נושא:
שמות,
פרשת בא: דף לימוד שבועי
מחבר:
הרב רועי צמיר
כיתות:
ה–ח
וְשָׁאֲלָה אִשָּׁה מִשְּׁכֶנְתָּהּ וּמִגָּרַת בֵּיתָהּ כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּשְׂמָלֹת וְשַׂמְתֶּם עַל בְּנֵיכֶם וְעַל בְּנֹתֵיכֶם וְנִצַּלְתֶּם אֶת מִצְרָיִם:
כידוע לכולנו כלי כסף וזהב אלו לעולם לא הוחזרו למצרים,
גם השמלות עוד שמשו את בני ישראל שנים רבות במדבר,
אכן ניצלנו את מצרים.
האם ראוי היה שבני ישראל ינהגו כך?
ראה מה כותב המדרש שעשו בני ישראל בימי מכת החשך.
היה
הענן
במצרים
ומאיר
לישראל
ומחשך
למצרים,
שנאמר
'ולכל
בני
ישראל
היה
אור
במושבותם',
והיו
ישראל
נכנסין
לבתיהם
של
מצרים,
וכל
מה
שהיה
למצרים
היו
ישראל
מחפשין
ורואים.
ובשעה
שאמר
הקב"ה
לישראל
'ושאלה
אשה
משכנתה
ומגרת
ביתה
וגו',
היו
ישראל
נכנסין
אצל
מצרים
ואומר
כל
אחד
ואחד
לחבירו
ולשכינו
השאילני
אותו
הכלי
שיש
לך,
והוא
אומר
אין
לי,
והוא
אומר
אני
יודע
שיש
לך,
והרי
היא
בתוך
התיבה
שלך,
הרי
הוא
במקום
פלוני,
אני
ראיתי
אותו
בידך,
והיה
משאילו
אותו
הכלי,
ומהיכן
היו
ישראל
יודעין?
אלא
באותן
ימי
החשך
היו
נכנסין
לתוך
בתיהן
ורואין
כספם
וזהבם
וכליהם
שהיו
להם.
-
נסה לחשוב,
האם מדברי המדרש נשמע שמעשי בני ישראל היו חיוביים או שליליים?
אבל האם אין זו רמאות?
הייתכן שהקב"ה ציוה עלינו לגנוב לשקר ולרמות?
-
נסה לחשוב לבד,
האם דבר זה נחשב רמאות?
נ
כלי כסף וכלי זהב במקום מה שהניחו ישראל בתיהם ושדותיהם וכליהם שלא יכלו לשאת עמהם,
שהרי היו להם לישראל נחלות במצרים,
כמו שכתוב 'ויאחזו בה'
תחיל בתירוצו של החזקוני
-
הסבר בלשונך את תירוץ החזקוני.
ה
פעם
אחת
באו
בני
מצרים
לדון
עם
ישראל
לפני
אלכסנדרוס
מוקדון.
אמרו
לו
הרי
הוא
אומר
'וה'
נתן
את
חן
העם
בעיני
מצרים
וישאלום'
יתנו
לנו
היהודים
כסף
וזהב
שנטלו
מאתנו!
אמר
גביהא
בן
פסיסא
(=יהודי)
לחכמים
תנו
לי
רשות
ואלך
ואדון
עמהן
לפני
אלכסנדרוס
אם
ינצחוני
אמרו
להם
הדיוט
(אדם
פשוט)
שבנו
נצחתם
ואם
אני
אנצח
אותם
אמרו
להם
תורת
משה
רבינו
נצחתכם
נתנו
לו
רשות
והלך
ודן
עמהן.
גמרא מספרת סיפור מעניין על שאלה זו שאנו עוסקים בה
אמר
להן
מהיכן
אתם
מביאין
ראייה?
אמרו
לו:
מן
התורה.
אמר
להן
אף
אני
לא
אביא
לכם
ראייה
אלא
מן
התורה
שנאמר
'ומושב
בני
ישראל
אשר
ישבו
במצרים
שלשים
שנה
וארבע
מאות
שנה'
תנו
לנו
שכר
עבודה
של
ששים
ריבוא
ששעבדתם
במצרים
שלשים
שנה
וארבע
מאות
שנה!
אמר
להן
אלכסנדרוס
מוקדון
החזירו
לו
תשובה.
אמרו
לו
תנו
לנו
זמן
שלשה
ימים
נתן
להם
זמן
בדקו
ולא
מצאו
תשובה
מיד
הניחו
שדותיהן
כשהן
זרועות
וכרמיהן
כשהן
נטועות
וברחו
ואותה
שנה
שביעית
היתה.
(- והיה
ליהודים
מהיכן
לאכול)
-
מהו תרוצו של גביהא בן פסיסא לשאלה ששאלנו בתחילת הלימוד?
-
מהו המשותף בין תירוץ החזקוני לתירוץ הגמרא?
ה
ויש
מתאוננים
ואומרים
כי
אבותינו
גנבים
היו.
ואלה
הלא
יראו,
כי
מצוה
עליונה
היתה.
ואין
טעם
לשאול
למה,
כי
השם
ברא
הכל,
והוא
נתן
עושר
למי
שירצה
ויקחנו
מידו
ויתננו
לאחר.
ואין
זה
רע,
כי
הכל
שלו
הוא.
'אבן עזרא'
עונה לשאלה זו תשובה שונה לחלוטין.
-
מהי תשובתו של ה'אבן עזרא'?
כיצד הוא מבין את הפסוק שבכותרת?
(ציווי
תאור של מאורעות).
גם הגמרא וגם החזקוני מלמדים אותנו לקח חשוב מאוד בהתייחסות לבעיות.
לפני שאנו באים לגבש דעה עלינו לראות את התמונה הכוללת.
עלינו לזכור מה היה בהתחלה (גמרא)
ומה המשיך לאחר מכן (החזקוני).
ה'אבן עזרא'
מלמד אותנו לקח שונה אך גם הוא חשוב מאוד בפתרון חלק מהבעיות שאנו מתמודדים איתם.
הקב"ה הינו כל יכול וביכולתו לשנות ולקבוע כל דבר.
ננסה ליישם לקחים אלו בבעיה אקטואלית.
למי שייך הר הבית?
האם עלינו למסור אותו לערבים?
הרי הם שם כבר שנים רבות ואפילו בנו שם מסגדים?
נ
שאלת
אתגר
–
להורים
ולתלמידים.
עשר תשובות נכונות במייל או למורה ביום א'
יזכו בפרס
מהיכו עוד התעשרו בני ישראל
(חפש ברש"י על פרק טו'
או נסה להזכר בלמודנו בשבוע שעבר)
זכור שבית המקדש היה שם מאות שנים לפני שהומצאה דת האיסלאם.
נזכור שהארץ היא רכושו של הקב"ה והוא יכול לבחור למי לתת אותה (-והחליט לתת לנו).
אם נזכור דברים אלו נראה שהפתרון לבעיה הוא פשוט.