שמות, פרשת משפטים: דף עבודה

יציאת
מצרים

מעמד
הר סיני

המשכן

משה

עשר
המכות

עד הר סיני

בהר
סיני

הברית

תכנית
המשכן

העגל

עשיית
המשכן

שמות

וארא

בא

בשלח

יתרו

משפטים

תרומה

תצוה

כי–תשא

ויקהל

פקודי

כא:
א–
ו עבד
עברי

הפסוקים

הדינים

(ב)
כִּי
תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי שֵׁשׁ שָׁנִים
יַעֲבֹד וּבַשְּׁבִעִת יֵצֵא לַחָפְשִׁי
חִנָּם:

בית
דין מוכרים אדם שגנב ואין לו לשלם לעבדות
עד שש שנים.

(ג)
אִם
בְּגַפּוֹ יָבֹא בְּגַפּוֹ יֵצֵא

עבד
שלא נשוי לא יכול לישא אשה ללא רשות
האדון

אִם
בַּעַל אִשָּׁה הוּא וְיָצְאָה אִשְׁתּוֹ
עִמּוֹ:

עבד
נשוי מביא את אשתו וילדיו לאדון,
האדון
מפרנסם עד שהעבד מסיים,
והם
יוצאים עמו.

(ד)
אִם
אֲדֹנָיו יִתֶּן לוֹ אִשָּׁה

האדון
רשאי להשיאו אשה שהיא שפחה כנענית

וְיָלְדָה
לוֹ בָנִים אוֹ בָנוֹת הָאִשָּׁה
וִילָדֶיהָ תִּהְיֶה לַאדֹנֶיהָ וְהוּא
יֵצֵא בְגַפּוֹ:

הילדים
הנולדים משפחה כנענית הם גוים ועבדים,
ולכן
הם נשארים אצל האדון כשהעבד משתחרר.

(ה)
וְאִם
אָמֹר יֹאמַר הָעֶבֶד אָהַבְתִּי …
(ו)
וְהִגִּישׁוֹ
אֲדֹנָיו אֶל הָאֱלֹהִים וְהִגִּישׁוֹ
אֶל הַדֶּלֶת אוֹ אֶל הַמְּזוּזָה
וְרָצַע אֲדֹנָיו אֶת אָזְנוֹ
בַּמַּרְצֵעַ וַעֲבָדוֹ לְעֹלָם:

העבד
יכול לרצות להשאר אצל האדון גם אחר שש
שנים,
ואז
הוא מגיע לבית דין ורוצעים את אזנו.

יציאת
מצרים

מעמד
הר סיני

המשכן

משה

עשר
המכות

עד הר סיני

בהר
סיני

הברית

תכנית
המשכן

העגל

עשיית
המשכן

שמות

וארא

בא

בשלח

יתרו

משפטים

תרומה

תצוה

כי–תשא

ויקהל

פקודי

כא:
ז–
יא אמה
העבריה

הפסוקים

הדינים

(ז)
וְכִי
יִמְכֹּר אִישׁ אֶת בִּתּוֹ לְאָמָה

אדם
יכול למכור את בתו הקטנה מגיל שתים עשרה
לשפחות.

לֹא
תֵצֵא כְּצֵאת הָעֲבָדִים:

האדון
צריך להשתדל שלא תצא בשש שנים אלא ישאנה
לאשה

(ח)
אִם
רָעָה בְּעֵינֵי אֲדֹנֶיהָ אֲשֶׁר לוֹ
יְעָדָהּ וְהֶפְדָּהּ

הם
האדון לא מעונין לשאת אותה,
צריך
לשחרר אותה על ידי פדיון שמפחית מהכסף
ששלם תמורתה

לְעַם
נָכְרִי לֹא יִמְשֹׁל לְמָכְרָהּ
בְּבִגְדוֹ בָהּ:

לא
ימכור אותה לאדם אחר,
עקב
שבגד בה שלא נשא אותה

(ט)
וְאִם
לִבְנוֹ יִיעָדֶנָּה כְּמִשְׁפַּט
הַבָּנוֹת יַעֲשֶׂה לָּהּ:

האדון
רשאי להשיאה לבנו,
והוא
מתחייב בחיובים שאדם חייב לאשתו.

(י)
אִם
אַחֶרֶת יִקַּח לוֹ שְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ
וְעֹנָתָהּ לֹא יִגְרָע:

האדון
או בנו רשאים לשאת אשה שניה,
אך
הם צריכים לדאוג למלא את כל החיובים
כלפיה.

(יא)
וְאִם
שְׁלָשׁ אֵלֶּה לֹא יַעֲשֶׂה לָהּ
וְיָצְאָה חִנָּם אֵין כָּסֶף:

אם לא
מבצע אחד משלש הדברים:א.
שלא נושא אותה.
ב.
שלא משיא אותה לבנו.
ג.
שלא פודה אותה,
היא
יוצאת ע"י
בית דין לחפשי בחינם.

יציאת
מצרים

מעמד
הר סיני

המשכן

משה

עשר
המכות

עד הר סיני

בהר
סיני

הברית

תכנית
המשכן

העגל

עשיית
המשכן

שמות

וארא

בא

בשלח

יתרו

משפטים

תרומה

תצוה

כי–תשא

ויקהל

פקודי

כא:
יב
–
יז רוצח בשוגג ובמזיד,
מכה
ומקלל אביו,
גונב
איש ומכרו

הפסוקים

הדינים

(יב)
מַכֵּה
אִישׁ וָמֵת מוֹת יוּמָת:

אדם
שהכה את חבירו וכתוצאה מכך מת–
חייב
עונש מוות על ידי בית דין.

(יג)
וַאֲשֶׁר
לֹא צָדָה וְהָאֱלֹהִים אִנָּה לְיָדוֹ
וְשַׂמְתִּי לְךָ מָקוֹם אֲשֶׁר יָנוּס
שָׁמָּה:

אך אם
האדם לא התכוון להורגו–
עונשו
יהי גלות.

(יד)
וְכִי
יָזִד אִישׁ עַל רֵעֵהוּ לְהָרְגוֹ
בְעָרְמָה מֵעִם מִזְבְּחִי תִּקָּחֶנּוּ
לָמוּת:

אם
הוא הורג בכוונה,
אז
גם אם הוא מחזיק במזבח או כהן שעובד
עבודה במזבח–
חייב
עונש מוות .

(טו)
וּמַכֵּה
אָבִיו וְאִמּוֹ מוֹת יוּמָת:

אדם
שמכה את אביו או את אמו ועשה בהם חבורה
(הוציא
להם דם)
– חייב
עונש מוות.

(טז)
וְגֹנֵב
אִישׁ וּמְכָרוֹ וְנִמְצָא בְיָדוֹ
מוֹת יוּמָת:

גנב
או חטף אדם ואפ'
ילד
קטן ומכר אותו–
חייב
מיתה.

(יז)
וּמְקַלֵּל
אָבִיו וְאִמּוֹ מוֹת יוּמָת:

קלל
בשם ה'-
חייב
מיתה

יציאת
מצרים

מעמד
הר סיני

המשכן

משה

עשר
המכות

עד הר סיני

בהר
סיני

הברית

תכנית
המשכן

העגל

עשיית
המשכן

שמות

וארא

בא

בשלח

יתרו

משפטים

תרומה

תצוה

כי–תשא

ויקהל

פקודי

כא:
יח
–
כז דיני
חבלה באדם,
בעבדים
ובולדות

הפסוקים

הדינים

(יח)
וְכִי
יְרִיבֻן אֲנָשִׁים וְהִכָּה אִישׁ
אֶת רֵעֵהוּ בְּאֶבֶן אוֹ בְאֶגְרֹף
וְלֹא יָמוּת וְנָפַל לְמִשְׁכָּב:

אדם
חבל בחבירו,
אך
הנפגע לא מת אלא נחבל

(יט)
אִם
יָקוּם וְהִתְהַלֵּךְ בַּחוּץ עַל
מִשְׁעַנְתּוֹ וְנִקָּה הַמַּכֶּה
רַק שִׁבְתּוֹ יִתֵּן וְרַפֹּא יְרַפֵּא:

החובל
צריך לשלם תשלומי ממון שהם:
שבת,
רפוי
(+צער,
בושת
ופגם)

(כ)
וְכִי
יַכֶּה אִישׁ אֶת עַבְדּוֹ אוֹ אֶת
אֲמָתוֹ בַּשֵּׁבֶט וּמֵת תַּחַת יָדוֹ
נָקֹם יִנָּקֵם:

אדם
הכה את עבדו הכנעני עד שמת חייב מיתה.

(כא)
אַךְ
אִם יוֹם אוֹ יוֹמַיִם יַעֲמֹד לֹא
יֻקַּם כִּי כַסְפּוֹ הוּא:

אם
עברו 24
שעות
מאז ההכאה עד שמת–
לא
חייב מיתה

(כב)
וְכִי
יִנָּצוּ אֲנָשִׁים וְנָגְפוּ אִשָּׁה
הָרָה וְיָצְאוּ יְלָדֶיהָ וְלֹא
יִהְיֶה אָסוֹן עָנוֹשׁ יֵעָנֵשׁ
כַּאֲשֶׁר יָשִׁית עָלָיו בַּעַל
הָאִשָּׁה וְנָתַן בִּפְלִלִים:

אדם
פגע באשה הרה וכתוצאה מכך הפילה את
עוברה –
חייב לשלם המזיק תשלומים לבעל האשה.

(כג)
וְאִם
אָסוֹן יִהְיֶה וְנָתַתָּה נֶפֶשׁ
תַּחַת נָפֶשׁ:

אם
האשה מתה–
חייב
מיתה

(כד)
עַיִן
תַּחַת עַיִן שֵׁן תַּחַת שֵׁן יָד
תַּחַת יָד רֶגֶל תַּחַת רָגֶל:

(כה)
כְּוִיָּה
תַּחַת כְּוִיָּה פֶּצַע תַּחַת פָּצַע
חַבּוּרָה תַּחַת חַבּוּרָה:

על כל
נזק בגוף האדם חייבים לשלם ממון

(כו)
וְכִי
יַכֶּה אִישׁ אֶת עֵין עַבְדּוֹ אוֹ
אֶת עֵין אֲמָתוֹ וְשִׁחֲתָהּ לַחָפְשִׁי
יְשַׁלְּחֶנּוּ תַּחַת עֵינוֹ:

אדם
שהוציא לעבדו הכנעני את העין חייב
לשחררו

(כז)
וְאִם
שֵׁן עַבְדּוֹ אוֹ שֵׁן אֲמָתוֹ יַפִּיל
לַחָפְשִׁי יְשַׁלְּחֶנּוּ תַּחַת
שִׁנּוֹ:

וכן
אם הוציא לו את שינו חייב לשחררו

יציאת
מצרים

מעמד
הר סיני

המשכן

משה

עשר
המכות

עד הר סיני

בהר
סיני

הברית

תכנית
המשכן

העגל

עשיית
המשכן

שמות

וארא

בא

בשלח

יתרו

משפטים

תרומה

תצוה

כי–תשא

ויקהל

פקודי

כא:
כח
–
לו שור
שהמית או הזיק,
בור
שהמית או הזיק

הפסוקים

הדינים

(כח)
וְכִי
יִגַּח שׁוֹר אֶת אִישׁ אוֹ אֶת אִשָּׁה
וָמֵת סָקוֹל יִסָּקֵל הַשּׁוֹר וְלֹא
יֵאָכֵל אֶת בְּשָׂרוֹ וּבַעַל הַשּׁוֹר
נָקִי:

שור
שנוגח פעם ראשונה והורג אדם–
חייב
סקילה ובעליו פטורים מעונש.

(כט)
וְאִם
שׁוֹר נַגָּח הוּא … וְהֵמִית
אִישׁ אוֹ אִשָּׁה הַשּׁוֹר יִסָּקֵל
וְגַם בְּעָלָיו יוּמָת:

אם
נגח שלש פעמים ובכל פעם הרג אדם–
נענש
בסקילה ובעליו חייב מיתה בידי שמים

(ל)
אִם
כֹּפֶר יוּשַׁת עָלָיו וְנָתַן פִּדְיֹן
נַפְשׁוֹ כְּכֹל אֲשֶׁר יוּשַׁת עָלָיו:

אם
הבעלים משלמים כופר,
הוא
פוטר את עצמו מעונש בידי שמים.

(לא)
אוֹ
בֵן יִגָּח אוֹ בַת יִגָּח כַּמִּשְׁפָּט
הַזֶּה יֵעָשֶׂה לּוֹ:

דין
השור הוא גם בהריגת ילדים קטנים

(לב)
אִם
עֶבֶד יִגַּח הַשּׁוֹר אוֹ אָמָה כֶּסֶף
שְׁלֹשִׁים שְׁקָלִים יִתֵּן לַאדֹנָיו
וְהַשּׁוֹר יִסָּקֵל:
ס

שור
שהורג עבד כנעני–
השור
נסקל והבעלים משלמים שלושים שקלים
לאדון של העבד.

(לג)
וְכִי
יִפְתַּח אִישׁ בּוֹר … וְנָפַל
שָׁמָּה שּׁוֹר אוֹ חֲמוֹר:

(לד)
בַּעַל
הַבּוֹר יְשַׁלֵּם כֶּסֶף יָשִׁיב
לִבְעָלָיו וְהַמֵּת יִהְיֶה לּוֹ:

אדם
חפר בור ברשות הרבים ובהמה ניזוקה–
חייב
החופר לשלם את הנזק בהפחתת שויי הנבלה

(לה)
וְכִי
יִגֹּף שׁוֹר אִישׁ אֶת שׁוֹר רֵעֵהוּ
וָמֵת וּמָכְרוּ אֶת הַשּׁוֹר הַחַי
וְחָצוּ אֶת כַּסְפּוֹ וְגַם אֶת הַמֵּת
יֶחֱצוּן:

שור
שהורג שור משלמים את חצי שויו

(לו)
אוֹ
נוֹדַע כִּי שׁוֹר נַגָּח הוּא מִתְּמוֹל
שִׁלְשֹׁם וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ
בְּעָלָיו שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם שׁוֹר
תַּחַת הַשּׁוֹר וְהַמֵּת יִהְיֶה
לּוֹ:

אם
נגח שלש פעמים והרג–
משלם
את כל שווי הנזק.

יציאת
מצרים

מעמד
הר סיני

המשכן

משה

עשר
המכות

עד הר סיני

בהר
סיני

הברית

תכנית
המשכן

העגל

עשיית
המשכן

שמות

וארא

בא

בשלח

יתרו

משפטים

תרומה

תצוה

כי–תשא

ויקהל

פקודי

כא:
לז
–
כב: ה דיני
גנב, בהמה
האוכלת ואש

הפסוקים

הדינים

(לז)
כִּי
יִגְנֹב אִישׁ שׁוֹר אוֹ שֶׂה וּטְבָחוֹ
אוֹ מְכָרוֹ חֲמִשָּׁה בָקָר יְשַׁלֵּם
תַּחַת הַשּׁוֹר וְאַרְבַּע צֹאן
תַּחַת הַשֶּׂה:

אדם
גנב שור או שה ומכר אותו או שחט אותו
שחיטה כשרה–
חייב
שלם פי ארבע עבוד השה ופי חמש עבור השור

(א)
אִם
בַּמַּחְתֶּרֶת יִמָּצֵא הַגַּנָּב
וְהֻכָּה וָמֵת אֵין לוֹ דָּמִים:

בעל
הבית שמצא גנב חותר ומנסה ליכנס לביתו,
וחושש
שיהרוג אותו,
והקדים
והרג את הגנב–
פטור
מעונש.

(ב)
אִם
זָרְחָה הַשֶּׁמֶשׁ עָלָיו דָּמִים
לוֹ שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם

אם
ברור שהגנב לא יהרוג אותו ובעל הבית
הרגו–
חייב
מוות.

אִם
אֵין לוֹ וְנִמְכַּר בִּגְנֵבָתוֹ:

גנב
שאין לו לשלם נמכר לעבד.

(ג)
אִם
הִמָּצֵא תִמָּצֵא בְיָדוֹ הַגְּנֵבָה
מִשּׁוֹר עַד חֲמוֹר עַד שֶׂה חַיִּים
שְׁנַיִם יְשַׁלֵּם:

אם לא
מכר את הגניבה חייב תשלומי כפל

(ד)
כִּי
יַבְעֶר אִישׁ שָׂדֶה אוֹ כֶרֶם
וְשִׁלַּח אֶת <בעירה>
בְּעִירוֹ
וּבִעֵר בִּשְׂדֵה אַחֵר מֵיטַב
שָׂדֵהוּ וּמֵיטַב כַּרְמוֹ יְשַׁלֵּם:

בהמה
של אדם שנכנסת לשדה אחר ואוכל משם–
חייב
לשלם.
והתשלום
יהיה מהקרקע הטובה שלו.

(ה)
כִּי
תֵצֵא אֵשׁ וּמָצְאָה קֹצִים וְנֶאֱכַל
גָּדִישׁ אוֹ הַקָּמָה אוֹ הַשָּׂדֶה
שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם הַמַּבְעִר אֶת
הַבְּעֵרָה:

אדם
שהדליק אש וגרם נזק–
חייב
לשלם.

יציאת
מצרים

מעמד
הר סיני

המשכן

משה

עשר
המכות

עד הר סיני

בהר
סיני

הברית

תכנית
המשכן

העגל

עשיית
המשכן

שמות

וארא

בא

בשלח

יתרו

משפטים

תרומה

תצוה

כי–תשא

ויקהל

פקודי

כב:
ו
–
יד שומרים:
חינם,
שומר
שכר ושואל

הפסוקים

הדינים

(ו)
כִּי
יִתֵּן אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ כֶּסֶף אוֹ
כֵלִים לִשְׁמֹר וְגֻנַּב מִבֵּית
הָאִישׁ אִם יִמָּצֵא הַגַּנָּב
יְשַׁלֵּם שְׁנָיִם:

אדם
מסר לחבירו חפץ לשמור בחינם ונגנב ממנו–
הגנב
צריך לשלם כפל.

(ז)
אִם
לֹא יִמָּצֵא הַגַּנָּב וְנִקְרַב
בַּעַל הַבַּיִת אֶל הָאֱלֹהִים אִם
לֹא שָׁלַח יָדוֹ בִּמְלֶאכֶת רֵעֵהוּ:

אם
השומר טוען שנגנב ממנו ולא נמצא הגנב–
חייב
שבועה שבאמת גנב ממנו.

(ח)
עַל
כָּל דְּבַר פֶּשַׁע עַל שׁוֹר עַל
חֲמוֹר עַל שֶׂה עַל שַׂלְמָה עַל כָּל
אֲבֵדָה אֲשֶׁר יֹאמַר כִּי הוּא זֶה
עַד הָאֱלֹהִים יָבֹא דְּבַר שְׁנֵיהֶם
אֲשֶׁר יַרְשִׁיעֻן אֱלֹהִים יְשַׁלֵּם
שְׁנַיִם לְרֵעֵהוּ:

הדין
של השבועה הוא כאשר השומר מודה במקצת

(ט)
כִּי
יִתֵּן אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ חֲמוֹר אוֹ
שׁוֹר אוֹ שֶׂה וְכָל בְּהֵמָה לִשְׁמֹר
וּמֵת אוֹ נִשְׁבַּר אוֹ נִשְׁבָּה
אֵין רֹאֶה:

אדם
מסר חפץ לשומר שכר וקרה אונס והחפץ
התקלקל או שהבהמה מתה

(י)
שְׁבֻעַת
יְקֹוָק תִּהְיֶה בֵּין שְׁנֵיהֶם אִם
לֹא שָׁלַח יָדוֹ בִּמְלֶאכֶת רֵעֵהוּ
וְלָקַח בְּעָלָיו וְלֹא יְשַׁלֵּם:

שומר
השכר חייב שבועה על כל טענותיו

(יא)
וְאִם
גָּנֹב יִגָּנֵב מֵעִמּוֹ יְשַׁלֵּם
לִבְעָלָיו:

אם
נגנב ממנו –
חייב השומר לשלם.

(יב)
אִם
טָרֹף יִטָּרֵף יְבִאֵהוּ עֵד הַטְּרֵפָה
לֹא יְשַׁלֵּם:

אם יש
עדים שקרה אונס הוא פטור משבועה

(יג)
וְכִי
יִשְׁאַל אִישׁ מֵעִם רֵעֵהוּ וְנִשְׁבַּר
אוֹ מֵת בְּעָלָיו אֵין עִמּוֹ שַׁלֵּם
יְשַׁלֵּם:

אדם
שאל מחבירו חפץ וקרה אונס–
חייב
לשלם, אם
הבעלים לא עובדים אצלו.

(יד)
אִם
בְּעָלָיו עִמּוֹ לֹא יְשַׁלֵּם

אם
הבעלים עובדים אצלו–
פטור.

אִם
שָׂכִיר הוּא בָּא בִּשְׂכָרוֹ:

אם
השומר שכר את הבהמה לעבוד בה–
הרי
הוא כמו שומר שכר.

יציאת
מצרים

מעמד
הר סיני

המשכן

משה

עשר
המכות

עד הר סיני

בהר
סיני

הברית

תכנית
המשכן

העגל

עשיית
המשכן

שמות

וארא

בא

בשלח

יתרו

משפטים

תרומה

תצוה

כי–תשא

ויקהל

פקודי

כב:
טו–
כג מפתה,
מכשפה,
אונאת
הגר,
היתום
והאלמנה

הפסוקים

הדינים

(טו)
וְכִי
יְפַתֶּה אִישׁ בְּתוּלָה אֲשֶׁר לֹא
אֹרָשָׂה וְשָׁכַב עִמָּהּ מָהֹר
יִמְהָרֶנָּה לּוֹ לְאִשָּׁה:

מי
שמפתה בתולה שלא התארסה לשכב עמה,
חייב
לשאת אותה לאשה בהסכמתה ובהסכמת אביה

(טז)
אִם
מָאֵן יְמָאֵן אָבִיהָ לְתִתָּהּ לוֹ
כֶּסֶף יִשְׁקֹל כְּמֹהַר הַבְּתוּלֹת:

אם
אביה מתנגד לנישואין–
חייב
לשלם חמישים כסף.

(יז)
מְכַשֵּׁפָה
לֹא תְחַיֶּה:

מכשפה–
עונשה
מוות

(יח)
כָּל
שֹׁכֵב עִם בְּהֵמָה מוֹת יוּמָת:

עונש
מוות לשוכב עם בהמה

(יט)
זֹבֵחַ
לָאֱלֹהִים יָחֳרָם בִּלְתִּי לַיקֹוָק
לְבַדּוֹ:

מקריב
לעבודה זרה חייב מיתה

(כ)
וְגֵר
לֹא תוֹנֶה וְלֹא תִלְחָצֶנּוּ כִּי
גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם:

אסור
להונות בדברים את הגר,
ואסור
ללחוץ אותו בעבודה

(כא)
כָּל
אַלְמָנָה וְיָתוֹם לֹא תְעַנּוּן:

אסור
לגרום ענוי ליתומים ולאלמנות

יציאת
מצרים

מעמד
הר סיני

המשכן

משה

עשר
המכות

עד הר סיני

בהר
סיני

הברית

תכנית
המשכן

העגל

עשיית
המשכן

שמות

וארא

בא

בשלח

יתרו

משפטים

תרומה

תצוה

כי–תשא

ויקהל

פקודי

כב:
כד–
ל
דיני
הלואה,
משכון,
קללת
דיין ונשיא,
סדר
מתנות,
טריפה

הפסוקים

הדינים

(כד)
אִם
כֶּסֶף תַּלְוֶה אֶת עַמִּי אֶת הֶעָנִי
עִמָּךְ לֹא תִהְיֶה לוֹ כְּנֹשֶׁה

אסור
למלוה לדרוש את כספו מהלווה כשיודע
שאין לו

(כד)
אִם
כֶּסֶף תַּלְוֶה אֶת עַמִּי אֶת הֶעָנִי
עִמָּךְ לֹא תִהְיֶה לוֹ כְּנֹשֶׁה

אסור
למלווה לקחת ריבית מהלווה

(כה)
אִם
חָבֹל תַּחְבֹּל שַׂלְמַת רֵעֶךָ עַד
בֹּא הַשֶּׁמֶשׁ תְּשִׁיבֶנּוּ לוֹ:

מלווה
שלקח משכון מהלווה חייב להחזיר לו בערב

(כז)
אֱלֹהִים
לֹא תְקַלֵּל

אסור
לקלל דיין,
והקללה
היא בשם ה'

וְנָשִׂיא
בְעַמְּךָ לֹא תָאֹר:

אסור
לקלל מלך

(כח)
מְלֵאָתְךָ
וְדִמְעֲךָ לֹא תְאַחֵר

צריך
לתת את התרומות לפי הסדר קודם תרומה
ואח"כ
שאר התרומות והמעשרות לפי סדר.

בְּכוֹר
בָּנֶיךָ תִּתֶּן לִּי:

(כט)
כֵּן
תַּעֲשֶׂה לְשֹׁרְךָ לְצֹאנֶךָ שִׁבְעַת
יָמִים יִהְיֶה עִם אִמּוֹ בַּיּוֹם
הַשְּׁמִינִי תִּתְּנוֹ לִי:

מהיום
השמיני של לידת העובר אפשר להקריב אותו

(ל)
וְאַנְשֵׁי
קֹדֶשׁ תִּהְיוּן לִי וּבָשָׂר
בַּשָּׂדֶה טְרֵפָה לֹא תֹאכֵלוּ
לַכֶּלֶב תַּשְׁלִכוּן אֹתוֹ:

אסור
לאכול בשר טריפה,
אך
הוא מותר בהנאה

יציאת
מצרים

מעמד
הר סיני

המשכן

משה

עשר
המכות

עד הר סיני

בהר
סיני

הברית

תכנית
המשכן

העגל

עשיית
המשכן

שמות

וארא

בא

בשלח

יתרו

משפטים

תרומה

תצוה

כי–תשא

ויקהל

פקודי

כג:
א
–
ח דינים
לדיין,
השבת
אבידה,
עזרה
לחבירו

הפסוקים

הדינים

(א)
לֹא
תִשָּׂא שֵׁמַע שָׁוְא

אסור
לדיין לשמוע טענות של אחד שלא בפני
חבירו

אַל
תָּשֶׁת יָדְךָ עִם רָשָׁע לִהְיֹת
עֵד חָמָס:

אסור
לאפשר לרשע להעיד עדות

(ב)
לֹא
תִהְיֶה אַחֲרֵי רַבִּים לְרָעֹת

אסור
להכריע את הדין בדיני נפשות על פי רוב
של אחד

וְלֹא
תַעֲנֶה עַל רִב לִנְטֹת

לא
תמנע מלהביע את דעתך בדין

אַחֲרֵי
רַבִּים לְהַטֹּת:

כשיש
מחלוקת בין החכמים–
פסוק
לפי הרוב

(ג)
וְדָל
לֹא תֶהְדַּר בְּרִיבוֹ:

הדיין
לא יכבד את הדל בגלל שהוא עני

(ד)
כִּי
תִפְגַּע שׁוֹר אֹיִבְךָ אוֹ חֲמֹרוֹ
תֹּעֶה הָשֵׁב תְּשִׁיבֶנּוּ לוֹ:

מצות
השבת אבידה

(ה)
כִּי
תִרְאֶה חֲמוֹר שֹׂנַאֲךָ רֹבֵץ תַּחַת
מַשָּׂאוֹ וְחָדַלְתָּ מֵעֲזֹב לוֹ
עָזֹב תַּעֲזֹב עִמּוֹ:

מצוה
לפרוק מעל הבהמה את המשא,
אם
רבצה תחת המשא

(ו)
לֹא
תַטֶּה מִשְׁפַּט אֶבְיֹנְךָ בְּרִיבוֹ:

אל
תפסוק לטובת העני בדינו

(ז)
מִדְּבַר
שֶׁקֶר תִּרְחָק וְנָקִי וְצַדִּיק
אַל תַּהֲרֹג כִּי לֹא אַצְדִּיק
רָשָׁע:

להתרחק
משקר,
ולא
לפסוק לפי מחשבה אלא על פי עדים

(ח)
וְשֹׁחַד
לֹא תִקָּח כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר
פִּקְחִים וִיסַלֵּף דִּבְרֵי
צַדִּיקִים:

אסור
לקחת שוחד

יציאת
מצרים

מעמד
הר סיני

המשכן

משה

עשר
המכות

עד הר סיני

בהר
סיני

הברית

תכנית
המשכן

העגל

עשיית
המשכן

שמות

וארא

בא

בשלח

יתרו

משפטים

תרומה

תצוה

כי–תשא

ויקהל

פקודי

כג:
ט–
יט
מצוות
השמיטה,
השבת
ושלש רגלים

הפסוקים

הדינים

(ט)
וְגֵר
לֹא תִלְחָץ

אסור
ללחוץ אץ הגר

(י)
וְשֵׁשׁ
שָׁנִים תִּזְרַע אֶת אַרְצֶךָ
וְאָסַפְתָּ אֶת תְּבוּאָתָהּ:

(יא)
וְהַשְּׁבִיעִת
תִּשְׁמְטֶנָּה וּנְטַשְׁתָּהּ
וְאָכְלוּ אֶבְיֹנֵי עַמֶּךָ וְיִתְרָם
תֹּאכַל חַיַּת הַשָּׂדֶה כֵּן תַּעֲשֶׂה
לְכַרְמְךָ לְזֵיתֶךָ:

בשש
שנים של השמיטה זורעים וקוצרים,

בשמיטה
אסור לזרוע ואסור לאסוף את התבואה.

(יב)
שֵׁשֶׁת
יָמִים תַּעֲשֶׂה מַעֲשֶׂיךָ וּבַיּוֹם
הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת לְמַעַן
יָנוּחַ שׁוֹרְךָ וַחֲמֹרֶךָ וְיִנָּפֵשׁ
בֶּן אֲמָתְךָ וְהַגֵּר:

מצווה
לשבות ממלאכה בשבת.

(יג)
…
וְשֵׁם
אֱלֹהִים אֲחֵרִים לֹא תַזְכִּירוּ

אסור
להישבע בשם עבודה זרה

לֹא
יִשָּׁמַע עַל פִּיךָ:

אסור
להדיח מעם ישראל לעבודה זרה

(יד)
שָׁלֹשׁ
רְגָלִים תָּחֹג לִי בַּשָּׁנָה:

מצווה
לחוג ברגלים על ידי שמביאים קרבן חגיגה

(טו)
אֶת
חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר שִׁבְעַת
יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת כַּאֲשֶׁר
צִוִּיתִךָ לְמוֹעֵד חֹדֶשׁ הָאָבִיב
כִּי בוֹ יָצָאתָ מִמִּצְרָיִם וְלֹא
יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם

חג
הפסח בחודש האביב

(טז)
וְחַג
הַקָּצִיר בִּכּוּרֵי מַעֲשֶׂיךָ
אֲשֶׁר תִּזְרַע בַּשָּׂדֶה

חג
השבועות בזמן בישול התבואה

וְחַג
הָאָסִף בְּצֵאת הַשָּׁנָה בְּאָסְפְּךָ
אֶת מַעֲשֶׂיךָ מִן הַשָּׂדֶה:

חג
האסיף בזמן האסיפה של הפירות

(יז)
שָׁלֹשׁ
פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָּל
זְכוּרְךָ אֶל פְּנֵי הָאָדֹן יְקֹוָק:

מצוות
עליה לרגל שלש פעמים בשנה

(יח)
לֹא
תִזְבַּח עַל חָמֵץ דַּם זִבְחִי

אסור
שימצא חמץ ברשותנו בזמן שמקריבים את
קרבן פסח

וְלֹא
יָלִין חֵלֶב חַגִּי עַד בֹּקֶר:

אסור
להשאיר מאימורי קרבן פסח לבוקר

(יט)
רֵאשִׁית
בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ תָּבִיא בֵּית
יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ

מצווה
להביא ביכורים

לֹא
תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ:
ס

אסור
לבשל בשר וחלב

יציאת
מצרים

מעמד
הר סיני

המשכן

משה

עשר
המכות

עד הר סיני

בהר
סיני

הברית

תכנית
המשכן

העגל

עשיית
המשכן

שמות

וארא

בא

בשלח

יתרו

משפטים

תרומה

תצוה

כי–תשא

ויקהל

פקודי

כג:
כ
–
לג ציווים לכניסה לארץ,
השמדת
ע"ז,
לשמוע
בקול ה',
אי
כריתת ברית עם העמים

יציאת
מצרים

מעמד
הר סיני

המשכן

משה

עשר
המכות

עד הר סיני

בהר
סיני

הברית

תכנית
המשכן

העגל

עשיית
המשכן

שמות

וארא

בא

בשלח

יתרו

משפטים

תרומה

תצוה

כי–תשא

ויקהל

פקודי

יציאת
מצרים

מעמד
הר סיני

המשכן

משה

עשר
המכות

עד הר סיני

בהר
סיני

הברית

תכנית
המשכן

העגל

עשיית
המשכן

שמות

וארא

בא

בשלח

יתרו

משפטים

תרומה

תצוה

כי–תשא

ויקהל

פקודי