נפשו של אדם מתאוה להן
ומחמדתן ואין אתה מוצא קהל בכל זמן וזמן
שאין
בהן פרוצין בעריות וביאות אסורות [ועוד]
אמרו
חכמים רוב בגזל מיעוט בעריות והכל באבק
לשון
הרע:

הלכה
כ '
: לפיכך
ראוי לו לאדם לכוף יצרו בדבר זה ולהרגיל
עצמו בקדושה יתירה ובמחשבה טהורה ובדעה
נכונה כדי
להנצל מהן ויזהר מן הייחוד שהוא הגורם
הגדול .
גדולי
החכמים היו אומרים לתלמידיהם הזהרו בי
מפני
בתי הזהרו בי מפני כלתי כדי ללמד לתלמידיהם
שלא יתביישו מדבר זה ויתרחקו מן הייחוד:

ה
לכה
כא '
.וכן
ינהוג להתרחק מן השחוק ומן השכרות ומדברי
עגבים שאלו גורמין גדולים והם מעלות של
עריות ולא
ישב בלא אשה שמנהג זה גורם לטהרה יתירה
גדולה מכל זאת אמרו יפנה עצמו ומחשבתו
לדברי תורה
וירחיב דעתו בחכמה שאין מחשבת עריות
מתגברת אלא בלב פנוי מן החכמה
ובחכמה הוא אומר
אילת אהבים ויעלת חן דדיה ירווך בכל עת
באהבתה תשגה תמיד: