נושא:
שמות,
פרשת פקודי –
שקלים – דף לימוד שבועי
פורים,
עיונים במגילת אסתר
מחבר:
הרב רועי צמיר
כיתות:
ה–ח
דף לימוד שבועי –
פרשת פקודי –
שקלים
לקראת חג הפורים המתקרב נעסוק בשבועות הקרובים בעיונים במגילת אסתר
לֵךְ כְּנוֹס אֶת כָּל הַיְּהוּדִים הַנִּמְצְאִים בְּשׁוּשָׁן וְצוּמוּ עָלַי וְאַל תֹּאכְלוּ וְאַל תִּשְׁתּוּ שְׁלֹשֶׁת יָמִים לַיְלָה וָיוֹם גַּם אֲנִי וְנַעֲרֹתַי אָצוּם כֵּן וּבְכֵן אָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ
אסתר צריכה להכנס לחצר המלך אחשורוש כדי להפר את עצת המן.
אבל המצב מסובך מאוד.
הכניסה למלך ללא הזמנה הינה מסוכנת ועלולה לגרור עונש מוות.
'כָּל עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ וְעַם מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ יוֹדְעִים אֲשֶׁר כָּל אִישׁ וְאִשָּׁה אֲשֶׁר יָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ אֶל הֶחָצֵר הַפְּנִימִית אֲשֶׁר לֹא יִקָּרֵא אַחַת דָּתוֹ לְהָמִית לְבַד מֵאֲשֶׁר יוֹשִׁיט לוֹ הַמֶּלֶךְ אֶת שַׁרְבִיט הַזָּהָב וְחָיָה'.
נוסיף לכך את העובדה שכבר שלושים יום אסתר לא הוזמנה למלך.
-
כיצד לדעתך צריכה אסתר להתכונן לכניסה המסוכנת?
-
קרא את הפסוקים בכותרת,
כיצד התכוננה אסתר?
נ
עיר
שהקיפוה
גויים
למלחמה…
אינם
רשאים
להתענות,
שלא
לשבר
כחם
תחיל בהלכה מהלכות צומות בשולחן ערוך:
-
הסבר בלשונך,
מדוע אסור לעיר בשעת מלחמה לצום? -
נסה להקשות על התנהגותה של אסתר.
(רמז:
חשוב,
כיצד תראה אסתר אחרי שלושה ימי צום רצופים)
השווה לתשובתך בשאלה 1.
בתמונות של מספר ציירי תנ"ך נראית אסתר באה לפני אחשורוש כשהיא מעולפת ונתמכת במשרתותיה מפאת חולשתה.
כמובן שסיכוייה למצוא חן בעיניו ומילא להציל את עמה במצב זה הינם נמוכים.
מדוע נהגה כך?
נ
והיאך
היו
צמים
שלשה
ימים
לילה
ויום
ולא
היו
מתים?
אלא
שהיו
מפסיקים
מבעוד
יום.
והכוונה
שהיו
אוכלים
כל
לילה
שאחר
התענית
ולכך
כתיב
שלשה
ימים
ולא
לילות.
נסה לראות כיצד התמודדו הפרשנים עם קושי זה.
נראה חלק מדבריו של ה'ערוך לנר'
-
מהי שאלתו של ה'ערוך לנר'?
ומהו תירוצו? -
כיצד תירוצו של ה'ערוך לנר'
עונה על השאלה שהצגנו? -
נסה להקשות על תירוצו של ה'ערוך לנר'
מהפסוק שבכותרת.
(ה'ערוך לנר'
עצמו מתיחס לקושי ולא נאריך בכך)
נראה הסבר דומה המופיע בחידושי החת"ם סופר.
מתוך
שהתחילו
שעה
אחת
קודם
צאת
הכוכבים
והתענו
שעה
אחת
אחר
צאת
הככבים
ויום
שלם
באמצע
נחשב
ג'
ימים
-
כיצד פותר החת"ם סופר את הקושי על דברי ה'ערוך לנר'?
נ
והנה
אסתר
בטחה
בה'
על
כן
התענתה
ולא
בטחה
ביופיה,
אף
כי
פני
המתענה
תתכערנה
ביום
השלישי.
ראה עכשיו הסבר אחר לגמרי של ה'אבן עזרא'.
ב
מאחר
שכתוב
'וצומו
עלי',
למה
הוצרך
לומר
'ואל
תאכלו
ואל
תשתו'
וכי
יש
אדם
צם
ויאכל
וישתה?
אלא
אמרה
'וצומו
עלי',
צומו
על
מה
שאכלתם
ושתיתם
במשתה
אחשורוש.
כדי שנבין טוב יותר את דברי ה'אבן עזרא'
נראה מדרש נוסף על הפסוק שהבאנו
-
מהו הקושי בפסוק אותו דורש המדרש?
-
מדוע נקבע הצום לפי המדרש?
לפי דברי המדרש הבינה אסתר שהסיבה לגזירת המן היא חטאם של בני ישראל שנהנו ממשתה אחשורוש.
בצום שקבעה אסתר צריכים בני ישראל לחזור בתשובה על חטאם.
תשובה בצום כנגד חטא שבאכילה.
כאשר יתבטל החטא מילא תתבטל הגזירה.
ה'אבן עזרא'
מוסיף שאסתר ידעה שאם ה'
יקבל תשובתה תתבטל הגזירה ואין צורך להתאמץ יתר על המידה להרשים את אחשורוש ביופיה.
-
מה עלינו ללמוד ממעשה אסתר לגבי צומות בכלל?
(מהו עיקר הצום?) -
נסה לנסח כלל על פי הרעיון המובא במדרש וב'אבן עזרא'.
(המלצה,
נסה לכתוב כך:
"בכל צרה שיש עלינו לפעול ל_________
ולא רק ____________")
שאלת
אתגר
–
להורים
ולתלמידים
בפרשת
השבוע.
עשר תשובות נכונות במייל או למורה ביום א'
יזכו בפרס
בפרשתנו (פקודי)
מוזכר מקום אליו לא יכול משה להכנס.
מהו?
מדוע לא יכול משה להכנס לשם?